1.1  καὶ ἐν τῷ πρώτῳ ἔτει κύρου τοῦ βασιλέως περσῶν τοῦ τελεσθῆναι λόγον κυρίου ἀπὸ στόματος ιερεμιου ἐξήγειρεν κύριος τὸ πνεῦμα κύρου βασιλέως περσῶν καὶ παρήγγειλεν φωνὴν ἐν πάσῃ βασιλείᾳ αὐτοῦ καί γε ἐν γραπτῷ λέγων 1.2  οὕτως εἶπεν κῦρος βασιλεὺς περσῶν πάσας τὰς βασιλείας τῆς γῆς ἔδωκέν μοι κύριος ὁ θεὸς τοῦ οὐρανοῦ καὶ αὐτὸς ἐπεσκέψατο ἐπ' ἐμὲ τοῦ οἰκοδομῆσαι αὐτῷ οἶκον ἐν ιερουσαλημ τῇ ἐν τῇ ιουδαίᾳ 1.3  τίς ἐν ὑμῖν ἀπὸ παντὸς τοῦ λαοῦ αὐτοῦ καὶ ἔσται ὁ θεὸς αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ καὶ ἀναβήσεται εἰς ιερουσαλημ τὴν ἐν τῇ ιουδαίᾳ καὶ οἰκοδομησάτω τὸν οἶκον θεοῦ ισραηλ αὐτὸς ὁ θεὸς ὁ ἐν ιερουσαλημ 1.4  καὶ πᾶς ὁ καταλειπόμενος ἀπὸ πάντων τῶν τόπων οὗ αὐτὸς παροικεῖ ἐκεῖ καὶ λήμψονται αὐτὸν ἄνδρες τοῦ τόπου αὐτοῦ ἐν ἀργυρίῳ καὶ χρυσίῳ καὶ ἀποσκευῇ καὶ κτήνεσιν μετὰ τοῦ ἑκουσίου εἰς οἶκον τοῦ θεοῦ τοῦ ἐν ιερουσαλημ 1.5  καὶ ἀνέστησαν ἄρχοντες τῶν πατριῶν τῷ ιουδα καὶ βενιαμιν καὶ οἱ ἱερεῖς καὶ οἱ λευῖται πάντων ὧν ἐξήγειρεν ὁ θεὸς τὸ πνεῦμα αὐτῶν τοῦ ἀναβῆναι οἰκοδομῆσαι τὸν οἶκον κυρίου τὸν ἐν ιερουσαλημ 1.6  καὶ πάντες οἱ κυκλόθεν ἐνίσχυσαν ἐν χερσὶν αὐτῶν ἐν σκεύεσιν ἀργυρίου ἐν χρυσῷ ἐν ἀποσκευῇ καὶ ἐν κτήνεσιν καὶ ἐν ξενίοις πάρεξ τῶν ἐν ἑκουσίοις 1.7  καὶ ὁ βασιλεὺς κῦρος ἐξήνεγκεν τὰ σκεύη οἴκου κυρίου ἃ ἔλαβεν ναβουχοδονοσορ ἀπὸ ιερουσαλημ καὶ ἔδωκεν αὐτὰ ἐν οἴκῳ θεοῦ αὐτοῦ 1.8  καὶ ἐξήνεγκεν αὐτὰ κῦρος βασιλεὺς περσῶν ἐπὶ χεῖρα μιθραδάτου γασβαρηνου καὶ ἠρίθμησεν αὐτὰ τῷ σασαβασαρ ἄρχοντι τοῦ ιουδα 1.9  καὶ οὗτος ὁ ἀριθμὸς αὐτῶν ψυκτῆρες χρυσοῖ τριάκοντα καὶ ψυκτῆρες ἀργυροῖ χίλιοι παρηλλαγμένα ἐννέα καὶ εἴκοσι 1.10  κεφφουρη χρυσοῖ τριάκοντα καὶ ἀργυροῖ διακόσιοι καὶ σκεύη ἕτερα χίλια 1.11  πάντα τὰ σκεύη τῷ χρυσῷ καὶ τῷ ἀργύρῳ πεντακισχίλια καὶ τετρακόσια τὰ πάντα ἀναβαίνοντα μετὰ σασαβασαρ ἀπὸ τῆς ἀποικίας ἐκ βαβυλῶνος εἰς ιερουσαλημ

1.1  kai en toh prohtoh etei kyroy toy basileohs persohn toy telesthehnai logon kyrioy apo stomatos ieremioy exehgeiren kyrios to pneyma kyroy basileohs persohn kai parehggeilen phohnehn en paseh basileia aytoy kai ge en graptoh legohn 1.2  oytohs eipen kyros basileys persohn pasas tas basileias tehs gehs edohken moi kyrios o theos toy oyranoy kai aytos epeskepsato ep' eme toy oikodomehsai aytoh oikon en ieroysalehm teh en teh ioydaia 1.3  tis en ymin apo pantos toy laoy aytoy kai estai o theos aytoy met' aytoy kai anabehsetai eis ieroysalehm tehn en teh ioydaia kai oikodomehsatoh ton oikon theoy israehl aytos o theos o en ieroysalehm 1.4  kai pas o kataleipomenos apo pantohn tohn topohn oy aytos paroikei ekei kai lehmpsontai ayton andres toy topoy aytoy en argyrioh kai chrysioh kai aposkeyeh kai ktehnesin meta toy ekoysioy eis oikon toy theoy toy en ieroysalehm 1.5  kai anestehsan archontes tohn patriohn toh ioyda kai beniamin kai oi iereis kai oi leyitai pantohn ohn exehgeiren o theos to pneyma aytohn toy anabehnai oikodomehsai ton oikon kyrioy ton en ieroysalehm 1.6  kai pantes oi kyklothen enischysan en chersin aytohn en skeyesin argyrioy en chrysoh en aposkeyeh kai en ktehnesin kai en xeniois parex tohn en ekoysiois 1.7  kai o basileys kyros exehnegken ta skeyeh oikoy kyrioy a elaben naboychodonosor apo ieroysalehm kai edohken ayta en oikoh theoy aytoy 1.8  kai exehnegken ayta kyros basileys persohn epi cheira mithradatoy gasbarehnoy kai ehrithmehsen ayta toh sasabasar archonti toy ioyda 1.9  kai oytos o arithmos aytohn psyktehres chrysoi triakonta kai psyktehres argyroi chilioi parehllagmena ennea kai eikosi 1.10  kephphoyreh chrysoi triakonta kai argyroi diakosioi kai skeyeh etera chilia 1.11  panta ta skeyeh toh chrysoh kai toh argyroh pentakischilia kai tetrakosia ta panta anabainonta meta sasabasar apo tehs apoikias ek babylohnos eis ieroysalehm

1.1  Im ersten Jahre Kores`, des Königs von Persien, (damit erfüllt würde das durch den Mund Jeremias geredete Wort des HERRN), erweckte der HERR den Geist des Kores, des Königs von Persien, so daß er durch sein ganzes Königreich ausrufen und auch schriftlich bekanntmachen ließ: 1.2  So spricht Kores, der König von Persien: Der HERR, der Gott des Himmels, hat mir alle Königreiche der Erde gegeben, und er selbst hat mir befohlen, ihm ein Haus zu bauen zu Jerusalem, das in Juda ist. 1.3  Wer irgend unter euch zu seinem Volk gehört, mit dem sei sein Gott, und er ziehe hinauf gen Jerusalem, das in Juda ist, und baue das Haus des HERRN, des Gottes Israels. Er ist der Gott zu Jerusalem. 1.4  Und wer noch übrig ist an allen Orten, wo er als Fremdling weilt, dem sollen die Leute seines Ortes helfen mit Silber und Gold und Fahrnis und Vieh nebst freiwilligen Gaben für das Haus Gottes zu Jerusalem. 1.5  Da machten sich die Familienhäupter von Juda und Benjamin auf und die Priester und Leviten, alle, deren Geist Gott erweckte, um hinaufzuziehen, das Haus des HERRN, welches zu Jerusalem ist, zu bauen. 1.6  Und alle ihre Nachbarn stärkten ihnen die Hände mit silbernen und goldenen Geräten, mit Fahrnis und Vieh und Kleinodien, außer dem, was sie freiwillig gaben. 1.7  Und der König Kores gab die Geräte des Hauses des HERRN heraus, die Nebukadnezar aus Jerusalem genommen und in das Haus seines Gottes getan hatte. 1.8  Kores, der König von Persien, gab sie heraus durch Mitredat, den Schatzmeister, und zählte sie Sesbazzar, dem Fürsten von Juda, dar. 1.9  Und dies ist ihre Zahl: dreißig goldene Becken, tausend silberne Becken, neunundzwanzig Schalen. 1.10  Dreißig goldene Becher, und der silbernen Becher von zweiter Gattung vierhundertzehn, und tausend andere Geräte. 1.11  Aller Geräte, der goldenen und silbernen, waren 5400. Diese alle brachte Sesbazzar hinauf mit denen, die aus der Gefangenschaft gen Jerusalem hinaufzogen.

1.1  וּבִשְׁנַת אַחַת לְכֹורֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלֹות דְּבַר־יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהוָה אֶת־רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרַס וַיַּעֲבֶר־קֹול בְּכָל־מַלְכוּתֹו וְגַם־בְּמִכְתָּב לֵאמֹר׃ 1.2  כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכֹות הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא־פָקַד עָלַי לִבְנֹות־לֹו בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה׃ 1.3  מִי־בָכֶם מִכָּל־עַמֹּו יְהִי אֱלֹהָיו עִמֹּו וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת־בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם׃ 1.4  וְכָל־הַנִּשְׁאָר מִכָּל־הַמְּקֹמֹות אֲשֶׁר הוּא גָר־שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמֹו בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם־הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם׃ 1.5  וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבֹות לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים אֶת־רוּחֹו לַעֲלֹות לִבְנֹות אֶת־בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם׃ 1.6  וְכָל־סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם בִּכְלֵי־כֶסֶף בַּזָּהָב בָּרְכוּשׁ וּבַבְּהֵמָה וּבַמִּגְדָּנֹות לְבַד עַל־כָּל־הִתְנַדֵּב׃ ס 1.7  וְהַמֶּלֶךְ כֹּורֶשׁ הֹוצִיא אֶת־כְּלֵי בֵית־יְהוָה אֲשֶׁר הֹוצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו׃ 1.8  וַיֹּוצִיאֵם כֹּורֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל־יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה׃ 1.9  וְאֵלֶּה מִסְפָּרָם אֲגַרְטְלֵי זָהָב שְׁלֹשִׁים אֲגַרְטְלֵי־כֶסֶף אָלֶף מַחֲלָפִים תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים׃ ס 1.10  כְּפֹורֵי זָהָב שְׁלֹשִׁים כְּפֹורֵי כֶסֶף מִשְׁנִים אַרְבַּע מֵאֹות וַעֲשָׂרָה כֵּלִים אֲחֵרִים אָלֶף׃ ס 1.11  כָּל־כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאֹות הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר עִם הֵעָלֹות הַגֹּולָה מִבָּבֶל לִירוּשָׁלִָם׃ פ

1.1  wbixxnat Aahat lkowraexx maelaek paaras liklowt dbar-jHwaaH mipij jirmjaaH HeOijr jHwaaH Aaet-rwha koraexx maelaek-paaras wajaOabaer-qowl bkaal-malkwtow wgam-bmiktaab leAmor׃ 1.2  koH Aaamar koraexx maelaek paaras kol mamlkowt HaaAaaraec naatan lij jHwaaH AaeloHej Haxxaamaajim wHwA-paaqad Oaalaj libnowt-low bajit bijrwxxaalaim Aaxxaer bijHwdaaH׃ 1.3  mij-baakaem mikaal-Oamow jHij AaeloHaajw Oimow wjaOal lijrwxxaalaim Aaxxaer bijHwdaaH wjibaen Aaet-bejt jHwaaH AaeloHej jixraaAel HwA HaaAaeloHijm Aaxxaer bijrwxxaalaaim׃ 1.4  wkaal-HanixxAaar mikaal-Hamqomowt Aaxxaer HwA gaar-xxaam jnaxAwHw Aanxxej mqomow bkaesaep wbzaaHaab wbirkwxx wbibHemaaH Oim-HandaabaaH lbejt HaaAaeloHijm Aaxxaer bijrwxxaalaaim׃ 1.5  wajaaqwmw raaAxxej HaaAaabowt lijHwdaaH wbinjaamin wHakoHanijm wHalwijim lkol HeOijr HaaAaeloHijm Aaet-rwhow laOalowt libnowt Aaet-bejt jHwaaH Aaxxaer bijrwxxaalaaim׃ 1.6  wkaal-sbijbotejHaem hizqw bijdejHaem biklej-kaesaep bazaaHaab baarkwxx wbabHemaaH wbamigdaanowt lbad Oal-kaal-Hitnadeb׃ s 1.7  wHamaelaek kowraexx HowcijA Aaet-klej bejt-jHwaaH Aaxxaer HowcijA nbwkadnaecar mijrwxxaalaim wajitnem bbejt AaeloHaajw׃ 1.8  wajowcijAem kowraexx maelaek paaras Oal-jad mitrdaat Hagizbaar wajisprem lxxexxbacar HanaaxijA lijHwdaaH׃ 1.9  wAelaeH mispaaraam AagarTlej zaaHaab xxloxxijm AagarTlej-kaesaep Aaalaep mahalaapijm tixxOaaH wOaexrijm׃ s 1.10  kpowrej zaaHaab xxloxxijm kpowrej kaesaep mixxnijm AarbaO meAowt waOaxaaraaH kelijm Aaherijm Aaalaep׃ s 1.11  kaal-kelijm lazaaHaab wlakaesaep hamexxaet Aalaapijm wAarbaO meAowt Hakol HaeOaelaaH xxexxbacar Oim HeOaalowt HagowlaaH mibaabael lijrwxxaalaaim׃ p

1.1  ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר־יהוה מפי ירמיה העיר יהוה את־רוח כרש מלך־פרס ויעבר־קול בכל־מלכותו וגם־במכתב לאמר׃ 1.2  כה אמר כרש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא־פקד עלי לבנות־לו בית בירושלם אשר ביהודה׃ 1.3  מי־בכם מכל־עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את־בית יהוה אלהי ישראל הוא האלהים אשר בירושלם׃ 1.4  וכל־הנשאר מכל־המקמות אשר הוא גר־שם ינשאוהו אנשי מקמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם־הנדבה לבית האלהים אשר בירושלם׃ 1.5  ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים לכל העיר האלהים את־רוחו לעלות לבנות את־בית יהוה אשר בירושלם׃ 1.6  וכל־סביבתיהם חזקו בידיהם בכלי־כסף בזהב ברכוש ובבהמה ובמגדנות לבד על־כל־התנדב׃ ס 1.7  והמלך כורש הוציא את־כלי בית־יהוה אשר הוציא נבוכדנצר מירושלם ויתנם בבית אלהיו׃ 1.8  ויוציאם כורש מלך פרס על־יד מתרדת הגזבר ויספרם לששבצר הנשיא ליהודה׃ 1.9  ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים אגרטלי־כסף אלף מחלפים תשעה ועשרים׃ ס 1.10  כפורי זהב שלשים כפורי כסף משנים ארבע מאות ועשרה כלים אחרים אלף׃ ס 1.11  כל־כלים לזהב ולכסף חמשת אלפים וארבע מאות הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה מבבל לירושלם׃ פ

1.1  wbxnt Aht lkwrx mlk prs lklwt dbr-jHwH mpj jrmjH HOjr jHwH At-rwh krx mlk-prs wjObr-qwl bkl-mlkwtw wgm-bmktb lAmr׃ 1.2  kH Amr krx mlk prs kl mmlkwt HArc ntn lj jHwH AlHj Hxmjm wHwA-pqd Olj lbnwt-lw bjt bjrwxlm Axr bjHwdH׃ 1.3  mj-bkm mkl-Omw jHj AlHjw Omw wjOl ljrwxlm Axr bjHwdH wjbn At-bjt jHwH AlHj jxrAl HwA HAlHjm Axr bjrwxlm׃ 1.4  wkl-HnxAr mkl-Hmqmwt Axr HwA gr-xm jnxAwHw Anxj mqmw bksp wbzHb wbrkwx wbbHmH Om-HndbH lbjt HAlHjm Axr bjrwxlm׃ 1.5  wjqwmw rAxj HAbwt ljHwdH wbnjmn wHkHnjm wHlwjm lkl HOjr HAlHjm At-rwhw lOlwt lbnwt At-bjt jHwH Axr bjrwxlm׃ 1.6  wkl-sbjbtjHm hzqw bjdjHm bklj-ksp bzHb brkwx wbbHmH wbmgdnwt lbd Ol-kl-Htndb׃ s 1.7  wHmlk kwrx HwcjA At-klj bjt-jHwH Axr HwcjA nbwkdncr mjrwxlm wjtnm bbjt AlHjw׃ 1.8  wjwcjAm kwrx mlk prs Ol-jd mtrdt Hgzbr wjsprm lxxbcr HnxjA ljHwdH׃ 1.9  wAlH msprm AgrTlj zHb xlxjm AgrTlj-ksp Alp mhlpjm txOH wOxrjm׃ s 1.10  kpwrj zHb xlxjm kpwrj ksp mxnjm ArbO mAwt wOxrH kljm Ahrjm Alp׃ s 1.11  kl-kljm lzHb wlksp hmxt Alpjm wArbO mAwt Hkl HOlH xxbcr Om HOlwt HgwlH mbbl ljrwxlm׃ p

1.1  In anno primo Cyri regis Persarum, ut compleretur verbum Domini ex ore Ieremiae, suscitavit Dominus spiritum Cyri regis Persarum, qui emisit edictum in omni regno suo etiam per scripturam dicens: 1.2  “ Haec dicit Cyrus rex Persarum: Omnia regna terrae dedit mihi Dominus, Deus caeli, et ipse praecepit mihi, ut aedificarem ei domum in Ierusalem, quae est in Iudaea. 1.3  Quis ex vobis est de omni populo eius? Sit Dominus Deus suus cum eo, et ascendat in Ierusalem, quae est in Iudaea, et aedificet domum Domini, Dei Israel; ipse est Deus, qui est in Ierusalem. 1.4  Et omnes reliqui in cunctis locis, ubicumque habitant, adiuventur a viris de loco suo, argento et auro et substantia et pecore sicut et oblationibus spontaneis pro templo Dei, quod est in Ierusalem ”. 1.5  Et surrexerunt principes familiarum de Iuda et Beniamin et sacerdotes et Levitae et omnis, cuius Deus suscitavit spiritum, ut ascenderent ad aedificandum templum Domini, quod erat in Ierusalem. 1.6  Universique, qui erant in circuitu, confortaverunt manus eorum cum vasis argenteis et aureis, substantia, pecore et pensitationibus, praeter oblationes spontaneas. 1.7  Rex quoque Cyrus protulit vasa templi Domini, quae tulerat Nabuchodonosor de Ierusalem et posuerat ea in templo dei sui; 1.8  protulit autem ea Cyrus rex Persarum per manum Mithridatis praepositi thesauri, qui enumeravit ea Sasabassar principi Iudae. 1.9  Et hic est numerus eorum: phialae aureae triginta, phialae argenteae mille, cultri viginti novem, scyphi aurei triginta, 1.10  scyphi quoque argentei quadringenti decem, vasa alia plurima; 1.11  omnia vasa aurea et argentea quinque milia quadringenta. Universa tulit Sasabassar cum his, qui ascendebant de transmigratione Babylonis in Ierusalem.

2.1  καὶ οὗτοι οἱ υἱοὶ τῆς χώρας οἱ ἀναβαίνοντες ἀπὸ τῆς αἰχμαλωσίας τῆς ἀποικίας ἧς ἀπῴκισεν ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς βαβυλῶνος εἰς βαβυλῶνα καὶ ἐπέστρεψαν εἰς ιερουσαλημ καὶ ιουδα ἀνὴρ εἰς πόλιν αὐτοῦ 2.2  οἳ ἦλθον μετὰ ζοροβαβελ ἰησοῦς νεεμιας σαραιας ρεελιας μαρδοχαιος βαλασαν μασφαρ βαγουι ρεουμ βαανα ἀνδρῶν ἀριθμὸς λαοῦ ισραηλ 2.3  υἱοὶ φορος δισχίλιοι ἑκατὸν ἑβδομήκοντα δύο 2.4  υἱοὶ σαφατια τριακόσιοι ἑβδομήκοντα δύο 2.5  υἱοὶ ηρα ἑπτακόσιοι ἑβδομήκοντα πέντε 2.6  υἱοὶ φααθμωαβ τοῖς υἱοῖς ιησουε ιωαβ δισχίλιοι ὀκτακόσιοι δέκα δύο 2.7  υἱοὶ αιλαμ χίλιοι διακόσιοι πεντήκοντα τέσσαρες 2.8  υἱοὶ ζαθουα ἐννακόσιοι τεσσαράκοντα πέντε 2.9  υἱοὶ ζακχου ἑπτακόσιοι ἑξήκοντα 2.10  υἱοὶ βανουι ἑξακόσιοι τεσσαράκοντα δύο 2.11  υἱοὶ βαβι ἑξακόσιοι εἴκοσι τρεῖς 2.12  υἱοὶ ασγαδ τρισχίλιοι διακόσιοι εἴκοσι δύο 2.13  υἱοὶ αδωνικαμ ἑξακόσιοι ἑξήκοντα ἕξ 2.14  υἱοὶ βαγοι δισχίλιοι πεντήκοντα ἕξ 2.15  υἱοὶ αδιν τετρακόσιοι πεντήκοντα τέσσαρες 2.16  υἱοὶ ατηρ τῷ εζεκια ἐνενήκοντα ὀκτώ 2.17  υἱοὶ βασου τριακόσιοι εἴκοσι τρεῖς 2.18  υἱοὶ ιωρα ἑκατὸν δέκα δύο 2.19  υἱοὶ ασεμ διακόσιοι εἴκοσι τρεῖς 2.20  υἱοὶ γαβερ ἐνενήκοντα πέντε 2.21  υἱοὶ βαιθλεεμ ἑκατὸν εἴκοσι τρεῖς 2.22  υἱοὶ νετωφα πεντήκοντα ἕξ 2.23  υἱοὶ αναθωθ ἑκατὸν εἴκοσι ὀκτώ 2.24  υἱοὶ ασμωθ τεσσαράκοντα δύο 2.25  υἱοὶ καριαθιαριμ καφιρα καὶ βηρωθ ἑπτακόσιοι τεσσαράκοντα τρεῖς 2.26  υἱοὶ αραμα καὶ γαβαα ἑξακόσιοι εἴκοσι εἷς 2.27  ἄνδρες μαχμας ἑκατὸν εἴκοσι δύο 2.28  ἄνδρες βαιθηλ καὶ αια τετρακόσιοι εἴκοσι τρεῖς 2.29  υἱοὶ ναβου πεντήκοντα δύο 2.30  υἱοὶ μαγεβως ἑκατὸν πεντήκοντα ἕξ 2.31  υἱοὶ ηλαμ-αρ χίλιοι διακόσιοι πεντήκοντα τέσσαρες 2.32  υἱοὶ ηραμ τριακόσιοι εἴκοσι 2.33  υἱοὶ λοδ αρωθ καὶ ωνω ἑπτακόσιοι εἴκοσι πέντε 2.34  υἱοὶ ιεριχω τριακόσιοι τεσσαράκοντα πέντε 2.35  υἱοὶ σαναα τρισχίλιοι ἑξακόσιοι τριάκοντα 2.36  καὶ οἱ ἱερεῖς υἱοὶ ιεδουα τῷ οἴκῳ ἰησοῦ ἐννακόσιοι ἑβδομήκοντα τρεῖς 2.37  υἱοὶ εμμηρ χίλιοι πεντήκοντα δύο 2.38  υἱοὶ φασσουρ χίλιοι διακόσιοι τεσσαράκοντα ἑπτά 2.39  υἱοὶ ηρεμ χίλιοι ἑπτά 2.40  καὶ οἱ λευῖται υἱοὶ ἰησοῦ καὶ καδμιηλ τοῖς υἱοῖς ωδουια ἑβδομήκοντα τέσσαρες 2.41  οἱ ᾄδοντες υἱοὶ ασαφ ἑκατὸν εἴκοσι ὀκτώ 2.42  υἱοὶ τῶν πυλωρῶν υἱοὶ σαλουμ υἱοὶ ατηρ υἱοὶ τελμων υἱοὶ ακουβ υἱοὶ ατιτα υἱοὶ σαβαου οἱ πάντες ἑκατὸν τριάκοντα ἐννέα 2.43  οἱ ναθιναῖοι υἱοὶ σουια υἱοὶ ασουφε υἱοὶ ταβαωθ 2.44  υἱοὶ κηραος υἱοὶ σωηα υἱοὶ φαδων 2.45  υἱοὶ λαβανω υἱοὶ αγαβα υἱοὶ ακαβωθ 2.46  υἱοὶ αγαβ υἱοὶ σαμαλαι υἱοὶ αναν 2.47  υἱοὶ κεδελ υἱοὶ γαερ υἱοὶ ρεηα 2.48  υἱοὶ ρασων υἱοὶ νεκωδα υἱοὶ γαζεμ 2.49  υἱοὶ ουσα υἱοὶ φαση υἱοὶ βασι 2.50  υἱοὶ ασενα υἱοὶ μαωνιμ υἱοὶ ναφισων 2.51  υἱοὶ βακβουκ υἱοὶ ακιφα υἱοὶ αρουρ 2.52  υἱοὶ βασαλωθ υἱοὶ μαουδα υἱοὶ αρησα 2.53  υἱοὶ βαρκους υἱοὶ σισαρα υἱοὶ θεμα 2.54  υἱοὶ νασουε υἱοὶ ατουφα 2.55  υἱοὶ αβδησελμα υἱοὶ σατι υἱοὶ ασεφηραθ υἱοὶ φαδουρα 2.56  υἱοὶ ιεηλα υἱοὶ δαρκων υἱοὶ γεδηλ 2.57  υἱοὶ σαφατια υἱοὶ ατιλ υἱοὶ φαχεραθ-ασεβωιν υἱοὶ ημι 2.58  πάντες οἱ ναθινιν καὶ υἱοὶ αβδησελμα τριακόσιοι ἐνενήκοντα δύο 2.59  καὶ οὗτοι οἱ ἀναβάντες ἀπὸ θελμελεθ θελαρησα χαρουβ ηδαν εμμηρ καὶ οὐκ ἠδυνάσθησαν τοῦ ἀναγγεῖλαι οἶκον πατριᾶς αὐτῶν καὶ σπέρμα αὐτῶν εἰ ἐξ ισραηλ εἰσίν 2.60  υἱοὶ δαλαια υἱοὶ βουα υἱοὶ τωβια υἱοὶ νεκωδα ἑξακόσιοι πεντήκοντα δύο 2.61  καὶ ἀπὸ τῶν υἱῶν τῶν ἱερέων υἱοὶ χαβια υἱοὶ ακους υἱοὶ βερζελλαι ὃς ἔλαβεν ἀπὸ θυγατέρων βερζελλαι τοῦ γαλααδίτου γυναῖκα καὶ ἐκλήθη ἐπὶ τῷ ὀνόματι αὐτῶν 2.62  οὗτοι ἐζήτησαν γραφὴν αὐτῶν οἱ μεθωεσιμ καὶ οὐχ εὑρέθησαν καὶ ἠγχιστεύθησαν ἀπὸ τῆς ἱερατείας 2.63  καὶ εἶπεν αθερσαθα αὐτοῖς τοῦ μὴ φαγεῖν ἀπὸ τοῦ ἁγίου τῶν ἁγίων ἕως ἀναστῇ ἱερεὺς τοῖς φωτίζουσιν καὶ τοῖς τελείοις 2.64  πᾶσα δὲ ἡ ἐκκλησία ὡς εἷς τέσσαρες μυριάδες δισχίλιοι τριακόσιοι ἑξήκοντα 2.65  χωρὶς δούλων αὐτῶν καὶ παιδισκῶν αὐτῶν οὗτοι ἑπτακισχίλιοι τριακόσιοι τριάκοντα ἑπτά καὶ οὗτοι ᾄδοντες καὶ ᾄδουσαι διακόσιοι 2.66  ἵπποι αὐτῶν ἑπτακόσιοι τριάκοντα ἕξ ἡμίονοι αὐτῶν διακόσιοι τεσσαράκοντα πέντε 2.67  κάμηλοι αὐτῶν τετρακόσιοι τριάκοντα πέντε ὄνοι αὐτῶν ἑξακισχίλιοι ἑπτακόσιοι εἴκοσι 2.68  καὶ ἀπὸ ἀρχόντων πατριῶν ἐν τῷ ἐλθεῖν αὐτοὺς εἰς οἶκον κυρίου τὸν ἐν ιερουσαλημ ἡκουσιάσαντο εἰς οἶκον τοῦ θεοῦ τοῦ στῆσαι αὐτὸν ἐπὶ τὴν ἑτοιμασίαν αὐτοῦ 2.69  ὡς ἡ δύναμις αὐτῶν ἔδωκαν εἰς θησαυρὸν τοῦ ἔργου χρυσίον καθαρόν μναῖ ἓξ μυριάδες καὶ χίλιαι καὶ ἀργύριον μναῖ πεντακισχίλιαι καὶ κοθωνοι τῶν ἱερέων ἑκατόν 2.70  καὶ ἐκάθισαν οἱ ἱερεῖς καὶ οἱ λευῖται καὶ οἱ ἀπὸ τοῦ λαοῦ καὶ οἱ ᾄδοντες καὶ οἱ πυλωροὶ καὶ οἱ ναθινιμ ἐν πόλεσιν αὐτῶν καὶ πᾶς ισραηλ ἐν πόλεσιν αὐτῶν

2.1  kai oytoi oi yioi tehs chohras oi anabainontes apo tehs aichmalohsias tehs apoikias ehs apohkisen naboychodonosor basileys babylohnos eis babylohna kai epestrepsan eis ieroysalehm kai ioyda anehr eis polin aytoy 2.2  oi ehlthon meta zorobabel iehsoys neemias saraias reelias mardochaios balasan masphar bagoyi reoym baana androhn arithmos laoy israehl 2.3  yioi phoros dischilioi ekaton ebdomehkonta dyo 2.4  yioi saphatia triakosioi ebdomehkonta dyo 2.5  yioi ehra eptakosioi ebdomehkonta pente 2.6  yioi phaathmohab tois yiois iehsoye iohab dischilioi oktakosioi deka dyo 2.7  yioi ailam chilioi diakosioi pentehkonta tessares 2.8  yioi zathoya ennakosioi tessarakonta pente 2.9  yioi zakchoy eptakosioi exehkonta 2.10  yioi banoyi exakosioi tessarakonta dyo 2.11  yioi babi exakosioi eikosi treis 2.12  yioi asgad trischilioi diakosioi eikosi dyo 2.13  yioi adohnikam exakosioi exehkonta ex 2.14  yioi bagoi dischilioi pentehkonta ex 2.15  yioi adin tetrakosioi pentehkonta tessares 2.16  yioi atehr toh ezekia enenehkonta oktoh 2.17  yioi basoy triakosioi eikosi treis 2.18  yioi iohra ekaton deka dyo 2.19  yioi asem diakosioi eikosi treis 2.20  yioi gaber enenehkonta pente 2.21  yioi baithleem ekaton eikosi treis 2.22  yioi netohpha pentehkonta ex 2.23  yioi anathohth ekaton eikosi oktoh 2.24  yioi asmohth tessarakonta dyo 2.25  yioi kariathiarim kaphira kai behrohth eptakosioi tessarakonta treis 2.26  yioi arama kai gabaa exakosioi eikosi eis 2.27  andres machmas ekaton eikosi dyo 2.28  andres baithehl kai aia tetrakosioi eikosi treis 2.29  yioi naboy pentehkonta dyo 2.30  yioi magebohs ekaton pentehkonta ex 2.31  yioi ehlam0ar chilioi diakosioi pentehkonta tessares 2.32  yioi ehram triakosioi eikosi 2.33  yioi lod arohth kai ohnoh eptakosioi eikosi pente 2.34  yioi ierichoh triakosioi tessarakonta pente 2.35  yioi sanaa trischilioi exakosioi triakonta 2.36  kai oi iereis yioi iedoya toh oikoh iehsoy ennakosioi ebdomehkonta treis 2.37  yioi emmehr chilioi pentehkonta dyo 2.38  yioi phassoyr chilioi diakosioi tessarakonta epta 2.39  yioi ehrem chilioi epta 2.40  kai oi leyitai yioi iehsoy kai kadmiehl tois yiois ohdoyia ebdomehkonta tessares 2.41  oi adontes yioi asaph ekaton eikosi oktoh 2.42  yioi tohn pylohrohn yioi saloym yioi atehr yioi telmohn yioi akoyb yioi atita yioi sabaoy oi pantes ekaton triakonta ennea 2.43  oi nathinaioi yioi soyia yioi asoyphe yioi tabaohth 2.44  yioi kehraos yioi soheha yioi phadohn 2.45  yioi labanoh yioi agaba yioi akabohth 2.46  yioi agab yioi samalai yioi anan 2.47  yioi kedel yioi gaer yioi reeha 2.48  yioi rasohn yioi nekohda yioi gazem 2.49  yioi oysa yioi phaseh yioi basi 2.50  yioi asena yioi maohnim yioi naphisohn 2.51  yioi bakboyk yioi akipha yioi aroyr 2.52  yioi basalohth yioi maoyda yioi arehsa 2.53  yioi barkoys yioi sisara yioi thema 2.54  yioi nasoye yioi atoypha 2.55  yioi abdehselma yioi sati yioi asephehrath yioi phadoyra 2.56  yioi ieehla yioi darkohn yioi gedehl 2.57  yioi saphatia yioi atil yioi phacherath0asebohin yioi ehmi 2.58  pantes oi nathinin kai yioi abdehselma triakosioi enenehkonta dyo 2.59  kai oytoi oi anabantes apo thelmeleth thelarehsa charoyb ehdan emmehr kai oyk ehdynasthehsan toy anaggeilai oikon patrias aytohn kai sperma aytohn ei ex israehl eisin 2.60  yioi dalaia yioi boya yioi tohbia yioi nekohda exakosioi pentehkonta dyo 2.61  kai apo tohn yiohn tohn iereohn yioi chabia yioi akoys yioi berzellai os elaben apo thygaterohn berzellai toy galaaditoy gynaika kai eklehtheh epi toh onomati aytohn 2.62  oytoi ezehtehsan graphehn aytohn oi methohesim kai oych eyrethehsan kai ehgchisteythehsan apo tehs ierateias 2.63  kai eipen athersatha aytois toy meh phagein apo toy agioy tohn agiohn eohs anasteh iereys tois phohtizoysin kai tois teleiois 2.64  pasa de eh ekklehsia ohs eis tessares myriades dischilioi triakosioi exehkonta 2.65  chohris doylohn aytohn kai paidiskohn aytohn oytoi eptakischilioi triakosioi triakonta epta kai oytoi adontes kai adoysai diakosioi 2.66  ippoi aytohn eptakosioi triakonta ex ehmionoi aytohn diakosioi tessarakonta pente 2.67  kamehloi aytohn tetrakosioi triakonta pente onoi aytohn exakischilioi eptakosioi eikosi 2.68  kai apo archontohn patriohn en toh elthein aytoys eis oikon kyrioy ton en ieroysalehm ehkoysiasanto eis oikon toy theoy toy stehsai ayton epi tehn etoimasian aytoy 2.69  ohs eh dynamis aytohn edohkan eis thehsayron toy ergoy chrysion katharon mnai ex myriades kai chiliai kai argyrion mnai pentakischiliai kai kothohnoi tohn iereohn ekaton 2.70  kai ekathisan oi iereis kai oi leyitai kai oi apo toy laoy kai oi adontes kai oi pylohroi kai oi nathinim en polesin aytohn kai pas israehl en polesin aytohn

2.1  Und folgendes sind die Landeskinder, die aus der Gefangenschaft heraufzogen, welche Nebukadnezar, der König von Babel, nach Babel geführt hatte, und die wieder nach Jerusalem und Juda kamen, ein jeder in seine Stadt, 2.2  welche mit Serubbabel, Jesua, Nehemia, Seraja, Reelaja, Mordechai, Bilsan, Mispar, Bigvai, Rehum und Baana kamen. Dies ist die Anzahl der isrealitischen Männer: 2.3  Die Söhne Paroschs: 2172; 2.4  die Söhne Sephatjas: 372; 2.5  die Söhne Arahs; 775. 2.6  Die Söhne Pachat-Moabs von den Söhnen Jesua-Joabs: 2812; 2.7  die Söhne Elams: 1254; 2.8  die Söhne Satthus: 945; 2.9  die Söhne Sakkais: 760; 2.10  die Söhne Banis: 642; 2.11  die Söhne Bebais: 623; 2.12  die Söhne Asgads: 1222; 2.13  die Söhne Adonikams: 666; 2.14  die Söhne Bigvais: 2056; 2.15  die Söhne Adins: 454; 2.16  die Söhne Aters von Hiskia: 98; 2.17  die Söhne Bezais: 323; 2.18  die Söhne Jorahs: 112; 2.19  die Söhne Hasmus: 223; 2.20  die Söhne Gibbars: 95; 2.21  die Söhne Bethlehems: 123; 2.22  die Männer Netophas: 56; 2.23  die Männer Anatots: 128; 2.24  die Söhne Asmavets: 42; 2.25  die Leute von Kirjat-Arim, Kirjat-Kephira und Kirjat-Beerot: 743; 2.26  die Leute von Rama und Geba: 621; 2.27  die Männer von Michmas: 122; 2.28  die Männer von Bethel und Ai: 223; 2.29  die Söhne Nebos: 52; 2.30  die Söhne Magbis: 156; 2.31  die Söhne Elams, des zweiten: 1254; 2.32  die Söhne Harims: 320; 2.33  die Söhne Lods, Hadids und Onos: 725; 2.34  die Leute von Jericho: 345; 2.35  die Söhne Senaas: 3630. 2.36  Die Priester: Die Söhne Jedajas, vom Hause Jesuas: 973; 2.37  die Söhne Immers: 1052; 2.38  die Söhne Pashurs: 1247; 2.39  die Söhne Harims: 1017. 2.40  Die Leviten: Die Söhne Jesuas und Kadmiels, von den Söhnen Hodavias: 74. 2.41  Die Sänger: Die Söhne Asaphs: 128. 2.42  Die Söhne der Torhüter: die Söhne Sallums, die Söhne Aters, die Söhne Talmons, die Söhne Akkubs, die Söhne Hatitas und die Söhne Sobais, zusammen: 139. 2.43  Die Tempeldiener: die Söhne Zihas, die Söhne Hasuphas, die Söhne Tabbaots. 2.44  Die Söhne Keros, die Söhne Siahas, die Söhne Padons, 2.45  die Söhne Lebanas, die Söhne Hagabas, die Söhne Akkubs; 2.46  die Söhne Hagabs, die Söhne Samlais, die Söhne Hanans; 2.47  die Söhne Giddels, die Söhne Gahars; die Söhne Reajas; 2.48  die Söhne Rezins, die Söhne Nekodas, die Söhne Gassams; 2.49  die Söhne Ussas, die Söhne Paseachs, die Söhne Besais; 2.50  die Söhne Asnas, die Söhne Mehunims, die Söhne Nephusiams; 2.51  die Söhne Bakbuks, die Söhne Hakuphas, die Söhne Harhurs; 2.52  die Söhne Bazluts, die Söhne Mehidas, die Söhne Harsas, 2.53  die Söhne Barkos, die Söhne Siseras, die Söhne Temachs; 2.54  die Söhne Neziachs, die Söhne Hatiphas; 2.55  die Söhne der Knechte Salomos: Die Söhne Sotais, die Söhne Sopherets, die Söhne Perudas; 2.56  die Söhne Jaalas, die Söhne Darkons, die Söhne Giddels; 2.57  die Söhne Sephatjas, die Söhne Hattils, die Söhne Pocherets von Zebajim, die Söhne Amis. 2.58  Aller Tempeldiener und Söhne der Knechte Salomos waren 392. 2.59  Und folgende zogen auch mit herauf aus Tel-Melach und Tel-Harsa, Kerub, Addan und Immer, konnten aber das Vaterhaus und ihre Abstammung nicht nachweisen, ob sie aus Israel wären: 2.60  Die Söhne Delajas, die Söhne Tobias, die Söhne Nekodas: 652. 2.61  Und von den Söhnen der Priester: Die Söhne Habajas, die Söhne Hakkoz, die Söhne Barsillais, der von den Töchtern Barsillais, des Gileaditers, ein Weib genommen und nach dessen Namen genannt worden war. 2.62  Diese suchten ihre Geschlechtsregister und fanden keine; darum wurden sie als unrein vom Priestertum ausgeschlossen. 2.63  Und der Landpfleger sagte ihnen, sie sollten nicht vom Allerheiligsten essen, bis ein Priester mit dem Licht und Recht aufstünde. 2.64  Die ganze Gemeinde zählte insgesamt 42360 Seelen, 2.65  ausgenommen ihre Knechte und ihre Mägde; derer waren 7337; und dazu 200 Sänger und Sängerinnen. 2.66  Sie hatten 736 Pferde und 245 Maultiere, 2.67  an Kamelen 435, und 6720 Esel. 2.68  Und von etlichen Familienhäuptern wurden, als sie zum Hause des HERRN nach Jerusalem kamen, freiwillige Gaben für das Haus Gottes zu seinem Wiederaufbau geschenkt; 2.69  und zwar gaben sie nach ihrem Vermögen an den Bauschatz 61000 Dareiken und 5000 Silberminen und 100 Priesterröcke. 2.70  Also ließen sich die Priester und die Leviten und die von dem Volk und die Sänger und die Torhüter und die Tempeldiener in ihren Städten nieder und ganz Israel in seinen Städten.

2.1  וְאֵלֶּה ׀ בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגֹּולָה אֲשֶׁר הֶגְלָה [נְבוּכַדְנֶצֹּור כ] (נְבוּכַדְנֶצַּר ק) מֶלֶךְ־בָּבֶל לְבָבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אִישׁ לְעִירֹו׃ 2.2  אֲשֶׁר־בָּאוּ עִם־זְרֻבָּבֶל יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה שְׂרָיָה רְעֵלָיָה מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפָּר בִּגְוַי רְחוּם בַּעֲנָה מִסְפַּר אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל׃ ס 2.3  בְּנֵי פַרְעֹשׁ אַלְפַּיִם מֵאָה שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם׃ ס 2.4  בְּנֵי שְׁפַטְיָה שְׁלֹשׁ מֵאֹות שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם׃ ס 2.5  בְּנֵי אָרַח שְׁבַע מֵאֹות חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים׃ ס 2.6  בְּנֵי־פַחַת מֹואָב לִבְנֵי יֵשׁוּעַ יֹואָב אַלְפַּיִם שְׁמֹנֶה מֵאֹות וּשְׁנֵים עָשָׂר׃ ס 2.7  בְּנֵי עֵילָם אֶלֶף מָאתַיִם חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה׃ ס 2.8  בְּנֵי זַתּוּא תְּשַׁע מֵאֹות וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה׃ ס 2.9  בְּנֵי זַכָּי שְׁבַע מֵאֹות וְשִׁשִּׁים׃ ס 2.10  בְּנֵי בָנִי שֵׁשׁ מֵאֹות אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם׃ ס 2.11  בְּנֵי בֵבָי שֵׁשׁ מֵאֹות עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה׃ ס 2.12  בְּנֵי עַזְגָּד אֶלֶף מָאתַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם׃ ס 2.13  בְּנֵי אֲדֹנִיקָם שֵׁשׁ מֵאֹות שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה׃ ס 2.14  בְּנֵי בִגְוָי אַלְפַּיִם חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה׃ ס 2.15  בְּנֵי עָדִין אַרְבַּע מֵאֹות חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה׃ ס 2.16  בְּנֵי־אָטֵר לִיחִזְקִיָּה תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה׃ ס 2.17  בְּנֵי בֵצָי שְׁלֹשׁ מֵאֹות עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה׃ ס 2.18  בְּנֵי יֹורָה מֵאָה וּשְׁנֵים עָשָׂר׃ ס 2.19  בְּנֵי חָשֻׁם מָאתַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה׃ ס 2.20  בְּנֵי גִבָּר תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה׃ ס 2.21  בְּנֵי בֵית־לָחֶם מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה׃ ס 2.22  אַנְשֵׁי נְטֹפָה חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה׃ 2.23  אַנְשֵׁי עֲנָתֹות מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה׃ ס 2.24  בְּנֵי עַזְמָוֶת אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם׃ ס 2.25  בְּנֵי קִרְיַת עָרִים כְּפִירָה וּבְאֵרֹות שְׁבַע מֵאֹות וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה׃ ס 2.26  בְּנֵי הָרָמָה וָגָבַע שֵׁשׁ מֵאֹות עֶשְׂרִים וְאֶחָד׃ ס 2.27  אַנְשֵׁי מִכְמָס מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם׃ ס 2.28  אַנְשֵׁי בֵית־אֵל וְהָעָי מָאתַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה׃ ס 2.29  בְּנֵי נְבֹו חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם׃ ס 2.30  בְּנֵי מַגְבִּישׁ מֵאָה חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה׃ ס 2.31  בְּנֵי עֵילָם אַחֵר אֶלֶף מָאתַיִם חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה׃ ס 2.32  בְּנֵי חָרִם שְׁלֹשׁ מֵאֹות וְעֶשְׂרִים׃ ס 2.33  בְּנֵי־לֹד חָדִיד וְאֹונֹו שְׁבַע מֵאֹות עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה׃ ס 2.34  בְּנֵי יְרֵחֹו שְׁלֹשׁ מֵאֹות אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה׃ ס 2.35  בְּנֵי סְנָאָה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאֹות וּשְׁלֹשִׁים׃ ס 2.36  הַכֹּהֲנִים בְּנֵי יְדַעְיָה לְבֵית יֵשׁוּעַ תְּשַׁע מֵאֹות שִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה׃ ס 2.37  בְּנֵי אִמֵּר אֶלֶף חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם׃ ס 2.38  בְּנֵי פַשְׁחוּר אֶלֶף מָאתַיִם אַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה׃ ס 2.39  בְּנֵי חָרִם אֶלֶף וְשִׁבְעָה עָשָׂר׃ ס 2.40  הַלְוִיִּם בְּנֵי־יֵשׁוּעַ וְקַדְמִיאֵל לִבְנֵי הֹודַוְיָה שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה׃ ס 2.41  הַמְשֹׁרְרִים בְּנֵי אָסָף מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה׃ פ 2.42  בְּנֵי הַשֹּׁעֲרִים בְּנֵי־שַׁלּוּם בְּנֵי־אָטֵר בְּנֵי־טַלְמֹון בְּנֵי־עַקּוּב בְּנֵי חֲטִיטָא בְּנֵי שֹׁבָי הַכֹּל מֵאָה שְׁלֹשִׁים וְתִשְׁעָה׃ פ 2.43  הַנְּתִינִים בְּנֵי־צִיחָא בְנֵי־חֲשׂוּפָא בְּנֵי טַבָּעֹות׃ 2.44  בְּנֵי־קֵרֹס בְּנֵי־סִיעֲהָא בְּנֵי פָדֹון׃ 2.45  בְּנֵי־לְבָנָה בְנֵי־חֲגָבָה בְּנֵי עַקּוּב׃ 2.46  בְּנֵי־חָגָב בְּנֵי־ [שַׁמְלַי כ] (שַׁלְמַי ק) בְּנֵי חָנָן׃ 2.47  בְּנֵי־גִדֵּל בְּנֵי־גַחַר בְּנֵי רְאָיָה׃ 2.48  בְּנֵי־רְצִין בְּנֵי־נְקֹודָא בְּנֵי גַזָּם׃ 2.49  בְּנֵי־עֻזָּא בְנֵי־פָסֵחַ בְּנֵי בֵסָי׃ 2.50  בְּנֵי־אַסְנָה בְנֵי־ [מְעִינִים כ] (מְעוּנִים ק) בְּנֵי [נְפִיסִים כ] (נְפוּסִים׃ ק) 2.51  בְּנֵי־בַקְבּוּק בְּנֵי־חֲקוּפָא בְּנֵי חַרְחוּר׃ 2.52  בְּנֵי־בַצְלוּת בְּנֵי־מְחִידָא בְּנֵי חַרְשָׁא׃ 2.53  בְּנֵי־בַרְקֹוס בְּנֵי־סִיסְרָא בְּנֵי־תָמַח׃ 2.54  בְּנֵי נְצִיחַ בְּנֵי חֲטִיפָא׃ 2.55  בְּנֵי עַבְדֵי שְׁלֹמֹה בְּנֵי־סֹטַי בְּנֵי־הַסֹּפֶרֶת בְּנֵי פְרוּדָא׃ 2.56  בְּנֵי־יַעְלָה בְנֵי־דַרְקֹון בְּנֵי גִדֵּל׃ 2.57  בְּנֵי שְׁפַטְיָה בְנֵי־חַטִּיל בְּנֵי פֹּכֶרֶת הַצְּבָיִים בְּנֵי אָמִי׃ 2.58  כָּל־הַנְּתִינִים וּבְנֵי עַבְדֵי שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ מֵאֹות תִּשְׁעִים וּשְׁנָיִם׃ ס 2.59  וְאֵלֶּה הָעֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא כְּרוּב אַדָּן אִמֵּר וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד בֵּית־אֲבֹותָם וְזַרְעָם אִם מִיִּשְׂרָאֵל הֵם׃ 2.60  בְּנֵי־דְלָיָה בְנֵי־טֹובִיָּה בְּנֵי נְקֹודָא שֵׁשׁ מֵאֹות חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם׃ ס 2.61  וּמִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי חֳבַיָּה בְּנֵי הַקֹּוץ בְּנֵי בַרְזִלַּי אֲשֶׁר לָקַח מִבְּנֹות בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי אִשָּׁה וַיִּקָּרֵא עַל־שְׁמָם׃ 2.62  אֵלֶּה בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים וְלֹא נִמְצָאוּ וַיְגֹאֲלוּ מִן־הַכְּהֻנָּה׃ 2.63  וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם אֲשֶׁר לֹא־יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וּלְתֻמִּים׃ 2.64  כָּל־הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבֹּוא אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ־מֵאֹות שִׁשִּׁים׃ 2.65  מִלְּבַד עַבְדֵיהֶם וְאַמְהֹתֵיהֶם אֵלֶּה שִׁבְעַת אֲלָפִים שְׁלֹשׁ מֵאֹות שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה וְלָהֶם מְשֹׁרְרִים וּמְשֹׁרְרֹות מָאתָיִם׃ 2.66  סוּסֵיהֶם שְׁבַע מֵאֹות שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה פִּרְדֵיהֶם מָאתַיִם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה׃ 2.67  גְּמַלֵּיהֶם אַרְבַּע מֵאֹות שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה חֲמֹרִים שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שְׁבַע מֵאֹות וְעֶשְׂרִים׃ פ 2.68  וּמֵרָאשֵׁי הָאָבֹות בְּבֹואָם לְבֵית יְהוָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם הִתְנַדְּבוּ לְבֵית הָאֱלֹהִים לְהַעֲמִידֹו עַל־מְכֹונֹו׃ 2.69  כְּכֹחָם נָתְנוּ לְאֹוצַר הַמְּלָאכָה זָהָב דַּרְכְּמֹונִים שֵׁשׁ־רִבֹּאות וָאֶלֶף ס וְכֶסֶף מָנִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְכָתְנֹת כֹּהֲנִים מֵאָה׃ ס 2.70  וַיֵּשְׁבוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וּמִן־הָעָם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁועֲרִים וְהַנְּתִינִים בְּעָרֵיהֶם וְכָל־יִשְׂרָאֵל בְּעָרֵיהֶם׃ ס

2.1  wAelaeH bnej HamdijnaaH HaaOolijm mixxbij HagowlaaH Aaxxaer HaeglaaH [nbwkadnaecowr k] (nbwkadnaecar q) maelaek-baabael lbaabael wajaaxxwbw lijrwxxaalaim wijHwdaaH Aijxx lOijrow׃ 2.2  Aaxxaer-baaAw Oim-zrubaabael jexxwOa nhaemjaaH xraajaaH rOelaajaaH maardaakaj bilxxaan mispaar bigwaj rhwm baOanaaH mispar Aanxxej Oam jixraaAel׃ s 2.3  bnej parOoxx Aalpajim meAaaH xxibOijm wxxnaajim׃ s 2.4  bnej xxpaTjaaH xxloxx meAowt xxibOijm wxxnaajim׃ s 2.5  bnej Aaarah xxbaO meAowt hamixxaaH wxxibOijm׃ s 2.6  bnej-pahat mowAaab libnej jexxwOa jowAaab Aalpajim xxmonaeH meAowt wxxnejm Oaaxaar׃ s 2.7  bnej Oejlaam Aaelaep maaAtajim hamixxijm wAarbaaOaaH׃ s 2.8  bnej zatwA txxaO meAowt wAarbaaOijm wahamixxaaH׃ s 2.9  bnej zakaaj xxbaO meAowt wxxixxijm׃ s 2.10  bnej baanij xxexx meAowt AarbaaOijm wxxnaajim׃ s 2.11  bnej bebaaj xxexx meAowt Oaexrijm wxxloxxaaH׃ s 2.12  bnej Oazgaad Aaelaep maaAtajim Oaexrijm wxxnaajim׃ s 2.13  bnej Aadonijqaam xxexx meAowt xxixxijm wxxixxaaH׃ s 2.14  bnej bigwaaj Aalpajim hamixxijm wxxixxaaH׃ s 2.15  bnej Oaadijn AarbaO meAowt hamixxijm wAarbaaOaaH׃ s 2.16  bnej-AaaTer lijhizqijaaH tixxOijm wxxmonaaH׃ s 2.17  bnej becaaj xxloxx meAowt Oaexrijm wxxloxxaaH׃ s 2.18  bnej jowraaH meAaaH wxxnejm Oaaxaar׃ s 2.19  bnej haaxxum maaAtajim Oaexrijm wxxloxxaaH׃ s 2.20  bnej gibaar tixxOijm wahamixxaaH׃ s 2.21  bnej bejt-laahaem meAaaH Oaexrijm wxxloxxaaH׃ s 2.22  Aanxxej nTopaaH hamixxijm wxxixxaaH׃ 2.23  Aanxxej Oanaatowt meAaaH Oaexrijm wxxmonaaH׃ s 2.24  bnej Oazmaawaet AarbaaOijm wxxnaajim׃ s 2.25  bnej qirjat Oaarijm kpijraaH wbAerowt xxbaO meAowt wAarbaaOijm wxxloxxaaH׃ s 2.26  bnej HaaraamaaH waagaabaO xxexx meAowt Oaexrijm wAaehaad׃ s 2.27  Aanxxej mikmaas meAaaH Oaexrijm wxxnaajim׃ s 2.28  Aanxxej bejt-Ael wHaaOaaj maaAtajim Oaexrijm wxxloxxaaH׃ s 2.29  bnej nbow hamixxijm wxxnaajim׃ s 2.30  bnej magbijxx meAaaH hamixxijm wxxixxaaH׃ s 2.31  bnej Oejlaam Aaher Aaelaep maaAtajim hamixxijm wAarbaaOaaH׃ s 2.32  bnej haarim xxloxx meAowt wOaexrijm׃ s 2.33  bnej-lod haadijd wAownow xxbaO meAowt Oaexrijm wahamixxaaH׃ s 2.34  bnej jrehow xxloxx meAowt AarbaaOijm wahamixxaaH׃ s 2.35  bnej snaaAaaH xxloxxaet Aalaapijm wxxexx meAowt wxxloxxijm׃ s 2.36  HakoHanijm bnej jdaOjaaH lbejt jexxwOa txxaO meAowt xxibOijm wxxloxxaaH׃ s 2.37  bnej Aimer Aaelaep hamixxijm wxxnaajim׃ s 2.38  bnej paxxhwr Aaelaep maaAtajim AarbaaOijm wxxibOaaH׃ s 2.39  bnej haarim Aaelaep wxxibOaaH Oaaxaar׃ s 2.40  Halwijim bnej-jexxwOa wqadmijAel libnej HowdawjaaH xxibOijm wAarbaaOaaH׃ s 2.41  Hamxxorrijm bnej Aaasaap meAaaH Oaexrijm wxxmonaaH׃ p 2.42  bnej HaxxoOarijm bnej-xxalwm bnej-AaaTer bnej-Talmown bnej-Oaqwb bnej haTijTaaA bnej xxobaaj Hakol meAaaH xxloxxijm wtixxOaaH׃ p 2.43  Hantijnijm bnej-cijhaaA bnej-haxwpaaA bnej TabaaOowt׃ 2.44  bnej-qeros bnej-sijOaHaaA bnej paadown׃ 2.45  bnej-lbaanaaH bnej-hagaabaaH bnej Oaqwb׃ 2.46  bnej-haagaab bnej- [xxamlaj k] (xxalmaj q) bnej haanaan׃ 2.47  bnej-gidel bnej-gahar bnej rAaajaaH׃ 2.48  bnej-rcijn bnej-nqowdaaA bnej gazaam׃ 2.49  bnej-OuzaaA bnej-paaseha bnej besaaj׃ 2.50  bnej-AasnaaH bnej- [mOijnijm k] (mOwnijm q) bnej [npijsijm k] (npwsijm׃ q) 2.51  bnej-baqbwq bnej-haqwpaaA bnej harhwr׃ 2.52  bnej-baclwt bnej-mhijdaaA bnej harxxaaA׃ 2.53  bnej-barqows bnej-sijsraaA bnej-taamah׃ 2.54  bnej ncijha bnej haTijpaaA׃ 2.55  bnej Oabdej xxlomoH bnej-soTaj bnej-Hasopaeraet bnej prwdaaA׃ 2.56  bnej-jaOlaaH bnej-darqown bnej gidel׃ 2.57  bnej xxpaTjaaH bnej-haTijl bnej pokaeraet Hacbaajijm bnej Aaamij׃ 2.58  kaal-Hantijnijm wbnej Oabdej xxlomoH xxloxx meAowt tixxOijm wxxnaajim׃ s 2.59  wAelaeH HaaOolijm mitel maelah tel harxxaaA krwb Aadaan Aimer wloA jaaklw lHagijd bejt-Aabowtaam wzarOaam Aim mijixraaAel Hem׃ 2.60  bnej-dlaajaaH bnej-TowbijaaH bnej nqowdaaA xxexx meAowt hamixxijm wxxnaajim׃ s 2.61  wmibnej HakoHanijm bnej haabajaaH bnej Haqowc bnej barzilaj Aaxxaer laaqah mibnowt barzilaj HagilOaadij AixxaaH wajiqaareA Oal-xxmaam׃ 2.62  AelaeH biqxxw ktaabaam Hamitjahxijm wloA nimcaaAw wajgoAalw min-HakHunaaH׃ 2.63  wajoAmaer HatirxxaataaA laaHaem Aaxxaer loA-joAklw miqodaexx Haqaadaaxxijm Oad Oamod koHen lAwrijm wltumijm׃ 2.64  kaal-HaqaaHaal kAaehaad AarbaO ribowA Aalpajim xxloxx-meAowt xxixxijm׃ 2.65  milbad OabdejHaem wAamHotejHaem AelaeH xxibOat Aalaapijm xxloxx meAowt xxloxxijm wxxibOaaH wlaaHaem mxxorrijm wmxxorrowt maaAtaajim׃ 2.66  swsejHaem xxbaO meAowt xxloxxijm wxxixxaaH pirdejHaem maaAtajim AarbaaOijm wahamixxaaH׃ 2.67  gmalejHaem AarbaO meAowt xxloxxijm wahamixxaaH hamorijm xxexxaet Aalaapijm xxbaO meAowt wOaexrijm׃ p 2.68  wmeraaAxxej HaaAaabowt bbowAaam lbejt jHwaaH Aaxxaer bijrwxxaalaaim Hitnadbw lbejt HaaAaeloHijm lHaOamijdow Oal-mkownow׃ 2.69  kkohaam naatnw lAowcar HamlaaAkaaH zaaHaab darkmownijm xxexx-riboAwt waaAaelaep s wkaesaep maanijm hamexxaet Aalaapijm wkaatnot koHanijm meAaaH׃ s 2.70  wajexxbw HakoHanijm wHalwijim wmin-HaaOaam wHamxxorrijm wHaxxowOarijm wHantijnijm bOaarejHaem wkaal-jixraaAel bOaarejHaem׃ s

2.1  ואלה ׀ בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה [נבוכדנצור כ] (נבוכדנצר ק) מלך־בבל לבבל וישובו לירושלם ויהודה איש לעירו׃ 2.2  אשר־באו עם־זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן מספר בגוי רחום בענה מספר אנשי עם ישראל׃ ס 2.3  בני פרעש אלפים מאה שבעים ושנים׃ ס 2.4  בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים׃ ס 2.5  בני ארח שבע מאות חמשה ושבעים׃ ס 2.6  בני־פחת מואב לבני ישוע יואב אלפים שמנה מאות ושנים עשר׃ ס 2.7  בני עילם אלף מאתים חמשים וארבעה׃ ס 2.8  בני זתוא תשע מאות וארבעים וחמשה׃ ס 2.9  בני זכי שבע מאות וששים׃ ס 2.10  בני בני שש מאות ארבעים ושנים׃ ס 2.11  בני בבי שש מאות עשרים ושלשה׃ ס 2.12  בני עזגד אלף מאתים עשרים ושנים׃ ס 2.13  בני אדניקם שש מאות ששים וששה׃ ס 2.14  בני בגוי אלפים חמשים וששה׃ ס 2.15  בני עדין ארבע מאות חמשים וארבעה׃ ס 2.16  בני־אטר ליחזקיה תשעים ושמנה׃ ס 2.17  בני בצי שלש מאות עשרים ושלשה׃ ס 2.18  בני יורה מאה ושנים עשר׃ ס 2.19  בני חשם מאתים עשרים ושלשה׃ ס 2.20  בני גבר תשעים וחמשה׃ ס 2.21  בני בית־לחם מאה עשרים ושלשה׃ ס 2.22  אנשי נטפה חמשים וששה׃ 2.23  אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה׃ ס 2.24  בני עזמות ארבעים ושנים׃ ס 2.25  בני קרית ערים כפירה ובארות שבע מאות וארבעים ושלשה׃ ס 2.26  בני הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד׃ ס 2.27  אנשי מכמס מאה עשרים ושנים׃ ס 2.28  אנשי בית־אל והעי מאתים עשרים ושלשה׃ ס 2.29  בני נבו חמשים ושנים׃ ס 2.30  בני מגביש מאה חמשים וששה׃ ס 2.31  בני עילם אחר אלף מאתים חמשים וארבעה׃ ס 2.32  בני חרם שלש מאות ועשרים׃ ס 2.33  בני־לד חדיד ואונו שבע מאות עשרים וחמשה׃ ס 2.34  בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה׃ ס 2.35  בני סנאה שלשת אלפים ושש מאות ושלשים׃ ס 2.36  הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה׃ ס 2.37  בני אמר אלף חמשים ושנים׃ ס 2.38  בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה׃ ס 2.39  בני חרם אלף ושבעה עשר׃ ס 2.40  הלוים בני־ישוע וקדמיאל לבני הודויה שבעים וארבעה׃ ס 2.41  המשררים בני אסף מאה עשרים ושמנה׃ פ 2.42  בני השערים בני־שלום בני־אטר בני־טלמון בני־עקוב בני חטיטא בני שבי הכל מאה שלשים ותשעה׃ פ 2.43  הנתינים בני־ציחא בני־חשופא בני טבעות׃ 2.44  בני־קרס בני־סיעהא בני פדון׃ 2.45  בני־לבנה בני־חגבה בני עקוב׃ 2.46  בני־חגב בני־ [שמלי כ] (שלמי ק) בני חנן׃ 2.47  בני־גדל בני־גחר בני ראיה׃ 2.48  בני־רצין בני־נקודא בני גזם׃ 2.49  בני־עזא בני־פסח בני בסי׃ 2.50  בני־אסנה בני־ [מעינים כ] (מעונים ק) בני [נפיסים כ] (נפוסים׃ ק) 2.51  בני־בקבוק בני־חקופא בני חרחור׃ 2.52  בני־בצלות בני־מחידא בני חרשא׃ 2.53  בני־ברקוס בני־סיסרא בני־תמח׃ 2.54  בני נציח בני חטיפא׃ 2.55  בני עבדי שלמה בני־סטי בני־הספרת בני פרודא׃ 2.56  בני־יעלה בני־דרקון בני גדל׃ 2.57  בני שפטיה בני־חטיל בני פכרת הצביים בני אמי׃ 2.58  כל־הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים׃ ס 2.59  ואלה העלים מתל מלח תל חרשא כרוב אדן אמר ולא יכלו להגיד בית־אבותם וזרעם אם מישראל הם׃ 2.60  בני־דליה בני־טוביה בני נקודא שש מאות חמשים ושנים׃ ס 2.61  ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על־שמם׃ 2.62  אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו ויגאלו מן־הכהנה׃ 2.63  ויאמר התרשתא להם אשר לא־יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים׃ 2.64  כל־הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש־מאות ששים׃ 2.65  מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים׃ 2.66  סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה׃ 2.67  גמליהם ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים ששת אלפים שבע מאות ועשרים׃ פ 2.68  ומראשי האבות בבואם לבית יהוה אשר בירושלם התנדבו לבית האלהים להעמידו על־מכונו׃ 2.69  ככחם נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שש־רבאות ואלף ס וכסף מנים חמשת אלפים וכתנת כהנים מאה׃ ס 2.70  וישבו הכהנים והלוים ומן־העם והמשררים והשוערים והנתינים בעריהם וכל־ישראל בעריהם׃ ס

2.1  wAlH bnj HmdjnH HOljm mxbj HgwlH Axr HglH [nbwkdncwr k] (nbwkdncr q) mlk-bbl lbbl wjxwbw ljrwxlm wjHwdH Ajx lOjrw׃ 2.2  Axr-bAw Om-zrbbl jxwO nhmjH xrjH rOljH mrdkj blxn mspr bgwj rhwm bOnH mspr Anxj Om jxrAl׃ s 2.3  bnj prOx Alpjm mAH xbOjm wxnjm׃ s 2.4  bnj xpTjH xlx mAwt xbOjm wxnjm׃ s 2.5  bnj Arh xbO mAwt hmxH wxbOjm׃ s 2.6  bnj-pht mwAb lbnj jxwO jwAb Alpjm xmnH mAwt wxnjm Oxr׃ s 2.7  bnj Ojlm Alp mAtjm hmxjm wArbOH׃ s 2.8  bnj ztwA txO mAwt wArbOjm whmxH׃ s 2.9  bnj zkj xbO mAwt wxxjm׃ s 2.10  bnj bnj xx mAwt ArbOjm wxnjm׃ s 2.11  bnj bbj xx mAwt Oxrjm wxlxH׃ s 2.12  bnj Ozgd Alp mAtjm Oxrjm wxnjm׃ s 2.13  bnj Adnjqm xx mAwt xxjm wxxH׃ s 2.14  bnj bgwj Alpjm hmxjm wxxH׃ s 2.15  bnj Odjn ArbO mAwt hmxjm wArbOH׃ s 2.16  bnj-ATr ljhzqjH txOjm wxmnH׃ s 2.17  bnj bcj xlx mAwt Oxrjm wxlxH׃ s 2.18  bnj jwrH mAH wxnjm Oxr׃ s 2.19  bnj hxm mAtjm Oxrjm wxlxH׃ s 2.20  bnj gbr txOjm whmxH׃ s 2.21  bnj bjt-lhm mAH Oxrjm wxlxH׃ s 2.22  Anxj nTpH hmxjm wxxH׃ 2.23  Anxj Ontwt mAH Oxrjm wxmnH׃ s 2.24  bnj Ozmwt ArbOjm wxnjm׃ s 2.25  bnj qrjt Orjm kpjrH wbArwt xbO mAwt wArbOjm wxlxH׃ s 2.26  bnj HrmH wgbO xx mAwt Oxrjm wAhd׃ s 2.27  Anxj mkms mAH Oxrjm wxnjm׃ s 2.28  Anxj bjt-Al wHOj mAtjm Oxrjm wxlxH׃ s 2.29  bnj nbw hmxjm wxnjm׃ s 2.30  bnj mgbjx mAH hmxjm wxxH׃ s 2.31  bnj Ojlm Ahr Alp mAtjm hmxjm wArbOH׃ s 2.32  bnj hrm xlx mAwt wOxrjm׃ s 2.33  bnj-ld hdjd wAwnw xbO mAwt Oxrjm whmxH׃ s 2.34  bnj jrhw xlx mAwt ArbOjm whmxH׃ s 2.35  bnj snAH xlxt Alpjm wxx mAwt wxlxjm׃ s 2.36  HkHnjm bnj jdOjH lbjt jxwO txO mAwt xbOjm wxlxH׃ s 2.37  bnj Amr Alp hmxjm wxnjm׃ s 2.38  bnj pxhwr Alp mAtjm ArbOjm wxbOH׃ s 2.39  bnj hrm Alp wxbOH Oxr׃ s 2.40  Hlwjm bnj-jxwO wqdmjAl lbnj HwdwjH xbOjm wArbOH׃ s 2.41  Hmxrrjm bnj Asp mAH Oxrjm wxmnH׃ p 2.42  bnj HxOrjm bnj-xlwm bnj-ATr bnj-Tlmwn bnj-Oqwb bnj hTjTA bnj xbj Hkl mAH xlxjm wtxOH׃ p 2.43  Hntjnjm bnj-cjhA bnj-hxwpA bnj TbOwt׃ 2.44  bnj-qrs bnj-sjOHA bnj pdwn׃ 2.45  bnj-lbnH bnj-hgbH bnj Oqwb׃ 2.46  bnj-hgb bnj- [xmlj k] (xlmj q) bnj hnn׃ 2.47  bnj-gdl bnj-ghr bnj rAjH׃ 2.48  bnj-rcjn bnj-nqwdA bnj gzm׃ 2.49  bnj-OzA bnj-psh bnj bsj׃ 2.50  bnj-AsnH bnj- [mOjnjm k] (mOwnjm q) bnj [npjsjm k] (npwsjm׃ q) 2.51  bnj-bqbwq bnj-hqwpA bnj hrhwr׃ 2.52  bnj-bclwt bnj-mhjdA bnj hrxA׃ 2.53  bnj-brqws bnj-sjsrA bnj-tmh׃ 2.54  bnj ncjh bnj hTjpA׃ 2.55  bnj Obdj xlmH bnj-sTj bnj-Hsprt bnj prwdA׃ 2.56  bnj-jOlH bnj-drqwn bnj gdl׃ 2.57  bnj xpTjH bnj-hTjl bnj pkrt Hcbjjm bnj Amj׃ 2.58  kl-Hntjnjm wbnj Obdj xlmH xlx mAwt txOjm wxnjm׃ s 2.59  wAlH HOljm mtl mlh tl hrxA krwb Adn Amr wlA jklw lHgjd bjt-Abwtm wzrOm Am mjxrAl Hm׃ 2.60  bnj-dljH bnj-TwbjH bnj nqwdA xx mAwt hmxjm wxnjm׃ s 2.61  wmbnj HkHnjm bnj hbjH bnj Hqwc bnj brzlj Axr lqh mbnwt brzlj HglOdj AxH wjqrA Ol-xmm׃ 2.62  AlH bqxw ktbm Hmtjhxjm wlA nmcAw wjgAlw mn-HkHnH׃ 2.63  wjAmr HtrxtA lHm Axr lA-jAklw mqdx Hqdxjm Od Omd kHn lAwrjm wltmjm׃ 2.64  kl-HqHl kAhd ArbO rbwA Alpjm xlx-mAwt xxjm׃ 2.65  mlbd ObdjHm wAmHtjHm AlH xbOt Alpjm xlx mAwt xlxjm wxbOH wlHm mxrrjm wmxrrwt mAtjm׃ 2.66  swsjHm xbO mAwt xlxjm wxxH prdjHm mAtjm ArbOjm whmxH׃ 2.67  gmljHm ArbO mAwt xlxjm whmxH hmrjm xxt Alpjm xbO mAwt wOxrjm׃ p 2.68  wmrAxj HAbwt bbwAm lbjt jHwH Axr bjrwxlm Htndbw lbjt HAlHjm lHOmjdw Ol-mkwnw׃ 2.69  kkhm ntnw lAwcr HmlAkH zHb drkmwnjm xx-rbAwt wAlp s wksp mnjm hmxt Alpjm wktnt kHnjm mAH׃ s 2.70  wjxbw HkHnjm wHlwjm wmn-HOm wHmxrrjm wHxwOrjm wHntjnjm bOrjHm wkl-jxrAl bOrjHm׃ s

2.1  Hi sunt autem provinciae filii, qui ascenderunt de captivitate migrantium, quos transtulerat Nabuchodonosor rex Babylonis in Babylonem, et reversi sunt in Ierusalem et Iudam, unusquisque in civitatem suam. 2.2  Qui venerunt cum Zorobabel, Iesua, Nehemias, Saraia, Rahelaia, Mardochaeus, Belsan, Mesphar, Beguai, Rehum, Baana. Numerus virorum populi Israel: 2.3  filii Pharos duo milia centum septuaginta duo; 2.4  filii Saphatia trecenti septuaginta duo; 2.5  filii Area septingenti septuaginta quinque; 2.6  filii Phahathmoab, hi sunt filii Iesua et Ioab, duo milia octingenti duodecim; 2.7  filii Elam mille ducenti quinquaginta quattuor; 2.8  filii Zethua nongenti quadraginta quinque; 2.9  filii Zachai septingenti sexaginta; 2.10  filii Bani sescenti quadraginta duo; 2.11  filii Bebai sescenti viginti tres; 2.12  filii Azgad mille ducenti viginti duo; 2.13  filii Adonicam sescenti sexaginta sex; 2.14  filii Beguai duo milia quinquaginta sex; 2.15  filii Adin quadringenti quinquaginta quattuor; 2.16  filii Ater, qui erant ex Ezechia, nonaginta octo; 2.17  filii Besai trecenti viginti tres; 2.18  filii Iora centum duodecim; 2.19  filii Hasum ducenti viginti tres; 2.20  filii Gebbar nonaginta quinque; 2.21  filii Bethlehem centum viginti tres; 2.22  viri Netopha quinquaginta sex; 2.23  viri Anathoth centum viginti octo; 2.24  filii Azmaveth quadraginta duo; 2.25  filii Cariathiarim, Cephira et Beroth septingenti quadraginta tres; 2.26  filii Rama et Gabaa sescenti viginti unus; 2.27  viri Machmas centum viginti duo; 2.28  viri Bethel et Hai ducenti viginti tres; 2.29  filii Nabo quinquaginta duo; 2.30  filii Megbis centum quinquaginta sex; 2.31  filii Elam alterius mille ducenti quinquaginta quattuor; 2.32  filii Harim trecenti viginti; 2.33  filii Lod, Hadid et Ono septingenti viginti quinque; 2.34  filii Iericho trecenti quadraginta quinque; 2.35  filii Senaa tria milia sescenti triginta. 2.36  Sacerdotes: filii Iedaia de domo Iesua nongenti septuaginta tres, 2.37  filii Emmer mille quinquaginta duo, 2.38  filii Phassur mille ducenti quadraginta septem, 2.39  filii Harim mille decem et septem. 2.40  Levitae: filii Iesua, hi sunt filii Cadmihel, Bennui, Odoviae, septuaginta quattuor. 2.41  Cantores: filii Asaph centum viginti octo. 2.42  Ianitores: filii Sellum, filii Ater, filii Telmon, filii Accub, filii Hatita, filii Sobai: universi centum triginta novem. 2.43  Oblati: filii Siha, filii Hasupha, filii Tabbaoth, 2.44  filii Ceros, filii Siaa, filii Phadon, 2.45  filii Lebana, filii Hagaba, filii Accub, 2.46  filii Hagab, filii Semlai, filii Hanan, 2.47  filii Giddel, filii Gaher, filii Raaia, 2.48  filii Rasin, filii Necoda, filii Gazam, 2.49  filii Oza, filii Phasea, filii Besai, 2.50  filii Asena, filii Meunitarum, filii Nephusorum, 2.51  filii Bacbuc, filii Hacupha, filii Harhur, 2.52  filii Basluth, filii Mahida, filii Harsa, 2.53  filii Bercos, filii Sisara, filii Thema, 2.54  filii Nasia, filii Hatipha. 2.55  Filii servorum Salomonis: filii Sotai, filii Sophereth, filii Pheruda, 2.56  filii Iaala, filii Darcon, filii Giddel, 2.57  filii Saphatia, filii Hatil, filii Phochereth Hassebaim, filii Ami. 2.58  Omnes oblati et filii servorum Salomonis trecenti nonaginta duo. 2.59  Et hi, qui ascenderunt de Thelmela, Thelharsa, Cherub et Addon et Emmer et non potuerunt indicare domum patrum suorum et semen suum, utrum ex Israel essent: 2.60  filii Dalaia, filii Tobia, filii Necoda, sescenti quinquaginta duo. 2.61  Et de filiis sacerdotum: filii Hobia, filii Accos, filii Berzellai, qui accepit de filiabus Berzellai Galaaditis uxorem et vocatus est nomine eorum. 2.62  Hi quaesierunt tabulas genealogiae suae et non invenerunt; et eiecti sunt de sacerdotio. 2.63  Et dixit praepositus eis, ut non comederent de sanctificatis sanctuarii, donec surgeret sacerdos pro Urim et Tummim. 2.64  Omnis multitudo simul quadraginta duo milia trecenti sexaginta, 2.65  exceptis servis eorum et ancillis, qui erant septem milia trecenti triginta septem, insuper et cantores atque cantatrices ducenti. 2.66  Equi eorum septingenti triginta sex, muli eorum ducenti quadraginta quinque, 2.67  cameli eorum quadringenti triginta quinque, asini eorum sex milia septingenti viginti. 2.68  Nonnulli autem de principibus familiarum, cum ingrederentur templum domini, quod est in Ierusalem, sponte obtulerunt in domum Dei ad exstruendam eam in loco suo. 2.69  Se cundum vires suas dederunt in aerarium operis auri solidos sexaginta milia et mille, argenti minas quinque milia et vestes sacerdotales centum. 2.70  Habitaverunt ergo ibi sacerdotes et Levitae et quidam de populo; cantores autem et ianitores et oblati in urbibus suis, universusque Israel in civitatibus suis.

3.1  καὶ ἔφθασεν ὁ μὴν ὁ ἕβδομος καὶ οἱ υἱοὶ ισραηλ ἐν πόλεσιν αὐτῶν καὶ συνήχθη ὁ λαὸς ὡς ἀνὴρ εἷς εἰς ιερουσαλημ 3.2  καὶ ἀνέστη ἰησοῦς ὁ τοῦ ιωσεδεκ καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ ἱερεῖς καὶ ζοροβαβελ ὁ τοῦ σαλαθιηλ καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ καὶ ᾠκοδόμησαν τὸ θυσιαστήριον θεοῦ ισραηλ τοῦ ἀνενέγκαι ἐπ' αὐτὸ ὁλοκαυτώσεις κατὰ τὰ γεγραμμένα ἐν νόμῳ μωυσῆ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ 3.3  καὶ ἡτοίμασαν τὸ θυσιαστήριον ἐπὶ τὴν ἑτοιμασίαν αὐτοῦ ὅτι ἐν καταπλήξει ἐπ' αὐτοὺς ἀπὸ τῶν λαῶν τῶν γαιῶν καὶ ἀνέβη ἐπ' αὐτὸ ὁλοκαύτωσις τῷ κυρίῳ τὸ πρωὶ καὶ εἰς ἑσπέραν 3.4  καὶ ἐποίησαν τὴν ἑορτὴν τῶν σκηνῶν κατὰ τὸ γεγραμμένον καὶ ὁλοκαυτώσεις ἡμέραν ἐν ἡμέρᾳ ἐν ἀριθμῷ ὡς ἡ κρίσις λόγον ἡμέρας ἐν ἡμέρᾳ αὐτοῦ 3.5  καὶ μετὰ τοῦτο ὁλοκαυτώσεις ἐνδελεχισμοῦ καὶ εἰς τὰς νουμηνίας καὶ εἰς πάσας ἑορτὰς τὰς ἡγιασμένας καὶ παντὶ ἑκουσιαζομένῳ ἑκούσιον τῷ κυρίῳ 3.6  ἐν ἡμέρᾳ μιᾷ τοῦ μηνὸς τοῦ ἑβδόμου ἤρξαντο ἀναφέρειν ὁλοκαυτώσεις τῷ κυρίῳ καὶ ὁ οἶκος κυρίου οὐκ ἐθεμελιώθη 3.7  καὶ ἔδωκαν ἀργύριον τοῖς λατόμοις καὶ τοῖς τέκτοσιν καὶ βρώματα καὶ ποτὰ καὶ ἔλαιον τοῖς σηδανιν καὶ τοῖς σωριν ἐνέγκαι ξύλα κέδρινα ἀπὸ τοῦ λιβάνου πρὸς θάλασσαν ιόππης κατ' ἐπιχώρησιν κύρου βασιλέως περσῶν ἐπ' αὐτούς 3.8  καὶ ἐν τῷ ἔτει τῷ δευτέρῳ τοῦ ἐλθεῖν αὐτοὺς εἰς οἶκον τοῦ θεοῦ εἰς ιερουσαλημ ἐν μηνὶ τῷ δευτέρῳ ἤρξατο ζοροβαβελ ὁ τοῦ σαλαθιηλ καὶ ἰησοῦς ὁ τοῦ ιωσεδεκ καὶ οἱ κατάλοιποι τῶν ἀδελφῶν αὐτῶν οἱ ἱερεῖς καὶ οἱ λευῖται καὶ πάντες οἱ ἐρχόμενοι ἀπὸ τῆς αἰχμαλωσίας εἰς ιερουσαλημ καὶ ἔστησαν τοὺς λευίτας ἀπὸ εἰκοσαετοῦς καὶ ἐπάνω ἐπὶ τοὺς ποιοῦντας τὰ ἔργα ἐν οἴκῳ κυρίου 3.9  καὶ ἔστη ἰησοῦς καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ καδμιηλ καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ υἱοὶ ιουδα ἐπὶ τοὺς ποιοῦντας τὰ ἔργα ἐν οἴκῳ τοῦ θεοῦ υἱοὶ ηναδαδ υἱοὶ αὐτῶν καὶ ἀδελφοὶ αὐτῶν οἱ λευῖται 3.10  καὶ ἐθεμελίωσαν τοῦ οἰκοδομῆσαι τὸν οἶκον κυρίου καὶ ἔστησαν οἱ ἱερεῖς ἐστολισμένοι ἐν σάλπιγξιν καὶ οἱ λευῖται υἱοὶ ασαφ ἐν κυμβάλοις τοῦ αἰνεῖν τὸν κύριον ἐπὶ χεῖρας δαυιδ βασιλέως ισραηλ 3.11  καὶ ἀπεκρίθησαν ἐν αἴνῳ καὶ ἀνθομολογήσει τῷ κυρίῳ ὅτι ἀγαθόν ὅτι εἰς τὸν αἰῶνα τὸ ἔλεος αὐτοῦ ἐπὶ ισραηλ καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἐσήμαινον φωνὴν μεγάλην αἰνεῖν τῷ κυρίῳ ἐπὶ θεμελιώσει οἴκου κυρίου 3.12  καὶ πολλοὶ ἀπὸ τῶν ἱερέων καὶ τῶν λευιτῶν καὶ ἄρχοντες τῶν πατριῶν οἱ πρεσβύτεροι οἳ εἴδοσαν τὸν οἶκον τὸν πρῶτον ἐν θεμελιώσει αὐτοῦ καὶ τοῦτον τὸν οἶκον ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτῶν ἔκλαιον φωνῇ μεγάλῃ καὶ ὄχλος ἐν σημασίᾳ μετ' εὐφροσύνης τοῦ ὑψῶσαι ᾠδήν 3.13  καὶ οὐκ ἦν ὁ λαὸς ἐπιγινώσκων φωνὴν σημασίας τῆς εὐφροσύνης ἀπὸ τῆς φωνῆς τοῦ κλαυθμοῦ τοῦ λαοῦ ὅτι ὁ λαὸς ἐκραύγασεν φωνῇ μεγάλῃ καὶ ἡ φωνὴ ἠκούετο ἕως ἀπὸ μακρόθεν

3.1  kai ephthasen o mehn o ebdomos kai oi yioi israehl en polesin aytohn kai synehchtheh o laos ohs anehr eis eis ieroysalehm 3.2  kai anesteh iehsoys o toy iohsedek kai oi adelphoi aytoy iereis kai zorobabel o toy salathiehl kai oi adelphoi aytoy kai ohkodomehsan to thysiastehrion theoy israehl toy anenegkai ep' ayto olokaytohseis kata ta gegrammena en nomoh mohyseh anthrohpoy toy theoy 3.3  kai ehtoimasan to thysiastehrion epi tehn etoimasian aytoy oti en kataplehxei ep' aytoys apo tohn laohn tohn gaiohn kai anebeh ep' ayto olokaytohsis toh kyrioh to prohi kai eis esperan 3.4  kai epoiehsan tehn eortehn tohn skehnohn kata to gegrammenon kai olokaytohseis ehmeran en ehmera en arithmoh ohs eh krisis logon ehmeras en ehmera aytoy 3.5  kai meta toyto olokaytohseis endelechismoy kai eis tas noymehnias kai eis pasas eortas tas ehgiasmenas kai panti ekoysiazomenoh ekoysion toh kyrioh 3.6  en ehmera mia toy mehnos toy ebdomoy ehrxanto anapherein olokaytohseis toh kyrioh kai o oikos kyrioy oyk ethemeliohtheh 3.7  kai edohkan argyrion tois latomois kai tois tektosin kai brohmata kai pota kai elaion tois sehdanin kai tois sohrin enegkai xyla kedrina apo toy libanoy pros thalassan ioppehs kat' epichohrehsin kyroy basileohs persohn ep' aytoys 3.8  kai en toh etei toh deyteroh toy elthein aytoys eis oikon toy theoy eis ieroysalehm en mehni toh deyteroh ehrxato zorobabel o toy salathiehl kai iehsoys o toy iohsedek kai oi kataloipoi tohn adelphohn aytohn oi iereis kai oi leyitai kai pantes oi erchomenoi apo tehs aichmalohsias eis ieroysalehm kai estehsan toys leyitas apo eikosaetoys kai epanoh epi toys poioyntas ta erga en oikoh kyrioy 3.9  kai esteh iehsoys kai oi yioi aytoy kai oi adelphoi aytoy kadmiehl kai oi yioi aytoy yioi ioyda epi toys poioyntas ta erga en oikoh toy theoy yioi ehnadad yioi aytohn kai adelphoi aytohn oi leyitai 3.10  kai ethemeliohsan toy oikodomehsai ton oikon kyrioy kai estehsan oi iereis estolismenoi en salpigxin kai oi leyitai yioi asaph en kymbalois toy ainein ton kyrion epi cheiras dayid basileohs israehl 3.11  kai apekrithehsan en ainoh kai anthomologehsei toh kyrioh oti agathon oti eis ton aiohna to eleos aytoy epi israehl kai pas o laos esehmainon phohnehn megalehn ainein toh kyrioh epi themeliohsei oikoy kyrioy 3.12  kai polloi apo tohn iereohn kai tohn leyitohn kai archontes tohn patriohn oi presbyteroi oi eidosan ton oikon ton prohton en themeliohsei aytoy kai toyton ton oikon en ophthalmois aytohn eklaion phohneh megaleh kai ochlos en sehmasia met' eyphrosynehs toy ypsohsai ohdehn 3.13  kai oyk ehn o laos epiginohskohn phohnehn sehmasias tehs eyphrosynehs apo tehs phohnehs toy klaythmoy toy laoy oti o laos ekraygasen phohneh megaleh kai eh phohneh ehkoyeto eohs apo makrothen

3.1  Als aber der siebente Monat nahte und die Kinder Israel nun in ihren Städten waren, kam das Volk zusammen wie ein Mann in Jerusalem. 3.2  Und Jesua, der Sohn Jozadaks, und seine Brüder, die Priester, und Serubbabel, der Sohn Sealtiels, und seine Brüder, machten sich auf und bauten den Altar des Gottes Israels, um Brandopfer darauf darzubringen, wie im Gesetze Moses, des Mannes Gottes, geschrieben steht. 3.3  Und sie richteten den Altar her auf seiner Grundfeste, wiewohl Furcht vor den Völkern der Länder auf ihnen lastete, und opferten dem HERRN Brandopfer darauf, Brandopfer am Morgen und am Abend. 3.4  Und sie feierten das Laubhüttenfest nach Vorschrift und opferten Brandopfer Tag für Tag in der verordneten Zahl, was für jeden Tag bestimmt war. 3.5  Darnach auch die beständigen Brandopfer und was an den Neumonden und an allen Festtagen des HERRN geheiligt werden soll, dazu was jedermann dem HERRN freiwillig opferte. 3.6  Am ersten Tage des siebenten Monats fingen sie an, dem HERRN Brandopfer darzubringen, obschon der Grund zum Tempel des HERRN noch nicht gelegt war. 3.7  Sie gaben aber den Steinmetzen und Zimmerleuten Geld und denen zu Zidon und Tyrus Speise, Trank und Öl, daß sie Zedernholz vom Libanon auf dem Meere gen Japho brächten, wie es ihnen Kores, der König von Persien, erlaubt hatte. 3.8  Und im zweiten Jahre nach ihrer Ankunft beim Hause Gottes zu Jerusalem, im zweiten Monat, begannen Serubbabel, der Sohn Sealtiels, und Jesua, der Sohn Jozadaks, und ihre übrigen Brüder, die Priester und Leviten und alle, die aus der Gefangenschaft nach Jerusalem gekommen waren, und sie bestellten die Leviten von zwanzig Jahren an und darüber, dem Werke am Hause des HERRN vorzustehen. 3.9  Und Jesua samt seinen Söhnen und Brüdern und Kadmiel samt seinen Söhnen, die Söhne Hodavjas, traten an wie ein Mann, um den Arbeitern am Hause Gottes vorzustehen, auch die Söhne Henadads samt ihren Söhnen und Brüdern, die Leviten. 3.10  Und als die Bauleute den Grund legten, stellten sich die Priester in ihren Gewändern auf, mit Trompeten, und die Leviten, die Söhne Asaphs, mit Zimbeln, den HERRN zu loben nach der Anordnung Davids, des Königs von Israel. 3.11  Und sie sangen und dankten dem HERRN und lobten ihn, daß er so freundlich ist und daß seine Güte ewiglich währt über Israel; auch alles Volk lobte den HERRN mit großem Freudengeschrei darüber, daß nun der Grund zum Hause des HERRN gelegt war. 3.12  Aber viele der alten Priester und Leviten und Familienhäupter, die den früheren Tempel gesehen hatten, weinten laut, als der Grund zu diesem Hause vor ihren Augen gelegt wurde, während viele ihre Stimme zu einem Freudengeschrei erhoben, 3.13  also daß das Volk das Freudengeschrei nicht unterscheiden konnte von dem lauten Weinen im Volk; denn das Volk erhob ein großes Jubelgeschrei, daß man den Schall weithin hörte.

3.1  וַיִּגַּע הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּעָרִים ס וַיֵּאָסְפוּ הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל־יְרוּשָׁלִָם׃ ס 3.2  וַיָּקָם יֵשׁוּעַ בֶּן־יֹוצָדָק וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וּזְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל וְאֶחָיו וַיִּבְנוּ אֶת־מִזְבַּח אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלֹות עָלָיו עֹלֹות כַּכָּתוּב בְּתֹורַת מֹשֶׁה אִישׁ־הָאֱלֹהִים׃ 3.3  וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל־מְכֹונֹתָיו כִּי בְּאֵימָה עֲלֵיהֶם מֵעַמֵּי הָאֲרָצֹות [וַיַּעַל כ] (וַיַּעֲלוּ ק) עָלָיו עֹלֹות לַיהוָה עֹלֹות לַבֹּקֶר וְלָעָרֶב׃ 3.4  וַיַּעֲשׂוּ אֶת־חַג הַסֻּכֹּות כַּכָּתוּב וְעֹלַת יֹום בְּיֹום בְּמִסְפָּר כְּמִשְׁפַּט דְּבַר־יֹום בְּיֹומֹו׃ 3.5  וְאַחֲרֵיכֵן עֹלַת תָּמִיד וְלֶחֳדָשִׁים וּלְכָל־מֹועֲדֵי יְהוָה הַמְקֻדָּשִׁים וּלְכֹל מִתְנַדֵּב נְדָבָה לַיהוָה׃ 3.6  מִיֹּום אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הֵחֵלּוּ לְהַעֲלֹות עֹלֹות לַיהוָה וְהֵיכַל יְהוָה לֹא יֻסָּד׃ 3.7  וַיִּתְּנוּ־כֶסֶף לַחֹצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן־הַלְּבָנֹון אֶל־יָם יָפֹוא כְּרִשְׁיֹון כֹּורֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרַס עֲלֵיהֶם׃ פ 3.8  וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְבֹואָם אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים לִירוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶּןשְׁ־אַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן־יֹוצָדָק וּשְׁאָר אֲחֵיהֶם ׀ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל־הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲמִידוּ אֶת־הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְנַצֵּחַ עַל־מְלֶאכֶת בֵּית־יְהוָה׃ פ 3.9  וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ בָּנָיו וְאֶחָיו קַדְמִיאֵל וּבָנָיו בְּנֵי־יְהוּדָה כְּאֶחָד לְנַצֵּחַ עַל־עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה בְּבֵית הָאֱלֹהִים ס בְּנֵי חֵנָדָד בְּנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם׃ 3.10  וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת־הֵיכַל יְהוָה וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרֹות וְהַלְוִיִּם בְּנֵי־אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם לְהַלֵּל אֶת־יְהוָה עַל־יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל׃ 3.11  וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהֹודֹת לַיהוָה כִּי טֹוב כִּי־לְעֹולָם חַסְדֹּו עַל־יִשְׂרָאֵל וְכָל־הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדֹולָה בְהַלֵּל לַיהוָה עַל הוּסַד בֵּית־יְהוָה׃ ס 3.12  וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבֹות הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת־הַבַּיִת הָרִאשֹׁון בְּיָסְדֹו זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקֹול גָּדֹול וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קֹול׃ 3.13  וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קֹול תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקֹול בְּכִי הָעָם כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדֹולָה וְהַקֹּול נִשְׁמַע עַד־לְמֵרָחֹוק׃ פ

3.1  wajigaO Hahodaexx HaxxbijOij wbnej jixraaAel baeOaarijm s wajeAaaspw HaaOaam kAijxx Aaehaad Aael-jrwxxaalaaim׃ s 3.2  wajaaqaam jexxwOa baen-jowcaadaaq wAaehaajw HakoHanijm wzrubaabael baen-xxAaltijAel wAaehaajw wajibnw Aaet-mizbah AaeloHej jixraaAel lHaOalowt Oaalaajw Oolowt kakaatwb btowrat moxxaeH Aijxx-HaaAaeloHijm׃ 3.3  wajaakijnw Hamizbeha Oal-mkownotaajw kij bAejmaaH OalejHaem meOamej HaaAaraacowt [wajaOal k] (wajaOalw q) Oaalaajw Oolowt lajHwaaH Oolowt laboqaer wlaaOaaraeb׃ 3.4  wajaOaxw Aaet-hag Hasukowt kakaatwb wOolat jowm bjowm bmispaar kmixxpaT dbar-jowm bjowmow׃ 3.5  wAaharejken Oolat taamijd wlaehaadaaxxijm wlkaal-mowOadej jHwaaH Hamqudaaxxijm wlkol mitnadeb ndaabaaH lajHwaaH׃ 3.6  mijowm Aaehaad lahodaexx HaxxbijOij Hehelw lHaOalowt Oolowt lajHwaaH wHejkal jHwaaH loA jusaad׃ 3.7  wajitnw-kaesaep lahocbijm wlaehaaraaxxijm wmaAakaal wmixxtaeH waaxxaemaen lacidonijm wlacorijm lHaabijA Oacej Aaraazijm min-Halbaanown Aael-jaam jaapowA krixxjown kowraexx maelaek-paaras OalejHaem׃ p 3.8  wbaxxaanaaH Haxxenijt lbowAaam Aael-bejt HaaAaeloHijm lijrwxxaalaim bahodaexx Haxxenij Hehelw zrubaabael baenxx-AaltijAel wjexxwOa baen-jowcaadaaq wxxAaar AahejHaem HakoHanijm wHalwijim wkaal-HabaaAijm meHaxxbij jrwxxaalaim wajaOamijdw Aaet-Halwijim mibaen Oaexrijm xxaanaaH waamaOlaaH lnaceha Oal-mlaeAkaet bejt-jHwaaH׃ p 3.9  wajaOamod jexxwOa baanaajw wAaehaajw qadmijAel wbaanaajw bnej-jHwdaaH kAaehaad lnaceha Oal-OoxeH HamlaaAkaaH bbejt HaaAaeloHijm s bnej henaadaad bnejHaem waAahejHaem Halwijim׃ 3.10  wjisdw Habonijm Aaet-Hejkal jHwaaH wajaOamijdw HakoHanijm mlubaaxxijm bahacocrowt wHalwijim bnej-Aaasaap bamciltajim lHalel Aaet-jHwaaH Oal-jdej daawijd maelaek-jixraaAel׃ 3.11  wajaOanw bHalel wbHowdot lajHwaaH kij Towb kij-lOowlaam hasdow Oal-jixraaAel wkaal-HaaOaam HerijOw trwOaaH gdowlaaH bHalel lajHwaaH Oal Hwsad bejt-jHwaaH׃ s 3.12  wrabijm meHakoHanijm wHalwijim wraaAxxej HaaAaabowt Hazqenijm Aaxxaer raaAw Aaet-Habajit HaariAxxown bjaasdow zaeH Habajit bOejnejHaem bokijm bqowl gaadowl wrabijm bitrwOaaH bximhaaH lHaarijm qowl׃ 3.13  wAejn HaaOaam makijrijm qowl trwOat HaximhaaH lqowl bkij HaaOaam kij HaaOaam mrijOijm trwOaaH gdowlaaH wHaqowl nixxmaO Oad-lmeraahowq׃ p

3.1  ויגע החדש השביעי ובני ישראל בערים ס ויאספו העם כאיש אחד אל־ירושלם׃ ס 3.2  ויקם ישוע בן־יוצדק ואחיו הכהנים וזרבבל בן־שאלתיאל ואחיו ויבנו את־מזבח אלהי ישראל להעלות עליו עלות ככתוב בתורת משה איש־האלהים׃ 3.3  ויכינו המזבח על־מכונתיו כי באימה עליהם מעמי הארצות [ויעל כ] (ויעלו ק) עליו עלות ליהוה עלות לבקר ולערב׃ 3.4  ויעשו את־חג הסכות ככתוב ועלת יום ביום במספר כמשפט דבר־יום ביומו׃ 3.5  ואחריכן עלת תמיד ולחדשים ולכל־מועדי יהוה המקדשים ולכל מתנדב נדבה ליהוה׃ 3.6  מיום אחד לחדש השביעי החלו להעלות עלות ליהוה והיכל יהוה לא יסד׃ 3.7  ויתנו־כסף לחצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצדנים ולצרים להביא עצי ארזים מן־הלבנון אל־ים יפוא כרשיון כורש מלך־פרס עליהם׃ פ 3.8  ובשנה השנית לבואם אל־בית האלהים לירושלם בחדש השני החלו זרבבל בןש־אלתיאל וישוע בן־יוצדק ושאר אחיהם ׀ הכהנים והלוים וכל־הבאים מהשבי ירושלם ויעמידו את־הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על־מלאכת בית־יהוה׃ פ 3.9  ויעמד ישוע בניו ואחיו קדמיאל ובניו בני־יהודה כאחד לנצח על־עשה המלאכה בבית האלהים ס בני חנדד בניהם ואחיהם הלוים׃ 3.10  ויסדו הבנים את־היכל יהוה ויעמידו הכהנים מלבשים בחצצרות והלוים בני־אסף במצלתים להלל את־יהוה על־ידי דויד מלך־ישראל׃ 3.11  ויענו בהלל ובהודת ליהוה כי טוב כי־לעולם חסדו על־ישראל וכל־העם הריעו תרועה גדולה בהלל ליהוה על הוסד בית־יהוה׃ ס 3.12  ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את־הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול ורבים בתרועה בשמחה להרים קול׃ 3.13  ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם כי העם מריעים תרועה גדולה והקול נשמע עד־למרחוק׃ פ

3.1  wjgO Hhdx HxbjOj wbnj jxrAl bOrjm s wjAspw HOm kAjx Ahd Al-jrwxlm׃ s 3.2  wjqm jxwO bn-jwcdq wAhjw HkHnjm wzrbbl bn-xAltjAl wAhjw wjbnw At-mzbh AlHj jxrAl lHOlwt Oljw Olwt kktwb btwrt mxH Ajx-HAlHjm׃ 3.3  wjkjnw Hmzbh Ol-mkwntjw kj bAjmH OljHm mOmj HArcwt [wjOl k] (wjOlw q) Oljw Olwt ljHwH Olwt lbqr wlOrb׃ 3.4  wjOxw At-hg Hskwt kktwb wOlt jwm bjwm bmspr kmxpT dbr-jwm bjwmw׃ 3.5  wAhrjkn Olt tmjd wlhdxjm wlkl-mwOdj jHwH Hmqdxjm wlkl mtndb ndbH ljHwH׃ 3.6  mjwm Ahd lhdx HxbjOj Hhlw lHOlwt Olwt ljHwH wHjkl jHwH lA jsd׃ 3.7  wjtnw-ksp lhcbjm wlhrxjm wmAkl wmxtH wxmn lcdnjm wlcrjm lHbjA Ocj Arzjm mn-Hlbnwn Al-jm jpwA krxjwn kwrx mlk-prs OljHm׃ p 3.8  wbxnH Hxnjt lbwAm Al-bjt HAlHjm ljrwxlm bhdx Hxnj Hhlw zrbbl bnx-AltjAl wjxwO bn-jwcdq wxAr AhjHm HkHnjm wHlwjm wkl-HbAjm mHxbj jrwxlm wjOmjdw At-Hlwjm mbn Oxrjm xnH wmOlH lnch Ol-mlAkt bjt-jHwH׃ p 3.9  wjOmd jxwO bnjw wAhjw qdmjAl wbnjw bnj-jHwdH kAhd lnch Ol-OxH HmlAkH bbjt HAlHjm s bnj hndd bnjHm wAhjHm Hlwjm׃ 3.10  wjsdw Hbnjm At-Hjkl jHwH wjOmjdw HkHnjm mlbxjm bhccrwt wHlwjm bnj-Asp bmcltjm lHll At-jHwH Ol-jdj dwjd mlk-jxrAl׃ 3.11  wjOnw bHll wbHwdt ljHwH kj Twb kj-lOwlm hsdw Ol-jxrAl wkl-HOm HrjOw trwOH gdwlH bHll ljHwH Ol Hwsd bjt-jHwH׃ s 3.12  wrbjm mHkHnjm wHlwjm wrAxj HAbwt Hzqnjm Axr rAw At-Hbjt HrAxwn bjsdw zH Hbjt bOjnjHm bkjm bqwl gdwl wrbjm btrwOH bxmhH lHrjm qwl׃ 3.13  wAjn HOm mkjrjm qwl trwOt HxmhH lqwl bkj HOm kj HOm mrjOjm trwOH gdwlH wHqwl nxmO Od-lmrhwq׃ p

3.1  Iamque venerat mensis septi mus, et erant filii Israel in civita tibus suis. Congregatus est ergo populus quasi vir unus in Ierusalem. 3.2  Et surrexit Iesua filius Iosedec et fratres eius sacerdotes et Zorobabel filius Salathiel et fratres eius et aedificaverunt altare Dei Israel, ut offerrent in eo holocautomata, sicut scriptum est in lege Moysi viri Dei. 3.3  Collocaverunt autem altare super bases suas, deterrentibus eos per circuitum populis terrarum, et obtulerunt super illud holocaustum Domino mane et vespere. 3.4  Feceruntque sollemnitatem Tabernaculorum, sicut scriptum est, et holocaustum diebus singulis per ordinem, secundum praeceptum pro singulis diebus; 3.5  et praeter holocaustum sempiternum illa etiam pro calendis et universis sollemnitatibus, quae erant consecratae Domino, et pro omnibus, quae ultro offerebantur Domino. 3.6  A primo die mensis septimi coeperunt offerre holocaustum Domino; porro templum Dei nondum fundatum erat. 3.7  Dederunt autem pecunias latomis et fabris, cibum quoque et potum et oleum Sidoniis Tyriisque, ut deferrent ligna cedrina de Libano ad mare Ioppe, iuxta quod concesserat Cyrus rex Persarum eis. 3.8  Anno autem secundo adventus eorum ad templum Dei in Ierusalem mense secundo, coeperunt Zorobabel filius Salathiel et Iesua filius Iosedec et reliqui de fratribus eorum sacerdotes et Levitae et omnes, qui venerant de captivitate in Ierusalem, et constituerunt Levitas a viginti annis et supra, ut dirigerent opus templi Domini. 3.9  Stetitque Iesua et filii eius et fratres eius, Cadmihel, Bennui et Odovia quasi vir unus, ut dirigerent eos, qui faciebant opus in templo Dei; itemque filii Henadad et filii eorum et fratres eorum Levitae. 3.10  Fundato igitur ab aedificatoribus templo Domini, steterunt sacerdotes in ornatu suo cum tubis, et Levitae filii Asaph in cymbalis, ut laudarent Deum iuxta mandatum David regis Israel. 3.11  Et concinebant in hymnis et gratiarum actione Domino: “ Quoniam bonus, quoniam in aeternum misericordia eius ” super Israel. Omnis quoque populus vociferabatur clamore magno in laudando Dominum, eo quod fundatum esset templum Domini. 3.12  Plurimi etiam senes de sacerdotibus et Levitis et principibus familiarum, qui viderant oculis suis prius templum in loco suo, flebant voce magna; et multi vociferantes in laetitia elevabant vocem. 3.13  Nec poterat quisquam agnoscere vocem clamoris laetantium et vocem fletus populi, quoniam populus vociferabatur clamore magno, et strepitus audiebatur procul.

4.1  καὶ ἤκουσαν οἱ θλίβοντες ιουδα καὶ βενιαμιν ὅτι οἱ υἱοὶ τῆς ἀποικίας οἰκοδομοῦσιν οἶκον τῷ κυρίῳ θεῷ ισραηλ 4.2  καὶ ἤγγισαν πρὸς ζοροβαβελ καὶ πρὸς τοὺς ἄρχοντας τῶν πατριῶν καὶ εἶπαν αὐτοῖς οἰκοδομήσομεν μεθ' ὑμῶν ὅτι ὡς ὑμεῖς ἐκζητοῦμεν τῷ θεῷ ὑμῶν καὶ αὐτῷ ἡμεῖς θυσιάζομεν ἀπὸ ἡμερῶν ασαραδδων βασιλέως ασσουρ τοῦ ἐνέγκαντος ἡμᾶς ὧδε 4.3  καὶ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς ζοροβαβελ καὶ ἰησοῦς καὶ οἱ κατάλοιποι τῶν ἀρχόντων τῶν πατριῶν τοῦ ισραηλ οὐχ ἡμῖν καὶ ὑμῖν τοῦ οἰκοδομῆσαι οἶκον τῷ θεῷ ἡμῶν ὅτι ἡμεῖς αὐτοὶ ἐπὶ τὸ αὐτὸ οἰκοδομήσομεν τῷ κυρίῳ θεῷ ἡμῶν ὡς ἐνετείλατο ἡμῖν κῦρος ὁ βασιλεὺς περσῶν 4.4  καὶ ἦν ὁ λαὸς τῆς γῆς ἐκλύων τὰς χεῖρας τοῦ λαοῦ ιουδα καὶ ἐνεπόδιζον αὐτοὺς τοῦ οἰκοδομεῖν 4.5  καὶ μισθούμενοι ἐπ' αὐτοὺς βουλευόμενοι τοῦ διασκεδάσαι βουλὴν αὐτῶν πάσας τὰς ἡμέρας κύρου βασιλέως περσῶν καὶ ἕως βασιλείας δαρείου βασιλέως περσῶν 4.6  καὶ ἐν βασιλείᾳ ασουηρου ἐν ἀρχῇ βασιλείας αὐτοῦ ἔγραψαν ἐπιστολὴν ἐπὶ οἰκοῦντας ιουδα καὶ ιερουσαλημ 4.7  καὶ ἐν ἡμέραις αρθασασθα ἔγραψεν ἐν εἰρήνῃ μιθραδάτῃ ταβεηλ σὺν καὶ τοῖς λοιποῖς συνδούλοις αὐτοῦ πρὸς αρθασασθα βασιλέα περσῶν ἔγραψεν ὁ φορολόγος γραφὴν συριστὶ καὶ ἡρμηνευμένην 4.8  ραουμ βααλταμ καὶ σαμσαι ὁ γραμματεὺς ἔγραψαν ἐπιστολὴν μίαν κατὰ ιερουσαλημ τῷ αρθασασθα βασιλεῖ 4.9  τάδε ἔκρινεν ραουμ βααλταμ καὶ σαμσαι ὁ γραμματεὺς καὶ οἱ κατάλοιποι σύνδουλοι ἡμῶν διναῖοι αφαρσαθαχαῖοι ταρφαλλαῖοι αφαρσαῖοι αρχυαῖοι βαβυλώνιοι σουσαναχαῖοι οἵ εἰσιν ηλαμαῖοι 4.10  καὶ οἱ κατάλοιποι ἐθνῶν ὧν ἀπῴκισεν ασενναφαρ ὁ μέγας καὶ ὁ τίμιος καὶ κατῴκισεν αὐτοὺς ἐν πόλεσιν τῆς σομορων καὶ τὸ κατάλοιπον πέραν τοῦ ποταμοῦ 4.11  αὕτη ἡ διαταγὴ τῆς ἐπιστολῆς ἧς ἀπέστειλαν πρὸς αὐτόν πρὸς αρθασασθα βασιλέα παῖδές σου ἄνδρες πέραν τοῦ ποταμοῦ 4.12  γνωστὸν ἔστω τῷ βασιλεῖ ὅτι οἱ ιουδαῖοι ἀναβάντες ἀπὸ σοῦ ἐφ' ἡμᾶς ἤλθοσαν εἰς ιερουσαλημ τὴν πόλιν τὴν ἀποστάτιν καὶ πονηρὰν οἰκοδομοῦσιν καὶ τὰ τείχη αὐτῆς κατηρτισμένοι εἰσίν καὶ θεμελίους αὐτῆς ἀνύψωσαν 4.13  νῦν οὖν γνωστὸν ἔστω τῷ βασιλεῖ ὅτι ἐὰν ἡ πόλις ἐκείνη ἀνοικοδομηθῇ καὶ τὰ τείχη αὐτῆς καταρτισθῶσιν φόροι οὐκ ἔσονταί σοι οὐδὲ δώσουσιν καὶ τοῦτο βασιλεῖς κακοποιεῖ 4.14  καὶ ἀσχημοσύνην βασιλέως οὐκ ἔξεστιν ἡμῖν ἰδεῖν διὰ τοῦτο ἐπέμψαμεν καὶ ἐγνωρίσαμεν τῷ βασιλεῖ 4.15  ἵνα ἐπισκέψηται ἐν βιβλίῳ ὑπομνηματισμοῦ τῶν πατέρων σου καὶ εὑρήσεις καὶ γνώσῃ ὅτι ἡ πόλις ἐκείνη πόλις ἀποστάτις καὶ κακοποιοῦσα βασιλεῖς καὶ χώρας καὶ φυγάδια δούλων ἐν μέσῳ αὐτῆς ἀπὸ χρόνων αἰῶνος διὰ ταῦτα ἡ πόλις αὕτη ἠρημώθη 4.16  γνωρίζομεν οὖν ἡμεῖς τῷ βασιλεῖ ὅτι ἐὰν ἡ πόλις ἐκείνη οἰκοδομηθῇ καὶ τὰ τείχη αὐτῆς καταρτισθῇ οὐκ ἔστιν σοι εἰρήνη 4.17  καὶ ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς πρὸς ραουμ βααλταμ καὶ σαμσαι γραμματέα καὶ τοὺς καταλοίπους συνδούλους αὐτῶν τοὺς οἰκοῦντας ἐν σαμαρείᾳ καὶ τοὺς καταλοίπους πέραν τοῦ ποταμοῦ εἰρήνην καί φησιν 4.18  ὁ φορολόγος ὃν ἀπεστείλατε πρὸς ἡμᾶς ἐκλήθη ἔμπροσθεν ἐμοῦ 4.19  καὶ παρ' ἐμοῦ ἐτέθη γνώμη καὶ ἐπεσκεψάμεθα καὶ εὕραμεν ὅτι ἡ πόλις ἐκείνη ἀφ' ἡμερῶν αἰῶνος ἐπὶ βασιλεῖς ἐπαίρεται καὶ ἀποστάσεις καὶ φυγάδια γίνονται ἐν αὐτῇ 4.20  καὶ βασιλεῖς ἰσχυροὶ γίνονται ἐπὶ ιερουσαλημ καὶ ἐπικρατοῦντες ὅλης τῆς ἑσπέρας τοῦ ποταμοῦ καὶ φόροι πλήρεις καὶ μέρος δίδοται αὐτοῖς 4.21  καὶ νῦν θέτε γνώμην καταργῆσαι τοὺς ἄνδρας ἐκείνους καὶ ἡ πόλις ἐκείνη οὐκ οἰκοδομηθήσεται ἔτι ὅπως ἀπὸ τῆς γνώμης 4.22  πεφυλαγμένοι ἦτε ἄνεσιν ποιῆσαι περὶ τούτου μήποτε πληθυνθῇ ἀφανισμὸς εἰς κακοποίησιν βασιλεῦσιν 4.23  τότε ὁ φορολόγος τοῦ αρθασασθα βασιλέως ἀνέγνω ἐνώπιον ραουμ καὶ σαμσαι γραμματέως καὶ συνδούλων αὐτῶν καὶ ἐπορεύθησαν σπουδῇ εἰς ιερουσαλημ καὶ ἐν ιουδα καὶ κατήργησαν αὐτοὺς ἐν ἵπποις καὶ δυνάμει 4.24  τότε ἤργησεν τὸ ἔργον οἴκου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐν ιερουσαλημ καὶ ἦν ἀργοῦν ἕως δευτέρου ἔτους τῆς βασιλείας δαρείου τοῦ βασιλέως περσῶν

4.1  kai ehkoysan oi thlibontes ioyda kai beniamin oti oi yioi tehs apoikias oikodomoysin oikon toh kyrioh theoh israehl 4.2  kai ehggisan pros zorobabel kai pros toys archontas tohn patriohn kai eipan aytois oikodomehsomen meth' ymohn oti ohs ymeis ekzehtoymen toh theoh ymohn kai aytoh ehmeis thysiazomen apo ehmerohn asaraddohn basileohs assoyr toy enegkantos ehmas ohde 4.3  kai eipen pros aytoys zorobabel kai iehsoys kai oi kataloipoi tohn archontohn tohn patriohn toy israehl oych ehmin kai ymin toy oikodomehsai oikon toh theoh ehmohn oti ehmeis aytoi epi to ayto oikodomehsomen toh kyrioh theoh ehmohn ohs eneteilato ehmin kyros o basileys persohn 4.4  kai ehn o laos tehs gehs eklyohn tas cheiras toy laoy ioyda kai enepodizon aytoys toy oikodomein 4.5  kai misthoymenoi ep' aytoys boyleyomenoi toy diaskedasai boylehn aytohn pasas tas ehmeras kyroy basileohs persohn kai eohs basileias dareioy basileohs persohn 4.6  kai en basileia asoyehroy en archeh basileias aytoy egrapsan epistolehn epi oikoyntas ioyda kai ieroysalehm 4.7  kai en ehmerais arthasastha egrapsen en eirehneh mithradateh tabeehl syn kai tois loipois syndoylois aytoy pros arthasastha basilea persohn egrapsen o phorologos graphehn syristi kai ehrmehneymenehn 4.8  raoym baaltam kai samsai o grammateys egrapsan epistolehn mian kata ieroysalehm toh arthasastha basilei 4.9  tade ekrinen raoym baaltam kai samsai o grammateys kai oi kataloipoi syndoyloi ehmohn dinaioi apharsathachaioi tarphallaioi apharsaioi archyaioi babylohnioi soysanachaioi oi eisin ehlamaioi 4.10  kai oi kataloipoi ethnohn ohn apohkisen asennaphar o megas kai o timios kai katohkisen aytoys en polesin tehs somorohn kai to kataloipon peran toy potamoy 4.11  ayteh eh diatageh tehs epistolehs ehs apesteilan pros ayton pros arthasastha basilea paides soy andres peran toy potamoy 4.12  gnohston estoh toh basilei oti oi ioydaioi anabantes apo soy eph' ehmas ehlthosan eis ieroysalehm tehn polin tehn apostatin kai ponehran oikodomoysin kai ta teicheh aytehs katehrtismenoi eisin kai themelioys aytehs anypsohsan 4.13  nyn oyn gnohston estoh toh basilei oti ean eh polis ekeineh anoikodomehtheh kai ta teicheh aytehs katartisthohsin phoroi oyk esontai soi oyde dohsoysin kai toyto basileis kakopoiei 4.14  kai aschehmosynehn basileohs oyk exestin ehmin idein dia toyto epempsamen kai egnohrisamen toh basilei 4.15  ina episkepsehtai en biblioh ypomnehmatismoy tohn paterohn soy kai eyrehseis kai gnohseh oti eh polis ekeineh polis apostatis kai kakopoioysa basileis kai chohras kai phygadia doylohn en mesoh aytehs apo chronohn aiohnos dia tayta eh polis ayteh ehrehmohtheh 4.16  gnohrizomen oyn ehmeis toh basilei oti ean eh polis ekeineh oikodomehtheh kai ta teicheh aytehs katartistheh oyk estin soi eirehneh 4.17  kai apesteilen o basileys pros raoym baaltam kai samsai grammatea kai toys kataloipoys syndoyloys aytohn toys oikoyntas en samareia kai toys kataloipoys peran toy potamoy eirehnehn kai phehsin 4.18  o phorologos on apesteilate pros ehmas eklehtheh emprosthen emoy 4.19  kai par' emoy etetheh gnohmeh kai epeskepsametha kai eyramen oti eh polis ekeineh aph' ehmerohn aiohnos epi basileis epairetai kai apostaseis kai phygadia ginontai en ayteh 4.20  kai basileis ischyroi ginontai epi ieroysalehm kai epikratoyntes olehs tehs esperas toy potamoy kai phoroi plehreis kai meros didotai aytois 4.21  kai nyn thete gnohmehn katargehsai toys andras ekeinoys kai eh polis ekeineh oyk oikodomehthehsetai eti opohs apo tehs gnohmehs 4.22  pephylagmenoi ehte anesin poiehsai peri toytoy mehpote plehthyntheh aphanismos eis kakopoiehsin basileysin 4.23  tote o phorologos toy arthasastha basileohs anegnoh enohpion raoym kai samsai grammateohs kai syndoylohn aytohn kai eporeythehsan spoydeh eis ieroysalehm kai en ioyda kai katehrgehsan aytoys en ippois kai dynamei 4.24  tote ehrgehsen to ergon oikoy toy theoy toy en ieroysalehm kai ehn argoyn eohs deyteroy etoys tehs basileias dareioy toy basileohs persohn

4.1  Als aber die Widersacher Judas und Benjamins hörten, daß die Kinder der Gefangenschaft dem HERRN, dem Gott Israels, den Tempel bauten, 4.2  kamen sie zu Serubbabel und zu den Familienhäuptern und sprachen zu ihnen: Wir wollen mit euch bauen; denn wir wollen euren Gott suchen, gleich wie ihr; opfern wir ihm nicht seit der Zeit Asar-Hadons, des Königs von Assyrien, der uns hierher gebracht hat? 4.3  Aber Serubbabel und Jesua und die übrigen Familienhäupter Israels antworteten ihnen: Es geziemt sich nicht, daß ihr und wir das Haus Gottes gemeinsam bauen, sondern wir allein wollen dem HERRN, dem Gott Israels, bauen, wie uns Kores, der König von Persien, geboten hat! 4.4  Da geschah es, daß das Volk im Lande die Hände des Volkes Juda lässig machte und sie vom Bauen abschreckte. 4.5  Und sie dingten Ratgeber wider sie und verhinderten ihr Vorhaben, solange Kores, der König von Persien, lebte, bis Darius, der König von Persien, zur Regierung kam. 4.6  Als aber Ahasveros König ward, schrieben sie im Anfang seiner Regierung eine Anklage wider die Einwohner von Juda und Jerusalem. 4.7  Und zu den Zeiten Artasastas schrieben Bislam, Mitredat, Tabeel und ihre übrigen Genossen an Artasasta, den König von Persien. Der Brief aber war in aramäischer Schrift geschrieben und ins Aramäische übersetzt und lautete : 4.8  «Rehum, der Statthalter, und Simsai, der Schreiber, schrieben einen Brief wider Jerusalem an den König Artasasta, der also lautet: 4.9  Wir, Rehum, der Statthalter, und Simsai, der Schreiber, und ihre übrigen Genossen, die Dinäer, die Apharsatäer, die Tarpläer, die Apharsäer, die Arkväer, die Susaniter, die Dehaviter, die Elamiter, die Babylonier und die übrigen Völker, 4.10  welche der große und berühmte Asnappar herübergebracht und in die Städte Samarias gesetzt hat, und die Übrigen diesseits des Euphrat-Stromes und so weiter. 4.11  Dieses ist die Abschrift des Briefes, den sie zum König Artasasta sandten: Deine Knechte, die Männer diesseits des Stromes, und so weiter. 4.12  Es sei dem König kund, daß die Juden, die von dir zu uns heraufgezogen, nach Jerusalem, in die aufrührerische und böse Stadt gekommen sind, um dieselbe zu bauen, und daß sie die Mauern vollenden und die Grundfesten ausbessern wollen. 4.13  So sei nun dem König kund, daß, wenn die Stadt wieder gebaut wird und die Mauern vollendet werden, sie keine Steuern, weder Zoll noch Weggeld mehr geben und so das königliche Einkommen schmälern werden. 4.14  Da wir nun das Salz des Palastes essen und den Schaden des Königs nicht länger ansehen wollen, so senden wir zum König und tun es ihm kund, 4.15  damit man im Buche der Denkwürdigkeiten deiner Väter nachforsche; dann wirst du in dem Buch der Denkwürdigkeiten finden und erfahren, daß diese Stadt aufrührerisch und den Königen und Statthaltern schädlich gewesen ist, und daß Gewalttätigkeiten darin begangen worden sind von alters her, weshalb die Stadt auch zerstört worden ist. 4.16  Wir machen also den König darauf aufmerksam, daß, wenn diese Stadt gebaut wird und ihre Mauern vollendet werden, dir kein Teil diesseits des Stromes mehr bleiben wird.» 4.17  Da sandte der König eine Antwort an Rehum, den Statthalter, und Simsai, den Schreiber, und an ihre übrigen Genossen, die zu Samaria wohnten, und an die Übrigen diesseits des Stromes: «Frieden! und so weiter. 4.18  Der Brief, den ihr uns zugeschickt habt, ist mir deutlich vorgelesen worden, 4.19  und es wurde von mir befohlen, daß man nachforsche; und man hat gefunden, daß diese Stadt sich von alters her wider die Könige empört hat, und daß Aufruhr und Gewalttätigkeiten darin begangen worden sind. 4.20  Auch sind mächtige Könige über Jerusalem gewesen, die über alles, was jenseits des Stromes ist, geherrscht haben und denen Steuer, Zoll und Weggeld zu entrichten war. 4.21  So gebet nun Befehl, daß man diesen Männern wehre, damit diese Stadt nicht gebaut werde, bis von mir Befehl gegeben wird. 4.22  Und seid hiermit gewarnt, daß ihr in dieser Sache keine Nachlässigkeit begehet! Denn warum sollte der Schaden groß werden, zum Nachteil der Könige?» 4.23  Als nun der Brief des Königs Artasasta vor Rehum, dem Statthalter, und Simsai, dem Schreiber, und ihren Genossen verlesen worden war, eilten sie nach Jerusalem zu den Juden und wehrten ihnen mit aller Macht. 4.24  Damals hörte das Werk am Hause Gottes zu Jerusalem auf und stand stille bis in das zweite Jahr der Regierung des Königs Darius von Persien.

4.1  וַיִּשְׁמְעוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן כִּי־בְנֵי הַגֹּולָה בֹּונִים הֵיכָל לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ 4.2  וַיִּגְּשׁוּ אֶל־זְרֻבָּבֶל וְאֶל־רָאשֵׁי הָאָבֹות וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם כִּי כָכֶם נִדְרֹושׁ לֵאלֹהֵיכֶם [וְלֹא כ] (וְלֹו ׀ ק) אֲנַחְנוּ זֹבְחִים מִימֵי אֵסַר חַדֹּן מֶלֶךְ אַשּׁוּר הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ פֹּה׃ 4.3  וַיֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבֹות לְיִשְׂרָאֵל לֹא־לָכֶם וָלָנוּ לִבְנֹות בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד נִבְנֶה לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַמֶּלֶךְ כֹּורֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרָס׃ 4.4  וַיְהִי עַם־הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם־יְהוּדָה [וּמְבַלַהִים כ] (וּמְבַהֲלִים ק) אֹותָם לִבְנֹות׃ 4.5  וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יֹועֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל־יְמֵי כֹּורֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד־מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרָס׃ 4.6  וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרֹושׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתֹו כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל־יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם׃ ס 4.7  וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר [כְּנָוֹתֹו כ] (כְּנָוֹתָיו ק) עַל־ [אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כ] (אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ ק) מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית׃ פ 4.8  רְחוּם בְּעֵל־טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא כְּתַבוּ אִגְּרָה חֲדָה עַל־יְרוּשְׁלֶם לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא כְּנֵמָא׃ 4.9  אֱדַיִן רְחוּם בְּעֵל־טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא וּשְׁאָר כְּנָוָתְהֹון דִּינָיֵא וַאֲפַרְסַתְכָיֵא טַרְפְּלָיֵא אֲפָרְסָיֵא [אַרְכְּוָי כ] (אַרְכְּוָיֵא ק) בָבְלָיֵא שׁוּשַׁנְכָיֵא [דִּהוּא כ] (דֶּהָיֵא ק) עֵלְמָיֵא׃ 4.10  וּשְׁאָר אֻמַּיָּא דִּי הַגְלִי אָסְנַפַּר רַבָּא וְיַקִּירָא וְהֹותֵב הִמֹּו בְּקִרְיָה דִּי שָׁמְרָיִן וּשְׁאָר עֲבַר־נַהֲרָה וּכְעֶנֶת׃ 4.11  דְּנָה פַּרְשֶׁגֶן אִגַּרְתָּא דִּי שְׁלַחוּ עֲלֹוהִי עַל־אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא [עַבְדָיִךְ כ] (עַבְדָךְ ק) אֱנָשׁ עֲבַר־נַהֲרָה וּכְעֶנֶת׃ פ 4.12  יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי יְהוּדָיֵא דִּי סְלִקוּ מִן־לְוָתָךְ עֲלֶינָא אֲתֹו לִירוּשְׁלֶם קִרְיְתָא מָרָדְתָּא וּבִאישְׁתָּא בָּנַיִן [וְשׁוּרַיָּ כ] (וְשׁוּרַיָּא ק) [אֶשְׁכְלִלוּ כ] (שַׁכְלִלוּ ק) וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ׃ 4.13  כְּעַן יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ תִּתְבְּנֵא וְשׁוּרַיָּה יִשְׁתַּכְלְלוּן מִנְדָּה־בְלֹו וַהֲלָךְ לָא יִנְתְּנוּן וְאַפְּתֹם מַלְכִים תְּהַנְזִק׃ 4.14  כְּעַן כָּל־קֳבֵל דִּי־מְלַח הֵיכְלָא מְלַחְנָא וְעַרְוַת מַלְכָּא לָא אֲרִיךְ־לַנָא לְמֶחֱזֵא עַל־דְּנָה שְׁלַחְנָא וְהֹודַעְנָא לְמַלְכָּא׃ 4.15  דִּי יְבַקַּר בִּסְפַר־דָּכְרָנַיָּא דִּי אֲבָהָתָךְ וּתְהַשְׁכַּח בִּסְפַר דָּכְרָנַיָּא וְתִנְדַּע דִּי קִרְיְתָא דָךְ קִרְיָא מָרָדָא וּמְהַנְזְקַת מַלְכִין וּמְדִנָן וְאֶשְׁתַּדּוּר עָבְדִין בְּגַוַּהּ מִן־יֹומָת עָלְמָא עַל־דְּנָה קִרְיְתָא דָךְ הָחָרְבַת׃ 4.16  מְהֹודְעִין אֲנַחְנָה לְמַלְכָּא דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ תִּתְבְּנֵא וְשׁוּרַיָּה יִשְׁתַּכְלְלוּן לָקֳבֵל דְּנָה חֲלָק בַּעֲבַר נַהֲרָא לָא אִיתַי לָךְ׃ פ 4.17  פִּתְגָמָא שְׁלַח מַלְכָּא עַל־רְחוּם בְּעֵל־טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא וּשְׁאָר כְּנָוָתְהֹון דִּי יָתְבִין בְּשָׁמְרָיִן וּשְׁאָר עֲבַר־נַהֲרָה שְׁלָם וּכְעֶת׃ ס 4.18  נִשְׁתְּוָנָא דִּי שְׁלַחְתּוּן עֲלֶינָא מְפָרַשׁ קֱרִי קָדָמָי׃ 4.19  וּמִנִּי שִׂים טְעֵם וּבַקַּרוּ וְהַשְׁכַּחוּ דִּי קִרְיְתָא דָךְ מִן־יֹומָת עָלְמָא עַל־מַלְכִין מִתְנַשְּׂאָה וּמְרַד וְאֶשְׁתַּדּוּר מִתְעֲבֶד־בַּהּ׃ 4.20  וּמַלְכִין תַּקִּיפִין הֲוֹו עַל־יְרוּשְׁלֶם וְשַׁלִּיטִין בְּכֹל עֲבַר נַהֲרָה וּמִדָּה בְלֹו וַהֲלָךְ מִתְיְהֵב לְהֹון׃ 4.21  כְּעַן שִׂימוּ טְּעֵם לְבַטָּלָא גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ וְקִרְיְתָא דָךְ לָא תִתְבְּנֵא עַד־מִנִּי טַעְמָא יִתְּשָׂם׃ 4.22  וּזְהִירִין הֱוֹו שָׁלוּ לְמֶעְבַּד עַל־דְּנָה לְמָה יִשְׂגֵּא חֲבָלָא לְהַנְזָקַת מַלְכִין׃ ס 4.23  אֱדַיִן מִן־דִּי פַּרְשֶׁגֶן נִשְׁתְּוָנָא דִּי [אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כ] (אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ ק) מַלְכָּא קֱרִי קֳדָם־רְחוּם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא וּכְנָוָתְהֹון אֲזַלוּ בִבְהִילוּ לִירוּשְׁלֶם עַל־יְהוּדָיֵא וּבַטִּלוּ הִמֹּו בְּאֶדְרָע וְחָיִל׃ ס 4.24  בֵּאדַיִן בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית־אֱלָהָא דִּי בִּירוּשְׁלֶם וַהֲוָת בָּטְלָא עַד שְׁנַת תַּרְתֵּין לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרָס׃ פ

4.1  wajixxmOw caarej jHwdaaH wbinjaamin kij-bnej HagowlaaH bownijm Hejkaal lajHwaaH AaeloHej jixraaAel׃ 4.2  wajigxxw Aael-zrubaabael wAael-raaAxxej HaaAaabowt wajoAmrw laaHaem nibnaeH Oimaakaem kij kaakaem nidrowxx leAloHejkaem [wloA k] (wlow q) Aanahnw zobhijm mijmej Aesar hadon maelaek Aaxxwr HamaOalaeH Aotaanw poH׃ 4.3  wajoAmaer laaHaem zrubaabael wjexxwOa wxxAaar raaAxxej HaaAaabowt ljixraaAel loA-laakaem waalaanw libnowt bajit leAloHejnw kij Aanahnw jahad nibnaeH lajHwaaH AaeloHej jixraaAel kaAaxxaer ciwaanw Hamaelaek kowraexx maelaek-paaraas׃ 4.4  wajHij Oam-HaaAaaraec mrapijm jdej Oam-jHwdaaH [wmbalaHijm k] (wmbaHalijm q) Aowtaam libnowt׃ 4.5  wsokrijm OalejHaem jowOacijm lHaaper Oacaataam kaal-jmej kowraexx maelaek paaras wOad-malkwt daarjaawaexx maelaek-paaraas׃ 4.6  wbmalkwt Aahaxxwerowxx bithilat malkwtow kaatbw xiTnaaH Oal-joxxbej jHwdaaH wijrwxxaalaaim׃ s 4.7  wbijmej AartahxxaxtaaA kaatab bixxlaam mitrdaat TaabAel wxxAaar [knaawotow k] (knaawotaajw q) Oal- [AartahxxaxtaaA k] (Aartahxxaxt q) maelaek paaraas wktaab Hanixxtwaan kaatwb Aaraamijt wmturgaam Aaraamijt׃ p 4.8  rhwm bOel-TOem wxximxxaj saapraaA ktabw AigraaH hadaaH Oal-jrwxxlaem lAartahxxaxtA malkaaA knemaaA׃ 4.9  Aaedajin rhwm bOel-TOem wxximxxaj saapraaA wxxAaar knaawaatHown dijnaajeA waAaparsatkaajeA TarplaajeA AapaarsaajeA [Aarkwaaj k] (AarkwaajeA q) baablaajeA xxwxxankaajeA [diHwA k] (daeHaajeA q) OelmaajeA׃ 4.10  wxxAaar AumajaaA dij Haglij Aaasnapar rabaaA wjaqijraaA wHowteb Himow bqirjaaH dij xxaamraajin wxxAaar Oabar-naHaraaH wkOaenaet׃ 4.11  dnaaH parxxaegaen AigartaaA dij xxlahw OalowHij Oal-AartahxxaxtA malkaaA [Oabdaajik k] (Oabdaak q) Aaenaaxx Oabar-naHaraaH wkOaenaet׃ p 4.12  jdijOa laeHaeweA lmalkaaA dij jHwdaajeA dij sliqw min-lwaataak OalaejnaaA Aatow lijrwxxlaem qirjtaaA maaraadtaaA wbiAjxxtaaA baanajin [wxxwrajaa k] (wxxwrajaaA q) [Aaexxklilw k] (xxaklilw q) wAuxxajaaA jahijTw׃ 4.13  kOan jdijOa laeHaeweA lmalkaaA dij Hen qirjtaaA daak titbneA wxxwrajaaH jixxtakllwn mindaaH-blow waHalaak laaA jintnwn wAaptom malkijm tHanziq׃ 4.14  kOan kaal-qaabel dij-mlah HejklaaA mlahnaaA wOarwat malkaaA laaA Aarijk-lanaaA lmaehaezeA Oal-dnaaH xxlahnaaA wHowdaOnaaA lmalkaaA׃ 4.15  dij jbaqar bispar-daakraanajaaA dij AabaaHaataak wtHaxxkah bispar daakraanajaaA wtindaO dij qirjtaaA daak qirjaaA maaraadaaA wmHanzqat malkijn wmdinaan wAaexxtadwr Oaabdijn bgawaH min-jowmaat OaalmaaA Oal-dnaaH qirjtaaA daak Haahaarbat׃ 4.16  mHowdOijn AanahnaaH lmalkaaA dij Hen qirjtaaA daak titbneA wxxwrajaaH jixxtakllwn laaqaabel dnaaH halaaq baOabar naHaraaA laaA Aijtaj laak׃ p 4.17  pitgaamaaA xxlah malkaaA Oal-rhwm bOel-TOem wxximxxaj saapraaA wxxAaar knaawaatHown dij jaatbijn bxxaamraajin wxxAaar Oabar-naHaraaH xxlaam wkOaet׃ s 4.18  nixxtwaanaaA dij xxlahtwn OalaejnaaA mpaaraxx qaerij qaadaamaaj׃ 4.19  wminij xijm TOem wbaqarw wHaxxkahw dij qirjtaaA daak min-jowmaat OaalmaaA Oal-malkijn mitnaxAaaH wmrad wAaexxtadwr mitOabaed-baH׃ 4.20  wmalkijn taqijpijn Hawow Oal-jrwxxlaem wxxalijTijn bkol Oabar naHaraaH wmidaaH blow waHalaak mitjHeb lHown׃ 4.21  kOan xijmw TOem lbaTaalaaA gubrajaaA Ailek wqirjtaaA daak laaA titbneA Oad-minij TaOmaaA jitxaam׃ 4.22  wzHijrijn Haewow xxaalw lmaeObad Oal-dnaaH lmaaH jixgeA habaalaaA lHanzaaqat malkijn׃ s 4.23  Aaedajin min-dij parxxaegaen nixxtwaanaaA dij [AartahxxaxtaaA k] (Aartahxxaxt q) malkaaA qaerij qaadaam-rhwm wxximxxaj saapraaA wknaawaatHown Aazalw bibHijlw lijrwxxlaem Oal-jHwdaajeA wbaTilw Himow bAaedraaO whaajil׃ s 4.24  beAdajin bTelat Oabijdat bejt-AaelaaHaaA dij bijrwxxlaem waHawaat baaTlaaA Oad xxnat tartejn lmalkwt daarjaawaexx maelaek-paaraas׃ p

4.1  וישמעו צרי יהודה ובנימן כי־בני הגולה בונים היכל ליהוה אלהי ישראל׃ 4.2  ויגשו אל־זרבבל ואל־ראשי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם [ולא כ] (ולו ׀ ק) אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה׃ 4.3  ויאמר להם זרבבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל לא־לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה ליהוה אלהי ישראל כאשר צונו המלך כורש מלך־פרס׃ 4.4  ויהי עם־הארץ מרפים ידי עם־יהודה [ומבלהים כ] (ומבהלים ק) אותם לבנות׃ 4.5  וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם כל־ימי כורש מלך פרס ועד־מלכות דריוש מלך־פרס׃ 4.6  ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על־ישבי יהודה וירושלם׃ ס 4.7  ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר [כנותו כ] (כנותיו ק) על־ [ארתחששתא כ] (ארתחששת ק) מלך פרס וכתב הנשתון כתוב ארמית ומתרגם ארמית׃ פ 4.8  רחום בעל־טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על־ירושלם לארתחששתא מלכא כנמא׃ 4.9  אדין רחום בעל־טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא [ארכוי כ] (ארכויא ק) בבליא שושנכיא [דהוא כ] (דהיא ק) עלמיא׃ 4.10  ושאר אמיא די הגלי אסנפר רבא ויקירא והותב המו בקריה די שמרין ושאר עבר־נהרה וכענת׃ 4.11  דנה פרשגן אגרתא די שלחו עלוהי על־ארתחששתא מלכא [עבדיך כ] (עבדך ק) אנש עבר־נהרה וכענת׃ פ 4.12  ידיע להוא למלכא די יהודיא די סלקו מן־לותך עלינא אתו לירושלם קריתא מרדתא ובאישתא בנין [ושורי כ] (ושוריא ק) [אשכללו כ] (שכללו ק) ואשיא יחיטו׃ 4.13  כען ידיע להוא למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון מנדה־בלו והלך לא ינתנון ואפתם מלכים תהנזק׃ 4.14  כען כל־קבל די־מלח היכלא מלחנא וערות מלכא לא אריך־לנא למחזא על־דנה שלחנא והודענא למלכא׃ 4.15  די יבקר בספר־דכרניא די אבהתך ותהשכח בספר דכרניא ותנדע די קריתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדנן ואשתדור עבדין בגוה מן־יומת עלמא על־דנה קריתא דך החרבת׃ 4.16  מהודעין אנחנה למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון לקבל דנה חלק בעבר נהרא לא איתי לך׃ פ 4.17  פתגמא שלח מלכא על־רחום בעל־טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון די יתבין בשמרין ושאר עבר־נהרה שלם וכעת׃ ס 4.18  נשתונא די שלחתון עלינא מפרש קרי קדמי׃ 4.19  ומני שים טעם ובקרו והשכחו די קריתא דך מן־יומת עלמא על־מלכין מתנשאה ומרד ואשתדור מתעבד־בה׃ 4.20  ומלכין תקיפין הוו על־ירושלם ושליטין בכל עבר נהרה ומדה בלו והלך מתיהב להון׃ 4.21  כען שימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד־מני טעמא יתשם׃ 4.22  וזהירין הוו שלו למעבד על־דנה למה ישגא חבלא להנזקת מלכין׃ ס 4.23  אדין מן־די פרשגן נשתונא די [ארתחששתא כ] (ארתחששת ק) מלכא קרי קדם־רחום ושמשי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושלם על־יהודיא ובטלו המו באדרע וחיל׃ ס 4.24  באדין בטלת עבידת בית־אלהא די בירושלם והות בטלא עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך־פרס׃ פ

4.1  wjxmOw crj jHwdH wbnjmn kj-bnj HgwlH bwnjm Hjkl ljHwH AlHj jxrAl׃ 4.2  wjgxw Al-zrbbl wAl-rAxj HAbwt wjAmrw lHm nbnH Omkm kj kkm ndrwx lAlHjkm [wlA k] (wlw q) Anhnw zbhjm mjmj Asr hdn mlk Axwr HmOlH Atnw pH׃ 4.3  wjAmr lHm zrbbl wjxwO wxAr rAxj HAbwt ljxrAl lA-lkm wlnw lbnwt bjt lAlHjnw kj Anhnw jhd nbnH ljHwH AlHj jxrAl kAxr cwnw Hmlk kwrx mlk-prs׃ 4.4  wjHj Om-HArc mrpjm jdj Om-jHwdH [wmblHjm k] (wmbHljm q) Awtm lbnwt׃ 4.5  wskrjm OljHm jwOcjm lHpr Octm kl-jmj kwrx mlk prs wOd-mlkwt drjwx mlk-prs׃ 4.6  wbmlkwt Ahxwrwx bthlt mlkwtw ktbw xTnH Ol-jxbj jHwdH wjrwxlm׃ s 4.7  wbjmj ArthxxtA ktb bxlm mtrdt TbAl wxAr [knwtw k] (knwtjw q) Ol- [ArthxxtA k] (Arthxxt q) mlk prs wktb Hnxtwn ktwb Armjt wmtrgm Armjt׃ p 4.8  rhwm bOl-TOm wxmxj sprA ktbw AgrH hdH Ol-jrwxlm lArthxxtA mlkA knmA׃ 4.9  Adjn rhwm bOl-TOm wxmxj sprA wxAr knwtHwn djnjA wAprstkjA TrpljA AprsjA [Arkwj k] (ArkwjA q) bbljA xwxnkjA [dHwA k] (dHjA q) OlmjA׃ 4.10  wxAr AmjA dj Hglj Asnpr rbA wjqjrA wHwtb Hmw bqrjH dj xmrjn wxAr Obr-nHrH wkOnt׃ 4.11  dnH prxgn AgrtA dj xlhw OlwHj Ol-ArthxxtA mlkA [Obdjk k] (Obdk q) Anx Obr-nHrH wkOnt׃ p 4.12  jdjO lHwA lmlkA dj jHwdjA dj slqw mn-lwtk OljnA Atw ljrwxlm qrjtA mrdtA wbAjxtA bnjn [wxwrj k] (wxwrjA q) [Axkllw k] (xkllw q) wAxjA jhjTw׃ 4.13  kOn jdjO lHwA lmlkA dj Hn qrjtA dk ttbnA wxwrjH jxtkllwn mndH-blw wHlk lA jntnwn wAptm mlkjm tHnzq׃ 4.14  kOn kl-qbl dj-mlh HjklA mlhnA wOrwt mlkA lA Arjk-lnA lmhzA Ol-dnH xlhnA wHwdOnA lmlkA׃ 4.15  dj jbqr bspr-dkrnjA dj AbHtk wtHxkh bspr dkrnjA wtndO dj qrjtA dk qrjA mrdA wmHnzqt mlkjn wmdnn wAxtdwr Obdjn bgwH mn-jwmt OlmA Ol-dnH qrjtA dk Hhrbt׃ 4.16  mHwdOjn AnhnH lmlkA dj Hn qrjtA dk ttbnA wxwrjH jxtkllwn lqbl dnH hlq bObr nHrA lA Ajtj lk׃ p 4.17  ptgmA xlh mlkA Ol-rhwm bOl-TOm wxmxj sprA wxAr knwtHwn dj jtbjn bxmrjn wxAr Obr-nHrH xlm wkOt׃ s 4.18  nxtwnA dj xlhtwn OljnA mprx qrj qdmj׃ 4.19  wmnj xjm TOm wbqrw wHxkhw dj qrjtA dk mn-jwmt OlmA Ol-mlkjn mtnxAH wmrd wAxtdwr mtObd-bH׃ 4.20  wmlkjn tqjpjn Hww Ol-jrwxlm wxljTjn bkl Obr nHrH wmdH blw wHlk mtjHb lHwn׃ 4.21  kOn xjmw TOm lbTlA gbrjA Alk wqrjtA dk lA ttbnA Od-mnj TOmA jtxm׃ 4.22  wzHjrjn Hww xlw lmObd Ol-dnH lmH jxgA hblA lHnzqt mlkjn׃ s 4.23  Adjn mn-dj prxgn nxtwnA dj [ArthxxtA k] (Arthxxt q) mlkA qrj qdm-rhwm wxmxj sprA wknwtHwn Azlw bbHjlw ljrwxlm Ol-jHwdjA wbTlw Hmw bAdrO whjl׃ s 4.24  bAdjn bTlt Objdt bjt-AlHA dj bjrwxlm wHwt bTlA Od xnt trtjn lmlkwt drjwx mlk-prs׃ p

4.1  Audierunt autem hostes Iudae et Beniamin, quia filii captivita tis aedificarent templum Domino, Deo Israel, 4.2  et accedentes ad Zorobabel et ad principes familiarum dixerunt eis: “ Aedificemus vobiscum, quia ita ut vos quaerimus Deum vestrum et immolavimus victimas a diebus Asarhaddon regis Assyriae, qui adduxit nos huc ”. 4.3  Et dixit eis Zorobabel et Iesua et reliqui principes familiarum Israel: “ Non est vobis et nobis, ut aedificemus domum Deo nostro, sed nos ipsi soli aedificabimus Domino, Deo Israel, sicut praecepit nobis Cyrus rex Persarum ”. 4.4  Factum est igitur, ut populus terrae impediret manus populi Iudae et turbaret eos in aedificando. 4.5  Conduxerunt autem adversus eos consiliatores, ut destruerent consilium eorum omnibus diebus Cyri regis Persarum et usque ad regnum Darii regis Persarum. 4.6  In regno autem Asueri, in principio regni eius, scripserunt accusationem adversus habitatores Iudae et Ierusalem. 4.7  Et in diebus Artaxerxis scripsit Beselam, Mithridates et Tabel et reliqui, qui erant in consilio eorum, ad Artaxerxem regem Persarum; scriptura autem accusationis erat scripta litteris Syriacis et composita sermone Syro. 4.8  Rehum praefectus et Samsai scriba scripserunt epistulam unam de Ierusalem Artaxerxi regi huiuscemodi: 4.9  “ Rehum praefectus et Samsai scriba et reliqui socii eorum, iudices et duces, magistratus Persae, Erchuaei, Babylonii, Susanechaei, hoc est Elamitae, 4.10  et ceteri de gentibus, quas transtulit Asenaphar magnus et gloriosus et habitare fecit in civitatibus Samariae et in reliquis regionibus trans flumen in pace ”. 4.11  Hoc est exemplar epistulae, quam miserunt ad eum: “ Artaxerxi regi, servi tui, viri, qui sunt trans fluvium. Igitur 4.12  notum sit regi quia Iudaei, qui ascenderunt a te ad nos, venerunt in Ierusalem civitatem rebellem et pessimam, quam aedificant, exstruentes muros eius, fundamenta iam componentes. 4.13  Nunc notum sit regi quia, si civitas illa aedificata fuerit, et muri eius instaurati, tributum et annonam et vectigal non dabunt, et ad ultimum regibus noxa erit. 4.14  Nos autem, memores salis, quod in palatio comedimus, et quia laesiones regis videre nefas ducimus, idcirco misimus et nuntiavimus regi, 4.15  ut recenseas in libris historiarum patrum tuorum, et invenies in his historiis et scies quoniam urbs illa urbs rebellis est et nocens regibus et provinciis, et seditiones concitantur in ea ex diebus antiquis; quam ob rem et civitas ipsa destructa est. 4.16  Nuntiamus nos regi quoniam, si civitas illa aedificata fuerit, et muri ipsius instaurati, possessionem trans fluvium non habebis ”. 4.17  Verbum misit rex ad Rehum praefectum et Samsai scribam et ad reliquos, qui erant in consilio eorum, qui habitabant in Samaria et in regione trans fluvium: “ Pax. Nunc igitur scriptura, 4.18  quam misistis ad nos, manifeste lecta est coram me. 4.19  Et a me praeceptum est, et recensuerunt inveneruntque quoniam civitas illa a diebus antiquis adversum reges rebellabat, et rebelliones et seditiones concitabantur in ea; 4.20  nam et reges fortissimi fuerunt in Ierusalem, qui et dominati sunt omni regioni, quae trans fluvium est, tributum quoque et annonam et vectigal accipiebant. 4.21  Nunc ergo praecipite, ut desistant isti homines, et urbs illa non aedificetur, donec forte a me iussum fuerit. 4.22  Videte, ne negligenter hoc impleatis, et paulatim crescat malum contra reges ”. 4.23  Itaque exemplum edicti Artaxerxis regis lectum est coram Rehum praefectum et Samsai scriba et consiliariis eorum; et abierunt festini in Ierusalem ad Iudaeos et prohibuerunt eos in brachio et robore. 4.24  Tunc intermissum est opus domus Domini in Ierusalem et non fiebat usque ad annum secundum regni Darii regis Persarum.

5.1  καὶ ἐπροφήτευσεν αγγαιος ὁ προφήτης καὶ ζαχαριας ὁ τοῦ αδδω προφητείαν ἐπὶ τοὺς ιουδαίους τοὺς ἐν ιουδα καὶ ιερουσαλημ ἐν ὀνόματι θεοῦ ισραηλ ἐπ' αὐτούς 5.2  τότε ἀνέστησαν ζοροβαβελ ὁ τοῦ σαλαθιηλ καὶ ἰησοῦς ὁ υἱὸς ιωσεδεκ καὶ ἤρξαντο οἰκοδομῆσαι τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ τὸν ἐν ιερουσαλημ καὶ μετ' αὐτῶν οἱ προφῆται τοῦ θεοῦ βοηθοῦντες αὐτοῖς 5.3  ἐν αὐτῷ τῷ καιρῷ ἦλθεν ἐπ' αὐτοὺς θανθαναι ἔπαρχος πέραν τοῦ ποταμοῦ καὶ σαθαρβουζανα καὶ οἱ σύνδουλοι αὐτῶν καὶ τοῖα εἶπαν αὐτοῖς τίς ἔθηκεν ὑμῖν γνώμην τοῦ οἰκοδομῆσαι τὸν οἶκον τοῦτον καὶ τὴν χορηγίαν ταύτην καταρτίσασθαι 5.4  τότε ταῦτα εἴποσαν αὐτοῖς τίνα ἐστὶν τὰ ὀνόματα τῶν ἀνδρῶν τῶν οἰκοδομούντων τὴν πόλιν ταύτην 5.5  καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ τοῦ θεοῦ ἐπὶ τὴν αἰχμαλωσίαν ιουδα καὶ οὐ κατήργησαν αὐτούς ἕως γνώμη τῷ δαρείῳ ἀπηνέχθη καὶ τότε ἀπεστάλη τῷ φορολόγῳ ὑπὲρ τούτου 5.6  διασάφησις ἐπιστολῆς ἧς ἀπέστειλεν θανθαναι ὁ ἔπαρχος τοῦ πέραν τοῦ ποταμοῦ καὶ σαθαρβουζανα καὶ οἱ σύνδουλοι αὐτῶν αφαρσαχαῖοι οἱ ἐν τῷ πέραν τοῦ ποταμοῦ δαρείῳ τῷ βασιλεῖ 5.7  ῥῆσιν ἀπέστειλαν πρὸς αὐτόν καὶ τάδε γέγραπται ἐν αὐτῷ δαρείῳ τῷ βασιλεῖ εἰρήνη πᾶσα 5.8  γνωστὸν ἔστω τῷ βασιλεῖ ὅτι ἐπορεύθημεν εἰς τὴν ιουδαίαν χώραν εἰς οἶκον τοῦ θεοῦ τοῦ μεγάλου καὶ αὐτὸς οἰκοδομεῖται λίθοις ἐκλεκτοῖς καὶ ξύλα ἐντίθεται ἐν τοῖς τοίχοις καὶ τὸ ἔργον ἐκεῖνο ἐπιδέξιον γίνεται καὶ εὐοδοῦται ἐν ταῖς χερσὶν αὐτῶν 5.9  τότε ἠρωτήσαμεν τοὺς πρεσβυτέρους ἐκείνους καὶ οὕτως εἴπαμεν αὐτοῖς τίς ἔθηκεν ὑμῖν γνώμην τὸν οἶκον τοῦτον οἰκοδομῆσαι καὶ τὴν χορηγίαν ταύτην καταρτίσασθαι 5.10  καὶ τὰ ὀνόματα αὐτῶν ἠρωτήσαμεν αὐτοὺς γνωρίσαι σοι ὥστε γράψαι σοι τὰ ὀνόματα τῶν ἀνδρῶν τῶν ἀρχόντων αὐτῶν 5.11  καὶ τοιοῦτο ῥῆμα ἀπεκρίθησαν ἡμῖν λέγοντες ἡμεῖς ἐσμεν δοῦλοι τοῦ θεοῦ τοῦ οὐρανοῦ καὶ τῆς γῆς καὶ οἰκοδομοῦμεν τὸν οἶκον ὃς ἦν ᾠκοδομημένος πρὸ τούτου ἔτη πολλά καὶ βασιλεὺς τοῦ ισραηλ μέγας ᾠκοδόμησεν αὐτὸν καὶ κατηρτίσατο αὐτὸν καὶ τοιοῦτο ῥῆμα ἀπεκρίθησαν ἡμῖν λέγοντες ἡμεῖς ἐσμεν δοῦλοι τοῦ θεοῦ τοῦ οὐρανοῦ καὶ τῆς γῆς καὶ οἰκοδομοῦμεν τὸν οἶκον ὃς ἦν ᾠκοδομημένος πρὸ τούτου ἔτη πολλά καὶ βασιλεὺς τοῦ ισραηλ μέγας ᾠκοδόμησεν αὐτὸν καὶ κατηρτίσατο αὐτὸν 5.12  αὐτοῖς ἀφ' ὅτε δὲ παρώργισαν οἱ πατέρες ἡμῶν τὸν θεὸν τοῦ οὐρανοῦ ἔδωκεν αὐτοὺς εἰς χεῖρας ναβουχοδονοσορ βασιλέως βαβυλῶνος τοῦ χαλδαίου καὶ τὸν οἶκον τοῦτον κατέλυσεν καὶ τὸν λαὸν ἀπῴκισεν εἰς βαβυλῶνα 5.13  ἀλλ' ἐν ἔτει πρώτῳ κύρου τοῦ βασιλέως κῦρος ὁ βασιλεὺς ἔθετο γνώμην τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ τοῦτον οἰκοδομηθῆναι 5.14  καὶ τὰ σκεύη τοῦ οἴκου τοῦ θεοῦ τὰ χρυσᾶ καὶ τὰ ἀργυρᾶ ἃ ναβουχοδονοσορ ἐξήνεγκεν ἀπὸ οἴκου τοῦ ἐν ιερουσαλημ καὶ ἀπήνεγκεν αὐτὰ εἰς ναὸν τοῦ βασιλέως ἐξήνεγκεν αὐτὰ κῦρος ὁ βασιλεὺς ἀπὸ ναοῦ τοῦ βασιλέως καὶ ἔδωκεν τῷ σασαβασαρ τῷ θησαυροφύλακι τῷ ἐπὶ τοῦ θησαυροῦ 5.15  καὶ εἶπεν αὐτῷ πάντα τὰ σκεύη λαβὲ καὶ πορεύου θὲς αὐτὰ ἐν τῷ οἴκῳ τῷ ἐν ιερουσαλημ εἰς τὸν ἑαυτῶν τόπον 5.16  τότε σασαβασαρ ἐκεῖνος ἦλθεν καὶ ἔδωκεν θεμελίους τοῦ οἴκου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐν ιερουσαλημ καὶ ἀπὸ τότε ἕως τοῦ νῦν ᾠκοδομήθη καὶ οὐκ ἐτελέσθη 5.17  καὶ νῦν εἰ ἐπὶ τὸν βασιλέα ἀγαθόν ἐπισκεπήτω ἐν οἴκῳ τῆς γάζης τοῦ βασιλέως βαβυλῶνος ὅπως γνῷς ὅτι ἀπὸ βασιλέως κύρου ἐτέθη γνώμη οἰκοδομῆσαι τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ ἐκεῖνον τὸν ἐν ιερουσαλημ καὶ γνοὺς ὁ βασιλεὺς περὶ τούτου πεμψάτω πρὸς ἡμᾶς

5.1  kai eprophehteysen aggaios o prophehtehs kai zacharias o toy addoh prophehteian epi toys ioydaioys toys en ioyda kai ieroysalehm en onomati theoy israehl ep' aytoys 5.2  tote anestehsan zorobabel o toy salathiehl kai iehsoys o yios iohsedek kai ehrxanto oikodomehsai ton oikon toy theoy ton en ieroysalehm kai met' aytohn oi prophehtai toy theoy boehthoyntes aytois 5.3  en aytoh toh kairoh ehlthen ep' aytoys thanthanai eparchos peran toy potamoy kai satharboyzana kai oi syndoyloi aytohn kai toia eipan aytois tis ethehken ymin gnohmehn toy oikodomehsai ton oikon toyton kai tehn chorehgian taytehn katartisasthai 5.4  tote tayta eiposan aytois tina estin ta onomata tohn androhn tohn oikodomoyntohn tehn polin taytehn 5.5  kai oi ophthalmoi toy theoy epi tehn aichmalohsian ioyda kai oy katehrgehsan aytoys eohs gnohmeh toh dareioh apehnechtheh kai tote apestaleh toh phorologoh yper toytoy 5.6  diasaphehsis epistolehs ehs apesteilen thanthanai o eparchos toy peran toy potamoy kai satharboyzana kai oi syndoyloi aytohn apharsachaioi oi en toh peran toy potamoy dareioh toh basilei 5.7  rehsin apesteilan pros ayton kai tade gegraptai en aytoh dareioh toh basilei eirehneh pasa 5.8  gnohston estoh toh basilei oti eporeythehmen eis tehn ioydaian chohran eis oikon toy theoy toy megaloy kai aytos oikodomeitai lithois eklektois kai xyla entithetai en tois toichois kai to ergon ekeino epidexion ginetai kai eyodoytai en tais chersin aytohn 5.9  tote ehrohtehsamen toys presbyteroys ekeinoys kai oytohs eipamen aytois tis ethehken ymin gnohmehn ton oikon toyton oikodomehsai kai tehn chorehgian taytehn katartisasthai 5.10  kai ta onomata aytohn ehrohtehsamen aytoys gnohrisai soi ohste grapsai soi ta onomata tohn androhn tohn archontohn aytohn 5.11  kai toioyto rehma apekrithehsan ehmin legontes ehmeis esmen doyloi toy theoy toy oyranoy kai tehs gehs kai oikodomoymen ton oikon os ehn ohkodomehmenos pro toytoy eteh polla kai basileys toy israehl megas ohkodomehsen ayton kai katehrtisato ayton kai toioyto rehma apekrithehsan ehmin legontes ehmeis esmen doyloi toy theoy toy oyranoy kai tehs gehs kai oikodomoymen ton oikon os ehn ohkodomehmenos pro toytoy eteh polla kai basileys toy israehl megas ohkodomehsen ayton kai katehrtisato ayton 5.12  aytois aph' ote de parohrgisan oi pateres ehmohn ton theon toy oyranoy edohken aytoys eis cheiras naboychodonosor basileohs babylohnos toy chaldaioy kai ton oikon toyton katelysen kai ton laon apohkisen eis babylohna 5.13  all' en etei prohtoh kyroy toy basileohs kyros o basileys etheto gnohmehn ton oikon toy theoy toyton oikodomehthehnai 5.14  kai ta skeyeh toy oikoy toy theoy ta chrysa kai ta argyra a naboychodonosor exehnegken apo oikoy toy en ieroysalehm kai apehnegken ayta eis naon toy basileohs exehnegken ayta kyros o basileys apo naoy toy basileohs kai edohken toh sasabasar toh thehsayrophylaki toh epi toy thehsayroy 5.15  kai eipen aytoh panta ta skeyeh labe kai poreyoy thes ayta en toh oikoh toh en ieroysalehm eis ton eaytohn topon 5.16  tote sasabasar ekeinos ehlthen kai edohken themelioys toy oikoy toy theoy toy en ieroysalehm kai apo tote eohs toy nyn ohkodomehtheh kai oyk etelestheh 5.17  kai nyn ei epi ton basilea agathon episkepehtoh en oikoh tehs gazehs toy basileohs babylohnos opohs gnohs oti apo basileohs kyroy etetheh gnohmeh oikodomehsai ton oikon toy theoy ekeinon ton en ieroysalehm kai gnoys o basileys peri toytoy pempsatoh pros ehmas

5.1  Haggai aber, der Prophet, und Sacharja, der Sohn Iddos, die Propheten, weissagten den Juden, die in Juda und zu Jerusalem waren; im Namen des Gottes Israels weissagten sie ihnen. 5.2  Da machten sich auf Serubbabel, der Sohn Sealtiels, und Jesua, der Sohn Jozadaks, und fingen an, das Haus Gottes zu Jerusalem zu bauen, und mit ihnen die Propheten Gottes, die sie stärkten. 5.3  Zu jener Zeit kamen zu ihnen Tatnai, der Landpfleger diesseits des Stromes, und Setar-Bosnai und ihre Genossen und sprachen also zu ihnen: Wer hat euch befohlen, dieses Haus zu bauen und seine Mauern auszubessern? 5.4  Darauf sagten wir ihnen die Namen der Männer, die diesen Bau führten. 5.5  Aber das Auge ihres Gottes war auf die Ältesten der Juden gerichtet, so daß ihnen nicht gewehrt wurde, bis die Sache Darius vorgelegt und ein Brief mit seiner Antwort zurückgekommen wäre. 5.6  Folgendes aber ist die Abschrift des Briefes, den Tatnai, der Landpfleger diesseits des Stromes, und Setar-Bosnai und ihre Genossen von Apharsach, die diesseits des Stromes waren, an den König Darius geschickt haben. 5.7  Sie sandten ihm einen Bericht, darin war folgendes geschrieben: «Dem König Darius allen Frieden! 5.8  Dem König sei kund, daß wir in das jüdische Land zu dem Hause des großen Gottes gekommen sind; es wird mit schön gehauenen Steinen gebaut, und man legt Balken in die Wände; und dieses Werk geht schnell und glücklich unter ihrer Hand vonstatten. 5.9  Da fragten wir diese Ältesten und sagten zu ihnen also: Wer hat euch befohlen, dieses Haus zu bauen und seine Mauern wieder aufzuführen? 5.10  Wir fragten sie auch nach ihren Namen, um sie dir mitzuteilen, und wir haben die Namen der Männer, die ihre Obersten sind, aufgezeichnet. 5.11  Sie aber gaben uns folgendes zur Antwort: Wir sind Knechte des Gottes des Himmels und der Erde und bauen das Haus, das vor vielen Jahren gebaut war, welches ein großer König von Israel gebaut und aufgeführt hat. Aber als unsere Väter den Gott des Himmels erzürnten, gab er sie in die Hand Nebukadnezars, des Königs von Babel, des Chaldäers; der zerstörte dieses Haus und führte das Volk hinweg gen Babel. 5.12  Aber als unsere Väter den Gott des Himmels erzürnten, gab er sie in die Hand Nebukadnezars, des Königs von Babel, des Chaldäers; der zerstörte dieses Haus und führte das Volk hinweg gen Babel. 5.13  Aber im ersten Regierungsjahre Kores`, des Königs von Babel, befahl König Kores, dieses Haus Gottes zu bauen. 5.14  Und auch die goldenen und silbernen Geräte des Hauses Gottes, die Nebukadnezar aus dem Tempel zu Jerusalem genommen und in den Tempel zu Babel verbracht hatte, nahm der König Kores aus dem Tempel zu Babel und gab sie einem Manne , namens Sesbazzar, den er zum Landpfleger einsetzte, 5.15  und sprach zu ihm: Nimm diese Geräte, ziehe hin und bringe sie in den Tempel, der zu Jerusalem ist, und laß das Haus Gottes an seiner Stätte aufgebaut werden. 5.16  Da kam dieser Sesbazzar und legte den Grund zum Hause Gottes in Jerusalem. Und seit jener Zeit und bis jetzt baut man daran, und es ist noch nicht vollendet. 5.17  Siehe, gefällt es nun dem König, so lasse er in dem Schatzhause des Königs, welches zu Babel ist, nachforschen, ob wirklich vom König Kores befohlen worden sei, dieses Haus Gottes zu Jerusalem aufzubauen; und der König sende uns seine Entscheidung darüber!»

5.1  וְהִתְנַבִּי חַגַּי [נְבִיאָה כ] (נְבִיָּא ק) וּזְכַרְיָה בַר־עִדֹּוא [נְבִיאַיָּא כ] (נְבִיַּיָּא ק) עַל־יְהוּדָיֵא דִּי בִיהוּד וּבִירוּשְׁלֶם בְּשֻׁם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֹון׃ ס 5.2  בֵּאדַיִן קָמוּ זְרֻבָּבֶל בַּר־שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בַּר־יֹוצָדָק וְשָׁרִיו לְמִבְנֵא בֵּית אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וְעִמְּהֹון [נְבִיאַיָּא כ] (נְבִיַּיָּא ק) דִי־אֱלָהָא מְסָעֲדִין לְהֹון ׃ פ 5.3  בֵּהּ־זִמְנָא אֲתָא עֲלֵיהֹון תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר־נַהֲרָה וּשְׁתַר בֹּוזְנַי וּכְנָוָתְהֹון וְכֵן אָמְרִין לְהֹם מַן־שָׂם לְכֹם טְעֵם בַּיְתָא דְנָה לִבְּנֵא וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָה׃ ס 5.4  אֱדַיִן כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְּהֹם מַן־אִנּוּן שְׁמָהָת גֻּבְרַיָּא דִּי־דְנָה בִנְיָנָא בָּנַיִן׃ 5.5  וְעֵין אֱלָהֲהֹם הֲוָת עַל־שָׂבֵי יְהוּדָיֵא וְלָא־בַטִּלוּ הִמֹּו עַד־טַעְמָא לְדָרְיָוֶשׁ יְהָךְ וֶאֱדַיִן יְתִיבוּן נִשְׁתְּוָנָא עַל־דְּנָה׃ פ 5.6  פַּרְשֶׁגֶן אִגַּרְתָּא דִּי־שְׁלַח תַּתְּנַי ׀ פַּחַת עֲבַר־נַהֲרָה וּשְׁתַר בֹּוזְנַי וּכְנָוָתֵהּ אֲפַרְסְכָיֵא דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה עַל־דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא׃ 5.7  פִּתְגָמָא שְׁלַחוּ עֲלֹוהִי וְכִדְנָה כְּתִיב בְּגַוֵּהּ לְדָרְיָוֶשׁ מַלְכָּא שְׁלָמָא כֹלָּא׃ ס 5.8  יְדִיעַ ׀ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי־אֲזַלְנָא לִיהוּד מְדִינְתָּא לְבֵית אֱלָהָא רַבָּא וְהוּא מִתְבְּנֵא אֶבֶן גְּלָל וְאָע מִתְּשָׂם בְּכֻתְלַיָּא וַעֲבִידְתָּא דָךְ אָסְפַּרְנָא מִתְעַבְדָא וּמַצְלַח בְּיֶדְהֹם׃ ס 5.9  אֱדַיִן שְׁאֵלְנָא לְשָׂבַיָּא אִלֵּךְ כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְּהֹם מַן־שָׂם לְכֹם טְעֵם בַּיְתָא דְנָה לְמִבְנְיָה וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָה׃ 5.10  וְאַף שְׁמָהָתְהֹם שְׁאֵלְנָא לְּהֹם לְהֹודָעוּתָךְ דִּי נִכְתֻּב שֻׁם־גֻּבְרַיָּא דִּי בְרָאשֵׁיהֹם׃ ס 5.11  וּכְנֵמָא פִתְגָמָא הֲתִיבוּנָא לְמֵמַר אֲנַחְנָא הִמֹּו עַבְדֹוהִי דִי־אֱלָהּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וּבָנַיִן בַּיְתָא דִּי־הֲוָא בְנֵה מִקַּדְמַת דְּנָה שְׁנִין שַׂגִּיאָן וּמֶלֶךְ לְיִשְׂרָאֵל רַב בְּנָהִי וְשַׁכְלְלֵהּ׃ לָהֵן מִן־דִּי הַרְגִּזוּ אֲבָהֳתַנָא לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא יְהַב הִמֹּו בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל [כַּסְדָּיָא כ] (כַּסְדָּאָה ק) וּבַיְתָה דְנָה סַתְרֵהּ וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל׃ ס 5.12  לָהֵן מִן־דִּי הַרְגִּזוּ אֲבָהֳתַנָא לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא יְהַב הִמֹּו בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל [כַּסְדָּיָא כ] (כַּסְדָּאָה ק) וּבַיְתָה דְנָה סַתְרֵהּ וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל׃ ס 5.13  בְּרַם בִּשְׁנַת חֲדָה לְכֹורֶשׁ מַלְכָּא דִּי בָבֶל כֹּורֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם בֵּית־אֱלָהָא דְנָה לִבְּנֵא׃ 5.14  וְאַף מָאנַיָּא דִי־בֵית־אֱלָהָא דִּי דַהֲבָה וְכַסְפָּא דִּי נְבוּכַדְנֶצַּר הַנְפֵּק מִן־הֵיכְלָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וְהֵיבֵל הִמֹּו לְהֵיכְלָא דִּי בָבֶל הַנְפֵּק הִמֹּו כֹּורֶשׁ מַלְכָּא מִן־הֵיכְלָא דִּי בָבֶל וִיהִיבוּ לְשֵׁשְׁבַּצַּר שְׁמֵהּ דִּי פֶחָה שָׂמֵהּ׃ 5.15  וַאֲמַר־לֵהּ ׀ [אֵלֶּה כ] (אֵל ק) מָאנַיָּא א אֵזֶל־אֲחֵת הִמֹּו בְּהֵיכְלָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וּבֵית אֱלָהָא יִתְבְּנֵא עַל־אַתְרֵהּ׃ ס 5.16  אֱדַיִן שֵׁשְׁבַּצַּר דֵּךְ אֲתָא יְהַב אֻשַּׁיָּא דִּי־בֵית אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וּמִן־אֱדַיִן וְעַד־כְּעַן מִתְבְּנֵא וְלָא שְׁלִם׃ 5.17  וּכְעַן הֵן עַל־מַלְכָּא טָב יִתְבַּקַּר בְּבֵית גִּנְזַיָּא דִּי־מַלְכָּא תַמָּה דִּי בְּבָבֶל הֵן אִיתַי דִּי־מִן־כֹּורֶשׁ מַלְכָּא שִׂים טְעֵם לְמִבְנֵא בֵּית־אֱלָהָא דֵךְ בִּירוּשְׁלֶם וּרְעוּת מַלְכָּא עַל־דְּנָה יִשְׁלַח עֲלֶינָא׃ ס

5.1  wHitnabij hagaj [nbijAaaH k] (nbijaaA q) wzkarjaaH bar-OidowA [nbijAajaaA k] (nbijajaaA q) Oal-jHwdaajeA dij bijHwd wbijrwxxlaem bxxum AaelaaH jixraaAel OalejHown׃ s 5.2  beAdajin qaamw zrubaabael bar-xxAaltijAel wjexxwOa bar-jowcaadaaq wxxaarijw lmibneA bejt AaelaaHaaA dij bijrwxxlaem wOimHown [nbijAajaaA k] (nbijajaaA q) dij-AaelaaHaaA msaaOadijn lHown ׃ p 5.3  beH-zimnaaA AataaA OalejHown tatnaj pahat Oabar-naHaraaH wxxtar bowznaj wknaawaatHown wken Aaamrijn lHom man-xaam lkom TOem bajtaaA dnaaH libneA wAuxxarnaaA dnaaH lxxaklaalaaH׃ s 5.4  Aaedajin knemaaA AamarnaaA lHom man-Ainwn xxmaaHaat gubrajaaA dij-dnaaH binjaanaaA baanajin׃ 5.5  wOejn AaelaaHaHom Hawaat Oal-xaabej jHwdaajeA wlaaA-baTilw Himow Oad-TaOmaaA ldaarjaawaexx jHaak waeAaedajin jtijbwn nixxtwaanaaA Oal-dnaaH׃ p 5.6  parxxaegaen AigartaaA dij-xxlah tatnaj pahat Oabar-naHaraaH wxxtar bowznaj wknaawaateH AaparskaajeA dij baOabar naHaraaH Oal-daarjaawaexx malkaaA׃ 5.7  pitgaamaaA xxlahw OalowHij wkidnaaH ktijb bgaweH ldaarjaawaexx malkaaA xxlaamaaA kolaaA׃ s 5.8  jdijOa laeHaeweA lmalkaaA dij-AazalnaaA lijHwd mdijntaaA lbejt AaelaaHaaA rabaaA wHwA mitbneA Aaebaen glaal wAaaO mitxaam bkutlajaaA waOabijdtaaA daak AaasparnaaA mitOabdaaA wmaclah bjaedHom׃ s 5.9  Aaedajin xxAelnaaA lxaabajaaA Ailek knemaaA AamarnaaA lHom man-xaam lkom TOem bajtaaA dnaaH lmibnjaaH wAuxxarnaaA dnaaH lxxaklaalaaH׃ 5.10  wAap xxmaaHaatHom xxAelnaaA lHom lHowdaaOwtaak dij niktub xxum-gubrajaaA dij braaAxxejHom׃ s 5.11  wknemaaA pitgaamaaA HatijbwnaaA lmemar AanahnaaA Himow OabdowHij dij-AaelaaH xxmajaaA wAarOaaA wbaanajin bajtaaA dij-HawaaA bneH miqadmat dnaaH xxnijn xagijAaan wmaelaek ljixraaAel rab bnaaHij wxxaklleH׃ laaHen min-dij Hargizw AabaaHaatanaaA laeAaelaaH xxmajaaA jHab Himow bjad nbwkadnaecar maelaek-baabael [kasdaajaaA k] (kasdaaAaaH q) wbajtaaH dnaaH satreH wOamaaH Haglij lbaabael׃ s 5.12  laaHen min-dij Hargizw AabaaHaatanaaA laeAaelaaH xxmajaaA jHab Himow bjad nbwkadnaecar maelaek-baabael [kasdaajaaA k] (kasdaaAaaH q) wbajtaaH dnaaH satreH wOamaaH Haglij lbaabael׃ s 5.13  bram bixxnat hadaaH lkowraexx malkaaA dij baabael kowraexx malkaaA xaam TOem bejt-AaelaaHaaA dnaaH libneA׃ 5.14  wAap maaAnajaaA dij-bejt-AaelaaHaaA dij daHabaaH wkaspaaA dij nbwkadnaecar Hanpeq min-HejklaaA dij bijrwxxlaem wHejbel Himow lHejklaaA dij baabael Hanpeq Himow kowraexx malkaaA min-HejklaaA dij baabael wijHijbw lxxexxbacar xxmeH dij paehaaH xaameH׃ 5.15  waAamar-leH [AelaeH k] (Ael q) maaAnajaaA A Aezael-Aahet Himow bHejklaaA dij bijrwxxlaem wbejt AaelaaHaaA jitbneA Oal-AatreH׃ s 5.16  Aaedajin xxexxbacar dek AataaA jHab AuxxajaaA dij-bejt AaelaaHaaA dij bijrwxxlaem wmin-Aaedajin wOad-kOan mitbneA wlaaA xxlim׃ 5.17  wkOan Hen Oal-malkaaA Taab jitbaqar bbejt ginzajaaA dij-malkaaA tamaaH dij bbaabael Hen Aijtaj dij-min-kowraexx malkaaA xijm TOem lmibneA bejt-AaelaaHaaA dek bijrwxxlaem wrOwt malkaaA Oal-dnaaH jixxlah OalaejnaaA׃ s

5.1  והתנבי חגי [נביאה כ] (נביא ק) וזכריה בר־עדוא [נביאיא כ] (נבייא ק) על־יהודיא די ביהוד ובירושלם בשם אלה ישראל עליהון׃ ס 5.2  באדין קמו זרבבל בר־שאלתיאל וישוע בר־יוצדק ושריו למבנא בית אלהא די בירושלם ועמהון [נביאיא כ] (נבייא ק) די־אלהא מסעדין להון ׃ פ 5.3  בה־זמנא אתא עליהון תתני פחת עבר־נהרה ושתר בוזני וכנותהון וכן אמרין להם מן־שם לכם טעם ביתא דנה לבנא ואשרנא דנה לשכללה׃ ס 5.4  אדין כנמא אמרנא להם מן־אנון שמהת גבריא די־דנה בנינא בנין׃ 5.5  ועין אלההם הות על־שבי יהודיא ולא־בטלו המו עד־טעמא לדריוש יהך ואדין יתיבון נשתונא על־דנה׃ פ 5.6  פרשגן אגרתא די־שלח תתני ׀ פחת עבר־נהרה ושתר בוזני וכנותה אפרסכיא די בעבר נהרה על־דריוש מלכא׃ 5.7  פתגמא שלחו עלוהי וכדנה כתיב בגוה לדריוש מלכא שלמא כלא׃ ס 5.8  ידיע ׀ להוא למלכא די־אזלנא ליהוד מדינתא לבית אלהא רבא והוא מתבנא אבן גלל ואע מתשם בכתליא ועבידתא דך אספרנא מתעבדא ומצלח בידהם׃ ס 5.9  אדין שאלנא לשביא אלך כנמא אמרנא להם מן־שם לכם טעם ביתא דנה למבניה ואשרנא דנה לשכללה׃ 5.10  ואף שמהתהם שאלנא להם להודעותך די נכתב שם־גבריא די בראשיהם׃ ס 5.11  וכנמא פתגמא התיבונא לממר אנחנא המו עבדוהי די־אלה שמיא וארעא ובנין ביתא די־הוא בנה מקדמת דנה שנין שגיאן ומלך לישראל רב בנהי ושכללה׃ להן מן־די הרגזו אבהתנא לאלה שמיא יהב המו ביד נבוכדנצר מלך־בבל [כסדיא כ] (כסדאה ק) וביתה דנה סתרה ועמה הגלי לבבל׃ ס 5.12  להן מן־די הרגזו אבהתנא לאלה שמיא יהב המו ביד נבוכדנצר מלך־בבל [כסדיא כ] (כסדאה ק) וביתה דנה סתרה ועמה הגלי לבבל׃ ס 5.13  ברם בשנת חדה לכורש מלכא די בבל כורש מלכא שם טעם בית־אלהא דנה לבנא׃ 5.14  ואף מאניא די־בית־אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן־היכלא די בירושלם והיבל המו להיכלא די בבל הנפק המו כורש מלכא מן־היכלא די בבל ויהיבו לששבצר שמה די פחה שמה׃ 5.15  ואמר־לה ׀ [אלה כ] (אל ק) מאניא א אזל־אחת המו בהיכלא די בירושלם ובית אלהא יתבנא על־אתרה׃ ס 5.16  אדין ששבצר דך אתא יהב אשיא די־בית אלהא די בירושלם ומן־אדין ועד־כען מתבנא ולא שלם׃ 5.17  וכען הן על־מלכא טב יתבקר בבית גנזיא די־מלכא תמה די בבבל הן איתי די־מן־כורש מלכא שים טעם למבנא בית־אלהא דך בירושלם ורעות מלכא על־דנה ישלח עלינא׃ ס

5.1  wHtnbj hgj [nbjAH k] (nbjA q) wzkrjH br-OdwA [nbjAjA k] (nbjjA q) Ol-jHwdjA dj bjHwd wbjrwxlm bxm AlH jxrAl OljHwn׃ s 5.2  bAdjn qmw zrbbl br-xAltjAl wjxwO br-jwcdq wxrjw lmbnA bjt AlHA dj bjrwxlm wOmHwn [nbjAjA k] (nbjjA q) dj-AlHA msOdjn lHwn ׃ p 5.3  bH-zmnA AtA OljHwn ttnj pht Obr-nHrH wxtr bwznj wknwtHwn wkn Amrjn lHm mn-xm lkm TOm bjtA dnH lbnA wAxrnA dnH lxkllH׃ s 5.4  Adjn knmA AmrnA lHm mn-Anwn xmHt gbrjA dj-dnH bnjnA bnjn׃ 5.5  wOjn AlHHm Hwt Ol-xbj jHwdjA wlA-bTlw Hmw Od-TOmA ldrjwx jHk wAdjn jtjbwn nxtwnA Ol-dnH׃ p 5.6  prxgn AgrtA dj-xlh ttnj pht Obr-nHrH wxtr bwznj wknwtH AprskjA dj bObr nHrH Ol-drjwx mlkA׃ 5.7  ptgmA xlhw OlwHj wkdnH ktjb bgwH ldrjwx mlkA xlmA klA׃ s 5.8  jdjO lHwA lmlkA dj-AzlnA ljHwd mdjntA lbjt AlHA rbA wHwA mtbnA Abn gll wAO mtxm bktljA wObjdtA dk AsprnA mtObdA wmclh bjdHm׃ s 5.9  Adjn xAlnA lxbjA Alk knmA AmrnA lHm mn-xm lkm TOm bjtA dnH lmbnjH wAxrnA dnH lxkllH׃ 5.10  wAp xmHtHm xAlnA lHm lHwdOwtk dj nktb xm-gbrjA dj brAxjHm׃ s 5.11  wknmA ptgmA HtjbwnA lmmr AnhnA Hmw ObdwHj dj-AlH xmjA wArOA wbnjn bjtA dj-HwA bnH mqdmt dnH xnjn xgjAn wmlk ljxrAl rb bnHj wxkllH׃ lHn mn-dj Hrgzw AbHtnA lAlH xmjA jHb Hmw bjd nbwkdncr mlk-bbl [ksdjA k] (ksdAH q) wbjtH dnH strH wOmH Hglj lbbl׃ s 5.12  lHn mn-dj Hrgzw AbHtnA lAlH xmjA jHb Hmw bjd nbwkdncr mlk-bbl [ksdjA k] (ksdAH q) wbjtH dnH strH wOmH Hglj lbbl׃ s 5.13  brm bxnt hdH lkwrx mlkA dj bbl kwrx mlkA xm TOm bjt-AlHA dnH lbnA׃ 5.14  wAp mAnjA dj-bjt-AlHA dj dHbH wkspA dj nbwkdncr Hnpq mn-HjklA dj bjrwxlm wHjbl Hmw lHjklA dj bbl Hnpq Hmw kwrx mlkA mn-HjklA dj bbl wjHjbw lxxbcr xmH dj phH xmH׃ 5.15  wAmr-lH [AlH k] (Al q) mAnjA A Azl-Aht Hmw bHjklA dj bjrwxlm wbjt AlHA jtbnA Ol-AtrH׃ s 5.16  Adjn xxbcr dk AtA jHb AxjA dj-bjt AlHA dj bjrwxlm wmn-Adjn wOd-kOn mtbnA wlA xlm׃ 5.17  wkOn Hn Ol-mlkA Tb jtbqr bbjt gnzjA dj-mlkA tmH dj bbbl Hn Ajtj dj-mn-kwrx mlkA xjm TOm lmbnA bjt-AlHA dk bjrwxlm wrOwt mlkA Ol-dnH jxlh OljnA׃ s

5.1  Prophetae autem Aggaeus et Zacharias filius Addo propheta verunt ad Iudaeos, qui erant in Iudaea et Ierusalem, in nomine Dei Israel, quod erat super eos. 5.2  Tunc surrexerunt Zorobabel filius Salathiel et Iesua filius Iosedec et coeperunt aedificare templum Dei in Ierusalem; prophetae autem Dei adiuvabant eos. 5.3  In ipso autem tempore venit ad eos Thathanai, qui erat dux trans flumen, et Stharbuzanai et consiliarii eorum, sicque dixerunt eis: “ Quis dedit vobis potestatem, ut domum hanc aedificaretis et materiam istam praepararetis? 5.4  Quae sunt nomina hominum auctorum aedificationis illius? ”. 5.5  Oculus autem Dei eorum factus est super senes Iudaeorum, et non obstiterunt eis, usque dum res ad Darium referretur, et tunc sententia de hac re redderetur. 5.6  Exemplar epistulae, quam misit Thathanai dux regionis trans flumen et Stharbuzanai et consiliatores eius et duces, qui erant trans flumen, ad Darium regem. 5.7  Sermo, quem miserant ei, sic scriptus erat: “ Dario regi pax omnis. 5.8  Notum sit regi isse nos ad Iudaeam provinciam, ad domum Dei magni, quae aedificatur lapide quadrato, et ligna ponuntur in parietibus; opusque illud diligenter exstruitur et crescit in manibus eorum. 5.9  Interrogavimus ergo senes illos et ita diximus eis: “Quis dedit vobis potestatem, ut domum hanc aedificaretis et materiam istam praepararetis?”. 5.10  Sed et nomina eorum quaesivimus ab eis, ut nuntiaremus tibi, scripsimusque nomina eorum virorum, qui sunt principes in eis. 5.11  Huiuscemodi autem sermonem responderunt nobis dicentes: “Nos sumus servi Dei caeli et terrae et aedificamus templum, quod erat exstructum ante hos annos multos, quodque rex Israel magnus aedificaverat et exstruxerat. Postquam autem ad iracundiam provocaverunt patres nostri Deum caeli, tradidit eos in manus Nabuchodonosor regis Babylonis Chaldaei, qui domum hanc destruxit et populum eius transtulit in Babylonem. 5.12  Postquam autem ad iracundiam provocaverunt patres nostri Deum caeli, tradidit eos in manus Nabuchodonosor regis Babylonis Chaldaei, qui domum hanc destruxit et populum eius transtulit in Babylonem. 5.13  Anno autem primo Cyri regis Babylonis, Cyrus rex proposuit edictum, ut domus Dei haec aedificaretur. 5.14  Nam et vasa templi Dei aurea et argentea, quae Nabuchodonosor tulerat de templo, quod erat in Ierusalem, et asportaverat ea in templum Babylonis, protulit Cyrus rex de templo Babylonis, et data sunt viro cuidam nomine Sasabassar, quem et principem constituit, 5.15  dixitque ei: 'Haec vasa tolle et vade et pone ea in templo, quod est in Ierusalem, et domus Dei aedificetur in loco suo'. 5.16  Tunc itaque Sasabassar ille venit et posuit fundamenta templi Dei in Ierusalem, et ex eo tempore usque nunc aedificatur et necdum completum est”. 5.17  Nunc ergo, si videtur regi bonum, recenseat in aerario regis, quod est in Babylone, utrumnam a Cyro rege potestas data fuerit, ut aedificaretur domus Dei in Ierusalem, et voluntatem regis super hac re mittat ad nos ”.

6.1  τότε δαρεῖος ὁ βασιλεὺς ἔθηκεν γνώμην καὶ ἐπεσκέψατο ἐν ταῖς βιβλιοθήκαις ὅπου ἡ γάζα κεῖται ἐν βαβυλῶνι 6.2  καὶ εὑρέθη ἐν πόλει ἐν τῇ βάρει τῆς μήδων πόλεως κεφαλὶς μία καὶ τοῦτο ἦν γεγραμμένον ἐν αὐτῇ ὑπόμνημα 6.3  ἐν ἔτει πρώτῳ κύρου βασιλέως κῦρος ὁ βασιλεὺς ἔθηκεν γνώμην περὶ οἴκου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐν ιερουσαλημ οἶκος οἰκοδομηθήτω καὶ τόπος οὗ θυσιάζουσιν τὰ θυσιάσματα καὶ ἔθηκεν ἔπαρμα ὕψος πήχεις ἑξήκοντα πλάτος αὐτοῦ πήχεων ἑξήκοντα 6.4  καὶ δόμοι λίθινοι κραταιοὶ τρεῖς καὶ δόμος ξύλινος εἷς καὶ ἡ δαπάνη ἐξ οἴκου τοῦ βασιλέως δοθήσεται 6.5  καὶ τὰ σκεύη οἴκου τοῦ θεοῦ τὰ ἀργυρᾶ καὶ τὰ χρυσᾶ ἃ ναβουχοδονοσορ ἐξήνεγκεν ἀπὸ οἴκου τοῦ ἐν ιερουσαλημ καὶ ἐκόμισεν εἰς βαβυλῶνα καὶ δοθήτω καὶ ἀπελθάτω εἰς τὸν ναὸν τὸν ἐν ιερουσαλημ ἐπὶ τόπου οὗ ἐτέθη ἐν οἴκῳ τοῦ θεοῦ 6.6  νῦν δώσετε ἔπαρχοι πέραν τοῦ ποταμοῦ σαθαρβουζανα καὶ οἱ σύνδουλοι αὐτῶν αφαρσαχαῖοι οἱ ἐν πέρα τοῦ ποταμοῦ μακρὰν ὄντες ἐκεῖθεν 6.7  ἄφετε τὸ ἔργον οἴκου τοῦ θεοῦ οἱ ἀφηγούμενοι τῶν ιουδαίων καὶ οἱ πρεσβύτεροι τῶν ιουδαίων οἶκον τοῦ θεοῦ ἐκεῖνον οἰκοδομείτωσαν ἐπὶ τοῦ τόπου αὐτοῦ 6.8  καὶ ἀπ' ἐμοῦ ἐτέθη γνώμη μήποτέ τι ποιήσητε μετὰ τῶν πρεσβυτέρων τῶν ιουδαίων τοῦ οἰκοδομῆσαι οἶκον τοῦ θεοῦ ἐκεῖνον καὶ ἀπὸ ὑπαρχόντων βασιλέως τῶν φόρων πέραν τοῦ ποταμοῦ ἐπιμελῶς δαπάνη ἔστω διδομένη τοῖς ἀνδράσιν ἐκείνοις τὸ μὴ καταργηθῆναι 6.9  καὶ ὃ ἂν ὑστέρημα καὶ υἱοὺς βοῶν καὶ κριῶν καὶ ἀμνοὺς εἰς ὁλοκαυτώσεις τῷ θεῷ τοῦ οὐρανοῦ πυρούς ἅλας οἶνον ἔλαιον κατὰ τὸ ῥῆμα τῶν ἱερέων τῶν ἐν ιερουσαλημ ἔστω διδόμενον αὐτοῖς ἡμέραν ἐν ἡμέρᾳ ὃ ἐὰν αἰτήσωσιν 6.10  ἵνα ὦσιν προσφέροντες εὐωδίας τῷ θεῷ τοῦ οὐρανοῦ καὶ προσεύχωνται εἰς ζωὴν τοῦ βασιλέως καὶ τῶν υἱῶν αὐτοῦ 6.11  καὶ ἀπ' ἐμοῦ ἐτέθη γνώμη ὅτι πᾶς ἄνθρωπος ὃς ἀλλάξει τὸ ῥῆμα τοῦτο καθαιρεθήσεται ξύλον ἐκ τῆς οἰκίας αὐτοῦ καὶ ὠρθωμένος παγήσεται ἐπ' αὐτοῦ καὶ ὁ οἶκος αὐτοῦ τὸ κατ' ἐμὲ ποιηθήσεται 6.12  καὶ ὁ θεός οὗ κατασκηνοῖ τὸ ὄνομα ἐκεῖ καταστρέψει πάντα βασιλέα καὶ λαόν ὃς ἐκτενεῖ τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἀλλάξαι ἢ ἀφανίσαι τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ ἐκεῖνον τὸν ἐν ιερουσαλημ ἐγὼ δαρεῖος ἔθηκα γνώμην ἐπιμελῶς ἔσται 6.13  τότε θανθαναι ἔπαρχος πέραν τοῦ ποταμοῦ σαθαρβουζανα καὶ οἱ σύνδουλοι αὐτοῦ πρὸς ὃ ἀπέστειλεν δαρεῖος ὁ βασιλεὺς οὕτως ἐποίησαν ἐπιμελῶς 6.14  καὶ οἱ πρεσβύτεροι τῶν ιουδαίων ᾠκοδομοῦσαν καὶ οἱ λευῖται ἐν προφητείᾳ αγγαιου τοῦ προφήτου καὶ ζαχαριου υἱοῦ αδδω καὶ ἀνῳκοδόμησαν καὶ κατηρτίσαντο ἀπὸ γνώμης θεοῦ ισραηλ καὶ ἀπὸ γνώμης κύρου καὶ δαρείου καὶ αρθασασθα βασιλέων περσῶν 6.15  καὶ ἐτέλεσαν τὸν οἶκον τοῦτον ἕως ἡμέρας τρίτης μηνὸς αδαρ ὅ ἐστιν ἔτος ἕκτον τῇ βασιλείᾳ δαρείου τοῦ βασιλέως 6.16  καὶ ἐποίησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ οἱ ἱερεῖς καὶ οἱ λευῖται καὶ οἱ κατάλοιποι υἱῶν ἀποικεσίας ἐγκαίνια τοῦ οἴκου τοῦ θεοῦ ἐν εὐφροσύνῃ 6.17  καὶ προσήνεγκαν εἰς τὰ ἐγκαίνια τοῦ οἴκου τοῦ θεοῦ μόσχους ἑκατόν κριοὺς διακοσίους ἀμνοὺς τετρακοσίους χιμάρους αἰγῶν περὶ ἁμαρτίας ὑπὲρ παντὸς ισραηλ δώδεκα εἰς ἀριθμὸν φυλῶν ισραηλ 6.18  καὶ ἔστησαν τοὺς ἱερεῖς ἐν διαιρέσεσιν αὐτῶν καὶ τοὺς λευίτας ἐν μερισμοῖς αὐτῶν ἐπὶ δουλείᾳ θεοῦ τοῦ ἐν ιερουσαλημ κατὰ τὴν γραφὴν βιβλίου μωυσῆ 6.19  καὶ ἐποίησαν οἱ υἱοὶ τῆς ἀποικεσίας τὸ πασχα τῇ τεσσαρεσκαιδεκάτῃ τοῦ μηνὸς τοῦ πρώτου 6.20  ὅτι ἐκαθαρίσθησαν οἱ ἱερεῖς καὶ οἱ λευῖται ἕως εἷς πάντες καθαροὶ καὶ ἔσφαξαν τὸ πασχα τοῖς πᾶσιν υἱοῖς τῆς ἀποικεσίας καὶ τοῖς ἀδελφοῖς αὐτῶν τοῖς ἱερεῦσιν καὶ ἑαυτοῖς 6.21  καὶ ἔφαγον οἱ υἱοὶ ισραηλ τὸ πασχα οἱ ἀπὸ τῆς ἀποικεσίας καὶ πᾶς ὁ χωριζόμενος τῆς ἀκαθαρσίας ἐθνῶν τῆς γῆς πρὸς αὐτοὺς τοῦ ἐκζητῆσαι κύριον θεὸν ισραηλ 6.22  καὶ ἐποίησαν τὴν ἑορτὴν τῶν ἀζύμων ἑπτὰ ἡμέρας ἐν εὐφροσύνῃ ὅτι εὔφρανεν αὐτοὺς κύριος καὶ ἐπέστρεψεν καρδίαν βασιλέως ασσουρ ἐπ' αὐτοὺς κραταιῶσαι τὰς χεῖρας αὐτῶν ἐν ἔργοις οἴκου τοῦ θεοῦ ισραηλ

6.1  tote dareios o basileys ethehken gnohmehn kai epeskepsato en tais bibliothehkais opoy eh gaza keitai en babylohni 6.2  kai eyretheh en polei en teh barei tehs mehdohn poleohs kephalis mia kai toyto ehn gegrammenon en ayteh ypomnehma 6.3  en etei prohtoh kyroy basileohs kyros o basileys ethehken gnohmehn peri oikoy toy theoy toy en ieroysalehm oikos oikodomehthehtoh kai topos oy thysiazoysin ta thysiasmata kai ethehken eparma ypsos pehcheis exehkonta platos aytoy pehcheohn exehkonta 6.4  kai domoi lithinoi krataioi treis kai domos xylinos eis kai eh dapaneh ex oikoy toy basileohs dothehsetai 6.5  kai ta skeyeh oikoy toy theoy ta argyra kai ta chrysa a naboychodonosor exehnegken apo oikoy toy en ieroysalehm kai ekomisen eis babylohna kai dothehtoh kai apelthatoh eis ton naon ton en ieroysalehm epi topoy oy etetheh en oikoh toy theoy 6.6  nyn dohsete eparchoi peran toy potamoy satharboyzana kai oi syndoyloi aytohn apharsachaioi oi en pera toy potamoy makran ontes ekeithen 6.7  aphete to ergon oikoy toy theoy oi aphehgoymenoi tohn ioydaiohn kai oi presbyteroi tohn ioydaiohn oikon toy theoy ekeinon oikodomeitohsan epi toy topoy aytoy 6.8  kai ap' emoy etetheh gnohmeh mehpote ti poiehsehte meta tohn presbyterohn tohn ioydaiohn toy oikodomehsai oikon toy theoy ekeinon kai apo yparchontohn basileohs tohn phorohn peran toy potamoy epimelohs dapaneh estoh didomeneh tois andrasin ekeinois to meh katargehthehnai 6.9  kai o an ysterehma kai yioys boohn kai kriohn kai amnoys eis olokaytohseis toh theoh toy oyranoy pyroys alas oinon elaion kata to rehma tohn iereohn tohn en ieroysalehm estoh didomenon aytois ehmeran en ehmera o ean aitehsohsin 6.10  ina ohsin prospherontes eyohdias toh theoh toy oyranoy kai proseychohntai eis zohehn toy basileohs kai tohn yiohn aytoy 6.11  kai ap' emoy etetheh gnohmeh oti pas anthrohpos os allaxei to rehma toyto kathairethehsetai xylon ek tehs oikias aytoy kai ohrthohmenos pagehsetai ep' aytoy kai o oikos aytoy to kat' eme poiehthehsetai 6.12  kai o theos oy kataskehnoi to onoma ekei katastrepsei panta basilea kai laon os ektenei tehn cheira aytoy allaxai eh aphanisai ton oikon toy theoy ekeinon ton en ieroysalehm egoh dareios ethehka gnohmehn epimelohs estai 6.13  tote thanthanai eparchos peran toy potamoy satharboyzana kai oi syndoyloi aytoy pros o apesteilen dareios o basileys oytohs epoiehsan epimelohs 6.14  kai oi presbyteroi tohn ioydaiohn ohkodomoysan kai oi leyitai en prophehteia aggaioy toy prophehtoy kai zacharioy yioy addoh kai anohkodomehsan kai katehrtisanto apo gnohmehs theoy israehl kai apo gnohmehs kyroy kai dareioy kai arthasastha basileohn persohn 6.15  kai etelesan ton oikon toyton eohs ehmeras tritehs mehnos adar o estin etos ekton teh basileia dareioy toy basileohs 6.16  kai epoiehsan oi yioi israehl oi iereis kai oi leyitai kai oi kataloipoi yiohn apoikesias egkainia toy oikoy toy theoy en eyphrosyneh 6.17  kai prosehnegkan eis ta egkainia toy oikoy toy theoy moschoys ekaton krioys diakosioys amnoys tetrakosioys chimaroys aigohn peri amartias yper pantos israehl dohdeka eis arithmon phylohn israehl 6.18  kai estehsan toys iereis en diairesesin aytohn kai toys leyitas en merismois aytohn epi doyleia theoy toy en ieroysalehm kata tehn graphehn biblioy mohyseh 6.19  kai epoiehsan oi yioi tehs apoikesias to pascha teh tessareskaidekateh toy mehnos toy prohtoy 6.20  oti ekatharisthehsan oi iereis kai oi leyitai eohs eis pantes katharoi kai esphaxan to pascha tois pasin yiois tehs apoikesias kai tois adelphois aytohn tois iereysin kai eaytois 6.21  kai ephagon oi yioi israehl to pascha oi apo tehs apoikesias kai pas o chohrizomenos tehs akatharsias ethnohn tehs gehs pros aytoys toy ekzehtehsai kyrion theon israehl 6.22  kai epoiehsan tehn eortehn tohn azymohn epta ehmeras en eyphrosyneh oti eyphranen aytoys kyrios kai epestrepsen kardian basileohs assoyr ep' aytoys krataiohsai tas cheiras aytohn en ergois oikoy toy theoy israehl

6.1  Da befahl der König Darius, daß man im Urkundenhause, wo die Schätze zu Babel aufbewahrt wurden, suchen solle. 6.2  Da fand man zu Achmeta, im Schloß, das in der Provinz Medien liegt, eine Rolle, darin war folgende Denkwürdigkeit niedergeschrieben: 6.3  «Im ersten Jahre des Königs Kores befahl der König Kores betreffs des Hauses Gottes zu Jerusalem: Das Haus soll gebaut werden zu einer Stätte, wo man Opfer darbringt. Sein Grund soll tragfähig sein, seine Höhe sechzig Ellen und seine Breite auch sechzig Ellen; 6.4  drei Reihen Quadersteine und eine Reihe Balken; und die Kosten sollen von des Königs Haus bestritten werden. 6.5  Dazu soll man die goldenen und silbernen Geräte des Hauses Gottes, welche Nebukadnezar aus dem Tempel zu Jerusalem zu genommen und gen Babel gebracht hat, zurückgeben, damit sie wieder in den Tempel zu Jerusalem an ihren Ort gebracht werden und im Hause Gottes verbleiben.» 6.6  «So haltet euch nun ferne von ihnen, du, Tatnai, Landpfleger jenseits des Stromes, und du, Setar-Bosnai, und eure Genossen von Apharsach, die ihr jenseits des Stromes seid! 6.7  Lasset sie arbeiten an diesem Hause Gottes; der Landpfleger von Juda und die Ältesten der Juden sollen das Haus Gottes an seiner Stätte bauen! 6.8  Auch ist von mir befohlen worden, wie ihr diesen Ältesten Judas behilflich sein sollt, damit sie dieses Haus Gottes bauen können: man soll aus des Königs Gütern von den Steuern jenseits des Stromes diesen Leuten die Kosten genau erstatten und ihnen kein Hindernis in den Weg legen. 6.9  Und wenn sie junge Stiere oder Widder oder Lämmer bedürfen zu Brandopfern für den Gott des Himmels, oder Weizen, Salz, Wein und Öl nach Angabe der Priester zu Jerusalem, so soll man ihnen täglich die Gebühr geben, ohne Verzug; 6.10  damit sie dem Gott des Himmels Opfer lieblichen Geruchs darbringen und für das Leben des Königs und seiner Kinder beten. 6.11  Es ist auch von mir Befehl gegeben worden, daß, wenn irgend ein Mensch dieses Gebot übertritt, man von seinem Hause einen Balken nehmen und aufrichten und ihn daran hängen soll; und sein Haus soll deswegen zu einem Misthaufen gemacht werden. 6.12  Der Gott aber, dessen Name alldort wohnt, stürze alle Könige und Völker, welche ihre Hand ausstrecken, dieses Haus Gottes in Jerusalem zu ändern oder zu zerstören! Ich, Darius, habe solches befohlen; es soll genau ausgeführt werden.» 6.13  Da befolgten Tatnai, der Landpfleger jenseits des Stromes, und Setar-Bosnai und ihre Genossen genau den Befehl , welchen der König Darius gesandt hatte. 6.14  Und die Ältesten der Juden bauten weiter, und es gelang ihnen durch die Weissagung der Propheten Haggai und Sacharja, des Sohnes Iddos. Also bauten sie und vollendeten es nach dem Befehl des Gottes Israels und nach dem Befehl des Kores und Darius und Artasastas, der Könige von Persien. 6.15  Sie vollendeten aber das Haus am dritten Tage des Monats Adar, das war im sechsten Jahre der Regierung des Königs Darius. 6.16  Und die Kinder Israel, die Priester, die Leviten und der Rest der Kinder der Gefangenschaft feierten die Einweihung des Hauses Gottes mit Freuden 6.17  und brachten zur Einweihung dieses Hauses Gottes hundert Stiere dar, zweihundert Widder, vierhundert Lämmer, und zum Sündopfer für ganz Israel zwölf Ziegenböcke, nach der Zahl der Stämme Israels. 6.18  Und sie bestellten die Priester nach ihren Abteilungen und die Leviten nach ihren Ordnungen, zum Dienste Gottes, der zu Jerusalem ist, wie im Buche Moses geschrieben steht. 6.19  Und die Kinder der Gefangenschaft hielten das Passah am vierzehnten Tage des ersten Monats. 6.20  Denn die Priester und die Leviten hatten sich gereinigt wie ein Mann, so daß sie alle rein waren, und sie schächteten das Passah für alle Kinder der Gefangenschaft und für ihre Brüder, die Priester, und für sich selbst. 6.21  Und die Kinder Israel, die aus der Gefangenschaft zurückgekommen waren, und alle, die sich von der Unreinigkeit der Heiden im Lande abgesondert und sich ihnen angeschlossen hatten, um den HERRN, den Gott Israels, zu suchen, aßen es 6.22  und hielten das Fest der ungesäuerten Brote sieben Tage lang mit Freuden; denn der HERR hatte sie fröhlich gemacht und das Herz des Königs von Assyrien ihnen zugewandt, so daß ihre Hände gestärkt wurden im Werke am Hause Gottes, des Gottes Israels.

6.1  בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם וּבַקַּרוּ ׀ בְּבֵית סִפְרַיָּא דִּי גִנְזַיָּא מְהַחֲתִין תַּמָּה בְּבָבֶל׃ 6.2  וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא בְּבִירְתָא דִּי בְּמָדַי מְדִינְתָּה מְגִלָּה חֲדָה וְכֵן־כְּתִיב בְּגַוַּהּ דִּכְרֹונָה׃ פ 6.3  בִּשְׁנַת חֲדָה לְכֹורֶשׁ מַלְכָּא כֹּורֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם בֵּית־אֱלָהָא בִירוּשְׁלֶם בַּיְתָא יִתְבְּנֵא אֲתַר דִּי־דָבְחִין דִּבְחִין וְאֻשֹּׁוהִי מְסֹובְלִין רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁתִּין׃ 6.4  נִדְבָּכִין דִּי־אֶבֶן גְּלָל תְּלָתָא וְנִדְבָּךְ דִּי־אָע חֲדַת וְנִפְקְתָא מִן־בֵּית מַלְכָּא תִּתְיְהִב׃ 6.5  וְאַף מָאנֵי בֵית־אֱלָהָא דִּי דַהֲבָה וְכַסְפָּא דִּי נְבוּכַדְנֶצַּר הַנְפֵּק מִן־הֵיכְלָא דִי־בִירוּשְׁלֶם וְהֵיבֵל לְבָבֶל יַהֲתִיבוּן וִיהָךְ לְהֵיכְלָא דִי־בִירוּשְׁלֶם לְאַתְרֵהּ וְתַחֵת בְּבֵית אֱלָהָא׃ ס 6.6  כְּעַן תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר־נַהֲרָה שְׁתַר בֹּוזְנַי וּכְנָוָתְהֹון אֲפַרְסְכָיֵא דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה רַחִיקִין הֲוֹו מִן־תַּמָּה׃ 6.7  שְׁבֻקוּ לַעֲבִידַת בֵּית־אֱלָהָא דֵךְ פַּחַת יְהוּדָיֵא וּלְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בֵּית־אֱלָהָא דֵךְ יִבְנֹון עַל־אַתְרֵהּ׃ 6.8  וּמִנִּי שִׂים טְעֵם לְמָא דִי־תַעַבְדוּן עִם־שָׂבֵי יְהוּדָיֵא אִלֵּךְ לְמִבְנֵא בֵּית־אֱלָהָא דֵךְ וּמִנִּכְסֵי מַלְכָּא דִּי מִדַּת עֲבַר נַהֲרָה אָסְפַּרְנָא נִפְקְתָא תֶּהֱוֵא מִתְיַהֲבָא לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי־לָא לְבַטָּלָא׃ 6.9  וּמָה חַשְׁחָן וּבְנֵי תֹורִין וְדִכְרִין וְאִמְּרִין ׀ לַעֲלָוָן ׀ לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא חִנְטִין מְלַח ׀ חֲמַר וּמְשַׁח כְּמֵאמַר כָּהֲנַיָּא דִי־בִירוּשְׁלֶם לֶהֱוֵא מִתְיְהֵב לְהֹם יֹום ׀ בְּיֹום דִּי־לָא שָׁלוּ׃ 6.10  דִּי־לֶהֱוֹן מְהַקְרְבִין נִיחֹוחִין לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא וּמְצַלַּיִן לְחַיֵּי מַלְכָּא וּבְנֹוהִי׃ 6.11  וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל־אֱנָשׁ דִּי יְהַשְׁנֵא פִּתְגָמָא דְנָה יִתְנְסַח אָע מִן־בַּיְתֵהּ וּזְקִיף יִתְמְחֵא עֲלֹהִי וּבַיְתֵהּ נְוָלוּ יִתְעֲבֵד עַל־דְּנָה׃ 6.12  וֵאלָהָא דִּי שַׁכִּן שְׁמֵהּ תַּמָּה יְמַגַּר כָּל־מֶלֶךְ וְעַם דִּי ׀ יִשְׁלַח יְדֵהּ לְהַשְׁנָיָה לְחַבָּלָה בֵּית־אֱלָהָא דֵךְ דִּי בִירוּשְׁלֶם אֲנָה דָרְיָוֶשׁ שָׂמֶת טְעֵם אָסְפַּרְנָא יִתְעֲבִד׃ פ 6.13  אֱדַיִן תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר־נַהֲרָה שְׁתַר בֹּוזְנַי וּכְנָוָתְהֹון לָקֳבֵל דִּי־שְׁלַח דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּנֵמָא אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ׃ 6.14  וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בָּנַיִן וּמַצְלְחִין בִּנְבוּאַת חַגַּי [נְבִיאָה כ] (נְבִיָּא ק) וּזְכַרְיָה בַּר־עִדֹּוא וּבְנֹו וְשַׁכְלִלוּ מִן־טַעַם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל וּמִטְּעֵם כֹּורֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָס׃ 6.15  וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה עַד יֹום תְּלָתָה לִירַח אֲדָר דִּי־הִיא שְׁנַת־שֵׁת לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא׃ פ 6.16  וַעֲבַדוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא וּשְׁאָר בְּנֵי־גָלוּתָא חֲנֻכַּת בֵּית־אֱלָהָא דְנָה בְּחֶדְוָה׃ 6.17  וְהַקְרִבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית־אֱלָהָא דְנָה תֹּורִין מְאָה דִּכְרִין מָאתַיִן אִמְּרִין אַרְבַּע מְאָה וּצְפִירֵי עִזִּין [לְחַטָּיָא כ] (לְחַטָּאָה ק) עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל תְּרֵי־עֲשַׂר לְמִנְיָן שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ 6.18  וַהֲקִימוּ כָהֲנַיָּא בִּפְלֻגָּתְהֹון וְלֵוָיֵא בְּמַחְלְקָתְהֹון עַל־עֲבִידַת אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם כִּכְתָב סְפַר מֹשֶׁה׃ פ 6.19  וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־הַגֹּולָה אֶת־הַפָּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון׃ 6.20  כִּי הִטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם כְּאֶחָד כֻּלָּם טְהֹורִים וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח לְכָל־בְּנֵי הַגֹּולָה וְלַאֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְלָהֶם׃ 6.21  וַיֹּאכְלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הַשָּׁבִים מֵהַגֹּולָה וְכֹל הַנִּבְדָּל מִטֻּמְאַת גֹּויֵ־הָאָרֶץ אֲלֵהֶם לִדְרֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ 6.22  וַיַּעֲשׂוּ חַג־מַצֹּות שִׁבְעַת יָמִים בְּשִׂמְחָה כִּי ׀ שִׂמְּחָם יְהוָה וְהֵסֵב לֵב מֶלֶךְ־אַשּׁוּר עֲלֵיהֶם לְחַזֵּק יְדֵיהֶם בִּמְלֶאכֶת בֵּית־הָאֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ

6.1  beAdajin daarjaawaexx malkaaA xaam TOem wbaqarw bbejt siprajaaA dij ginzajaaA mHahatijn tamaaH bbaabael׃ 6.2  wHixxtkah bAahmtaaA bbijrtaaA dij bmaadaj mdijntaaH mgilaaH hadaaH wken-ktijb bgawaH dikrownaaH׃ p 6.3  bixxnat hadaaH lkowraexx malkaaA kowraexx malkaaA xaam TOem bejt-AaelaaHaaA bijrwxxlaem bajtaaA jitbneA Aatar dij-daabhijn dibhijn wAuxxowHij msowblijn rwmeH Aamijn xxitijn ptaajeH Aamijn xxitijn׃ 6.4  nidbaakijn dij-Aaebaen glaal tlaataaA wnidbaak dij-AaaO hadat wnipqtaaA min-bejt malkaaA titjHib׃ 6.5  wAap maaAnej bejt-AaelaaHaaA dij daHabaaH wkaspaaA dij nbwkadnaecar Hanpeq min-HejklaaA dij-bijrwxxlaem wHejbel lbaabael jaHatijbwn wijHaak lHejklaaA dij-bijrwxxlaem lAatreH wtahet bbejt AaelaaHaaA׃ s 6.6  kOan tatnaj pahat Oabar-naHaraaH xxtar bowznaj wknaawaatHown AaparskaajeA dij baOabar naHaraaH rahijqijn Hawow min-tamaaH׃ 6.7  xxbuqw laOabijdat bejt-AaelaaHaaA dek pahat jHwdaajeA wlxaabej jHwdaajeA bejt-AaelaaHaaA dek jibnown Oal-AatreH׃ 6.8  wminij xijm TOem lmaaA dij-taOabdwn Oim-xaabej jHwdaajeA Ailek lmibneA bejt-AaelaaHaaA dek wminiksej malkaaA dij midat Oabar naHaraaH AaasparnaaA nipqtaaA taeHaeweA mitjaHabaaA lgubrajaaA Ailek dij-laaA lbaTaalaaA׃ 6.9  wmaaH haxxhaan wbnej towrijn wdikrijn wAimrijn laOalaawaan laeAaelaaH xxmajaaA hinTijn mlah hamar wmxxah kmeAmar kaaHanajaaA dij-bijrwxxlaem laeHaeweA mitjHeb lHom jowm bjowm dij-laaA xxaalw׃ 6.10  dij-laeHaewon mHaqrbijn nijhowhijn laeAaelaaH xxmajaaA wmcalajin lhajej malkaaA wbnowHij׃ 6.11  wminij xijm TOem dij kaal-Aaenaaxx dij jHaxxneA pitgaamaaA dnaaH jitnsah AaaO min-bajteH wzqijp jitmheA OaloHij wbajteH nwaalw jitOabed Oal-dnaaH׃ 6.12  weAlaaHaaA dij xxakin xxmeH tamaaH jmagar kaal-maelaek wOam dij jixxlah jdeH lHaxxnaajaaH lhabaalaaH bejt-AaelaaHaaA dek dij bijrwxxlaem AanaaH daarjaawaexx xaamaet TOem AaasparnaaA jitOabid׃ p 6.13  Aaedajin tatnaj pahat Oabar-naHaraaH xxtar bowznaj wknaawaatHown laaqaabel dij-xxlah daarjaawaexx malkaaA knemaaA AaasparnaaA Oabadw׃ 6.14  wxaabej jHwdaajeA baanajin wmaclhijn binbwAat hagaj [nbijAaaH k] (nbijaaA q) wzkarjaaH bar-OidowA wbnow wxxaklilw min-TaOam AaelaaH jixraaAel wmiTOem kowraexx wdaarjaawaexx wAartahxxaxtA maelaek paaraas׃ 6.15  wxxejcijA bajtaaH dnaaH Oad jowm tlaataaH lijrah Aadaar dij-HijA xxnat-xxet lmalkwt daarjaawaexx malkaaA׃ p 6.16  waOabadw bnej-jixraaAel kaaHanajaaA wlewaajeA wxxAaar bnej-gaalwtaaA hanukat bejt-AaelaaHaaA dnaaH bhaedwaaH׃ 6.17  wHaqribw lahanukat bejt-AaelaaHaaA dnaaH towrijn mAaaH dikrijn maaAtajin Aimrijn AarbaO mAaaH wcpijrej Oizijn [lhaTaajaaA k] (lhaTaaAaaH q) Oal-kaal-jixraaAel trej-Oaxar lminjaan xxibTej jixraaAel׃ 6.18  waHaqijmw kaaHanajaaA biplugaatHown wlewaajeA bmahlqaatHown Oal-Oabijdat AaelaaHaaA dij bijrwxxlaem kiktaab spar moxxaeH׃ p 6.19  wajaOaxw bnej-HagowlaaH Aaet-Hapaasah bAarbaaOaaH Oaaxaar lahodaexx HaariAxxown׃ 6.20  kij HiTaHarw HakoHanijm wHalwijim kAaehaad kulaam THowrijm wajixxhaTw Hapaesah lkaal-bnej HagowlaaH wlaAahejHaem HakoHanijm wlaaHaem׃ 6.21  wajoAklw bnej-jixraaAel Haxxaabijm meHagowlaaH wkol Hanibdaal miTumAat gowje-HaaAaaraec AaleHaem lidroxx lajHwaaH AaeloHej jixraaAel׃ 6.22  wajaOaxw hag-macowt xxibOat jaamijm bximhaaH kij ximhaam jHwaaH wHeseb leb maelaek-Aaxxwr OalejHaem lhazeq jdejHaem bimlaeAkaet bejt-HaaAaeloHijm AaeloHej jixraaAel׃ p

6.1  באדין דריוש מלכא שם טעם ובקרו ׀ בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמה בבבל׃ 6.2  והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתה מגלה חדה וכן־כתיב בגוה דכרונה׃ פ 6.3  בשנת חדה לכורש מלכא כורש מלכא שם טעם בית־אלהא בירושלם ביתא יתבנא אתר די־דבחין דבחין ואשוהי מסובלין רומה אמין שתין פתיה אמין שתין׃ 6.4  נדבכין די־אבן גלל תלתא ונדבך די־אע חדת ונפקתא מן־בית מלכא תתיהב׃ 6.5  ואף מאני בית־אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן־היכלא די־בירושלם והיבל לבבל יהתיבון ויהך להיכלא די־בירושלם לאתרה ותחת בבית אלהא׃ ס 6.6  כען תתני פחת עבר־נהרה שתר בוזני וכנותהון אפרסכיא די בעבר נהרה רחיקין הוו מן־תמה׃ 6.7  שבקו לעבידת בית־אלהא דך פחת יהודיא ולשבי יהודיא בית־אלהא דך יבנון על־אתרה׃ 6.8  ומני שים טעם למא די־תעבדון עם־שבי יהודיא אלך למבנא בית־אלהא דך ומנכסי מלכא די מדת עבר נהרה אספרנא נפקתא תהוא מתיהבא לגבריא אלך די־לא לבטלא׃ 6.9  ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין ׀ לעלון ׀ לאלה שמיא חנטין מלח ׀ חמר ומשח כמאמר כהניא די־בירושלם להוא מתיהב להם יום ׀ ביום די־לא שלו׃ 6.10  די־להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי׃ 6.11  ומני שים טעם די כל־אנש די יהשנא פתגמא דנה יתנסח אע מן־ביתה וזקיף יתמחא עלהי וביתה נולו יתעבד על־דנה׃ 6.12  ואלהא די שכן שמה תמה ימגר כל־מלך ועם די ׀ ישלח ידה להשניה לחבלה בית־אלהא דך די בירושלם אנה דריוש שמת טעם אספרנא יתעבד׃ פ 6.13  אדין תתני פחת עבר־נהרה שתר בוזני וכנותהון לקבל די־שלח דריוש מלכא כנמא אספרנא עבדו׃ 6.14  ושבי יהודיא בנין ומצלחין בנבואת חגי [נביאה כ] (נביא ק) וזכריה בר־עדוא ובנו ושכללו מן־טעם אלה ישראל ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס׃ 6.15  ושיציא ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר די־היא שנת־שת למלכות דריוש מלכא׃ פ 6.16  ועבדו בני־ישראל כהניא ולויא ושאר בני־גלותא חנכת בית־אלהא דנה בחדוה׃ 6.17  והקרבו לחנכת בית־אלהא דנה תורין מאה דכרין מאתין אמרין ארבע מאה וצפירי עזין [לחטיא כ] (לחטאה ק) על־כל־ישראל תרי־עשר למנין שבטי ישראל׃ 6.18  והקימו כהניא בפלגתהון ולויא במחלקתהון על־עבידת אלהא די בירושלם ככתב ספר משה׃ פ 6.19  ויעשו בני־הגולה את־הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון׃ 6.20  כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד כלם טהורים וישחטו הפסח לכל־בני הגולה ולאחיהם הכהנים ולהם׃ 6.21  ויאכלו בני־ישראל השבים מהגולה וכל הנבדל מטמאת גוי־הארץ אלהם לדרש ליהוה אלהי ישראל׃ 6.22  ויעשו חג־מצות שבעת ימים בשמחה כי ׀ שמחם יהוה והסב לב מלך־אשור עליהם לחזק ידיהם במלאכת בית־האלהים אלהי ישראל׃ פ

6.1  bAdjn drjwx mlkA xm TOm wbqrw bbjt sprjA dj gnzjA mHhtjn tmH bbbl׃ 6.2  wHxtkh bAhmtA bbjrtA dj bmdj mdjntH mglH hdH wkn-ktjb bgwH dkrwnH׃ p 6.3  bxnt hdH lkwrx mlkA kwrx mlkA xm TOm bjt-AlHA bjrwxlm bjtA jtbnA Atr dj-dbhjn dbhjn wAxwHj mswbljn rwmH Amjn xtjn ptjH Amjn xtjn׃ 6.4  ndbkjn dj-Abn gll tltA wndbk dj-AO hdt wnpqtA mn-bjt mlkA ttjHb׃ 6.5  wAp mAnj bjt-AlHA dj dHbH wkspA dj nbwkdncr Hnpq mn-HjklA dj-bjrwxlm wHjbl lbbl jHtjbwn wjHk lHjklA dj-bjrwxlm lAtrH wtht bbjt AlHA׃ s 6.6  kOn ttnj pht Obr-nHrH xtr bwznj wknwtHwn AprskjA dj bObr nHrH rhjqjn Hww mn-tmH׃ 6.7  xbqw lObjdt bjt-AlHA dk pht jHwdjA wlxbj jHwdjA bjt-AlHA dk jbnwn Ol-AtrH׃ 6.8  wmnj xjm TOm lmA dj-tObdwn Om-xbj jHwdjA Alk lmbnA bjt-AlHA dk wmnksj mlkA dj mdt Obr nHrH AsprnA npqtA tHwA mtjHbA lgbrjA Alk dj-lA lbTlA׃ 6.9  wmH hxhn wbnj twrjn wdkrjn wAmrjn lOlwn lAlH xmjA hnTjn mlh hmr wmxh kmAmr kHnjA dj-bjrwxlm lHwA mtjHb lHm jwm bjwm dj-lA xlw׃ 6.10  dj-lHwn mHqrbjn njhwhjn lAlH xmjA wmcljn lhjj mlkA wbnwHj׃ 6.11  wmnj xjm TOm dj kl-Anx dj jHxnA ptgmA dnH jtnsh AO mn-bjtH wzqjp jtmhA OlHj wbjtH nwlw jtObd Ol-dnH׃ 6.12  wAlHA dj xkn xmH tmH jmgr kl-mlk wOm dj jxlh jdH lHxnjH lhblH bjt-AlHA dk dj bjrwxlm AnH drjwx xmt TOm AsprnA jtObd׃ p 6.13  Adjn ttnj pht Obr-nHrH xtr bwznj wknwtHwn lqbl dj-xlh drjwx mlkA knmA AsprnA Obdw׃ 6.14  wxbj jHwdjA bnjn wmclhjn bnbwAt hgj [nbjAH k] (nbjA q) wzkrjH br-OdwA wbnw wxkllw mn-TOm AlH jxrAl wmTOm kwrx wdrjwx wArthxxtA mlk prs׃ 6.15  wxjcjA bjtH dnH Od jwm tltH ljrh Adr dj-HjA xnt-xt lmlkwt drjwx mlkA׃ p 6.16  wObdw bnj-jxrAl kHnjA wlwjA wxAr bnj-glwtA hnkt bjt-AlHA dnH bhdwH׃ 6.17  wHqrbw lhnkt bjt-AlHA dnH twrjn mAH dkrjn mAtjn Amrjn ArbO mAH wcpjrj Ozjn [lhTjA k] (lhTAH q) Ol-kl-jxrAl trj-Oxr lmnjn xbTj jxrAl׃ 6.18  wHqjmw kHnjA bplgtHwn wlwjA bmhlqtHwn Ol-Objdt AlHA dj bjrwxlm kktb spr mxH׃ p 6.19  wjOxw bnj-HgwlH At-Hpsh bArbOH Oxr lhdx HrAxwn׃ 6.20  kj HTHrw HkHnjm wHlwjm kAhd klm THwrjm wjxhTw Hpsh lkl-bnj HgwlH wlAhjHm HkHnjm wlHm׃ 6.21  wjAklw bnj-jxrAl Hxbjm mHgwlH wkl Hnbdl mTmAt gwj-HArc AlHm ldrx ljHwH AlHj jxrAl׃ 6.22  wjOxw hg-mcwt xbOt jmjm bxmhH kj xmhm jHwH wHsb lb mlk-Axwr OljHm lhzq jdjHm bmlAkt bjt-HAlHjm AlHj jxrAl׃ p

6.1  Tunc Darius rex praecepit, et recensuerunt in tabulis aerarii, quod est in Babylone, 6.2  et inventum est in Ecbatanis, quod est castrum in Medena provincia, volumen unum, et sic scriptus erat in eo commentarius: 6.3  “ Anno primo Cyri regis, Cyrus rex decrevit de domo Dei, quae est in Ierusalem: Aedificetur domus, ubi immolent et sacrificent; altitudo eius cubitorum sexaginta et latitudo eius cubitorum sexaginta, 6.4  ordines de lapidibus quadratis tres et ordo de lignis unus; sumptus autem de domo regis dabuntur. 6.5  Sed et vasa templi Dei aurea et argentea, quae Nabuchodonosor tulerat de templo Ierusalem et attulerat in Babylonem, reddantur et referantur in templum, quod est in Ierusalem, in locum suum, in templo Dei. 6.6  Nunc ergo, Thathanai dux regionis, quae est trans flumen, Stharbuzanai et consiliarii eius et duces, qui estis trans flumen, procul recedite ab illo loco, 6.7  dimittite fieri templum Dei illud; dux Iudaeorum et seniores eorum aedificent domum Dei illam in loco suo. 6.8  Sed et a me praeceptum est quomodo agere debeatis cum senioribus Iudaeorum illis, qui aedificant domum Dei illam: ut de arca regis, id est de tributis, quae dantur de regione trans flumen, studiose sumptus dentur viris illis sine intermissione. 6.9  Et si quid necesse fuerit, sive vituli et arietes et agni in holocaustum Deo caeli, sive frumentum, sal, vinum et oleum, secundum ordinationem sacerdotum, qui sunt in Ierusalem, detur eis per singulos dies sine neglegentia. 6.10  Et offerant oblationes suaves Deo caeli orentque pro vita regis et filiorum eius. 6.11  A me ergo positum est decretum, ut omnis homo, qui hanc mutaverit iussionem, tollatur lignum de domo ipsius et erigatur et configatur in eo; domus autem eius ponatur in sterquilinium. 6.12  Deus autem, qui habitare fecit nomen suum ibi, dissipet omnia regna et populum, qui extenderit manum suam, ut contemnat et dissipet domum Dei illam, quae est in Ierusalem. Ego Darius statui decretum, quod studiose impleri volo ”. 6.13  Igitur Thathanai dux regionis trans flumen et duces et consiliarii eius, secundum quod praeceperat Darius rex, sic diligenter exsecuti sunt. 6.14  Seniores autem Iudaeorum prosperabantur in aedificatione iuxta prophetiam Aggaei prophetae et Zachariae filii Addo et perfecerunt aedificationem, iubente Deo Israel et iubente Cyro et Dario et Artaxerxe regibus Persarum, 6.15  et compleverunt domum Dei istam die tertia mensis Adar, qui est annus sextus regni Darii regis. 6.16  Fecerunt autem filii Israel, sacerdotes et Levitae et reliqui filiorum transmigrationis dedicationem domus Dei illius in gaudio. 6.17  Et obtulerunt in dedicationem domus Dei illius boves centum, arietes ducentos, agnos quadringentos, hircos caprarum pro peccato totius Israel duodecim, iuxta numerum tribuum Israel. 6.18  Et statuerunt sacerdotes in ordinibus suis et Levitas in vicibus suis in ministerium Dei in Ierusalem, sicut scriptum est in libro Moysi. 6.19  Fecerunt autem filii Israel transmigrationis Pascha quarta decima die mensis primi. 6.20  Levitae universi se purificaverunt; purificati autem cuncti immolaverunt Pascha universis filiis transmigrationis et fratribus suis sacerdotibus et sibi. 6.21  Et comederunt filii Israel, qui reversi fuerant de transmigratione, et omnes, qui a coinquinatione gentium terrae transierunt ad eos, ut quaererent Dominum, Deum Israel. 6.22  Et fecerunt sollemnitatem Azymorum septem diebus in laetitia, quoniam laetificaverat eos Dominus et converterat cor regis Assyriae ad eos, ut adiuvaret manus eorum in opere domus Domini, Dei Israel.

7.1  καὶ μετὰ τὰ ῥήματα ταῦτα ἐν βασιλείᾳ αρθασασθα βασιλέως περσῶν ἀνέβη εσδρας υἱὸς σαραιου υἱοῦ αζαριου υἱοῦ ελκια 7.2  υἱοῦ σαλουμ υἱοῦ σαδδουκ υἱοῦ αχιτωβ 7.3  υἱοῦ σαμαρια υἱοῦ εσρια υἱοῦ μαρερωθ 7.4  υἱοῦ ζαραια υἱοῦ σαουια υἱοῦ βοκκι 7.5  υἱοῦ αβισουε υἱοῦ φινεες υἱοῦ ελεαζαρ υἱοῦ ααρων τοῦ ἱερέως τοῦ πρώτου 7.6  αὐτὸς εσδρας ἀνέβη ἐκ βαβυλῶνος καὶ αὐτὸς γραμματεὺς ταχὺς ἐν νόμῳ μωυσῆ ὃν ἔδωκεν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ὁ βασιλεύς ὅτι χεὶρ κυρίου θεοῦ αὐτοῦ ἐπ' αὐτὸν ἐν πᾶσιν οἷς ἐζήτει αὐτός 7.7  καὶ ἀνέβησαν ἀπὸ υἱῶν ισραηλ καὶ ἀπὸ τῶν ἱερέων καὶ ἀπὸ τῶν λευιτῶν καὶ οἱ ᾄδοντες καὶ οἱ πυλωροὶ καὶ οἱ ναθινιμ εἰς ιερουσαλημ ἐν ἔτει ἑβδόμῳ τῷ αρθασασθα τῷ βασιλεῖ 7.8  καὶ ἤλθοσαν εἰς ιερουσαλημ τῷ μηνὶ τῷ πέμπτῳ τοῦτο ἔτος ἕβδομον τῷ βασιλεῖ 7.9  ὅτι ἐν μιᾷ τοῦ μηνὸς τοῦ πρώτου αὐτὸς ἐθεμελίωσεν τὴν ἀνάβασιν τὴν ἀπὸ βαβυλῶνος ἐν δὲ τῇ πρώτῃ τοῦ μηνὸς τοῦ πέμπτου ἤλθοσαν εἰς ιερουσαλημ ὅτι χεὶρ θεοῦ αὐτοῦ ἦν ἀγαθὴ ἐπ' αὐτόν 7.10  ὅτι εσδρας ἔδωκεν ἐν καρδίᾳ αὐτοῦ ζητῆσαι τὸν νόμον καὶ ποιεῖν καὶ διδάσκειν ἐν ισραηλ προστάγματα καὶ κρίματα 7.11  καὶ αὕτη ἡ διασάφησις τοῦ διατάγματος οὗ ἔδωκεν αρθασασθα τῷ εσδρα τῷ ἱερεῖ τῷ γραμματεῖ βιβλίου λόγων ἐντολῶν κυρίου καὶ προσταγμάτων αὐτοῦ ἐπὶ τὸν ισραηλ 7.12  αρθασασθα βασιλεὺς βασιλέων εσδρα γραμματεῖ νόμου τοῦ θεοῦ τοῦ οὐρανοῦ τετέλεσται ὁ λόγος καὶ ἡ ἀπόκρισις 7.13  ἀπ' ἐμοῦ ἐτέθη γνώμη ὅτι πᾶς ὁ ἑκουσιαζόμενος ἐν βασιλείᾳ μου ἀπὸ λαοῦ ισραηλ καὶ ἱερέων καὶ λευιτῶν πορευθῆναι εἰς ιερουσαλημ μετὰ σοῦ πορευθῆναι 7.14  ἀπὸ προσώπου τοῦ βασιλέως καὶ τῶν ἑπτὰ συμβούλων ἀπεστάλη ἐπισκέψασθαι ἐπὶ τὴν ιουδαίαν καὶ εἰς ιερουσαλημ νόμῳ θεοῦ αὐτῶν τῷ ἐν χειρί σου 7.15  καὶ εἰς οἶκον κυρίου ἀργύριον καὶ χρυσίον ὃ ὁ βασιλεὺς καὶ οἱ σύμβουλοι ἡκουσιάσθησαν τῷ θεῷ τοῦ ισραηλ τῷ ἐν ιερουσαλημ κατασκηνοῦντι 7.16  καὶ πᾶν ἀργύριον καὶ χρυσίον ὅ τι ἐὰν εὕρῃς ἐν πάσῃ χώρᾳ βαβυλῶνος μετὰ ἑκουσιασμοῦ τοῦ λαοῦ καὶ ἱερέων τῶν ἑκουσιαζομένων εἰς οἶκον θεοῦ τὸν ἐν ιερουσαλημ 7.17  καὶ πᾶν προσπορευόμενον τοῦτον ἑτοίμως ἔνταξον ἐν βιβλίῳ τούτῳ μόσχους κριούς ἀμνοὺς καὶ θυσίας αὐτῶν καὶ σπονδὰς αὐτῶν καὶ προσοίσεις αὐτὰ ἐπὶ θυσιαστηρίου τοῦ οἴκου τοῦ θεοῦ ὑμῶν τοῦ ἐν ιερουσαλημ 7.18  καὶ εἴ τι ἐπὶ σὲ καὶ τοὺς ἀδελφούς σου ἀγαθυνθῇ ἐν καταλοίπῳ τοῦ ἀργυρίου καὶ τοῦ χρυσίου ποιῆσαι ὡς ἀρεστὸν τῷ θεῷ ὑμῶν ποιήσατε 7.19  καὶ τὰ σκεύη τὰ διδόμενά σοι εἰς λειτουργίαν οἴκου θεοῦ παράδος ἐνώπιον τοῦ θεοῦ ἐν ιερουσαλημ 7.20  καὶ κατάλοιπον χρείας οἴκου θεοῦ σου ὃ ἂν φανῇ σοι δοῦναι δώσεις ἀπὸ οἴκων γάζης βασιλέως 7.21  καὶ ἀπ' ἐμοῦ ἐγὼ αρθασασθα βασιλεύς ἔθηκα γνώμην πάσαις ταῖς γάζαις ταῖς ἐν πέρα τοῦ ποταμοῦ ὅτι πᾶν ὃ ἂν αἰτήσῃ ὑμᾶς εσδρας ὁ ἱερεὺς καὶ γραμματεὺς τοῦ νόμου τοῦ θεοῦ τοῦ οὐρανοῦ ἑτοίμως γιγνέσθω 7.22  ἕως ἀργυρίου ταλάντων ἑκατὸν καὶ ἕως πυροῦ κόρων ἑκατὸν καὶ ἕως οἴνου βάδων ἑκατὸν καὶ ἕως ἐλαίου βάδων ἑκατὸν καὶ ἅλας οὗ οὐκ ἔστιν γραφή 7.23  πᾶν ὅ ἐστιν ἐν γνώμῃ θεοῦ τοῦ οὐρανοῦ γιγνέσθω προσέχετε μή τις ἐπιχειρήσῃ εἰς οἶκον θεοῦ τοῦ οὐρανοῦ μήποτε γένηται ὀργὴ ἐπὶ τὴν βασιλείαν τοῦ βασιλέως καὶ τῶν υἱῶν αὐτοῦ 7.24  καὶ ὑμῖν ἐγνώρισται ἐν πᾶσιν τοῖς ἱερεῦσιν καὶ τοῖς λευίταις ᾄδουσιν πυλωροῖς ναθινιμ καὶ λειτουργοῖς οἴκου θεοῦ τούτου φόρος μὴ ἔστω σοι οὐκ ἐξουσιάσεις καταδουλοῦσθαι αὐτούς 7.25  καὶ σύ εσδρα ὡς ἡ σοφία τοῦ θεοῦ ἐν χειρί σου κατάστησον γραμματεῖς καὶ κριτάς ἵνα ὦσιν κρίνοντες παντὶ τῷ λαῷ τῷ ἐν πέρα τοῦ ποταμοῦ πᾶσιν τοῖς εἰδόσιν νόμον τοῦ θεοῦ σου καὶ τῷ μὴ εἰδότι γνωριεῖτε 7.26  καὶ πᾶς ὃς ἂν μὴ ᾖ ποιῶν νόμον τοῦ θεοῦ καὶ νόμον τοῦ βασιλέως ἑτοίμως τὸ κρίμα ἔσται γιγνόμενον ἐξ αὐτοῦ ἐάν τε εἰς θάνατον ἐάν τε εἰς παιδείαν ἐάν τε εἰς ζημίαν τοῦ βίου ἐάν τε εἰς δεσμά 7.27  εὐλογητὸς κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ἡμῶν ὃς ἔδωκεν οὕτως ἐν καρδίᾳ τοῦ βασιλέως τοῦ δοξάσαι τὸν οἶκον κυρίου τὸν ἐν ιερουσαλημ 7.28  καὶ ἐπ' ἐμὲ ἔκλινεν ἔλεος ἐν ὀφθαλμοῖς τοῦ βασιλέως καὶ τῶν συμβούλων αὐτοῦ καὶ πάντων τῶν ἀρχόντων τοῦ βασιλέως τῶν ἐπηρμένων καὶ ἐγὼ ἐκραταιώθην ὡς χεὶρ θεοῦ ἡ ἀγαθὴ ἐπ' ἐμέ καὶ συνῆξα ἀπὸ ισραηλ ἄρχοντας ἀναβῆναι μετ' ἐμοῦ

7.1  kai meta ta rehmata tayta en basileia arthasastha basileohs persohn anebeh esdras yios saraioy yioy azarioy yioy elkia 7.2  yioy saloym yioy saddoyk yioy achitohb 7.3  yioy samaria yioy esria yioy marerohth 7.4  yioy zaraia yioy saoyia yioy bokki 7.5  yioy abisoye yioy phinees yioy eleazar yioy aarohn toy iereohs toy prohtoy 7.6  aytos esdras anebeh ek babylohnos kai aytos grammateys tachys en nomoh mohyseh on edohken kyrios o theos israehl kai edohken aytoh o basileys oti cheir kyrioy theoy aytoy ep' ayton en pasin ois ezehtei aytos 7.7  kai anebehsan apo yiohn israehl kai apo tohn iereohn kai apo tohn leyitohn kai oi adontes kai oi pylohroi kai oi nathinim eis ieroysalehm en etei ebdomoh toh arthasastha toh basilei 7.8  kai ehlthosan eis ieroysalehm toh mehni toh pemptoh toyto etos ebdomon toh basilei 7.9  oti en mia toy mehnos toy prohtoy aytos ethemeliohsen tehn anabasin tehn apo babylohnos en de teh prohteh toy mehnos toy pemptoy ehlthosan eis ieroysalehm oti cheir theoy aytoy ehn agatheh ep' ayton 7.10  oti esdras edohken en kardia aytoy zehtehsai ton nomon kai poiein kai didaskein en israehl prostagmata kai krimata 7.11  kai ayteh eh diasaphehsis toy diatagmatos oy edohken arthasastha toh esdra toh ierei toh grammatei biblioy logohn entolohn kyrioy kai prostagmatohn aytoy epi ton israehl 7.12  arthasastha basileys basileohn esdra grammatei nomoy toy theoy toy oyranoy tetelestai o logos kai eh apokrisis 7.13  ap' emoy etetheh gnohmeh oti pas o ekoysiazomenos en basileia moy apo laoy israehl kai iereohn kai leyitohn poreythehnai eis ieroysalehm meta soy poreythehnai 7.14  apo prosohpoy toy basileohs kai tohn epta symboylohn apestaleh episkepsasthai epi tehn ioydaian kai eis ieroysalehm nomoh theoy aytohn toh en cheiri soy 7.15  kai eis oikon kyrioy argyrion kai chrysion o o basileys kai oi symboyloi ehkoysiasthehsan toh theoh toy israehl toh en ieroysalehm kataskehnoynti 7.16  kai pan argyrion kai chrysion o ti ean eyrehs en paseh chohra babylohnos meta ekoysiasmoy toy laoy kai iereohn tohn ekoysiazomenohn eis oikon theoy ton en ieroysalehm 7.17  kai pan prosporeyomenon toyton etoimohs entaxon en biblioh toytoh moschoys krioys amnoys kai thysias aytohn kai spondas aytohn kai prosoiseis ayta epi thysiastehrioy toy oikoy toy theoy ymohn toy en ieroysalehm 7.18  kai ei ti epi se kai toys adelphoys soy agathyntheh en kataloipoh toy argyrioy kai toy chrysioy poiehsai ohs areston toh theoh ymohn poiehsate 7.19  kai ta skeyeh ta didomena soi eis leitoyrgian oikoy theoy parados enohpion toy theoy en ieroysalehm 7.20  kai kataloipon chreias oikoy theoy soy o an phaneh soi doynai dohseis apo oikohn gazehs basileohs 7.21  kai ap' emoy egoh arthasastha basileys ethehka gnohmehn pasais tais gazais tais en pera toy potamoy oti pan o an aitehseh ymas esdras o iereys kai grammateys toy nomoy toy theoy toy oyranoy etoimohs gignesthoh 7.22  eohs argyrioy talantohn ekaton kai eohs pyroy korohn ekaton kai eohs oinoy badohn ekaton kai eohs elaioy badohn ekaton kai alas oy oyk estin grapheh 7.23  pan o estin en gnohmeh theoy toy oyranoy gignesthoh prosechete meh tis epicheirehseh eis oikon theoy toy oyranoy mehpote genehtai orgeh epi tehn basileian toy basileohs kai tohn yiohn aytoy 7.24  kai ymin egnohristai en pasin tois iereysin kai tois leyitais adoysin pylohrois nathinim kai leitoyrgois oikoy theoy toytoy phoros meh estoh soi oyk exoysiaseis katadoyloysthai aytoys 7.25  kai sy esdra ohs eh sophia toy theoy en cheiri soy katastehson grammateis kai kritas ina ohsin krinontes panti toh laoh toh en pera toy potamoy pasin tois eidosin nomon toy theoy soy kai toh meh eidoti gnohrieite 7.26  kai pas os an meh eh poiohn nomon toy theoy kai nomon toy basileohs etoimohs to krima estai gignomenon ex aytoy ean te eis thanaton ean te eis paideian ean te eis zehmian toy bioy ean te eis desma 7.27  eylogehtos kyrios o theos tohn paterohn ehmohn os edohken oytohs en kardia toy basileohs toy doxasai ton oikon kyrioy ton en ieroysalehm 7.28  kai ep' eme eklinen eleos en ophthalmois toy basileohs kai tohn symboylohn aytoy kai pantohn tohn archontohn toy basileohs tohn epehrmenohn kai egoh ekrataiohthehn ohs cheir theoy eh agatheh ep' eme kai synehxa apo israehl archontas anabehnai met' emoy

7.1  Nach diesen Geschichten begab es sich unter der Regierung Artasastas, des Königs von Persien, daß Esra, der Sohn Serajas, des Sohnes Asarjas, des Sohnes Hilkias, 7.2  des Sohnes Sallums, des Sohnes Zadoks, des Sohnes Achitubs, 7.3  des Sohnes Amarjas, des Sohnes Asarjas, des Sohnes Merajots, 7.4  des Sohnes Serahjas, des Sohnes Ussis, des Sohnes Buckis, 7.5  des Sohnes Abisuas, des Sohnes Pinehas, des Sohnes Eleasars, des Sohnes Aarons, des obersten Priesters, 7.6  daß dieser Esra von Babel hinaufzog. Der war ein Schriftgelehrter, wohl bewandert im Gesetze Moses, welches der HERR, der Gott Israels, gegeben hatte. Und der König gab ihm alles, was er forderte, weil die Hand des HERRN, seines Gottes, über ihm war. 7.7  Und etliche von den Kindern Israel und von den Priestern und Leviten, von den Sängern und Torhütern und Tempeldienern zogen gen Jerusalem hinauf, im siebenten Jahre des Königs Artasasta. 7.8  Und er kam im fünften Monat nach Jerusalem, im siebenten Jahre des Königs. 7.9  Denn am ersten Tage des ersten Monats fand der Aufbruch von Babel statt: und am ersten Tage des fünften Monats kam er in Jerusalem an, weil die gute Hand seines Gottes über ihm war. 7.10  Denn Esra hatte sein Herz darauf gerichtet, das Gesetz des HERRN zu erforschen und zu tun und in Israel Gesetz und Recht zu lehren. 7.11  Und dies ist die Abschrift des Briefes, den der König Artasasta dem Priester Esra, dem Schriftgelehrten, gab, der gelehrt war in den Worten der Gebote des HERRN und seiner Satzungen für Israel: 7.12  «Artasasta, der König der Könige, an Esra, den Priester, den Schriftgelehrten im Gesetze des Gottes des Himmels, ausgefertigt und so weiter. 7.13  Es ist von mir befohlen worden, daß, wer in meinem Reiche vom Volk Israel und seinen Priestern und Leviten willens ist, nach Jerusalem zu ziehen, mit dir ziehen solle. 7.14  Weil du von dem König und seinen sieben Räten gesandt bist, eine Untersuchung über Juda und Jerusalem anzustellen, nach dem Gesetze deines Gottes, das in deiner Hand ist; 7.15  und damit du das Silber und Gold hinbringest, welches der König und seine Räte freiwillig dem Gott Israels, dessen Wohnung zu Jerusalem ist, gespendet haben, 7.16  dazu alles Silber und Gold, das du finden kannst in der ganzen Landschaft zu Babel, samt dem, was das Volk und die Priester freiwillig geben für das Haus ihres Gottes zu Jerusalem. 7.17  Derhalben kaufe gewissenhaft aus diesem Gelde Stiere, Widder, Lämmer, samt den dazu gehörigen Speisopfern und Trankopfern, und opfere sie auf dem Altar bei dem Hause eures Gottes zu Jerusalem. 7.18  Und was dir und deinen Brüdern mit dem übrigen Silber und Gold zu tun gefällt, das tut nach dem Willen eures Gottes! 7.19  Und die Geräte, die dir übergeben werden für den Dienst im Hause deines Gottes, liefere sie vollständig ab vor Gott zu Jerusalem. 7.20  Und was sonst noch zum Hause deines Gottes notwendig sein wird, was auszugeben dir zufällt, sollst du dir aus der Schatzkammer des Königs geben lassen . 7.21  Und ich, König Artasasta, habe allen Schatzmeistern jenseits des Stromes befohlen, daß, was Esra, der Priester und Schriftgelehrte im Gesetze des Gottes des Himmels, von euch fordern wird, pünktlich gegeben werden soll, 7.22  bis auf hundert Talente Silber und bis auf hundert Kor Weizen und bis auf hundert Bat Wein und bis auf hundert Bat Öl und Salz in unbestimmter Menge. 7.23  Alles, was nach dem Befehl des Gottes des Himmels ist, das werde für das Haus des Gottes des Himmels mit großer Sorgfalt verrichtet, damit nicht ein Zorn über das Königreich des Königs und seine Kinder komme. 7.24  Ferner sei euch kund, daß ihr nicht berechtigt seid, Steuern, Zoll und Weggeld irgend einem Priester, Leviten, Sänger, Torhüter, Tempeldiener und Diener im Hause dieses Gottes aufzuerlegen. 7.25  Du aber, Esra, nach der Weisheit deines Gottes, die in deiner Hand ist, bestelle Richter und Rechtspfleger, die alles Volk richten, das jenseits des Stromes ist, alle, die deines Gottes Gesetze kennen; und wer sie nicht kennt, den sollt ihr unterrichten. 7.26  Und ein jeder, der nicht mit Fleiß das Gesetz deines Gottes und das Gesetz des Königs tun wird, über den soll gewissenhaft Gericht gehalten werden, es sei zum Tode oder zur Verbannung, zur Geldbuße oder zum Gefängnis.» 7.27  Gelobt sei der HERR, unsrer Väter Gott, der solches dem König ins Herz gegeben hat, das Haus des HERRN in Jerusalem zu zieren, 7.28  und der mir Gnade zugewandt hat vor dem Könige und seinen Räten und vor allen gewaltigen Fürsten des Königs! Und so faßte ich Mut, weil die Hand des HERRN, meines Gottes, über mir war, und versammelte die Häupter von Israel, daß sie mit mir hinaufzögen.

7.1  וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ־פָּרָס עֶזְרָא בֶּן־שְׂרָיָה בֶּן־עֲזַרְיָה בֶּן־חִלְקִיָּה׃ 7.2  בֶּן־שַׁלּוּם בֶּן־צָדֹוק בֶּן־אֲחִיטוּב׃ 7.3  בֶּן־אֲמַרְיָה בֶן־עֲזַרְיָה בֶּן־מְרָיֹות׃ 7.4  בֶּן־זְרַחְיָה בֶן־עֻזִּי בֶּן־בֻּקִּי׃ 7.5  בֶּן־אֲבִישׁוּעַ בֶּן־פִּינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ׃ 7.6  הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל וְהוּא־סֹפֵר מָהִיר בְּתֹורַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר־נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֶּן־לֹו הַמֶּלֶךְ כְּיַד־יְהוָה אֱלֹהָיו עָלָיו כֹּל בַּקָּשָׁתֹו׃ פ 7.7  וַיַּעֲלוּ מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וּמִן־הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים וְהַנְּתִינִים אֶל־יְרוּשָׁלִָם בִּשְׁנַת־שֶׁבַע לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ׃ 7.8  וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי הִיא שְׁנַת הַשְּׁבִיעִית לַמֶּלֶךְ׃ 7.9  כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל וּבְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בָּא אֶל־יְרוּשָׁלִַם כְּיַד־אֱלֹהָיו הַטֹּובָה עָלָיו׃ 7.10  כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבֹו לִדְרֹושׁ אֶת־תֹּורַת יְהוָה וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט׃ ס 7.11  וְזֶה ׀ פַּרְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁסְתְּא לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר סֹפֵר דִּבְרֵי מִצְוֹת־יְהוָה וְחֻקָּיו עַל־יִשְׂרָאֵל׃ פ 7.12  אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא לְעֶזְרָא כָהֲנָא סָפַר דָּתָא דִּי־אֱלָהּ שְׁמַיָּא גְּמִיר וּכְעֶנֶת׃ 7.13  מִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל־מִתְנַדַּב בְּמַלְכוּתִי מִן־עַמָּה יִשְׂרָאֵל וְכָהֲנֹוהִי וְלֵוָיֵא לִמְהָךְ לִירוּשְׁלֶם עִמָּךְ יְהָךְ׃ 7.14  כָּל־קֳבֵל דִּי מִן־קֳדָם מַלְכָּא וְשִׁבְעַת יָעֲטֹהִי שְׁלִיחַ לְבַקָּרָא עַל־יְהוּד וְלִירוּשְׁלֶם בְּדָת אֱלָהָךְ דִּי בִידָךְ׃ 7.15  וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַב דִּי־מַלְכָּא וְיָעֲטֹוהִי הִתְנַדַּבוּ לֶאֱלָהּ יִשְׂרָאֵל דִּי בִירוּשְׁלֶם מִשְׁכְּנֵהּ׃ 7.16  וְכֹל כְּסַף וּדְהַב דִּי תְהַשְׁכַּח בְּכֹל מְדִינַת בָּבֶל עִם הִתְנַדָּבוּת עַמָּא וְכָהֲנַיָּא מִתְנַדְּבִין לְבֵית אֱלָהֲהֹם דִּי בִירוּשְׁלֶם׃ 7.17  כָּל־קֳבֵל דְּנָה אָסְפַּרְנָא תִקְנֵא בְּכַסְפָּא דְנָה תֹּורִין ׀ דִּכְרִין אִמְּרִין וּמִנְחָתְהֹון וְנִסְכֵּיהֹון וּתְקָרֵב הִמֹּו עַל־מַדְבְּחָה דִּי בֵּית אֱלָהֲכֹם דִּי בִירוּשְׁלֶם׃ 7.18  וּמָה דִי [עֲלַיִךְ כ] (עֲלָךְ ק) וְעַל־ [אֶחַיִךְ כ] (אֶחָךְ ק) יִיטַב בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּד כִּרְעוּת אֱלָהֲכֹם תַּעַבְדוּן׃ 7.19  וּמָאנַיָּא דִּי־מִתְיַהֲבִין לָךְ לְפָלְחָן בֵּית אֱלָהָךְ הַשְׁלֵם קֳדָם אֱלָהּ יְרוּשְׁלֶם׃ 7.20  וּשְׁאָר חַשְׁחוּת בֵּית אֱלָהָךְ דִּי יִפֶּל־לָךְ לְמִנְתַּן תִּנְתֵּן מִן־בֵּית גִּנְזֵי מַלְכָּא׃ 7.21  וּמִנִּי אֲנָה אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מַלְכָּא שִׂים טְעֵם לְכֹל גִּזַּבְרַיָּא דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה דִּי כָל־דִּי יִשְׁאֲלֶנְכֹון עֶזְרָא כָהֲנָה סָפַר דָּתָא דִּי־אֱלָהּ שְׁמַיָּא אָסְפַּרְנָא יִתְעֲבִד׃ 7.22  עַד־כְּסַף כַּכְּרִין מְאָה וְעַד־חִנְטִין כֹּרִין מְאָה וְעַד־חֲמַר בַּתִּין מְאָה וְעַד־בַּתִּין מְשַׁח מְאָה וּמְלַח דִּי־לָא כְתָב׃ 7.23  כָּל־דִּי מִן־טַעַם אֱלָהּ שְׁמַיָּא יִתְעֲבֵד אַדְרַזְדָּא לְבֵית אֱלָהּ שְׁמַיָּא דִּי־לְמָה לֶהֱוֵא קְצַף עַל־מַלְכוּת מַלְכָּא וּבְנֹוהִי׃ 7.24  וּלְכֹם מְהֹודְעִין דִּי כָל־כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא זַמָּרַיָּא תָרָעַיָּא נְתִינַיָּא וּפָלְחֵי בֵּית אֱלָהָא דְנָה מִנְדָּה בְלֹו וַהֲלָךְ לָא שַׁלִּיט לְמִרְמֵא עֲלֵיהֹם׃ 7.25  וְאַנְתְּ עֶזְרָא כְּחָכְמַת אֱלָהָךְ דִּי־בִידָךְ מֶנִּי שָׁפְטִין וְדַיָּנִין דִּי־לֶהֱוֹן [דָּאֲנִין כ] (דָּאיְנִין ק) לְכָל־עַמָּה דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה לְכָל־יָדְעֵי דָּתֵי אֱלָהָךְ וְדִי לָא יָדַע תְּהֹודְעוּן׃ 7.26  וְכָל־דִּי־לָא לֶהֱוֵא עָבֵד דָּתָא דִי־אֱלָהָךְ וְדָתָא דִּי מַלְכָּא אָסְפַּרְנָא דִּינָה לֶהֱוֵא מִתְעֲבֵד מִנֵּהּ הֵן לְמֹות הֵן [לִשְׁרֹשׁוּ כ] (לִשְׁרֹשִׁי ק) הֵן־לַעֲנָשׁ נִכְסִין וְלֶאֱסוּרִין׃ פ 7.27  בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹותֵינוּ אֲשֶׁר נָתַן כָּזֹאת בְּלֵב הַמֶּלֶךְ לְפָאֵר אֶת־בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם׃ 7.28  וְעָלַי הִטָּה־חֶסֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְיֹועֲצָיו וּלְכָל־שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַגִּבֹּרִים וַאֲנִי הִתְחַזַּקְתִּי כְּיַד־יְהוָה אֱלֹהַי עָלַי וָאֶקְבְּצָה מִיִּשְׂרָאֵל רָאשִׁים לַעֲלֹות עִמִּי׃ פ

7.1  wAahar Hadbaarijm HaaAelaeH bmalkwt AartahxxastA maelaek-paaraas OaezraaA baen-xraajaaH baen-OazarjaaH baen-hilqijaaH׃ 7.2  baen-xxalwm baen-caadowq baen-AahijTwb׃ 7.3  baen-AamarjaaH baen-OazarjaaH baen-mraajowt׃ 7.4  baen-zrahjaaH baen-Ouzij baen-buqij׃ 7.5  baen-AabijxxwOa baen-pijnhaas baen-AaelOaazaar baen-AaHaron HakoHen HaaroAxx׃ 7.6  HwA OaezraaA OaalaaH mibaabael wHwA-soper maaHijr btowrat moxxaeH Aaxxaer-naatan jHwaaH AaeloHej jixraaAel wajitaen-low Hamaelaek kjad-jHwaaH AaeloHaajw Oaalaajw kol baqaaxxaatow׃ p 7.7  wajaOalw mibnej-jixraaAel wmin-HakoHanijm wHalwijim wHamxxorrijm wHaxxoOarijm wHantijnijm Aael-jrwxxaalaaim bixxnat-xxaebaO lAartahxxastA Hamaelaek׃ 7.8  wajaaboA jrwxxaalaim bahodaexx Hahamijxxij HijA xxnat HaxxbijOijt lamaelaek׃ 7.9  kij bAaehaad lahodaexx HaariAxxown HwA jsud HamaOalaaH mibaabael wbAaehaad lahodaexx Hahamijxxij baaA Aael-jrwxxaalaim kjad-AaeloHaajw HaTowbaaH Oaalaajw׃ 7.10  kij OaezraaA Hekijn lbaabow lidrowxx Aaet-towrat jHwaaH wlaOaxot wllamed bjixraaAel hoq wmixxpaaT׃ s 7.11  wzaeH parxxaegaen Hanixxtwaan Aaxxaer naatan Hamaelaek AartahxxastA lOaezraaA HakoHen Hasoper soper dibrej micwot-jHwaaH whuqaajw Oal-jixraaAel׃ p 7.12  AartahxxastA maelaek malkajaaA lOaezraaA kaaHanaaA saapar daataaA dij-AaelaaH xxmajaaA gmijr wkOaenaet׃ 7.13  minij xijm TOem dij kaal-mitnadab bmalkwtij min-OamaaH jixraaAel wkaaHanowHij wlewaajeA limHaak lijrwxxlaem Oimaak jHaak׃ 7.14  kaal-qaabel dij min-qaadaam malkaaA wxxibOat jaaOaToHij xxlijha lbaqaaraaA Oal-jHwd wlijrwxxlaem bdaat AaelaaHaak dij bijdaak׃ 7.15  wlHejbaalaaH ksap wdHab dij-malkaaA wjaaOaTowHij Hitnadabw laeAaelaaH jixraaAel dij bijrwxxlaem mixxkneH׃ 7.16  wkol ksap wdHab dij tHaxxkah bkol mdijnat baabael Oim Hitnadaabwt OamaaA wkaaHanajaaA mitnadbijn lbejt AaelaaHaHom dij bijrwxxlaem׃ 7.17  kaal-qaabel dnaaH AaasparnaaA tiqneA bkaspaaA dnaaH towrijn dikrijn Aimrijn wminhaatHown wniskejHown wtqaareb Himow Oal-madbhaaH dij bejt AaelaaHakom dij bijrwxxlaem׃ 7.18  wmaaH dij [Oalajik k] (Oalaak q) wOal- [Aaehajik k] (Aaehaak q) jijTab bixxAaar kaspaaA wdaHabaaH lmaeObad kirOwt AaelaaHakom taOabdwn׃ 7.19  wmaaAnajaaA dij-mitjaHabijn laak lpaalhaan bejt AaelaaHaak Haxxlem qaadaam AaelaaH jrwxxlaem׃ 7.20  wxxAaar haxxhwt bejt AaelaaHaak dij jipael-laak lmintan tinten min-bejt ginzej malkaaA׃ 7.21  wminij AanaaH AartahxxastA malkaaA xijm TOem lkol gizabrajaaA dij baOabar naHaraaH dij kaal-dij jixxAalaenkown OaezraaA kaaHanaaH saapar daataaA dij-AaelaaH xxmajaaA AaasparnaaA jitOabid׃ 7.22  Oad-ksap kakrijn mAaaH wOad-hinTijn korijn mAaaH wOad-hamar batijn mAaaH wOad-batijn mxxah mAaaH wmlah dij-laaA ktaab׃ 7.23  kaal-dij min-TaOam AaelaaH xxmajaaA jitOabed AadrazdaaA lbejt AaelaaH xxmajaaA dij-lmaaH laeHaeweA qcap Oal-malkwt malkaaA wbnowHij׃ 7.24  wlkom mHowdOijn dij kaal-kaaHanajaaA wlewaajeA zamaarajaaA taaraaOajaaA ntijnajaaA wpaalhej bejt AaelaaHaaA dnaaH mindaaH blow waHalaak laaA xxalijT lmirmeA OalejHom׃ 7.25  wAant OaezraaA khaakmat AaelaaHaak dij-bijdaak maenij xxaapTijn wdajaanijn dij-laeHaewon [daaAanijn k] (daaAjnijn q) lkaal-OamaaH dij baOabar naHaraaH lkaal-jaadOej daatej AaelaaHaak wdij laaA jaadaO tHowdOwn׃ 7.26  wkaal-dij-laaA laeHaeweA Oaabed daataaA dij-AaelaaHaak wdaataaA dij malkaaA AaasparnaaA dijnaaH laeHaeweA mitOabed mineH Hen lmowt Hen [lixxroxxw k] (lixxroxxij q) Hen-laOanaaxx niksijn wlaeAaeswrijn׃ p 7.27  baarwk jHwaaH AaeloHej Aabowtejnw Aaxxaer naatan kaazoAt bleb Hamaelaek lpaaAer Aaet-bejt jHwaaH Aaxxaer bijrwxxaalaaim׃ 7.28  wOaalaj HiTaaH-haesaed lipnej Hamaelaek wjowOacaajw wlkaal-xaarej Hamaelaek Hagiborijm waAanij Hithazaqtij kjad-jHwaaH AaeloHaj Oaalaj waaAaeqbcaaH mijixraaAel raaAxxijm laOalowt Oimij׃ p

7.1  ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך־פרס עזרא בן־שריה בן־עזריה בן־חלקיה׃ 7.2  בן־שלום בן־צדוק בן־אחיטוב׃ 7.3  בן־אמריה בן־עזריה בן־מריות׃ 7.4  בן־זרחיה בן־עזי בן־בקי׃ 7.5  בן־אבישוע בן־פינחס בן־אלעזר בן־אהרן הכהן הראש׃ 7.6  הוא עזרא עלה מבבל והוא־ספר מהיר בתורת משה אשר־נתן יהוה אלהי ישראל ויתן־לו המלך כיד־יהוה אלהיו עליו כל בקשתו׃ פ 7.7  ויעלו מבני־ישראל ומן־הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים אל־ירושלם בשנת־שבע לארתחשסתא המלך׃ 7.8  ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך׃ 7.9  כי באחד לחדש הראשון הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל־ירושלם כיד־אלהיו הטובה עליו׃ 7.10  כי עזרא הכין לבבו לדרוש את־תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט׃ ס 7.11  וזה ׀ פרשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הספר ספר דברי מצות־יהוה וחקיו על־ישראל׃ פ 7.12  ארתחשסתא מלך מלכיא לעזרא כהנא ספר דתא די־אלה שמיא גמיר וכענת׃ 7.13  מני שים טעם די כל־מתנדב במלכותי מן־עמה ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך׃ 7.14  כל־קבל די מן־קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח לבקרא על־יהוד ולירושלם בדת אלהך די בידך׃ 7.15  ולהיבלה כסף ודהב די־מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה׃ 7.16  וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם׃ 7.17  כל־קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה תורין ׀ דכרין אמרין ומנחתהון ונסכיהון ותקרב המו על־מדבחה די בית אלהכם די בירושלם׃ 7.18  ומה די [עליך כ] (עלך ק) ועל־ [אחיך כ] (אחך ק) ייטב בשאר כספא ודהבה למעבד כרעות אלהכם תעבדון׃ 7.19  ומאניא די־מתיהבין לך לפלחן בית אלהך השלם קדם אלה ירושלם׃ 7.20  ושאר חשחות בית אלהך די יפל־לך למנתן תנתן מן־בית גנזי מלכא׃ 7.21  ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם לכל גזבריא די בעבר נהרה די כל־די ישאלנכון עזרא כהנה ספר דתא די־אלה שמיא אספרנא יתעבד׃ 7.22  עד־כסף ככרין מאה ועד־חנטין כרין מאה ועד־חמר בתין מאה ועד־בתין משח מאה ומלח די־לא כתב׃ 7.23  כל־די מן־טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא די־למה להוא קצף על־מלכות מלכא ובנוהי׃ 7.24  ולכם מהודעין די כל־כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם׃ 7.25  ואנת עזרא כחכמת אלהך די־בידך מני שפטין ודינין די־להון [דאנין כ] (דאינין ק) לכל־עמה די בעבר נהרה לכל־ידעי דתי אלהך ודי לא ידע תהודעון׃ 7.26  וכל־די־לא להוא עבד דתא די־אלהך ודתא די מלכא אספרנא דינה להוא מתעבד מנה הן למות הן [לשרשו כ] (לשרשי ק) הן־לענש נכסין ולאסורין׃ פ 7.27  ברוך יהוה אלהי אבותינו אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את־בית יהוה אשר בירושלם׃ 7.28  ועלי הטה־חסד לפני המלך ויועציו ולכל־שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד־יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי׃ פ

7.1  wAhr Hdbrjm HAlH bmlkwt ArthxstA mlk-prs OzrA bn-xrjH bn-OzrjH bn-hlqjH׃ 7.2  bn-xlwm bn-cdwq bn-AhjTwb׃ 7.3  bn-AmrjH bn-OzrjH bn-mrjwt׃ 7.4  bn-zrhjH bn-Ozj bn-bqj׃ 7.5  bn-AbjxwO bn-pjnhs bn-AlOzr bn-AHrn HkHn HrAx׃ 7.6  HwA OzrA OlH mbbl wHwA-spr mHjr btwrt mxH Axr-ntn jHwH AlHj jxrAl wjtn-lw Hmlk kjd-jHwH AlHjw Oljw kl bqxtw׃ p 7.7  wjOlw mbnj-jxrAl wmn-HkHnjm wHlwjm wHmxrrjm wHxOrjm wHntjnjm Al-jrwxlm bxnt-xbO lArthxstA Hmlk׃ 7.8  wjbA jrwxlm bhdx Hhmjxj HjA xnt HxbjOjt lmlk׃ 7.9  kj bAhd lhdx HrAxwn HwA jsd HmOlH mbbl wbAhd lhdx Hhmjxj bA Al-jrwxlm kjd-AlHjw HTwbH Oljw׃ 7.10  kj OzrA Hkjn lbbw ldrwx At-twrt jHwH wlOxt wllmd bjxrAl hq wmxpT׃ s 7.11  wzH prxgn Hnxtwn Axr ntn Hmlk ArthxstA lOzrA HkHn Hspr spr dbrj mcwt-jHwH whqjw Ol-jxrAl׃ p 7.12  ArthxstA mlk mlkjA lOzrA kHnA spr dtA dj-AlH xmjA gmjr wkOnt׃ 7.13  mnj xjm TOm dj kl-mtndb bmlkwtj mn-OmH jxrAl wkHnwHj wlwjA lmHk ljrwxlm Omk jHk׃ 7.14  kl-qbl dj mn-qdm mlkA wxbOt jOTHj xljh lbqrA Ol-jHwd wljrwxlm bdt AlHk dj bjdk׃ 7.15  wlHjblH ksp wdHb dj-mlkA wjOTwHj Htndbw lAlH jxrAl dj bjrwxlm mxknH׃ 7.16  wkl ksp wdHb dj tHxkh bkl mdjnt bbl Om Htndbwt OmA wkHnjA mtndbjn lbjt AlHHm dj bjrwxlm׃ 7.17  kl-qbl dnH AsprnA tqnA bkspA dnH twrjn dkrjn Amrjn wmnhtHwn wnskjHwn wtqrb Hmw Ol-mdbhH dj bjt AlHkm dj bjrwxlm׃ 7.18  wmH dj [Oljk k] (Olk q) wOl- [Ahjk k] (Ahk q) jjTb bxAr kspA wdHbH lmObd krOwt AlHkm tObdwn׃ 7.19  wmAnjA dj-mtjHbjn lk lplhn bjt AlHk Hxlm qdm AlH jrwxlm׃ 7.20  wxAr hxhwt bjt AlHk dj jpl-lk lmntn tntn mn-bjt gnzj mlkA׃ 7.21  wmnj AnH ArthxstA mlkA xjm TOm lkl gzbrjA dj bObr nHrH dj kl-dj jxAlnkwn OzrA kHnH spr dtA dj-AlH xmjA AsprnA jtObd׃ 7.22  Od-ksp kkrjn mAH wOd-hnTjn krjn mAH wOd-hmr btjn mAH wOd-btjn mxh mAH wmlh dj-lA ktb׃ 7.23  kl-dj mn-TOm AlH xmjA jtObd AdrzdA lbjt AlH xmjA dj-lmH lHwA qcp Ol-mlkwt mlkA wbnwHj׃ 7.24  wlkm mHwdOjn dj kl-kHnjA wlwjA zmrjA trOjA ntjnjA wplhj bjt AlHA dnH mndH blw wHlk lA xljT lmrmA OljHm׃ 7.25  wAnt OzrA khkmt AlHk dj-bjdk mnj xpTjn wdjnjn dj-lHwn [dAnjn k] (dAjnjn q) lkl-OmH dj bObr nHrH lkl-jdOj dtj AlHk wdj lA jdO tHwdOwn׃ 7.26  wkl-dj-lA lHwA Obd dtA dj-AlHk wdtA dj mlkA AsprnA djnH lHwA mtObd mnH Hn lmwt Hn [lxrxw k] (lxrxj q) Hn-lOnx nksjn wlAswrjn׃ p 7.27  brwk jHwH AlHj Abwtjnw Axr ntn kzAt blb Hmlk lpAr At-bjt jHwH Axr bjrwxlm׃ 7.28  wOlj HTH-hsd lpnj Hmlk wjwOcjw wlkl-xrj Hmlk Hgbrjm wAnj Hthzqtj kjd-jHwH AlHj Olj wAqbcH mjxrAl rAxjm lOlwt Omj׃ p

7.1  Post haec autem in regno Arta xerxis regis Persarum, Esdras fi lius Saraiae filii Azariae filii Helciae 7.2  filii Sellum filii Sadoc filii Achitob 7.3  filii Amariae filii Azariae filii Meraioth 7.4  filii Zaraiae filii Ozi filii Bocci 7.5  filii Abisue filii Phinees filii Eleazar filii Aaron summi sacerdotis, 7.6  ipse Esdras ascendit de Babylone et ipse scriba velox in lege Moysi, quam dedit Dominus, Deus Israel. Cumque manus Domini Dei eius esset super eum, dedit ei rex omnem petitionem eius. 7.7  Et ascenderunt de filiis Israel et de filiis sacerdotum et de filiis Levitarum et de cantoribus et de ianitoribus et de oblatis in Ierusalem, anno septimo Artaxerxis regis. 7.8  Venit in Ierusalem mense quinto, ipse est annus septimus regis. 7.9  In primo die mensis primi coepit ascendere de Babylone et in primo die mensis quinti venit in Ierusalem, iuxta manum Dei sui bonam super se. 7.10  Esdras enim applicavit cor suum, ut investigaret et impleret legem Domini et faceret et doceret in Israel praeceptum et iudicium. 7.11  Hoc est autem exemplar epistulae, quam dedit rex Artaxerxes Esdrae sacerdoti, scribae erudito in mandatis Domini et praeceptis eius in Israel. 7.12  “ Artaxerxes rex regum Esdrae sacerdoti, scribae legis Dei caeli, salutem. 7.13  A me decretum est, ut cuicumque placuerit in regno meo de populo Israel et de sacerdotibus eius et de Levitis ire in Ierusalem, tecum vadat. 7.14  A facie enim regis et septem consiliatorum eius missus es, ut visites Iudaeam et Ierusalem secundum legem Dei tui, quae est in manu tua, 7.15  et ut feras argentum et aurum, quod rex et consiliatores eius sponte obtulerunt Deo Israel, cuius in Ierusalem tabernaculum est. 7.16  Et omne argentum et aurum, quodcumque inveneris in universa provincia Babylonis simul cum oblationibus sponte oblatis a populo et a sacerdotibus pro domo Dei sui, quae est in Ierusalem, 7.17  igitur studiose eme de hac pecunia boves, arietes, agnos et oblationes et libamina eorum et offer ea super altare templi Dei vestri, quod est in Ierusalem. 7.18  Sed et, si quid tibi et fratribus tuis placuerit de reliquo argento et auro ut faciatis iuxta voluntatem Dei vestri, facite. 7.19  Vasa quoque, quae dantur tibi in ministerium domus Dei tui, trade in conspectu Dei in Ierusalem. 7.20  Sed et cetera, quibus opus fuerit in domum Dei tui, quantumcumque necesse est ut expendas, dabitur ab aerario regis. 7.21  Et ego Artaxerxes rex statui atque decrevi omnibus custodibus arcae publicae, qui sunt trans flumen, ut quodcumque petierit a vobis Esdras sacerdos, scriba legis Dei caeli, absque mora detis 7.22  usque ad argenti talenta centum et usque ad frumenti coros centum et usque ad vini batos centum et usque ad batos olei centum; sal vero absque mensura. 7.23  Omne, quod requirit Deus caeli, tribuatur diligenter in domo Dei caeli, ne forte irascatur contra regnum regis et filiorum eius. 7.24  Vobis quoque notum facimus de universis sacerdotibus et Levitis et cantoribus et ianitoribus, oblatis et ministris domus Dei huius, ut tributum et annonas et vectigal non habeatis potestatem imponendi super eos. 7.25  Tu autem, Esdra, secundum sapientiam Dei tui, quae est in manu tua, constitue praesides et iudices, ut iudicent omni populo, qui est trans flumen, his videlicet, qui noverunt legem Dei tui; sed et imperitos docete. 7.26  Et omnis, qui non fecerit legem Dei tui et legem regis diligenter, iudicium erit de eo, sive in mortem sive in exsilium sive in damnum substantiae eius vel certe in carcerem ”. 7.27  Benedictus Dominus, Deus patrum nostrorum, qui dedit hoc in corde regis, ut glorificaret domum Domini, quae est in Ierusalem, 7.28  et in me inclinavit misericordiam regis et consiliariorum eius et cunctorum principum eius potentium. Et ego confortatus manu Domini Dei mei, quae erat in me, congregavi de Israel principes, qui ascenderent mecum.

8.1  καὶ οὗτοι οἱ ἄρχοντες πατριῶν αὐτῶν οἱ ὁδηγοὶ ἀναβαίνοντες μετ' ἐμοῦ ἐν βασιλείᾳ αρθασασθα τοῦ βασιλέως βαβυλῶνος 8.2  ἀπὸ υἱῶν φινεες γηρσωμ ἀπὸ υἱῶν ιθαμαρ δανιηλ ἀπὸ υἱῶν δαυιδ ατους 8.3  ἀπὸ υἱῶν σαχανια ἀπὸ υἱῶν φορος ζαχαριας καὶ μετ' αὐτοῦ τὸ σύστρεμμα ἑκατὸν καὶ πεντήκοντα 8.4  ἀπὸ υἱῶν φααθμωαβ ελιανα υἱὸς ζαραια καὶ μετ' αὐτοῦ διακόσιοι τὰ ἀρσενικά 8.5  ἀπὸ υἱῶν ζαθοης σεχενιας υἱὸς αζιηλ καὶ μετ' αὐτοῦ τριακόσιοι τὰ ἀρσενικά 8.6  καὶ ἀπὸ υἱῶν αδιν ωβηθ υἱὸς ιωναθαν καὶ μετ' αὐτοῦ πεντήκοντα τὰ ἀρσενικά 8.7  καὶ ἀπὸ υἱῶν ηλαμ ιεσια υἱὸς αθελια καὶ μετ' αὐτοῦ ἑβδομήκοντα τὰ ἀρσενικά 8.8  καὶ ἀπὸ υἱῶν σαφατια ζαβδια υἱὸς μιχαηλ καὶ μετ' αὐτοῦ ὀγδοήκοντα τὰ ἀρσενικά 8.9  καὶ ἀπὸ υἱῶν ιωαβ αβαδια υἱὸς ιιηλ καὶ μετ' αὐτοῦ διακόσιοι δέκα ὀκτὼ τὰ ἀρσενικά 8.10  καὶ ἀπὸ υἱῶν βαανι σαλιμουθ υἱὸς ιωσεφια καὶ μετ' αὐτοῦ ἑκατὸν ἑξήκοντα τὰ ἀρσενικά 8.11  καὶ ἀπὸ υἱῶν βαβι ζαχαρια υἱὸς βαβι καὶ μετ' αὐτοῦ ἑβδομήκοντα ὀκτὼ τὰ ἀρσενικά 8.12  καὶ ἀπὸ υἱῶν ασγαδ ιωαναν υἱὸς ακαταν καὶ μετ' αὐτοῦ ἑκατὸν δέκα τὰ ἀρσενικά 8.13  καὶ ἀπὸ υἱῶν αδωνικαμ ἔσχατοι καὶ ταῦτα τὰ ὀνόματα αὐτῶν αλιφαλατ ιιηλ καὶ σαμαια καὶ μετ' αὐτῶν ἑξήκοντα τὰ ἀρσενικά 8.14  καὶ ἀπὸ υἱῶν βαγο ουθι καὶ μετ' αὐτοῦ ἑβδομήκοντα τὰ ἀρσενικά 8.15  καὶ συνῆξα αὐτοὺς πρὸς τὸν ποταμὸν τὸν ἐρχόμενον πρὸς τὸν ευι καὶ παρενεβάλομεν ἐκεῖ ἡμέρας τρεῖς καὶ συνῆκα ἐν τῷ λαῷ καὶ ἐν τοῖς ἱερεῦσιν καὶ ἀπὸ υἱῶν λευι οὐχ εὗρον ἐκεῖ 8.16  καὶ ἀπέστειλα τῷ ελεαζαρ τῷ αριηλ τῷ σαμαια καὶ τῷ αλωναμ καὶ τῷ ιαριβ καὶ τῷ ελναθαν καὶ τῷ ναθαν καὶ τῷ ζαχαρια καὶ τῷ μεσουλαμ ἄνδρας καὶ τῷ ιωαριβ καὶ τῷ ελναθαν συνίοντας 8.17  καὶ ἐξήνεγκα αὐτοὺς ἐπὶ ἄρχοντος ἐν ἀργυρίῳ τοῦ τόπου καὶ ἔθηκα ἐν στόματι αὐτῶν λόγους λαλῆσαι πρὸς τοὺς ἀδελφοὺς αὐτῶν τοὺς ναθινιμ ἐν ἀργυρίῳ τοῦ τόπου τοῦ ἐνέγκαι ἡμῖν ᾄδοντας εἰς οἶκον θεοῦ ἡμῶν 8.18  καὶ ἤλθοσαν ἡμῖν ὡς χεὶρ θεοῦ ἡμῶν ἀγαθὴ ἐφ' ἡμᾶς ἀνὴρ σαχωλ ἀπὸ υἱῶν μοολι υἱοῦ λευι υἱοῦ ισραηλ καὶ ἀρχὴν ἤλθοσαν υἱοὶ αὐτοῦ καὶ ἀδελφοὶ αὐτοῦ ὀκτωκαίδεκα 8.19  καὶ τὸν ασεβια καὶ τὸν ωσαιαν ἀπὸ υἱῶν μεραρι ἀδελφοὶ αὐτοῦ καὶ υἱοὶ αὐτῶν εἴκοσι 8.20  καὶ ἀπὸ τῶν ναθινιμ ὧν ἔδωκεν δαυιδ καὶ οἱ ἄρχοντες εἰς δουλείαν τῶν λευιτῶν ναθινιμ διακόσιοι καὶ εἴκοσι πάντες συνήχθησαν ἐν ὀνόμασιν 8.21  καὶ ἐκάλεσα ἐκεῖ νηστείαν ἐπὶ τὸν ποταμὸν αουε τοῦ ταπεινωθῆναι ἐνώπιον θεοῦ ἡμῶν ζητῆσαι παρ' αὐτοῦ ὁδὸν εὐθεῖαν ἡμῖν καὶ τοῖς τέκνοις ἡμῶν καὶ πάσῃ τῇ κτήσει ἡμῶν 8.22  ὅτι ᾐσχύνθην αἰτήσασθαι παρὰ τοῦ βασιλέως δύναμιν καὶ ἱππεῖς σῶσαι ἡμᾶς ἀπὸ ἐχθροῦ ἐν τῇ ὁδῷ ὅτι εἴπαμεν τῷ βασιλεῖ λέγοντες χεὶρ τοῦ θεοῦ ἡμῶν ἐπὶ πάντας τοὺς ζητοῦντας αὐτὸν εἰς ἀγαθόν καὶ κράτος αὐτοῦ καὶ θυμὸς αὐτοῦ ἐπὶ πάντας ἐγκαταλείποντας αὐτόν 8.23  καὶ ἐνηστεύσαμεν καὶ ἐζητήσαμεν παρὰ τοῦ θεοῦ ἡμῶν περὶ τούτου καὶ ἐπήκουσεν ἡμῖν 8.24  καὶ διέστειλα ἀπὸ ἀρχόντων τῶν ἱερέων δώδεκα τῷ σαραια ασαβια καὶ μετ' αὐτῶν ἀπὸ ἀδελφῶν αὐτῶν δέκα 8.25  καὶ ἔστησα αὐτοῖς τὸ ἀργύριον καὶ τὸ χρυσίον καὶ τὰ σκεύη ἀπαρχῆς οἴκου θεοῦ ἡμῶν ἃ ὕψωσεν ὁ βασιλεὺς καὶ οἱ σύμβουλοι αὐτοῦ καὶ οἱ ἄρχοντες αὐτοῦ καὶ πᾶς ισραηλ οἱ εὑρισκόμενοι 8.26  καὶ ἔστησα ἐπὶ χεῖρας αὐτῶν ἀργυρίου τάλαντα ἑξακόσια καὶ πεντήκοντα καὶ σκεύη ἀργυρᾶ ἑκατὸν καὶ τάλαντα χρυσίου ἑκατὸν 8.27  καὶ καφουρη χρυσοῖ εἴκοσι εἰς τὴν ὁδὸν χαμανιμ χίλιοι καὶ σκεύη χαλκοῦ στίλβοντος ἀγαθοῦ διάφορα ἐπιθυμητὰ ἐν χρυσίῳ 8.28  καὶ εἶπα πρὸς αὐτούς ὑμεῖς ἅγιοι τῷ κυρίῳ καὶ τὰ σκεύη ἅγια καὶ τὸ ἀργύριον καὶ τὸ χρυσίον ἑκούσια τῷ κυρίῳ θεῷ πατέρων ὑμῶν 8.29  ἀγρυπνεῖτε καὶ τηρεῖτε ἕως στῆτε ἐνώπιον ἀρχόντων τῶν ἱερέων καὶ τῶν λευιτῶν καὶ τῶν ἀρχόντων τῶν πατριῶν ἐν ιερουσαλημ εἰς σκηνὰς οἴκου κυρίου 8.30  καὶ ἐδέξαντο οἱ ἱερεῖς καὶ οἱ λευῖται σταθμὸν τοῦ ἀργυρίου καὶ τοῦ χρυσίου καὶ τῶν σκευῶν ἐνεγκεῖν εἰς ιερουσαλημ εἰς οἶκον θεοῦ ἡμῶν 8.31  καὶ ἐξήραμεν ἀπὸ τοῦ ποταμοῦ αουε ἐν τῇ δωδεκάτῃ τοῦ μηνὸς τοῦ πρώτου τοῦ ἐλθεῖν εἰς ιερουσαλημ καὶ χεὶρ θεοῦ ἡμῶν ἦν ἐφ' ἡμῖν καὶ ἐρρύσατο ἡμᾶς ἀπὸ χειρὸς ἐχθροῦ καὶ πολεμίου ἐν τῇ ὁδῷ 8.32  καὶ ἤλθομεν εἰς ιερουσαλημ καὶ ἐκαθίσαμεν ἐκεῖ ἡμέρας τρεῖς 8.33  καὶ ἐγενήθη τῇ ἡμέρᾳ τῇ τετάρτῃ ἐστήσαμεν τὸ ἀργύριον καὶ τὸ χρυσίον καὶ τὰ σκεύη ἐν οἴκῳ θεοῦ ἡμῶν ἐπὶ χεῖρα μεριμωθ υἱοῦ ουρια τοῦ ἱερέως καὶ μετ' αὐτοῦ ελεαζαρ υἱὸς φινεες καὶ μετ' αὐτῶν ιωζαβαδ υἱὸς ἰησοῦ καὶ νωαδια υἱὸς βαναια οἱ λευῖται 8.34  ἐν ἀριθμῷ καὶ ἐν σταθμῷ τὰ πάντα καὶ ἐγράφη πᾶς ὁ σταθμός ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ 8.35  οἱ ἐλθόντες ἀπὸ τῆς αἰχμαλωσίας υἱοὶ τῆς παροικίας προσήνεγκαν ὁλοκαυτώσεις τῷ θεῷ ισραηλ μόσχους δώδεκα περὶ παντὸς ισραηλ κριοὺς ἐνενήκοντα ἕξ ἀμνοὺς ἑβδομήκοντα καὶ ἑπτά χιμάρους περὶ ἁμαρτίας δώδεκα τὰ πάντα ὁλοκαυτώματα τῷ κυρίῳ 8.36  καὶ ἔδωκαν τὸ νόμισμα τοῦ βασιλέως τοῖς διοικηταῖς τοῦ βασιλέως καὶ ἐπάρχοις πέραν τοῦ ποταμοῦ καὶ ἐδόξασαν τὸν λαὸν καὶ τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ

8.1  kai oytoi oi archontes patriohn aytohn oi odehgoi anabainontes met' emoy en basileia arthasastha toy basileohs babylohnos 8.2  apo yiohn phinees gehrsohm apo yiohn ithamar daniehl apo yiohn dayid atoys 8.3  apo yiohn sachania apo yiohn phoros zacharias kai met' aytoy to systremma ekaton kai pentehkonta 8.4  apo yiohn phaathmohab eliana yios zaraia kai met' aytoy diakosioi ta arsenika 8.5  apo yiohn zathoehs sechenias yios aziehl kai met' aytoy triakosioi ta arsenika 8.6  kai apo yiohn adin ohbehth yios iohnathan kai met' aytoy pentehkonta ta arsenika 8.7  kai apo yiohn ehlam iesia yios athelia kai met' aytoy ebdomehkonta ta arsenika 8.8  kai apo yiohn saphatia zabdia yios michaehl kai met' aytoy ogdoehkonta ta arsenika 8.9  kai apo yiohn iohab abadia yios iiehl kai met' aytoy diakosioi deka oktoh ta arsenika 8.10  kai apo yiohn baani salimoyth yios iohsephia kai met' aytoy ekaton exehkonta ta arsenika 8.11  kai apo yiohn babi zacharia yios babi kai met' aytoy ebdomehkonta oktoh ta arsenika 8.12  kai apo yiohn asgad iohanan yios akatan kai met' aytoy ekaton deka ta arsenika 8.13  kai apo yiohn adohnikam eschatoi kai tayta ta onomata aytohn aliphalat iiehl kai samaia kai met' aytohn exehkonta ta arsenika 8.14  kai apo yiohn bago oythi kai met' aytoy ebdomehkonta ta arsenika 8.15  kai synehxa aytoys pros ton potamon ton erchomenon pros ton eyi kai parenebalomen ekei ehmeras treis kai synehka en toh laoh kai en tois iereysin kai apo yiohn leyi oych eyron ekei 8.16  kai apesteila toh eleazar toh ariehl toh samaia kai toh alohnam kai toh iarib kai toh elnathan kai toh nathan kai toh zacharia kai toh mesoylam andras kai toh ioharib kai toh elnathan syniontas 8.17  kai exehnegka aytoys epi archontos en argyrioh toy topoy kai ethehka en stomati aytohn logoys lalehsai pros toys adelphoys aytohn toys nathinim en argyrioh toy topoy toy enegkai ehmin adontas eis oikon theoy ehmohn 8.18  kai ehlthosan ehmin ohs cheir theoy ehmohn agatheh eph' ehmas anehr sachohl apo yiohn mooli yioy leyi yioy israehl kai archehn ehlthosan yioi aytoy kai adelphoi aytoy oktohkaideka 8.19  kai ton asebia kai ton ohsaian apo yiohn merari adelphoi aytoy kai yioi aytohn eikosi 8.20  kai apo tohn nathinim ohn edohken dayid kai oi archontes eis doyleian tohn leyitohn nathinim diakosioi kai eikosi pantes synehchthehsan en onomasin 8.21  kai ekalesa ekei nehsteian epi ton potamon aoye toy tapeinohthehnai enohpion theoy ehmohn zehtehsai par' aytoy odon eytheian ehmin kai tois teknois ehmohn kai paseh teh ktehsei ehmohn 8.22  oti ehschynthehn aitehsasthai para toy basileohs dynamin kai ippeis sohsai ehmas apo echthroy en teh odoh oti eipamen toh basilei legontes cheir toy theoy ehmohn epi pantas toys zehtoyntas ayton eis agathon kai kratos aytoy kai thymos aytoy epi pantas egkataleipontas ayton 8.23  kai enehsteysamen kai ezehtehsamen para toy theoy ehmohn peri toytoy kai epehkoysen ehmin 8.24  kai diesteila apo archontohn tohn iereohn dohdeka toh saraia asabia kai met' aytohn apo adelphohn aytohn deka 8.25  kai estehsa aytois to argyrion kai to chrysion kai ta skeyeh aparchehs oikoy theoy ehmohn a ypsohsen o basileys kai oi symboyloi aytoy kai oi archontes aytoy kai pas israehl oi eyriskomenoi 8.26  kai estehsa epi cheiras aytohn argyrioy talanta exakosia kai pentehkonta kai skeyeh argyra ekaton kai talanta chrysioy ekaton 8.27  kai kaphoyreh chrysoi eikosi eis tehn odon chamanim chilioi kai skeyeh chalkoy stilbontos agathoy diaphora epithymehta en chrysioh 8.28  kai eipa pros aytoys ymeis agioi toh kyrioh kai ta skeyeh agia kai to argyrion kai to chrysion ekoysia toh kyrioh theoh paterohn ymohn 8.29  agrypneite kai tehreite eohs stehte enohpion archontohn tohn iereohn kai tohn leyitohn kai tohn archontohn tohn patriohn en ieroysalehm eis skehnas oikoy kyrioy 8.30  kai edexanto oi iereis kai oi leyitai stathmon toy argyrioy kai toy chrysioy kai tohn skeyohn enegkein eis ieroysalehm eis oikon theoy ehmohn 8.31  kai exehramen apo toy potamoy aoye en teh dohdekateh toy mehnos toy prohtoy toy elthein eis ieroysalehm kai cheir theoy ehmohn ehn eph' ehmin kai errysato ehmas apo cheiros echthroy kai polemioy en teh odoh 8.32  kai ehlthomen eis ieroysalehm kai ekathisamen ekei ehmeras treis 8.33  kai egenehtheh teh ehmera teh tetarteh estehsamen to argyrion kai to chrysion kai ta skeyeh en oikoh theoy ehmohn epi cheira merimohth yioy oyria toy iereohs kai met' aytoy eleazar yios phinees kai met' aytohn iohzabad yios iehsoy kai nohadia yios banaia oi leyitai 8.34  en arithmoh kai en stathmoh ta panta kai egrapheh pas o stathmos en toh kairoh ekeinoh 8.35  oi elthontes apo tehs aichmalohsias yioi tehs paroikias prosehnegkan olokaytohseis toh theoh israehl moschoys dohdeka peri pantos israehl krioys enenehkonta ex amnoys ebdomehkonta kai epta chimaroys peri amartias dohdeka ta panta olokaytohmata toh kyrioh 8.36  kai edohkan to nomisma toy basileohs tois dioikehtais toy basileohs kai eparchois peran toy potamoy kai edoxasan ton laon kai ton oikon toy theoy

8.1  Folgendes sind die Familienhäupter und ihre Geschlechtsregister, die mit mir von Babel heraufzogen zu der Zeit, als der König Artasasta regierte. 8.2  Von den Kindern Pinehas: Gersom. Von den Kindern Itamars: Daniel. Von den Kindern Davids: Hattus, aus den Kindern Sechanjas. 8.3  Von den Kindern Parhosch: Sacharja und mit ihm die Eingeschriebenen männlichen Geschlechts, 150. 8.4  Von den Kindern Pachat-Moabs: Eljehoenai, der Sohn Serajas, und mit ihm 200 männlichen Geschlechts. 8.5  Von den Kindern Sattus: Sechanja, der Sohn Jehasiels, und mit ihm 300 männlichen Geschlechts. 8.6  Von den Kindern Adins: Ebed, der Sohn Jonatans, und mit ihm 50 männlichen Geschlechts. 8.7  Von den Kindern Elams: Jesaja, der Sohn Ataljas, und mit ihm 70 männlichen Geschlechts. 8.8  Von den Kindern Sephatjas: Sebadja, der Sohn Michaels, und mit ihm 80 männlichen Geschlechts. 8.9  Von den Kindern Joabs: Obadja, der Sohn Jehiels, und mit ihm 218 männlichen Geschlechts. 8.10  Von den Kindern Banis: Selomit, der Sohn Josiphjas, und mit ihm 160 männlichen Geschlechts. 8.11  Von den Kindern Bebais: Sacharja, der Sohn Bebais, und mit ihm 28 männlichen Geschlechts. 8.12  Von den Kindern Asgads: Johanan, der Sohn Hakkatans, und mit ihm 110 männlichen Geschlechts. 8.13  Von den letzten Kindern Adonikams, welche also hießen: Eliphelet, Jechiel und Semaja, und mit ihnen 60 männlichen Geschlechts. 8.14  Von den Kindern Bigvais: Utai und Sabbud und mit ihnen 70 männlichen Geschlechts. 8.15  Und ich versammelte sie an dem Fluß, der gen Ahava fließt; und wir bleiben drei Tage lang daselbst. Und als ich auf das Volk und die Priester acht hatte, fand ich keinen Leviten daselbst. 8.16  Da ließ ich die Obersten Elieser, Uriel, Semaja, Elnatan, Jarib, Elnatan, Natan, Sacharja und Mesullam rufen und die Lehrer Jojarib und Elnatan. 8.17  Denen gab ich Befehl an Iddo, den Obersten in dem Ort Kasiphja, und legte die Worte in ihren Mund, die sie mit Iddo und seinen Brüdern und den Tempeldienern in der Ortschaft Kasiphja reden sollten, damit sie uns Diener für das Haus unsres Gottes herbrächten. 8.18  Die brachten uns, dank der guten Hand unsres Gottes über uns, einen klugen Mann aus den Kindern Machlis, des Sohnes Levis, des Sohnes Israels, nämlich Serebja, samt seinen Söhnen und seinen Brüdern, 18 Mann ; 8.19  und Hasabja und mit ihm Jesaja, von den Kindern Meraris, samt seinen Brüdern und ihren Söhnen, 20 Mann : 8.20  und von den Tempeldienern, welche David und die Fürsten zum Dienste der Leviten bestimmt hatten, 220 Tempeldiener, alle mit Namen genannt. 8.21  Und ich ließ dort an dem Fluß Ahava ein Fasten ausrufen, daß wir uns demütigten vor unsrem Gott, um von ihm eine glückliche Reise für uns und unsre Kinder und alle unsre Habe zu erflehen. 8.22  Denn ich schämte mich, vom König ein Heer und Reiter anzufordern, die uns wider die Feinde auf dem Wege helfen könnten; denn wir hatten dem König gesagt: Die Hand unsres Gottes ist über allen, die ihn suchen, zu ihrem Besten; seine Stärke aber und sein Zorn sind gegen alle, die ihn verlassen! 8.23  Also fasteten wir und erflehten solches von unserem Gott; und er erhörte uns. 8.24  Und ich sonderte von den obersten Priestern zwölf aus, nämlich Serebja und Hasabja und mit ihnen zehn aus ihren Brüdern, 8.25  und wog ihnen das Silber, das Gold und die Geräte dar, das Hebopfer für das Haus unsres Gottes, welches der König und seine Räte und Fürsten und ganz Israel, das zugegen war, zum Hebopfer gegeben hatten. 8.26  Ich wog ihnen aber dar in ihre Hand: an Silber sechshundertfünfzig Talente, und an silbernen Geräten hundert Talente, und an Gold hundert Talente. 8.27  Auch zwanzig goldene Becher, die waren tausend Dareiken wert, und zwei Geräte von goldglänzendem, gutem Erz, kostbar wie Gold. 8.28  Und ich sprach zu ihnen: Ihr seid dem HERRN heilig; und die Geräte sind auch heilig, und das Silber und Gold ist dem HERRN, dem Gott eurer Väter, freiwillig gegeben. 8.29  So verwahret es sorgfältig, bis ihr es darwägen werdet vor den obersten Priestern und Leviten und den obersten Vätern von Israel zu Jerusalem, in den Kammern des Hauses des HERRN! 8.30  Da nahmen die Priester und Leviten das dargewogene Silber und Gold und die Geräte, um sie gen Jerusalem zum Hause unseres Gottes zu bringen. 8.31  Also brachen wir von dem Flusse Ahava auf, am zwölften Tage des ersten Monats, um gen Jerusalem zu ziehen; und die Hand unsres Gottes war über uns und errettete uns von der Hand der Feinde und Wegelagerer. 8.32  Und wir kamen nach Jerusalem und ruhten daselbst drei Tage lang aus. 8.33  Aber am vierten Tage wurden das Silber und das Gold und die Geräte in dem Hause unsres Gottes dargewogen in die Hand Meremots, des Sohnes Urijas, des Priesters (mit ihm war auch Eleasar, der Sohn Pinehas, und mit ihnen Josabad, der Sohn Jesuas, und Noadja, der Sohn Binnuis, die Leviten), 8.34  alles nach Anzahl und Gewicht; und das ganze Gewicht ward damals aufgeschrieben. 8.35  Und die Kinder der Gefangenschaft, die aus der Gefangenschaft gekommen waren, opferten dem Gott Israels Brandopfer, zwölf Farren für ganz Israel, sechsundneunzig Widder, siebenundsiebzig Lämmer, zwölf Böcke zum Sündopfer; alles als Brandopfer dem HERRN. 8.36  Und sie übergaben des Königs Befehl den Statthaltern des Königs und den Landpflegern diesseits des Stromes. Da halfen diese dem Volk und dem Hause Gottes.

8.1  וְאֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבֹתֵיהֶם וְהִתְיַחְשָׂם הָעֹלִים עִמִּי בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ מִבָּבֶל׃ ס 8.2  מִבְּנֵי פִינְחָס גֵּרְשֹׁם ס מִבְּנֵי אִיתָמָר דָּנִיֵּאל ס מִבְּנֵי דָוִיד חַטּוּשׁ׃ ס 8.3  מִבְּנֵי שְׁכַנְיָה ס מִבְּנֵי פַרְעֹשׁ זְכַרְיָה וְעִמֹּו הִתְיַחֵשׂ לִזְכָרִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים׃ ס 8.4  מִבְּנֵי פַּחַת מֹואָב אֶלְיְהֹועֵינַי בֶּן־זְרַחְיָה וְעִמֹּו מָאתַיִם הַזְּכָרִים׃ ס 8.5  מִבְּנֵי שְׁכַנְיָה בֶּן־יַחֲזִיאֵל וְעִמֹּו שְׁלֹשׁ מֵאֹות הַזְּכָרִים׃ ס 8.6  וּמִבְּנֵי עָדִין עֶבֶד בֶּן־יֹונָתָן וְעִמֹּו חֲמִשִּׁים הַזְּכָרִים׃ ס 8.7  וּמִבְּנֵי עֵילָם יְשַׁעְיָה בֶּן־עֲתַלְיָה וְעִמֹּו שִׁבְעִים הַזְּכָרִים׃ ס 8.8  וּמִבְּנֵי שְׁפַטְיָה זְבַדְיָה בֶּן־מִיכָאֵל וְעִמֹּו שְׁמֹנִים הַזְּכָרִים׃ ס 8.9  מִבְּנֵי יֹואָב עֹבַדְיָה בֶּן־יְחִיאֵל וְעִמֹּו מָאתַיִם וּשְׁמֹנָה עָשָׂר הַזְּכָרִים׃ ס 8.10  וּמִבְּנֵי שְׁלֹומִית בֶּן־יֹוסִפְיָה וְעִמֹּו מֵאָה וְשִׁשִּׁים הַזְּכָרִים׃ ס 8.11  וּמִבְּנֵי בֵבַי זְכַרְיָה בֶּן־בֵּבָי וְעִמֹּו עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה הַזְּכָרִים׃ ס 8.12  וּמִבְּנֵי עַזְגָּד יֹוחָנָן בֶּן־הַקָּטָן וְעִמֹּו מֵאָה וַעֲשָׂרָה הַזְּכָרִים׃ ס 8.13  וּמִבְּנֵי אֲדֹנִיקָם אַחֲרֹנִים וְאֵלֶּה שְׁמֹותָם אֱלִיפֶלֶט יְעִיאֵל וּשְׁמַעְיָה וְעִמָּהֶם שִׁשִּׁים הַזְּכָרִים׃ ס 8.14  וּמִבְּנֵי בִגְוַי עוּתַי [וְזָבוּד כ] (וְזַכּוּר ק) וְעִמֹּו שִׁבְעִים הַזְּכָרִים׃ פ 8.15  וָאֶקְבְּצֵם אֶל־הַנָּהָר הַבָּא אֶל־אַהֲוָא וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא־מָצָאתִי שָׁם׃ 8.16  וָאֶשְׁלְחָה לֶאֱלִיעֶזֶר לַאֲרִיאֵל לִשְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָן וּלְיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן וּלְנָתָן וְלִזְכַרְיָה וְלִמְשֻׁלָּם רָאשִׁים וּלְיֹויָרִיב וּלְאֶלְנָתָן מְבִינִים ׃ 8.17  [וָאֹוצִאָה כ] (וָאֲצַוֶּה ק) אֹותָם עַל־אִדֹּו הָרֹאשׁ בְּכָסִפְיָא הַמָּקֹום וָאָשִׂימָה בְּפִיהֶם דְּבָרִים לְדַבֵּר אֶל־אִדֹּו אָחִיו [הַנְּתוּנִים כ] (הַנְּתִינִים ק) בְּכָסִפְיָא הַמָּקֹום לְהָבִיא־לָנוּ מְשָׁרְתִים לְבֵית אֱלֹהֵינוּ׃ 8.18  וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד־אֱלֹהֵינוּ הַטֹּובָה עָלֵינוּ אִישׁ שֶׂכֶל מִבְּנֵי מַחְלִי בֶּן־לֵוִי בֶּן־יִשְׂרָאֵל וְשֵׁרֵבְיָה וּבָנָיו וְאֶחָיו שְׁמֹנָה עָשָׂר׃ 8.19  וְאֶת־חֲשַׁבְיָה וְאִתֹּו יְשַׁעְיָה מִבְּנֵי מְרָרִי אֶחָיו וּבְנֵיהֶם עֶשְׂרִים׃ ס 8.20  וּמִן־הַנְּתִינִים שֶׁנָּתַן דָּוִיד וְהַשָּׂרִים לַעֲבֹדַת הַלְוִיִּם נְתִינִים מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים כֻּלָּם נִקְּבוּ בְשֵׁמֹות׃ 8.21  וָאֶקְרָא שָׁם צֹום עַל־הַנָּהָר אַהֲוָא לְהִתְעַנֹּות לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לָנוּ וּלְטַפֵּנוּ וּלְכָל־רְכוּשֵׁנוּ׃ 8.22  כִּי בֹשְׁתִּי לִשְׁאֹול מִן־הַמֶּלֶךְ חַיִל וּפָרָשִׁים לְעָזְרֵנוּ מֵאֹויֵב בַּדָּרֶךְ כִּי־אָמַרְנוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר יַד־אֱלֹהֵינוּ עַל־כָּל־מְבַקְשָׁיו לְטֹובָה וְעֻזֹּו וְאַפֹּו עַל כָּל־עֹזְבָיו׃ 8.23  וַנָּצוּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ עַל־זֹאת וַיֵּעָתֵר לָנוּ׃ 8.24  וָאַבְדִּילָה מִשָּׂרֵי הַכֹּהֲנִים שְׁנֵים עָשָׂר לְשֵׁרֵבְיָה חֲשַׁבְיָה וְעִמָּהֶם מֵאֲחֵיהֶם עֲשָׂרָה׃ 8.25  [וָאֶשְׁקֹולָה כ] (וָאֶשְׁקֳלָה ק) לָהֶם אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב וְאֶת־הַכֵּלִים תְּרוּמַת בֵּית־אֱלֹהֵינוּ הַהֵרִימוּ הַמֶּלֶךְ וְיֹעֲצָיו וְשָׂרָיו וְכָל־יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָאִים׃ 8.26  וָאֶשְׁקֲלָה עַל־יָדָם כֶּסֶף כִּכָּרִים שֵׁשׁ־מֵאֹות וַחֲמִשִּׁים וּכְלֵי־כֶסֶף מֵאָה לְכִכָּרִים זָהָב מֵאָה כִכָּר׃ 8.27  וּכְפֹרֵי זָהָב עֶשְׂרִים לַאֲדַרְכֹנִים אָלֶף וּכְלֵי נְחֹשֶׁת מֻצְהָב טֹובָה שְׁנַיִם חֲמוּדֹת כַּזָּהָב׃ 8.28  וָאֹמְרָה אֲלֵהֶם אַתֶּם קֹדֶשׁ לַיהוָה וְהַכֵּלִים קֹדֶשׁ וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נְדָבָה לַיהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם׃ 8.29  שִׁקְדוּ וְשִׁמְרוּ עַד־תִּשְׁקְלוּ לִפְנֵי שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְשָׂרֵי־הָאָבֹות לְיִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם הַלִּשְׁכֹות בֵּית יְהוָה׃ 8.30  וְקִבְּלוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מִשְׁקַל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהַכֵּלִים לְהָבִיא לִירוּשָׁלִַם לְבֵית אֱלֹהֵינוּ׃ פ 8.31  וַנִּסְעָה מִנְּהַר אַהֲוָא בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון לָלֶכֶת יְרוּשָׁלִָם וְיַד־אֱלֹהֵינוּ הָיְתָה עָלֵינוּ וַיַּצִּילֵנוּ מִכַּף אֹויֵב וְאֹורֵב עַל־הַדָּרֶךְ׃ 8.32  וַנָּבֹוא יְרוּשָׁלִָם וַנֵּשֶׁב שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה׃ 8.33  וּבַיֹּום הָרְבִיעִי נִשְׁקַל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהַכֵּלִים בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ עַל יַד־מְרֵמֹות בֶּן־אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְעִמֹּו אֶלְעָזָר בֶּן־פִּינְחָס וְעִמָּהֶם יֹוזָבָד בֶּן־יֵשׁוּעַ וְנֹועַדְיָה בֶן־בִּנּוּי הַלְוִיִּם׃ 8.34  בְּמִסְפָּר בְּמִשְׁקָל לַכֹּל וַיִּכָּתֵב כָּל־הַמִּשְׁקָל בָּעֵת הַהִיא׃ פ 8.35  הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי בְנֵי־הַגֹּולָה הִקְרִיבוּ עֹלֹות ׀ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל פָּרִים שְׁנֵים־עָשָׂר עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל אֵילִים ׀ תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה כְּבָשִׂים שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה צְפִירֵי חַטָּאת שְׁנֵים עָשָׂר הַכֹּל עֹולָה לַיהוָה׃ פ 8.36  וַיִּתְּנוּ ׀ אֶת־דָּתֵי הַמֶּלֶךְ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּפַחֲוֹות עֵבֶר הַנָּהָר וְנִשְּׂאוּ אֶת־הָעָם וְאֶת־בֵּית־הָאֱלֹהִים׃ ס

8.1  wAelaeH raaAxxej AabotejHaem wHitjahxaam HaaOolijm Oimij bmalkwt AartahxxastA Hamaelaek mibaabael׃ s 8.2  mibnej pijnhaas gerxxom s mibnej Aijtaamaar daanijeAl s mibnej daawijd haTwxx׃ s 8.3  mibnej xxkanjaaH s mibnej parOoxx zkarjaaH wOimow Hitjahex lizkaarijm meAaaH wahamixxijm׃ s 8.4  mibnej pahat mowAaab AaeljHowOejnaj baen-zrahjaaH wOimow maaAtajim Hazkaarijm׃ s 8.5  mibnej xxkanjaaH baen-jahazijAel wOimow xxloxx meAowt Hazkaarijm׃ s 8.6  wmibnej Oaadijn Oaebaed baen-jownaataan wOimow hamixxijm Hazkaarijm׃ s 8.7  wmibnej Oejlaam jxxaOjaaH baen-OataljaaH wOimow xxibOijm Hazkaarijm׃ s 8.8  wmibnej xxpaTjaaH zbadjaaH baen-mijkaaAel wOimow xxmonijm Hazkaarijm׃ s 8.9  mibnej jowAaab OobadjaaH baen-jhijAel wOimow maaAtajim wxxmonaaH Oaaxaar Hazkaarijm׃ s 8.10  wmibnej xxlowmijt baen-jowsipjaaH wOimow meAaaH wxxixxijm Hazkaarijm׃ s 8.11  wmibnej bebaj zkarjaaH baen-bebaaj wOimow Oaexrijm wxxmonaaH Hazkaarijm׃ s 8.12  wmibnej Oazgaad jowhaanaan baen-HaqaaTaan wOimow meAaaH waOaxaaraaH Hazkaarijm׃ s 8.13  wmibnej Aadonijqaam Aaharonijm wAelaeH xxmowtaam AaelijpaelaeT jOijAel wxxmaOjaaH wOimaaHaem xxixxijm Hazkaarijm׃ s 8.14  wmibnej bigwaj Owtaj [wzaabwd k] (wzakwr q) wOimow xxibOijm Hazkaarijm׃ p 8.15  waaAaeqbcem Aael-HanaaHaar HabaaA Aael-AaHawaaA wanahanaeH xxaam jaamijm xxloxxaaH waaAaabijnaaH baaOaam wbakoHanijm wmibnej lewij loA-maacaaAtij xxaam׃ 8.16  waaAaexxlhaaH laeAaelijOaezaer laAarijAel lixxmaOjaaH wlAaelnaataan wljaarijb wlAaelnaataan wlnaataan wlizkarjaaH wlimxxulaam raaAxxijm wljowjaarijb wlAaelnaataan mbijnijm ׃ 8.17  [waaAowciAaaH k] (waaAacawaeH q) Aowtaam Oal-Aidow HaaroAxx bkaasipjaaA Hamaaqowm waaAaaxijmaaH bpijHaem dbaarijm ldaber Aael-Aidow Aaahijw [Hantwnijm k] (Hantijnijm q) bkaasipjaaA Hamaaqowm lHaabijA-laanw mxxaartijm lbejt AaeloHejnw׃ 8.18  wajaabijAw laanw kjad-AaeloHejnw HaTowbaaH Oaalejnw Aijxx xaekael mibnej mahlij baen-lewij baen-jixraaAel wxxerebjaaH wbaanaajw wAaehaajw xxmonaaH Oaaxaar׃ 8.19  wAaet-haxxabjaaH wAitow jxxaOjaaH mibnej mraarij Aaehaajw wbnejHaem Oaexrijm׃ s 8.20  wmin-Hantijnijm xxaenaatan daawijd wHaxaarijm laOabodat Halwijim ntijnijm maaAtajim wOaexrijm kulaam niqbw bxxemowt׃ 8.21  waaAaeqraaA xxaam cowm Oal-HanaaHaar AaHawaaA lHitOanowt lipnej AaeloHejnw lbaqexx mimaenw daeraek jxxaaraaH laanw wlTapenw wlkaal-rkwxxenw׃ 8.22  kij boxxtij lixxAowl min-Hamaelaek hajil wpaaraaxxijm lOaazrenw meAowjeb badaaraek kij-Aaamarnw lamaelaek leAmor jad-AaeloHejnw Oal-kaal-mbaqxxaajw lTowbaaH wOuzow wAapow Oal kaal-Oozbaajw׃ 8.23  wanaacwmaaH wanbaqxxaaH meAaeloHejnw Oal-zoAt wajeOaater laanw׃ 8.24  waaAabdijlaaH mixaarej HakoHanijm xxnejm Oaaxaar lxxerebjaaH haxxabjaaH wOimaaHaem meAahejHaem OaxaaraaH׃ 8.25  [waaAaexxqowlaaH k] (waaAaexxqaalaaH q) laaHaem Aaet-Hakaesaep wAaet-HazaaHaab wAaet-Hakelijm trwmat bejt-AaeloHejnw HaHerijmw Hamaelaek wjoOacaajw wxaaraajw wkaal-jixraaAel HanimcaaAijm׃ 8.26  waaAaexxqalaaH Oal-jaadaam kaesaep kikaarijm xxexx-meAowt wahamixxijm wklej-kaesaep meAaaH lkikaarijm zaaHaab meAaaH kikaar׃ 8.27  wkporej zaaHaab Oaexrijm laAadarkonijm Aaalaep wklej nhoxxaet mucHaab TowbaaH xxnajim hamwdot kazaaHaab׃ 8.28  waaAomraaH AaleHaem Aataem qodaexx lajHwaaH wHakelijm qodaexx wHakaesaep wHazaaHaab ndaabaaH lajHwaaH AaeloHej Aabotejkaem׃ 8.29  xxiqdw wxximrw Oad-tixxqlw lipnej xaarej HakoHanijm wHalwijim wxaarej-HaaAaabowt ljixraaAel bijrwxxaalaaim Halixxkowt bejt jHwaaH׃ 8.30  wqiblw HakoHanijm wHalwijim mixxqal Hakaesaep wHazaaHaab wHakelijm lHaabijA lijrwxxaalaim lbejt AaeloHejnw׃ p 8.31  wanisOaaH minHar AaHawaaA bixxnejm Oaaxaar lahodaexx HaariAxxown laalaekaet jrwxxaalaaim wjad-AaeloHejnw HaajtaaH Oaalejnw wajacijlenw mikap Aowjeb wAowreb Oal-Hadaaraek׃ 8.32  wanaabowA jrwxxaalaaim wanexxaeb xxaam jaamijm xxloxxaaH׃ 8.33  wbajowm HaarbijOij nixxqal Hakaesaep wHazaaHaab wHakelijm bbejt AaeloHejnw Oal jad-mremowt baen-AwrijaaH HakoHen wOimow AaelOaazaar baen-pijnhaas wOimaaHaem jowzaabaad baen-jexxwOa wnowOadjaaH baen-binwj Halwijim׃ 8.34  bmispaar bmixxqaal lakol wajikaateb kaal-Hamixxqaal baaOet HaHijA׃ p 8.35  HabaaAijm meHaxxbij bnej-HagowlaaH Hiqrijbw Oolowt leAloHej jixraaAel paarijm xxnejm-Oaaxaar Oal-kaal-jixraaAel Aejlijm tixxOijm wxxixxaaH kbaaxijm xxibOijm wxxibOaaH cpijrej haTaaAt xxnejm Oaaxaar Hakol OowlaaH lajHwaaH׃ p 8.36  wajitnw Aaet-daatej Hamaelaek laAahaxxdarpnej Hamaelaek wpahawowt Oebaer HanaaHaar wnixAw Aaet-HaaOaam wAaet-bejt-HaaAaeloHijm׃ s

8.1  ואלה ראשי אבתיהם והתיחשם העלים עמי במלכות ארתחשסתא המלך מבבל׃ ס 8.2  מבני פינחס גרשם ס מבני איתמר דניאל ס מבני דויד חטוש׃ ס 8.3  מבני שכניה ס מבני פרעש זכריה ועמו התיחש לזכרים מאה וחמשים׃ ס 8.4  מבני פחת מואב אליהועיני בן־זרחיה ועמו מאתים הזכרים׃ ס 8.5  מבני שכניה בן־יחזיאל ועמו שלש מאות הזכרים׃ ס 8.6  ומבני עדין עבד בן־יונתן ועמו חמשים הזכרים׃ ס 8.7  ומבני עילם ישעיה בן־עתליה ועמו שבעים הזכרים׃ ס 8.8  ומבני שפטיה זבדיה בן־מיכאל ועמו שמנים הזכרים׃ ס 8.9  מבני יואב עבדיה בן־יחיאל ועמו מאתים ושמנה עשר הזכרים׃ ס 8.10  ומבני שלומית בן־יוספיה ועמו מאה וששים הזכרים׃ ס 8.11  ומבני בבי זכריה בן־בבי ועמו עשרים ושמנה הזכרים׃ ס 8.12  ומבני עזגד יוחנן בן־הקטן ועמו מאה ועשרה הזכרים׃ ס 8.13  ומבני אדניקם אחרנים ואלה שמותם אליפלט יעיאל ושמעיה ועמהם ששים הזכרים׃ ס 8.14  ומבני בגוי עותי [וזבוד כ] (וזכור ק) ועמו שבעים הזכרים׃ פ 8.15  ואקבצם אל־הנהר הבא אל־אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא־מצאתי שם׃ 8.16  ואשלחה לאליעזר לאריאל לשמעיה ולאלנתן וליריב ולאלנתן ולנתן ולזכריה ולמשלם ראשים וליויריב ולאלנתן מבינים ׃ 8.17  [ואוצאה כ] (ואצוה ק) אותם על־אדו הראש בכספיא המקום ואשימה בפיהם דברים לדבר אל־אדו אחיו [הנתונים כ] (הנתינים ק) בכספיא המקום להביא־לנו משרתים לבית אלהינו׃ 8.18  ויביאו לנו כיד־אלהינו הטובה עלינו איש שכל מבני מחלי בן־לוי בן־ישראל ושרביה ובניו ואחיו שמנה עשר׃ 8.19  ואת־חשביה ואתו ישעיה מבני מררי אחיו ובניהם עשרים׃ ס 8.20  ומן־הנתינים שנתן דויד והשרים לעבדת הלוים נתינים מאתים ועשרים כלם נקבו בשמות׃ 8.21  ואקרא שם צום על־הנהר אהוא להתענות לפני אלהינו לבקש ממנו דרך ישרה לנו ולטפנו ולכל־רכושנו׃ 8.22  כי בשתי לשאול מן־המלך חיל ופרשים לעזרנו מאויב בדרך כי־אמרנו למלך לאמר יד־אלהינו על־כל־מבקשיו לטובה ועזו ואפו על כל־עזביו׃ 8.23  ונצומה ונבקשה מאלהינו על־זאת ויעתר לנו׃ 8.24  ואבדילה משרי הכהנים שנים עשר לשרביה חשביה ועמהם מאחיהם עשרה׃ 8.25  [ואשקולה כ] (ואשקלה ק) להם את־הכסף ואת־הזהב ואת־הכלים תרומת בית־אלהינו ההרימו המלך ויעציו ושריו וכל־ישראל הנמצאים׃ 8.26  ואשקלה על־ידם כסף ככרים שש־מאות וחמשים וכלי־כסף מאה לככרים זהב מאה ככר׃ 8.27  וכפרי זהב עשרים לאדרכנים אלף וכלי נחשת מצהב טובה שנים חמודת כזהב׃ 8.28  ואמרה אלהם אתם קדש ליהוה והכלים קדש והכסף והזהב נדבה ליהוה אלהי אבתיכם׃ 8.29  שקדו ושמרו עד־תשקלו לפני שרי הכהנים והלוים ושרי־האבות לישראל בירושלם הלשכות בית יהוה׃ 8.30  וקבלו הכהנים והלוים משקל הכסף והזהב והכלים להביא לירושלם לבית אלהינו׃ פ 8.31  ונסעה מנהר אהוא בשנים עשר לחדש הראשון ללכת ירושלם ויד־אלהינו היתה עלינו ויצילנו מכף אויב ואורב על־הדרך׃ 8.32  ונבוא ירושלם ונשב שם ימים שלשה׃ 8.33  וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלהינו על יד־מרמות בן־אוריה הכהן ועמו אלעזר בן־פינחס ועמהם יוזבד בן־ישוע ונועדיה בן־בנוי הלוים׃ 8.34  במספר במשקל לכל ויכתב כל־המשקל בעת ההיא׃ פ 8.35  הבאים מהשבי בני־הגולה הקריבו עלות ׀ לאלהי ישראל פרים שנים־עשר על־כל־ישראל אילים ׀ תשעים וששה כבשים שבעים ושבעה צפירי חטאת שנים עשר הכל עולה ליהוה׃ פ 8.36  ויתנו ׀ את־דתי המלך לאחשדרפני המלך ופחוות עבר הנהר ונשאו את־העם ואת־בית־האלהים׃ ס

8.1  wAlH rAxj AbtjHm wHtjhxm HOljm Omj bmlkwt ArthxstA Hmlk mbbl׃ s 8.2  mbnj pjnhs grxm s mbnj Ajtmr dnjAl s mbnj dwjd hTwx׃ s 8.3  mbnj xknjH s mbnj prOx zkrjH wOmw Htjhx lzkrjm mAH whmxjm׃ s 8.4  mbnj pht mwAb AljHwOjnj bn-zrhjH wOmw mAtjm Hzkrjm׃ s 8.5  mbnj xknjH bn-jhzjAl wOmw xlx mAwt Hzkrjm׃ s 8.6  wmbnj Odjn Obd bn-jwntn wOmw hmxjm Hzkrjm׃ s 8.7  wmbnj Ojlm jxOjH bn-OtljH wOmw xbOjm Hzkrjm׃ s 8.8  wmbnj xpTjH zbdjH bn-mjkAl wOmw xmnjm Hzkrjm׃ s 8.9  mbnj jwAb ObdjH bn-jhjAl wOmw mAtjm wxmnH Oxr Hzkrjm׃ s 8.10  wmbnj xlwmjt bn-jwspjH wOmw mAH wxxjm Hzkrjm׃ s 8.11  wmbnj bbj zkrjH bn-bbj wOmw Oxrjm wxmnH Hzkrjm׃ s 8.12  wmbnj Ozgd jwhnn bn-HqTn wOmw mAH wOxrH Hzkrjm׃ s 8.13  wmbnj Adnjqm Ahrnjm wAlH xmwtm AljplT jOjAl wxmOjH wOmHm xxjm Hzkrjm׃ s 8.14  wmbnj bgwj Owtj [wzbwd k] (wzkwr q) wOmw xbOjm Hzkrjm׃ p 8.15  wAqbcm Al-HnHr HbA Al-AHwA wnhnH xm jmjm xlxH wAbjnH bOm wbkHnjm wmbnj lwj lA-mcAtj xm׃ 8.16  wAxlhH lAljOzr lArjAl lxmOjH wlAlntn wljrjb wlAlntn wlntn wlzkrjH wlmxlm rAxjm wljwjrjb wlAlntn mbjnjm ׃ 8.17  [wAwcAH k] (wAcwH q) Awtm Ol-Adw HrAx bkspjA Hmqwm wAxjmH bpjHm dbrjm ldbr Al-Adw Ahjw [Hntwnjm k] (Hntjnjm q) bkspjA Hmqwm lHbjA-lnw mxrtjm lbjt AlHjnw׃ 8.18  wjbjAw lnw kjd-AlHjnw HTwbH Oljnw Ajx xkl mbnj mhlj bn-lwj bn-jxrAl wxrbjH wbnjw wAhjw xmnH Oxr׃ 8.19  wAt-hxbjH wAtw jxOjH mbnj mrrj Ahjw wbnjHm Oxrjm׃ s 8.20  wmn-Hntjnjm xntn dwjd wHxrjm lObdt Hlwjm ntjnjm mAtjm wOxrjm klm nqbw bxmwt׃ 8.21  wAqrA xm cwm Ol-HnHr AHwA lHtOnwt lpnj AlHjnw lbqx mmnw drk jxrH lnw wlTpnw wlkl-rkwxnw׃ 8.22  kj bxtj lxAwl mn-Hmlk hjl wprxjm lOzrnw mAwjb bdrk kj-Amrnw lmlk lAmr jd-AlHjnw Ol-kl-mbqxjw lTwbH wOzw wApw Ol kl-Ozbjw׃ 8.23  wncwmH wnbqxH mAlHjnw Ol-zAt wjOtr lnw׃ 8.24  wAbdjlH mxrj HkHnjm xnjm Oxr lxrbjH hxbjH wOmHm mAhjHm OxrH׃ 8.25  [wAxqwlH k] (wAxqlH q) lHm At-Hksp wAt-HzHb wAt-Hkljm trwmt bjt-AlHjnw HHrjmw Hmlk wjOcjw wxrjw wkl-jxrAl HnmcAjm׃ 8.26  wAxqlH Ol-jdm ksp kkrjm xx-mAwt whmxjm wklj-ksp mAH lkkrjm zHb mAH kkr׃ 8.27  wkprj zHb Oxrjm lAdrknjm Alp wklj nhxt mcHb TwbH xnjm hmwdt kzHb׃ 8.28  wAmrH AlHm Atm qdx ljHwH wHkljm qdx wHksp wHzHb ndbH ljHwH AlHj Abtjkm׃ 8.29  xqdw wxmrw Od-txqlw lpnj xrj HkHnjm wHlwjm wxrj-HAbwt ljxrAl bjrwxlm Hlxkwt bjt jHwH׃ 8.30  wqblw HkHnjm wHlwjm mxql Hksp wHzHb wHkljm lHbjA ljrwxlm lbjt AlHjnw׃ p 8.31  wnsOH mnHr AHwA bxnjm Oxr lhdx HrAxwn llkt jrwxlm wjd-AlHjnw HjtH Oljnw wjcjlnw mkp Awjb wAwrb Ol-Hdrk׃ 8.32  wnbwA jrwxlm wnxb xm jmjm xlxH׃ 8.33  wbjwm HrbjOj nxql Hksp wHzHb wHkljm bbjt AlHjnw Ol jd-mrmwt bn-AwrjH HkHn wOmw AlOzr bn-pjnhs wOmHm jwzbd bn-jxwO wnwOdjH bn-bnwj Hlwjm׃ 8.34  bmspr bmxql lkl wjktb kl-Hmxql bOt HHjA׃ p 8.35  HbAjm mHxbj bnj-HgwlH Hqrjbw Olwt lAlHj jxrAl prjm xnjm-Oxr Ol-kl-jxrAl Ajljm txOjm wxxH kbxjm xbOjm wxbOH cpjrj hTAt xnjm Oxr Hkl OwlH ljHwH׃ p 8.36  wjtnw At-dtj Hmlk lAhxdrpnj Hmlk wphwwt Obr HnHr wnxAw At-HOm wAt-bjt-HAlHjm׃ s

8.1  Hi sunt ergo principes familiarum et genealogia eorum, qui ascenderunt mecum in regno Artaxerxis regis de Babylone: 8.2  De filiis Phinees, Gersom. De filiis Ithamar, Daniel. De filiis David, Hattus filius Secheniae. 8.3  De filiis Pharos, Zacharias; et cum eo numerati sunt viri centum quinquaginta. 8.4  De filiis Phahathmoab, Elioenai filius Zaraiae, et cum eo ducenti viri. 8.5  De filiis Zethua, Sechenia filius Iahaziel, et cum eo trecenti viri. 8.6  De filiis Adin, Ebed filius Ionathan, et cum eo quinquaginta viri. 8.7  De filiis Elam, Iesaias filius Athaliae, et cum eo septuaginta viri. 8.8  De filiis Saphatiae, Zabadia filius Michael, et cum eo octoginta viri. 8.9  De filiis Ioab, Abdia filius Iahiel, et cum eo ducenti decem et octo viri. 8.10  De filiis Bani, Selomith filius Iosphiae, et cum eo centum sexaginta viri. 8.11  De filiis Bebai, Zacharias filius Bebai, et cum eo viginti octo viri. 8.12  De filiis Azgad, Iohanan filius Eccetan, et cum eo centum et decem viri. 8.13  De filiis Adonicam ascenderunt iuniores, et haec nomina eorum: Eliphalet et Iehiel et Semeias, et cum eis sexaginta viri. 8.14  De filiis Beguai, Uthai filius Zabud, et cum eis septuaginta viri. 8.15  Congregavi autem eos ad fluvium, qui decurrit ad Ahava, et mansimus ibi tribus diebus. Recensui populum et sacerdotes; de filiis autem Levi non inveni ibi. 8.16  Itaque misi Eliezer et Ariel et Semeiam et Ioiarib et Elnathan et Nathan et Zachariam et Mosollam principes sapientes. 8.17  Et misi eos ad Eddo, qui est primus in Chasphiae loco, et posui in ore eorum verba, quae loquerentur ad Eddo et fratres eius, ut adducerent nobis ministros domus Dei nostri. 8.18  Et adduxerunt nobis per manum Dei nostri bonam super nos virum doctissimum de filiis Moholi filii Levi filii Israel nomine Serebiam et filios eius et fratres eius decem et octo 8.19  et Hasabiam et cum eo Iesaiam de filiis Merari filiosque eius et fratres eius viginti 8.20  et de oblatis, quos dederant David et principes ad ministeria Levitarum, ducentos viginti viros; omnes hi suis nominibus recensiti sunt. 8.21  Et praedicavi ibi ieiunium iuxta fluvium Ahava, ut affligeremur coram Deo nostro et peteremus ab eo iter prosperum nobis et filiis nostris universaeque substantiae nostrae. 8.22  Erubui enim petere a rege praesidium et equites, qui defenderent nos ab inimico in via, quia dixeramus regi: “ Manus Dei nostri est super omnes, qui quaerunt eum in bonitate, et potentia eius et fortitudo eius super omnes, qui derelinquunt eum ”. 8.23  Ieiunavimus autem et rogavimus Deum nostrum per hoc, et evenit nobis prospere. 8.24  Et separavi de principibus sacerdotum duodecim, Serebiam et Hasabiam et cum eis de fratribus eorum decem, 8.25  appendique eis argentum et aurum et vasa: tributum domus Dei nostri, quod obtulerat rex et consiliatores eius et principes eius universusque Israel eorum, qui ibi inveniebantur. 8.26  Et appendi in manibus eorum argenti talenta sescenta quinquaginta et vasa argentea centum, quae habebant talenta duo, auri centum talenta, 8.27  et crateres aureos viginti, qui habebant solidos millenos, et vasa aeris fulgentis optimi duo pretiosa ut aurum. 8.28  Et dixi eis: “ Vos sancti Domini, et vasa sancta et argentum et aurum consecrata Domino, Deo patrum nostrorum; 8.29  vigilate et custodite, donec appendatis coram principibus sacerdotum et Levitarum et ducibus familiarum Israel in Ierusalem, in habitaculis domus Domini ”. 8.30  Susceperunt autem sacerdotes et Levitae pondus argenti et auri et vasorum, ut deferrent Ierusalem in domum Dei nostri. 8.31  Promovimus ergo a flumine Ahava duodecimo die mensis primi, ut pergeremus Ierusalem; et manus Dei nostri fuit super nos et liberavit nos de manu inimici et insidiatoris in via, 8.32  et venimus Ierusalem et mansimus ibi tribus diebus. 8.33  Die autem quarta appensum est argentum et aurum et vasa in domo Dei nostri per manum Meremoth filii Uriae sacerdotis et cum eo Eleazar filius Phinees cumque eis Iozabad filius Iesua et Noadia filius Bennui Levitae, 8.34  iuxta numerum et pondus omnia; descriptumque est omne pondus. In tempore illo, 8.35  qui venerant de captivitate, filii transmigrationis, obtulerunt holocautomata Deo Israel, vitulos duodecim pro omni populo Israel, arietes nonaginta sex, agnos septuaginta septem, hircos pro peccato duodecim: omnia in holocaustum Domino. 8.36  Dederunt autem edicta regis satrapis regis et ducibus trans flumen et sublevaverunt populum et domum Dei.

9.1  καὶ ὡς ἐτελέσθη ταῦτα ἤγγισαν πρός με οἱ ἄρχοντες λέγοντες οὐκ ἐχωρίσθη ὁ λαὸς ισραηλ καὶ οἱ ἱερεῖς καὶ οἱ λευῖται ἀπὸ λαῶν τῶν γαιῶν ἐν μακρύμμασιν αὐτῶν τῷ χανανι ὁ εθι ὁ φερεζι ὁ ιεβουσι ὁ αμμωνι ὁ μωαβι ὁ μοσερι καὶ ὁ αμορι 9.2  ὅτι ἐλάβοσαν ἀπὸ θυγατέρων αὐτῶν ἑαυτοῖς καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτῶν καὶ παρήχθη σπέρμα τὸ ἅγιον ἐν λαοῖς τῶν γαιῶν καὶ χεὶρ τῶν ἀρχόντων ἐν τῇ ἀσυνθεσίᾳ ταύτῃ ἐν ἀρχῇ 9.3  καὶ ὡς ἤκουσα τὸν λόγον τοῦτον διέρρηξα τὰ ἱμάτιά μου καὶ ἐπαλλόμην καὶ ἔτιλλον ἀπὸ τῶν τριχῶν τῆς κεφαλῆς μου καὶ ἀπὸ τοῦ πώγωνός μου καὶ ἐκαθήμην ἠρεμάζων 9.4  καὶ συνήχθησαν πρός με πᾶς ὁ διώκων λόγον θεοῦ ισραηλ ἐπὶ ἀσυνθεσίᾳ τῆς ἀποικίας καὶ ἐγὼ καθήμενος ἠρεμάζων ἕως τῆς θυσίας τῆς ἑσπερινῆς 9.5  καὶ ἐν θυσίᾳ τῇ ἑσπερινῇ ἀνέστην ἀπὸ ταπεινώσεώς μου καὶ ἐν τῷ διαρρῆξαί με τὰ ἱμάτιά μου καὶ ἐπαλλόμην καὶ κλίνω ἐπὶ τὰ γόνατά μου καὶ ἐκπετάζω τὰς χεῖράς μου πρὸς κύριον τὸν θεὸν 9.6  καὶ εἶπα κύριε ᾐσχύνθην καὶ ἐνετράπην τοῦ ὑψῶσαι τὸ πρόσωπόν μου πρὸς σέ ὅτι αἱ ἀνομίαι ἡμῶν ἐπληθύνθησαν ὑπὲρ κεφαλῆς ἡμῶν καὶ αἱ πλημμέλειαι ἡμῶν ἐμεγαλύνθησαν ἕως εἰς οὐρανόν 9.7  ἀπὸ ἡμερῶν πατέρων ἡμῶν ἐσμεν ἐν πλημμελείᾳ μεγάλῃ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης καὶ ἐν ταῖς ἀνομίαις ἡμῶν παρεδόθημεν ἡμεῖς καὶ οἱ βασιλεῖς ἡμῶν καὶ οἱ υἱοὶ ἡμῶν ἐν χειρὶ βασιλέων τῶν ἐθνῶν ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ἐν αἰχμαλωσίᾳ καὶ ἐν διαρπαγῇ καὶ ἐν αἰσχύνῃ προσώπου ἡμῶν ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη 9.8  καὶ νῦν ἐπιεικεύσατο ἡμῖν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν τοῦ καταλιπεῖν ἡμῖν εἰς σωτηρίαν καὶ δοῦναι ἡμῖν στήριγμα ἐν τόπῳ ἁγιάσματος αὐτοῦ τοῦ φωτίσαι ὀφθαλμοὺς ἡμῶν καὶ δοῦναι ζωοποίησιν μικρὰν ἐν τῇ δουλείᾳ ἡμῶν 9.9  ὅτι δοῦλοί ἐσμεν καὶ ἐν τῇ δουλείᾳ ἡμῶν οὐκ ἐγκατέλιπεν ἡμᾶς κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν καὶ ἔκλινεν ἐφ' ἡμᾶς ἔλεος ἐνώπιον βασιλέων περσῶν δοῦναι ἡμῖν ζωοποίησιν τοῦ ὑψῶσαι αὐτοὺς τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ ἡμῶν καὶ ἀναστῆσαι τὰ ἔρημα αὐτῆς καὶ τοῦ δοῦναι ἡμῖν φραγμὸν ἐν ιουδα καὶ ἐν ιερουσαλημ 9.10  τί εἴπωμεν ὁ θεὸς ἡμῶν μετὰ τοῦτο ὅτι ἐγκατελίπομεν ἐντολάς σου 9.11  ἃς ἔδωκας ἡμῖν ἐν χειρὶ δούλων σου τῶν προφητῶν λέγων ἡ γῆ εἰς ἣν εἰσπορεύεσθε κληρονομῆσαι αὐτήν γῆ μετακινουμένη ἐστὶν ἐν μετακινήσει λαῶν τῶν ἐθνῶν ἐν μακρύμμασιν αὐτῶν ὧν ἔπλησαν αὐτὴν ἀπὸ στόματος ἐπὶ στόμα ἐν ἀκαθαρσίαις αὐτῶν 9.12  καὶ νῦν τὰς θυγατέρας ὑμῶν μὴ δῶτε τοῖς υἱοῖς αὐτῶν καὶ ἀπὸ τῶν θυγατέρων αὐτῶν μὴ λάβητε τοῖς υἱοῖς ὑμῶν καὶ οὐκ ἐκζητήσετε εἰρήνην αὐτῶν καὶ ἀγαθὸν αὐτῶν ἕως αἰῶνος ὅπως ἐνισχύσητε καὶ φάγητε τὰ ἀγαθὰ τῆς γῆς καὶ κληροδοτήσητε τοῖς υἱοῖς ὑμῶν ἕως αἰῶνος 9.13  καὶ μετὰ πᾶν τὸ ἐρχόμενον ἐφ' ἡμᾶς ἐν ποιήμασιν ἡμῶν τοῖς πονηροῖς καὶ ἐν πλημμελείᾳ ἡμῶν τῇ μεγάλῃ ὅτι οὐκ ἔστιν ὡς ὁ θεὸς ἡμῶν ὅτι ἐκούφισας ἡμῶν τὰς ἀνομίας καὶ ἔδωκας ἡμῖν σωτηρίαν 9.14  ὅτι ἐπεστρέψαμεν διασκεδάσαι ἐντολάς σου καὶ ἐπιγαμβρεῦσαι τοῖς λαοῖς τῶν γαιῶν μὴ παροξυνθῇς ἐν ἡμῖν ἕως συντελείας τοῦ μὴ εἶναι ἐγκατάλειμμα καὶ διασῳζόμενον 9.15  κύριε ὁ θεὸς ισραηλ δίκαιος σύ ὅτι κατελείφθημεν διασῳζόμενοι ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη ἰδοὺ ἡμεῖς ἐναντίον σου ἐν πλημμελείαις ἡμῶν ὅτι οὐκ ἔστιν στῆναι ἐνώπιόν σου ἐπὶ τούτῳ

9.1  kai ohs etelestheh tayta ehggisan pros me oi archontes legontes oyk echohristheh o laos israehl kai oi iereis kai oi leyitai apo laohn tohn gaiohn en makrymmasin aytohn toh chanani o ethi o pherezi o ieboysi o ammohni o mohabi o moseri kai o amori 9.2  oti elabosan apo thygaterohn aytohn eaytois kai tois yiois aytohn kai parehchtheh sperma to agion en laois tohn gaiohn kai cheir tohn archontohn en teh asynthesia tayteh en archeh 9.3  kai ohs ehkoysa ton logon toyton dierrehxa ta imatia moy kai epallomehn kai etillon apo tohn trichohn tehs kephalehs moy kai apo toy pohgohnos moy kai ekathehmehn ehremazohn 9.4  kai synehchthehsan pros me pas o diohkohn logon theoy israehl epi asynthesia tehs apoikias kai egoh kathehmenos ehremazohn eohs tehs thysias tehs esperinehs 9.5  kai en thysia teh esperineh anestehn apo tapeinohseohs moy kai en toh diarrehxai me ta imatia moy kai epallomehn kai klinoh epi ta gonata moy kai ekpetazoh tas cheiras moy pros kyrion ton theon 9.6  kai eipa kyrie ehschynthehn kai enetrapehn toy ypsohsai to prosohpon moy pros se oti ai anomiai ehmohn eplehthynthehsan yper kephalehs ehmohn kai ai plehmmeleiai ehmohn emegalynthehsan eohs eis oyranon 9.7  apo ehmerohn paterohn ehmohn esmen en plehmmeleia megaleh eohs tehs ehmeras taytehs kai en tais anomiais ehmohn paredothehmen ehmeis kai oi basileis ehmohn kai oi yioi ehmohn en cheiri basileohn tohn ethnohn en romphaia kai en aichmalohsia kai en diarpageh kai en aischyneh prosohpoy ehmohn ohs eh ehmera ayteh 9.8  kai nyn epieikeysato ehmin kyrios o theos ehmohn toy katalipein ehmin eis sohtehrian kai doynai ehmin stehrigma en topoh agiasmatos aytoy toy phohtisai ophthalmoys ehmohn kai doynai zohopoiehsin mikran en teh doyleia ehmohn 9.9  oti doyloi esmen kai en teh doyleia ehmohn oyk egkatelipen ehmas kyrios o theos ehmohn kai eklinen eph' ehmas eleos enohpion basileohn persohn doynai ehmin zohopoiehsin toy ypsohsai aytoys ton oikon toy theoy ehmohn kai anastehsai ta erehma aytehs kai toy doynai ehmin phragmon en ioyda kai en ieroysalehm 9.10  ti eipohmen o theos ehmohn meta toyto oti egkatelipomen entolas soy 9.11  as edohkas ehmin en cheiri doylohn soy tohn prophehtohn legohn eh geh eis ehn eisporeyesthe klehronomehsai aytehn geh metakinoymeneh estin en metakinehsei laohn tohn ethnohn en makrymmasin aytohn ohn eplehsan aytehn apo stomatos epi stoma en akatharsiais aytohn 9.12  kai nyn tas thygateras ymohn meh dohte tois yiois aytohn kai apo tohn thygaterohn aytohn meh labehte tois yiois ymohn kai oyk ekzehtehsete eirehnehn aytohn kai agathon aytohn eohs aiohnos opohs enischysehte kai phagehte ta agatha tehs gehs kai klehrodotehsehte tois yiois ymohn eohs aiohnos 9.13  kai meta pan to erchomenon eph' ehmas en poiehmasin ehmohn tois ponehrois kai en plehmmeleia ehmohn teh megaleh oti oyk estin ohs o theos ehmohn oti ekoyphisas ehmohn tas anomias kai edohkas ehmin sohtehrian 9.14  oti epestrepsamen diaskedasai entolas soy kai epigambreysai tois laois tohn gaiohn meh paroxynthehs en ehmin eohs synteleias toy meh einai egkataleimma kai diasohzomenon 9.15  kyrie o theos israehl dikaios sy oti kateleiphthehmen diasohzomenoi ohs eh ehmera ayteh idoy ehmeis enantion soy en plehmmeleiais ehmohn oti oyk estin stehnai enohpion soy epi toytoh

9.1  Als nun solches alles ausgerichtet war, traten die Obersten zu mir und sprachen: Das Volk Israel und die Priester und Leviten hielten sich nicht abgesondert von den Völkern der Länder, trotz ihrer Greuel, nämlich von den Kanaanitern, Hetitern, Pheresitern, Jebusitern, Ammonitern, Moabitern, Ägyptern und Amoritern. 9.2  Denn sie haben deren Töchter genommen für sich und ihre Söhne und haben den heiligen Samen mit den Völkern der Länder vermischt; und die Hand der Obersten und Vornehmsten ist in dieser Missetat die erste gewesen. 9.3  Als ich nun solches hörte, zerriß ich mein Kleid und meinen Rock und raufte mir das Haar und den Bart aus und saß bestürzt da. 9.4  Und alle, die das Wort des Gottes Israels fürchteten wegen der Übertretung derer, die aus der Gefangenschaft gekommen waren, versammelten sich zu mir. Und ich saß bestürzt da bis zum Abendopfer. 9.5  Und um das Abendopfer stand ich auf von meinem Fasten, wobei ich mein Kleid und meinen Rock zerrissen hatte, fiel auf meine Knie und breitete meine Hände aus zu dem HERRN, meinem Gott. 9.6  Und ich sprach: Mein Gott, ich schäme und scheue mich, mein Angesicht aufzuheben zu dir, mein Gott; denn unsere Sünden sind über unser Haupt gewachsen, und unsre Schuld reicht bis an den Himmel! 9.7  Seit den Tagen unsrer Väter bis auf diesen Tag sind wir in großer Schuld, und um unserer Missetaten willen sind wir, unsere Könige und unsere Priester, in die Hand der Könige der Länder, in das Schwert, in die Gefangenschaft, zum Raub und in sichtbare Schmach hingegeben worden, wie es heute der Fall ist. 9.8  Nun aber ist uns für einen kleinen Augenblick Gnade von dem HERRN, unserm Gott, widerfahren, indem er uns einen Rest von Entronnenen übrigließ und uns an seiner heiligen Stätte einen Halt gab, womit unser Gott unsere Augen erleuchtete und uns ein wenig aufleben ließ in unsrer Knechtschaft. 9.9  Denn Knechte sind wir; doch hat uns unser Gott in unsrer Knechtschaft nicht verlassen, sondern hat uns die Gunst der Könige von Persien zugewandt, daß sie uns ein Aufleben schenkten, um das Haus unsres Gottes aufzubauen und seine Trümmer herzustellen, und daß sie uns eine Mauer gaben in Juda und Jerusalem. 9.10  Und nun, unser Gott, was sollen wir sagen nach alledem? Wir haben deine Gebote verlassen, 9.11  die du durch deine Knechte, die Propheten, befohlen hast, indem du sprachest: Das Land, in das ihr kommt, es einzunehmen, ist ein unreines Land, wegen der Unreinigkeit der Erdenvölker, wegen ihrer Greuel und ihrer Unreinigkeit, womit sie es von einem Ende bis zum andern erfüllt haben. 9.12  So sollt ihr nun eure Töchter nicht ihren Söhnen geben und ihre Töchter nicht für eure Söhne nehmen, und suchet ewiglich nicht ihren Frieden und ihr Wohlergehn, damit ihr erstarket und das Gut des Landes esset und es auf eure Kinder vererbet, auf ewige Zeiten! 9.13  Und nach alledem, was über uns gekommen ist, um unsrer bösen Taten und um unsrer großen Schuld willen (und doch hast du, weil du unser Gott bist, uns mehr verschont, als unsere Missetaten verdient haben, und hast uns so viele Entronnene geschenkt!). 9.14  sollten wir da wiederum deine Gebote brechen und uns mit den Völkern dieser Greuel verschwägern? Würdest du nicht über uns zürnen, bis es gar aus wäre, also daß niemand mehr übrigbliebe noch entrinnen könnte? 9.15  O HERR, Gott Israels, du bist gerecht; denn nur wir sind übriggeblieben und entronnen, wie es heute der Fall ist. Siehe, wir sind vor deinem Angesicht in unsern Schulden, denn darum vermögen wir vor dir nicht zu bestehen!

9.1  וּכְכַלֹּות אֵלֶּה נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר לֹא־נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצֹות כְּתֹועֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִי׃ 9.2  כִּי־נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצֹות וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשֹׁונָה׃ ס 9.3  וּכְשָׁמְעִי אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה קָרַעְתִּי אֶת־בִּגְדִי וּמְעִילִי וָאֶמְרְטָה מִשְּׂעַר רֹאשִׁי וּזְקָנִי וָאֵשְׁבָה מְשֹׁומֵם׃ 9.4  וְאֵלַי יֵאָסְפוּ כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל עַל מַעַל הַגֹּולָה וַאֲנִי יֹשֵׁב מְשֹׁומֵם עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב׃ 9.5  וּבְמִנְחַת הָעֶרֶב קַמְתִּי מִתַּעֲנִיתִי וּבְקָרְעִי בִגְדִי וּמְעִילִי וָאֶכְרְעָה עַל־בִּרְכַּי וָאֶפְרְשָׂה כַפַּי אֶל־יְהוָה אֱלֹהָי׃ 9.6  וָאֹמְרָה אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם׃ 9.7  מִימֵי אֲבֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ בְּאַשְׁמָה גְדֹלָה עַד הַיֹּום הַזֶּה וּבַעֲוֹנֹתֵינוּ נִתַּנּוּ אֲנַחְנוּ מְלָכֵינוּ כֹהֲנֵינוּ בְּיַד ׀ מַלְכֵי הָאֲרָצֹות בַּחֶרֶב בַּשְּׁבִי וּבַבִּזָּה וּבְבֹשֶׁת פָּנִים כְּהַיֹּום הַזֶּה׃ 9.8  וְעַתָּה כִּמְעַט־רֶגַע הָיְתָה תְחִנָּה מֵאֵת ׀ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְהַשְׁאִיר לָנוּ פְּלֵיטָה וְלָתֶת־לָנוּ יָתֵד בִּמְקֹום קָדְשֹׁו לְהָאִיר עֵינֵינוּ אֱלֹהֵינוּ וּלְתִתֵּנוּ מִחְיָה מְעַט בְּעַבְדֻתֵנוּ׃ 9.9  כִּי־עֲבָדִים אֲנַחְנוּ וּבְעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ וַיַּט־עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי פָרַס לָתֶת־לָנוּ מִחְיָה לְרֹומֵם אֶת־בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת־חָרְבֹתָיו וְלָתֶת־לָנוּ גָדֵר בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם׃ ס 9.10  וְעַתָּה מַה־נֹּאמַר אֱלֹהֵינוּ אַחֲרֵי־זֹאת כִּי עָזַבְנוּ מִצְוֹתֶיךָ׃ 9.11  אֲשֶׁר צִוִּיתָ בְּיַד עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ נִדָּה הִיא בְּנִדַּת עַמֵּי הָאֲרָצֹות בְּתֹועֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר מִלְאוּהָ מִפֶּה אֶל־פֶּה בְּטֻמְאָתָם׃ 9.12  וְעַתָּה בְּנֹותֵיכֶם אַל־תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם אַל־תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹא־תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטֹובָתָם עַד־עֹולָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת־טוּב הָאָרֶץ וְהֹורַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד־עֹולָם׃ 9.13  וְאַחֲרֵי כָּל־הַבָּא עָלֵינוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּבְאַשְׁמָתֵנוּ הַגְּדֹלָה כִּי ׀ אַתָּה אֱלֹהֵינוּ חָשַׂכְתָּ לְמַטָּה מֵעֲוֹנֵנוּ וְנָתַתָּה לָּנוּ פְּלֵיטָה כָּזֹאת׃ 9.14  הֲנָשׁוּב לְהָפֵר מִצְוֹתֶיךָ וּלְהִתְחַתֵּן בְּעַמֵּי הַתֹּעֵבֹות הָאֵלֶּה הֲלֹוא תֶאֱנַף־בָּנוּ עַד־כַּלֵּה לְאֵין שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה׃ פ 9.15  יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל צַדִּיק אַתָּה כִּי־נִשְׁאַרְנוּ פְלֵיטָה כְּהַיֹּום הַזֶּה הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָתֵינוּ כִּי אֵין לַעֲמֹוד לְפָנֶיךָ עַל־זֹאת׃ פ

9.1  wkkalowt AelaeH nigxxw Aelaj Haxaarijm leAmor loA-nibdlw HaaOaam jixraaAel wHakoHanijm wHalwijim meOamej HaaAaraacowt ktowOabotejHaem laknaOanij Hahitij Haprizij Hajbwsij HaaOamonij HamoAaabij Hamicrij wHaaAaemorij׃ 9.2  kij-naaxAw mibnotejHaem laaHaem wlibnejHaem wHitOaarbw zaeraO Haqodaexx bOamej HaaAaraacowt wjad Haxaarijm wHasgaanijm HaajtaaH bamaOal HazaeH riAxxownaaH׃ s 9.3  wkxxaamOij Aaet-Hadaabaar HazaeH qaaraOtij Aaet-bigdij wmOijlij waaAaemrTaaH mixOar roAxxij wzqaanij waaAexxbaaH mxxowmem׃ 9.4  wAelaj jeAaaspw kol haared bdibrej AaeloHej-jixraaAel Oal maOal HagowlaaH waAanij joxxeb mxxowmem Oad lminhat HaaOaaraeb׃ 9.5  wbminhat HaaOaeraeb qamtij mitaOanijtij wbqaarOij bigdij wmOijlij waaAaekrOaaH Oal-birkaj waaAaeprxaaH kapaj Aael-jHwaaH AaeloHaaj׃ 9.6  waaAomraaH AaeloHaj boxxtij wniklamtij lHaarijm AaeloHaj paanaj Aelaejkaa kij Oawonotejnw raabw lmaOlaaH roAxx wAaxxmaatenw gaadlaaH Oad laxxaamaajim׃ 9.7  mijmej Aabotejnw Aanahnw bAaxxmaaH gdolaaH Oad Hajowm HazaeH wbaOawonotejnw nitanw Aanahnw mlaakejnw koHanejnw bjad malkej HaaAaraacowt bahaeraeb baxxbij wbabizaaH wbboxxaet paanijm kHajowm HazaeH׃ 9.8  wOataaH kimOaT-raegaO HaajtaaH thinaaH meAet jHwaaH AaeloHejnw lHaxxAijr laanw plejTaaH wlaataet-laanw jaated bimqowm qaadxxow lHaaAijr Oejnejnw AaeloHejnw wltitenw mihjaaH mOaT bOabdutenw׃ 9.9  kij-Oabaadijm Aanahnw wbOabdutenw loA Oazaabaanw AaeloHejnw wajaT-Oaalejnw haesaed lipnej malkej paaras laataet-laanw mihjaaH lrowmem Aaet-bejt AaeloHejnw wlHaOamijd Aaet-haarbotaajw wlaataet-laanw gaader bijHwdaaH wbijrwxxaalaaim׃ s 9.10  wOataaH maH-noAmar AaeloHejnw Aaharej-zoAt kij Oaazabnw micwotaejkaa׃ 9.11  Aaxxaer ciwijtaa bjad Oabaadaejkaa HanbijAijm leAmor HaaAaaraec Aaxxaer Aataem baaAijm lrixxtaaH Aaeraec nidaaH HijA bnidat Oamej HaaAaraacowt btowOabotejHaem Aaxxaer milAwHaa mipaeH Aael-paeH bTumAaataam׃ 9.12  wOataaH bnowtejkaem Aal-titnw libnejHaem wbnotejHaem Aal-tixAw libnejkaem wloA-tidrxxw xxlomaam wTowbaataam Oad-Oowlaam lmaOan taehaezqw waAakaltaem Aaet-Twb HaaAaaraec wHowraxxtaem libnejkaem Oad-Oowlaam׃ 9.13  wAaharej kaal-HabaaA Oaalejnw bmaOaxejnw HaaraaOijm wbAaxxmaatenw HagdolaaH kij AataaH AaeloHejnw haaxaktaa lmaTaaH meOawonenw wnaatataaH laanw plejTaaH kaazoAt׃ 9.14  Hanaaxxwb lHaaper micwotaejkaa wlHithaten bOamej HatoOebowt HaaAelaeH HalowA taeAaenap-baanw Oad-kaleH lAejn xxAerijt wplejTaaH׃ p 9.15  jHwaaH AaeloHej jixraaAel cadijq AataaH kij-nixxAarnw plejTaaH kHajowm HazaeH Hinnw lpaanaejkaa bAaxxmaatejnw kij Aejn laOamowd lpaanaejkaa Oal-zoAt׃ p

9.1  וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא־נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות כתועבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי׃ 9.2  כי־נשאו מבנתיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה׃ ס 9.3  וכשמעי את־הדבר הזה קרעתי את־בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם׃ 9.4  ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי־ישראל על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב׃ 9.5  ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על־ברכי ואפרשה כפי אל־יהוה אלהי׃ 9.6  ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים׃ 9.7  מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד ׀ מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה׃ 9.8  ועתה כמעט־רגע היתה תחנה מאת ׀ יהוה אלהינו להשאיר לנו פליטה ולתת־לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו אלהינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו׃ 9.9  כי־עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט־עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת־לנו מחיה לרומם את־בית אלהינו ולהעמיד את־חרבתיו ולתת־לנו גדר ביהודה ובירושלם׃ ס 9.10  ועתה מה־נאמר אלהינו אחרי־זאת כי עזבנו מצותיך׃ 9.11  אשר צוית ביד עבדיך הנביאים לאמר הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל־פה בטמאתם׃ 9.12  ועתה בנותיכם אל־תתנו לבניהם ובנתיהם אל־תשאו לבניכם ולא־תדרשו שלמם וטובתם עד־עולם למען תחזקו ואכלתם את־טוב הארץ והורשתם לבניכם עד־עולם׃ 9.13  ואחרי כל־הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדלה כי ׀ אתה אלהינו חשכת למטה מעוננו ונתתה לנו פליטה כזאת׃ 9.14  הנשוב להפר מצותיך ולהתחתן בעמי התעבות האלה הלוא תאנף־בנו עד־כלה לאין שארית ופליטה׃ פ 9.15  יהוה אלהי ישראל צדיק אתה כי־נשארנו פליטה כהיום הזה הננו לפניך באשמתינו כי אין לעמוד לפניך על־זאת׃ פ

9.1  wkklwt AlH ngxw Alj Hxrjm lAmr lA-nbdlw HOm jxrAl wHkHnjm wHlwjm mOmj HArcwt ktwObtjHm lknOnj Hhtj Hprzj Hjbwsj HOmnj HmAbj Hmcrj wHAmrj׃ 9.2  kj-nxAw mbntjHm lHm wlbnjHm wHtOrbw zrO Hqdx bOmj HArcwt wjd Hxrjm wHsgnjm HjtH bmOl HzH rAxwnH׃ s 9.3  wkxmOj At-Hdbr HzH qrOtj At-bgdj wmOjlj wAmrTH mxOr rAxj wzqnj wAxbH mxwmm׃ 9.4  wAlj jAspw kl hrd bdbrj AlHj-jxrAl Ol mOl HgwlH wAnj jxb mxwmm Od lmnht HOrb׃ 9.5  wbmnht HOrb qmtj mtOnjtj wbqrOj bgdj wmOjlj wAkrOH Ol-brkj wAprxH kpj Al-jHwH AlHj׃ 9.6  wAmrH AlHj bxtj wnklmtj lHrjm AlHj pnj Aljk kj Owntjnw rbw lmOlH rAx wAxmtnw gdlH Od lxmjm׃ 9.7  mjmj Abtjnw Anhnw bAxmH gdlH Od Hjwm HzH wbOwntjnw ntnw Anhnw mlkjnw kHnjnw bjd mlkj HArcwt bhrb bxbj wbbzH wbbxt pnjm kHjwm HzH׃ 9.8  wOtH kmOT-rgO HjtH thnH mAt jHwH AlHjnw lHxAjr lnw pljTH wltt-lnw jtd bmqwm qdxw lHAjr Ojnjnw AlHjnw wlttnw mhjH mOT bObdtnw׃ 9.9  kj-Obdjm Anhnw wbObdtnw lA Ozbnw AlHjnw wjT-Oljnw hsd lpnj mlkj prs ltt-lnw mhjH lrwmm At-bjt AlHjnw wlHOmjd At-hrbtjw wltt-lnw gdr bjHwdH wbjrwxlm׃ s 9.10  wOtH mH-nAmr AlHjnw Ahrj-zAt kj Ozbnw mcwtjk׃ 9.11  Axr cwjt bjd Obdjk HnbjAjm lAmr HArc Axr Atm bAjm lrxtH Arc ndH HjA bndt Omj HArcwt btwObtjHm Axr mlAwH mpH Al-pH bTmAtm׃ 9.12  wOtH bnwtjkm Al-ttnw lbnjHm wbntjHm Al-txAw lbnjkm wlA-tdrxw xlmm wTwbtm Od-Owlm lmOn thzqw wAkltm At-Twb HArc wHwrxtm lbnjkm Od-Owlm׃ 9.13  wAhrj kl-HbA Oljnw bmOxjnw HrOjm wbAxmtnw HgdlH kj AtH AlHjnw hxkt lmTH mOwnnw wnttH lnw pljTH kzAt׃ 9.14  Hnxwb lHpr mcwtjk wlHthtn bOmj HtObwt HAlH HlwA tAnp-bnw Od-klH lAjn xArjt wpljTH׃ p 9.15  jHwH AlHj jxrAl cdjq AtH kj-nxArnw pljTH kHjwm HzH Hnnw lpnjk bAxmtjnw kj Ajn lOmwd lpnjk Ol-zAt׃ p

9.1  Postquam autem haec completa sunt, accesserunt ad me princi pes dicentes: “ Non est separatus populus Israel, sacerdotes et Levitae a populis terrarum et abominationibus eorum, Chananaei videlicet et Hetthaei et Pherezaei et Iebusaei et Ammonitarum et Moabitarum et Aegyptiorum et Amorraeorum. 9.2  Tulerunt enim de filiabus eorum sibi et filiis suis et commiscuerunt semen sanctum cum populis terrarum; manus etiam principum et magistratuum fuit in transgressione hac prima ”. 9.3  Cumque audissem sermonem istum, scidi vestimentum meum et pallium et evelli capillos capitis mei et barbae et sedi maerens. 9.4  Convenerunt autem ad me omnes, qui timebant verba Dei Israel pro transgressione eorum, qui de captivitate venerant; et ego sedebam tristis usque ad sacrificium vespertinum. 9.5  Et in sacrificio vespertino surrexi de afflictione mea et, scisso vestimento et pallio, curvavi genua mea et expandi manus meas ad Dominum Deum meum. 9.6  Et dixi: “ Deus meus, confundor et erubesco levare faciem meam ad te, quoniam iniquitates nostrae multiplicatae sunt super caput nostrum, et delicta nostra creverunt usque ad caelum 9.7  a diebus patrum nostrorum. Peccavimus graviter usque ad diem hanc, et propter iniquitates nostras traditi sumus, ipsi et reges nostri et sacerdotes nostri, in manum regum terrarum et in gladium et in captivitatem et in rapinam et in confusionem vultus sicut et die hac. 9.8  Et nunc ad momentum invenimus gratiam apud Dominum Deum nostrum, ut servaret nobis reliquias et figeret nobis tentorium in loco sancto eius et illuminaret oculos nostros Deus noster et daret nobis solacium modicum in servitute nostra. 9.9  Quia servi sumus, et in servitute nostra non dereliquit nos Deus noster, sed inclinavit super nos misericordiam regum Persarum, ut darent nobis solacium, et erigeretur domus Dei nostri, et instaurarentur ruinae eius, et dedit nobis refugium in Iuda et Ierusalem. 9.10  Et nunc quid dicemus, Deus noster, post haec? Dereliquimus mandata tua, 9.11  quae praecepisti in manu servorum tuorum prophetarum dicens: “Terra, ad quam vos ingredimini, ut possideatis eam, terra immunda est, iuxta immunditiam populorum terrarum et abominationem eorum, qui repleverunt eam a fine usque ad finem coinquinatione sua. 9.12  Nunc ergo filias vestras ne detis filiis eorum et filias eorum ne accipiatis filiis vestris et non quaeratis pacem eorum et prosperitatem eorum usque in aeternum, ut confortemini et comedatis, quae bona sunt terrae, et heredes habeatis filios vestros usque in saeculum”. 9.13  Et post omnia, quae venerunt super nos in operibus nostris pessimis et in delicto nostro magno, quia tu, Deus noster, non iudicasti secundum iniquitates nostras et dedisti nobis salutem, sicut est hodie, 9.14  numquid amplius irrita faciemus mandata tua et matrimonia iungemus cum populis abominationum istarum? Numquid iratus es nobis usque ad consummationem, ut non essent reliquiae et salus? 9.15  Domine, Deus Israel, tua clementia superstites sumus sicut die hac! Ecce coram te sumus in delicto nostro; non enim stari potest coram te propter hoc ”.

10.1  καὶ ὡς προσηύξατο εσδρας καὶ ὡς ἐξηγόρευσεν κλαίων καὶ προσευχόμενος ἐνώπιον οἴκου τοῦ θεοῦ συνήχθησαν πρὸς αὐτὸν ἀπὸ ισραηλ ἐκκλησία πολλὴ σφόδρα ἄνδρες καὶ γυναῖκες καὶ νεανίσκοι ὅτι ἔκλαυσεν ὁ λαὸς καὶ ὕψωσεν κλαίων 10.2  καὶ ἀπεκρίθη σεχενιας υἱὸς ιιηλ ἀπὸ υἱῶν ηλαμ καὶ εἶπεν τῷ εσδρα ἡμεῖς ἠσυνθετήσαμεν τῷ θεῷ ἡμῶν καὶ ἐκαθίσαμεν γυναῖκας ἀλλοτρίας ἀπὸ λαῶν τῆς γῆς καὶ νῦν ἔστιν ὑπομονὴ τῷ ισραηλ ἐπὶ τούτῳ 10.3  καὶ νῦν διαθώμεθα διαθήκην τῷ θεῷ ἡμῶν ἐκβαλεῖν πάσας τὰς γυναῖκας καὶ τὰ γενόμενα ἐξ αὐτῶν ὡς ἂν βούλῃ ἀνάστηθι καὶ φοβέρισον αὐτοὺς ἐν ἐντολαῖς θεοῦ ἡμῶν καὶ ὡς ὁ νόμος γενηθήτω 10.4  ἀνάστα ὅτι ἐπὶ σὲ τὸ ῥῆμα καὶ ἡμεῖς μετὰ σοῦ κραταιοῦ καὶ ποίησον 10.5  καὶ ἀνέστη εσδρας καὶ ὥρκισεν τοὺς ἄρχοντας τοὺς ἱερεῖς καὶ λευίτας καὶ πάντα ισραηλ τοῦ ποιῆσαι κατὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ ὤμοσαν 10.6  καὶ ἀνέστη εσδρας ἀπὸ προσώπου οἴκου τοῦ θεοῦ καὶ ἐπορεύθη εἰς γαζοφυλάκιον ιωαναν υἱοῦ ελισουβ καὶ ἐπορεύθη ἐκεῖ ἄρτον οὐκ ἔφαγεν καὶ ὕδωρ οὐκ ἔπιεν ὅτι ἐπένθει ἐπὶ τῇ ἀσυνθεσίᾳ τῆς ἀποικίας 10.7  καὶ παρήνεγκαν φωνὴν ἐν ιουδα καὶ ἐν ιερουσαλημ πᾶσιν τοῖς υἱοῖς τῆς ἀποικίας τοῦ συναθροισθῆναι εἰς ιερουσαλημ 10.8  καὶ πᾶς ὃς ἂν μὴ ἔλθῃ εἰς τρεῖς ἡμέρας ὡς ἡ βουλὴ τῶν ἀρχόντων καὶ τῶν πρεσβυτέρων ἀναθεματισθήσεται πᾶσα ἡ ὕπαρξις αὐτοῦ καὶ αὐτὸς διασταλήσεται ἀπὸ ἐκκλησίας τῆς ἀποικίας 10.9  καὶ συνήχθησαν πάντες ἄνδρες ιουδα καὶ βενιαμιν εἰς ιερουσαλημ εἰς τὰς τρεῖς ἡμέρας οὗτος ὁ μὴν ὁ ἔνατος ἐν εἰκάδι τοῦ μηνὸς ἐκάθισεν πᾶς ὁ λαὸς ἐν πλατείᾳ οἴκου τοῦ θεοῦ ἀπὸ θορύβου αὐτῶν περὶ τοῦ ῥήματος καὶ ἀπὸ τοῦ χειμῶνος 10.10  καὶ ἀνέστη εσδρας ὁ ἱερεὺς καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς ὑμεῖς ἠσυνθετήκατε καὶ ἐκαθίσατε γυναῖκας ἀλλοτρίας τοῦ προσθεῖναι ἐπὶ πλημμέλειαν ισραηλ 10.11  καὶ νῦν δότε αἴνεσιν κυρίῳ τῷ θεῷ τῶν πατέρων ὑμῶν καὶ ποιήσατε τὸ ἀρεστὸν ἐνώπιον αὐτοῦ καὶ διαστάλητε ἀπὸ λαῶν τῆς γῆς καὶ ἀπὸ τῶν γυναικῶν τῶν ἀλλοτρίων 10.12  καὶ ἀπεκρίθησαν πᾶσα ἡ ἐκκλησία καὶ εἶπαν μέγα τοῦτο τὸ ῥῆμά σου ἐφ' ἡμᾶς ποιῆσαι 10.13  ἀλλὰ ὁ λαὸς πολύς καὶ ὁ καιρὸς χειμερινός καὶ οὐκ ἔστιν δύναμις στῆναι ἔξω καὶ τὸ ἔργον οὐκ εἰς ἡμέραν μίαν καὶ οὐκ εἰς δύο ὅτι ἐπληθύναμεν τοῦ ἀδικῆσαι ἐν τῷ ῥήματι τούτῳ 10.14  στήτωσαν δὴ οἱ ἄρχοντες ἡμῶν τῇ πάσῃ ἐκκλησίᾳ καὶ πάντες οἱ ἐν πόλεσιν ἡμῶν ὃς ἐκάθισεν γυναῖκας ἀλλοτρίας ἐλθέτωσαν εἰς καιροὺς ἀπὸ συνταγῶν καὶ μετ' αὐτῶν πρεσβύτεροι πόλεως καὶ πόλεως καὶ κριταὶ τοῦ ἀποστρέψαι ὀργὴν θυμοῦ θεοῦ ἡμῶν ἐξ ἡμῶν περὶ τοῦ ῥήματος τούτου 10.15  πλὴν ιωναθαν υἱὸς ασαηλ καὶ ιαζια υἱὸς θεκουε μετ' ἐμοῦ περὶ τούτου καὶ μεσουλαμ καὶ σαβαθαι ὁ λευίτης βοηθῶν αὐτοῖς 10.16  καὶ ἐποίησαν οὕτως υἱοὶ τῆς ἀποικίας καὶ διεστάλησαν εσδρας ὁ ἱερεὺς καὶ ἄνδρες ἄρχοντες πατριῶν τῷ οἴκῳ καὶ πάντες ἐν ὀνόμασιν ὅτι ἐπέστρεψαν ἐν ἡμέρᾳ μιᾷ τοῦ μηνὸς τοῦ δεκάτου ἐκζητῆσαι τὸ ῥῆμα 10.17  καὶ ἐτέλεσαν ἐν πᾶσιν ἀνδράσιν οἳ ἐκάθισαν γυναῖκας ἀλλοτρίας ἕως ἡμέρας μιᾶς τοῦ μηνὸς τοῦ πρώτου 10.18  καὶ εὑρέθησαν ἀπὸ υἱῶν τῶν ἱερέων οἳ ἐκάθισαν γυναῖκας ἀλλοτρίας ἀπὸ υἱῶν ἰησοῦ υἱοῦ ιωσεδεκ καὶ ἀδελφοὶ αὐτοῦ μαασηα καὶ ελιεζερ καὶ ιαριβ καὶ γαδαλια 10.19  καὶ ἔδωκαν χεῖρα αὐτῶν τοῦ ἐξενέγκαι γυναῖκας αὐτῶν καὶ πλημμελείας κριὸν ἐκ προβάτων περὶ πλημμελήσεως αὐτῶν 10.20  καὶ ἀπὸ υἱῶν εμμηρ ανανι καὶ ζαβδια 10.21  καὶ ἀπὸ υἱῶν ηραμ μασαια καὶ ελια καὶ σαμαια καὶ ιιηλ καὶ οζια 10.22  καὶ ἀπὸ υἱῶν φασουρ ελιωηναι μαασαια καὶ ισμαηλ καὶ ναθαναηλ καὶ ιωζαβαδ καὶ ηλασα 10.23  καὶ ἀπὸ τῶν λευιτῶν ιωζαβαδ καὶ σαμου καὶ κωλια αὐτὸς κωλιτας καὶ φαθαια καὶ ιοδομ καὶ ελιεζερ 10.24  καὶ ἀπὸ τῶν ἀ|δόντων ελισαφ καὶ ἀπὸ τῶν πυλωρῶν σελλημ καὶ τελημ καὶ ωδουε 10.25  καὶ ἀπὸ ισραηλ ἀπὸ υἱῶν φορος ραμια καὶ ιαζια καὶ μελχια καὶ μεαμιν καὶ ελεαζαρ καὶ ασαβια καὶ βαναια 10.26  καὶ ἀπὸ υἱῶν ηλαμ μαθανια καὶ ζαχαρια καὶ ιαϊηλ καὶ αβδια καὶ ιαριμωθ καὶ ηλια 10.27  καὶ ἀπὸ υἱῶν ζαθουα ελιωηναι ελισουβ μαθανια καὶ ιαρμωθ καὶ ζαβαδ καὶ οζιζα 10.28  καὶ ἀπὸ υἱῶν βαβι ιωαναν ανανια καὶ ζαβου οθαλι 10.29  καὶ ἀπὸ υἱῶν βανουι μεσουλαμ μαλουχ αδαιας ιασουβ καὶ σαλουια καὶ ρημωθ 10.30  καὶ ἀπὸ υἱῶν φααθμωαβ εδενε χαληλ βαναια μασηα μαθανια βεσεληλ καὶ βανουι καὶ μανασση 10.31  καὶ ἀπὸ υἱῶν ηραμ ελιεζερ ιεσσια μελχια σαμαια σεμεων 10.32  βενιαμιν μαλουχ σαμαρια 10.33  καὶ ἀπὸ υἱῶν ησαμ μαθανι μαθαθα ζαβεδ ελιφαλεθ ιεραμι μανασση σεμεϊ 10.34  ἀπὸ υἱῶν βανι μοοδι αμραμ ουηλ 10.35  βαναια βαδαια χελια 10.36  ουιεχωα ιεραμωθ ελιασιβ 10.37  μαθανια μαθαναι καὶ ἐποίησαν 10.38  οἱ υἱοὶ βανουι καὶ οἱ υἱοὶ σεμεϊ 10.39  καὶ σελεμια καὶ ναθαν καὶ αδαια 10.40  μαχναδαβου σεσι σαρου 10.41  εζερηλ καὶ σελεμια καὶ σαμαρια 10.42  καὶ σαλουμ αμαρια ιωσηφ 10.43  ἀπὸ υἱῶν ναβου ιιηλ μαθαθια σεδεμ ζαμβινα ιαδαι καὶ ιωηλ καὶ βαναια 10.44  πάντες οὗτοι ἐλάβοσαν γυναῖκας ἀλλοτρίας καὶ ἐγέννησαν ἐξ αὐτῶν υἱούς

10.1  kai ohs prosehyxato esdras kai ohs exehgoreysen klaiohn kai proseychomenos enohpion oikoy toy theoy synehchthehsan pros ayton apo israehl ekklehsia polleh sphodra andres kai gynaikes kai neaniskoi oti eklaysen o laos kai ypsohsen klaiohn 10.2  kai apekritheh sechenias yios iiehl apo yiohn ehlam kai eipen toh esdra ehmeis ehsynthetehsamen toh theoh ehmohn kai ekathisamen gynaikas allotrias apo laohn tehs gehs kai nyn estin ypomoneh toh israehl epi toytoh 10.3  kai nyn diathohmetha diathehkehn toh theoh ehmohn ekbalein pasas tas gynaikas kai ta genomena ex aytohn ohs an boyleh anastehthi kai phoberison aytoys en entolais theoy ehmohn kai ohs o nomos genehthehtoh 10.4  anasta oti epi se to rehma kai ehmeis meta soy krataioy kai poiehson 10.5  kai anesteh esdras kai ohrkisen toys archontas toys iereis kai leyitas kai panta israehl toy poiehsai kata to rehma toyto kai ohmosan 10.6  kai anesteh esdras apo prosohpoy oikoy toy theoy kai eporeytheh eis gazophylakion iohanan yioy elisoyb kai eporeytheh ekei arton oyk ephagen kai ydohr oyk epien oti epenthei epi teh asynthesia tehs apoikias 10.7  kai parehnegkan phohnehn en ioyda kai en ieroysalehm pasin tois yiois tehs apoikias toy synathroisthehnai eis ieroysalehm 10.8  kai pas os an meh eltheh eis treis ehmeras ohs eh boyleh tohn archontohn kai tohn presbyterohn anathematisthehsetai pasa eh yparxis aytoy kai aytos diastalehsetai apo ekklehsias tehs apoikias 10.9  kai synehchthehsan pantes andres ioyda kai beniamin eis ieroysalehm eis tas treis ehmeras oytos o mehn o enatos en eikadi toy mehnos ekathisen pas o laos en plateia oikoy toy theoy apo thoryboy aytohn peri toy rehmatos kai apo toy cheimohnos 10.10  kai anesteh esdras o iereys kai eipen pros aytoys ymeis ehsynthetehkate kai ekathisate gynaikas allotrias toy prostheinai epi plehmmeleian israehl 10.11  kai nyn dote ainesin kyrioh toh theoh tohn paterohn ymohn kai poiehsate to areston enohpion aytoy kai diastalehte apo laohn tehs gehs kai apo tohn gynaikohn tohn allotriohn 10.12  kai apekrithehsan pasa eh ekklehsia kai eipan mega toyto to rehma soy eph' ehmas poiehsai 10.13  alla o laos polys kai o kairos cheimerinos kai oyk estin dynamis stehnai exoh kai to ergon oyk eis ehmeran mian kai oyk eis dyo oti eplehthynamen toy adikehsai en toh rehmati toytoh 10.14  stehtohsan deh oi archontes ehmohn teh paseh ekklehsia kai pantes oi en polesin ehmohn os ekathisen gynaikas allotrias elthetohsan eis kairoys apo syntagohn kai met' aytohn presbyteroi poleohs kai poleohs kai kritai toy apostrepsai orgehn thymoy theoy ehmohn ex ehmohn peri toy rehmatos toytoy 10.15  plehn iohnathan yios asaehl kai iazia yios thekoye met' emoy peri toytoy kai mesoylam kai sabathai o leyitehs boehthohn aytois 10.16  kai epoiehsan oytohs yioi tehs apoikias kai diestalehsan esdras o iereys kai andres archontes patriohn toh oikoh kai pantes en onomasin oti epestrepsan en ehmera mia toy mehnos toy dekatoy ekzehtehsai to rehma 10.17  kai etelesan en pasin andrasin oi ekathisan gynaikas allotrias eohs ehmeras mias toy mehnos toy prohtoy 10.18  kai eyrethehsan apo yiohn tohn iereohn oi ekathisan gynaikas allotrias apo yiohn iehsoy yioy iohsedek kai adelphoi aytoy maaseha kai eliezer kai iarib kai gadalia 10.19  kai edohkan cheira aytohn toy exenegkai gynaikas aytohn kai plehmmeleias krion ek probatohn peri plehmmelehseohs aytohn 10.20  kai apo yiohn emmehr anani kai zabdia 10.21  kai apo yiohn ehram masaia kai elia kai samaia kai iiehl kai ozia 10.22  kai apo yiohn phasoyr eliohehnai maasaia kai ismaehl kai nathanaehl kai iohzabad kai ehlasa 10.23  kai apo tohn leyitohn iohzabad kai samoy kai kohlia aytos kohlitas kai phathaia kai iodom kai eliezer 10.24  kai apo tohn adontohn elisaph kai apo tohn pylohrohn sellehm kai telehm kai ohdoye 10.25  kai apo israehl apo yiohn phoros ramia kai iazia kai melchia kai meamin kai eleazar kai asabia kai banaia 10.26  kai apo yiohn ehlam mathania kai zacharia kai iaiehl kai abdia kai iarimohth kai ehlia 10.27  kai apo yiohn zathoya eliohehnai elisoyb mathania kai iarmohth kai zabad kai oziza 10.28  kai apo yiohn babi iohanan anania kai zaboy othali 10.29  kai apo yiohn banoyi mesoylam maloych adaias iasoyb kai saloyia kai rehmohth 10.30  kai apo yiohn phaathmohab edene chalehl banaia maseha mathania beselehl kai banoyi kai manasseh 10.31  kai apo yiohn ehram eliezer iessia melchia samaia semeohn 10.32  beniamin maloych samaria 10.33  kai apo yiohn ehsam mathani mathatha zabed eliphaleth ierami manasseh semei 10.34  apo yiohn bani moodi amram oyehl 10.35  banaia badaia chelia 10.36  oyiechoha ieramohth eliasib 10.37  mathania mathanai kai epoiehsan 10.38  oi yioi banoyi kai oi yioi semei 10.39  kai selemia kai nathan kai adaia 10.40  machnadaboy sesi saroy 10.41  ezerehl kai selemia kai samaria 10.42  kai saloym amaria iohsehph 10.43  apo yiohn naboy iiehl mathathia sedem zambina iadai kai iohehl kai banaia 10.44  pantes oytoi elabosan gynaikas allotrias kai egennehsan ex aytohn yioys

10.1  Während nun Esra also betete und sein Bekenntnis ablegte, weinte und vor dem Hause Gottes lag, versammelte sich zu ihm aus Israel eine sehr große Gemeinde von Männern, Frauen und Kindern; denn das Volk weinte sehr. 10.2  Und Sechanja, der Sohn Jechiels, aus den Kindern Elams, antwortete und sprach zu Esra: Wir haben uns an unserm Gott versündigt, daß wir fremde Frauen aus den Völkern des Landes heimgeführt haben. Nun aber ist noch Hoffnung für Israel! 10.3  Lasset uns nun einen Bund mit unserm Gott machen, daß wir alle Frauen und die von ihnen geboren sind, hinaustun nach dem Rat meines Herrn und derer, welche das Gebot unsres Gottes fürchten, daß man tue nach dem Gesetz. 10.4  Mache dich auf; dir liegt die Sache ob, wir wollen dir beistehen; führe es mutig aus! 10.5  Da stand Esra auf und nahm einen Eid von den obersten Priestern, von den Leviten und von ganz Israel, daß sie nach diesem Wort tun wollten. Und sie schwuren. 10.6  Und Esra stand auf vor dem Hause und ging in die Kammer Johanans, des Sohnes Eljaschibs. Er ging dort hinein und aß kein Brot und trank kein Wasser; denn er trug Leid wegen der Übertretung derer, die gefangen gewesen. 10.7  Und man ließ in Juda und Jerusalem ausrufen, daß alle, die gefangen gewesen, sich nach Jerusalem versammeln sollten, 10.8  und wer innert drei Tagen gemäß dem Rat der Obersten und Ältesten nicht kommen würde, dessen ganze Habe solle mit dem Bann belegt und er selbst aus der Gemeinde der aus der Gefangenschaft Zurückgekehrten ausgeschlossen werden. 10.9  Da versammelten sich alle Männer von Juda und Benjamin in Jerusalem auf den dritten Tag, das war der zwanzigste Tag des neunten Monats. Und alles Volk saß auf dem Platze vor dem Hause Gottes, zitternd um der Sache willen und wegen des Regens. 10.10  Und Esra, der Priester, stand auf und sprach zu ihnen: Ihr habt euch versündigt und habt fremde Frauen heimgeführt, womit ihr die Schuld Israels noch größer machtet. 10.11  So leget nun dem HERRN, dem Gott eurer Väter, ein Bekenntnis ab und tut, was ihm wohlgefällig ist, und scheidet euch von den Völkern des Landes und von den fremden Frauen! 10.12  Da antwortete die ganze Gemeinde und sprach mit lauter Stimme: Es soll geschehen, wie du uns gesagt hast! 10.13  Aber des Volkes ist viel, und es ist Regenwetter, und man kann nicht hier draußen stehen; und es ist auch nicht ein Werk von einem oder zwei Tagen, denn wir haben der Übertretung zu viel gemacht. 10.14  Laßt doch unsere Obersten für die ganze Gemeinde einstehen; und alle, die in unsern Städten fremde Frauen heimgeführt haben, sollen zu bestimmten Zeiten kommen, und mit ihnen die Ältesten einer jeden Stadt und deren Richter, bis der Zorn unsres Gottes um dieser Sache willen von uns abgewandt wird. 10.15  Nur Jonatan, der Sohn Asahels, und Jehasia, der Sohn Tikwas, standen dagegen auf, und Mesullam und Sabbetai, der Levit, unterstützten sie. 10.16  Und die Kinder der Gefangenschaft taten also: der Priester Esra sonderte sich Männer aus, die Familienhäupter ihrer Stammhäuser, und diese alle mit Namen bezeichnet, die setzten sich am ersten Tage des zehnten Monats zur Untersuchung der Angelegenheit. 10.17  Und sie erledigten die ganze Angelegenheit der Männer, die fremde Frauen heimgeführt hatten, bis zum ersten Tag des ersten Monats. 10.18  Und es wurden unter den Söhnen der Priester, die fremde Frauen heimgeführt hatten, gefunden: von den Söhnen Jesuas, des Sohnes Jozadaks, und seinen Brüdern: Maaseja, Elieser, Jarib und Gedalja; 10.19  die gaben ihre Hand darauf, daß sie ihre Frauen ausstoßen wollten, und sie bekannten die Schuld und opferten einen Schafbock für ihre Schuld. 10.20  Von den Söhnen Immers: Hanani und Sebadja. 10.21  Von den Söhnen Harims: Maaseja, Elia, Semaja, Jehiel und Usija. 10.22  von den Söhnen Pashurs: Eljeonai, Maaseja, Ismael, Netaneel, Josabad und Eleasar. 10.23  Von den Leviten: Josabad, Simei, Kelajah, Petachia, Juda und Elieser. 10.24  Von den Sängern: Eliaschib. Von den Torhütern: Sallum, Telem und Uri. 10.25  Und von Israel: Von den Söhnen Parhos: Ramja, Jischja, Malchija, Mijamin, Eleaser, Malchija und Benaja. 10.26  Von den Söhnen Elams: Mattanja, Sacharja, Jechiel, Abdi, Jeremot und Elia. 10.27  Von den Söhnen Sattus: Eljoenai, Eljaschib, Mattanja, Jeremot, Sabad und Asisa. 10.28  Von den Söhnen Bebais: Johanan, Hananja, Sabbai, Atlai. 10.29  Von den Söhnen Banis: Mesullam, Mallach, Adaja, Jaschub, Scheal und Jeramot. 10.30  Von den Söhnen Pachat-Moabs: Adna, Kelal, Benaja, Maaseja, Mattanja, Bezaleel, Binnui und Manasse. 10.31  Von den Söhnen Harims: Elieser, Jischja, Malchija, Semaja, Simeon, 10.32  Benjamin, Mallach, Semarja. 10.33  Von den Söhnen Hasums: Mattenai, Mattatta, Sabad, Eliphelet, Jeremai, Manasse, Simei. 10.34  Von den Söhnen Banis: Mahadai, Amram und Uel, 10.35  Benaja, Bedja, Keluhu, 10.36  Vanja, Meremot, Eljaschib. 10.37  Mattanja, Mattenai, Jahasai, 10.38  Bani, Binnui, Simei, 10.39  Selemja, Natan, Adaja, 10.40  Machnadbai, Sasai, Sarai, 10.41  Asareel, Selemja, Semarja, 10.42  Sallum, Amarja, Joseph. 10.43  Von den Söhnen Nebos: Jechiel, Mattitja, Sabad, Sebina, Jaddai, Joel, Benaja. 10.44  Diese alle hatten fremde Frauen genommen; und unter diesen Frauen waren etliche, welche Kinder geboren hatten.

10.1  וּכְהִתְפַּלֵּל עֶזְרָא וּכְהִתְוַדֹּתֹו בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים נִקְבְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְׂרָאֵל קָהָל רַב־מְאֹד אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים כִּי־בָכוּ הָעָם הַרְבֵּה־בֶכֶה׃ ס 10.2  וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן־יְחִיאֵל מִבְּנֵי [עֹולָם כ] (עֵילָם ק) וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיֹּות מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וְעַתָּה יֵשׁ־מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל עַל־זֹאת׃ 10.3  וְעַתָּה נִכְרָת־בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהֹוצִיא כָל־נָשִׁים וְהַנֹּולָד מֵהֶם בַּעֲצַת אֲדֹנָי וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ וְכַתֹּורָה יֵעָשֶׂה׃ 10.4  קוּם כִּי־עָלֶיךָ הַדָּבָר וַאֲנַחְנוּ עִמָּךְ חֲזַק וַעֲשֵׂה׃ פ 10.5  וַיָּקָם עֶזְרָא וַיַּשְׁבַּע אֶת־שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְכָל־יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂות כַּדָּבָר הַזֶּה וַיִּשָּׁבֵעוּ׃ 10.6  וַיָּקָם עֶזְרָא מִלִּפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ אֶל־לִשְׁכַּת יְהֹוחָנָן בֶּן־אֶלְיָשִׁיב וַיֵּלֶךְ שָׁם לֶחֶם לֹא־אָכַל וּמַיִם לֹא־שָׁתָה כִּי מִתְאַבֵּל עַל־מַעַל הַגֹּולָה׃ ס 10.7  וַיַּעֲבִירוּ קֹול בִּיהוּדָה וִירוּשָׁלִַם לְכֹל בְּנֵי הַגֹּולָה לְהִקָּבֵץ יְרוּשָׁלִָם׃ 10.8  וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יָבֹוא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יָחֳרַם כָּל־רְכוּשֹׁו וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגֹּולָה׃ ס 10.9  וַיִּקָּבְצוּ כָל־אַנְשֵׁי־יְהוּדָה וּבִנְיָמִן ׀ יְרוּשָׁלִַם לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים הוּא חֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ וַיֵּשְׁבוּ כָל־הָעָם בִּרְחֹוב בֵּית הָאֱלֹהִים מַרְעִידִים עַל־הַדָּבָר וּמֵהַגְּשָׁמִים׃ פ 10.10  וַיָּקָם עֶזְרָא הַכֹּהֵן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם מְעַלְתֶּם וַתֹּשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיֹּות לְהֹוסִיף עַל־אַשְׁמַת יִשְׂרָאֵל׃ 10.11  וְעַתָּה תְּנוּ תֹודָה לַיהוָה אֱלֹהֵי־אֲבֹתֵיכֶם וַעֲשׂוּ רְצֹונֹו וְהִבָּדְלוּ מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וּמִן־הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיֹּות׃ 10.12  וַיַּעְנוּ כָל־הַקָּהָל וַיֹּאמְרוּ קֹול גָּדֹול כֵּן [כְּדִבְרֶיךָ כ] (כִּדְבָרְךָ ק) עָלֵינוּ לַעֲשֹׂות׃ 10.13  אֲבָל הָעָם רָב וְהָעֵת גְּשָׁמִים וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹוד בַּחוּץ וְהַמְּלָאכָה לֹא־לְיֹום אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם כִּי־הִרְבִּינוּ לִפְשֹׁעַ בַּדָּבָר הַזֶּה׃ 10.14  יַעֲמְדוּ־נָא רֵינוּ לְכָל־הַקָּהָל וְכֹל ׀ אֲשֶׁר בֶּעָרֵינוּ הַהֹשִׁיב נָשִׁים נָכְרִיֹּות יָבֹא לְעִתִּים מְזֻמָּנִים וְעִמָּהֶם זִקְנֵי־עִיר וָעִיר וְשֹׁפְטֶיהָ עַד לְהָשִׁיב חֲרֹון אַף־אֱלֹהֵינוּ מִמֶּנּוּ עַד לַדָּבָר הַזֶּה׃ פ 10.15  אַךְ יֹונָתָן בֶּן־עֲשָׂהאֵל וְיַחְזְיָה בֶן־תִּקְוָה עָמְדוּ עַל־זֹאת וּמְשֻׁלָּם וְשַׁבְּתַי הַלֵּוִי עֲזָרֻם׃ 10.16  וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵי הַגֹּולָה וַיִּבָּדְלוּ עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֲנָשִׁים רָאשֵׁי הָאָבֹות לְבֵית אֲבֹתָם וְכֻלָּם בְּשֵׁמֹות וַיֵּשְׁבוּ בְּיֹום אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי לְדַרְיֹושׁ הַדָּבָר׃ 10.17  וַיְכַלּוּ בַכֹּל אֲנָשִׁים הַהֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיֹּות עַד יֹום אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון׃ פ 10.18  וַיִּמָּצֵא מִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיֹּות מִבְּנֵי יֵשׁוּעַ בֶּן־יֹוצָדָק וְאֶחָיו מַעֲשֵׂיָה וֶאֱלִיעֶזֶר וְיָרִיב וּגְדַלְיָה׃ 10.19  וַיִּתְּנוּ יָדָם לְהֹוצִיא נְשֵׁיהֶם וַאֲשֵׁמִים אֵיל־צֹאן עַל־אַשְׁמָתָם׃ ס 10.20  וּמִבְּנֵי אִמֵּר חֲנָנִי וּזְבַדְיָה׃ ס 10.21  וּמִבְּנֵי חָרִם מַעֲשֵׂיָה וְאֵלִיָּה וּשְׁמַעְיָה וִיחִיאֵל וְעֻזִיָּה׃ 10.22  וּמִבְּנֵי פַּשְׁחוּר אֶלְיֹועֵינַי מַעֲשֵׂיָה יִשְׁמָעֵאל נְתַנְאֵל יֹוזָבָד וְאֶלְעָשָׂה׃ ס 10.23  וּמִן־הַלְוִיִּם יֹוזָבָד וְשִׁמְעִי וְקֵלָיָה הוּא קְלִיטָא פְּתַחְיָה יְהוּדָה וֶאֱלִיעֶזֶר׃ ס 10.24  וּמִן־הַמְשֹׁרְרִים אֶלְיָשִׁיב וּמִן־הַשֹּׁעֲרִים שַׁלֻּם וָטֶלֶם וְאוּרִי׃ ס 10.25  וּמִיִּשְׂרָאֵל מִבְּנֵי פַרְעֹשׁ רַמְיָה וְיִזִּיָּה וּמַלְכִּיָּה וּמִיָּמִן וְאֶלְעָזָר וּמַלְכִּיָּה וּבְנָיָה׃ ס 10.26  וּמִבְּנֵי עֵילָם מַתַּנְיָה זְכַרְיָה וִיחִיאֵל וְעַבְדִּי וִירֵמֹות וְאֵלִיָּה׃ ס 10.27  וּמִבְּנֵי זַתּוּא אֶלְיֹועֵנַי אֶלְיָשִׁיב מַתַּנְיָה וִירֵמֹות וְזָבָד וַעֲזִיזָא׃ ס 10.28  וּמִבְּנֵי בֵּבָי יְהֹוחָנָן חֲנַנְיָה זַבַּי עַתְלָי׃ ס 10.29  וּמִבְּנֵי בָּנִי מְשֻׁלָּם מַלּוּךְ וַעֲדָיָה יָשׁוּב וּשְׁאָל [יְרֵמֹות כ] (וְרָמֹות׃ ק) ס 10.30  וּמִבְּנֵי פַּחַת מֹואָב עַדְנָא וּכְלָל בְּנָיָה מַעֲשֵׂיָה מַתַּנְיָה בְצַלְאֵל וּבִנּוּי וּמְנַשֶּׁה׃ ס 10.31  וּבְנֵי חָרִם אֱלִיעֶזֶר יִשִּׁיָּה מַלְכִּיָּה שְׁמַעְיָה שִׁמְעֹון׃ 10.32  בְּנְיָמִן מַלּוּךְ שְׁמַרְיָה׃ ס 10.33  מִבְּנֵי חָשֻׁם מַתְּנַי מַתַּתָּה זָבָד אֱלִיפֶלֶט יְרֵמַי מְנַשֶּׁה שִׁמְעִי׃ ס 10.34  מִבְּנֵי בָנִי מַעֲדַי עַמְרָם וְאוּאֵל׃ ס 10.35  בְּנָיָה בֵדְיָה [כְּלָהַי כ] (כְּלוּהוּ׃ ק) 10.36  וַנְיָה מְרֵמֹות אֶלְיָשִׁיב׃ 10.37  מַתַּנְיָה מַתְּנַי [וְיַעֲשֹׂו כ] (וְיַעֲשָׂי׃ ק) 10.38  וּבָנִי וּבִנּוּי שִׁמְעִי׃ 10.39  וְשֶׁלֶמְיָה וְנָתָן וַעֲדָיָה׃ 10.40  מַכְנַדְבַי שָׁשַׁי שָׁרָי׃ 10.41  עֲזַרְאֵל וְשֶׁלֶמְיָהוּ שְׁמַרְיָה׃ 10.42  שַׁלּוּם אֲמַרְיָה יֹוסֵף׃ ס 10.43  מִבְּנֵי נְבֹו יְעִיאֵל מַתִּתְיָה זָבָד זְבִינָא [יַדֹּו כ] (יַדַּי ק) וְיֹואֵל בְּנָיָה׃ 10.44  כָּל־אֵלֶּה [נָשְׂאוּ כ] (נָשְׂאוּ ק) נָשִׁים נָכְרִיֹּות וְיֵשׁ מֵהֶם נָשִׁים וַיָּשִׂימוּ בָּנִים׃ פ

10.1  wkHitpalel OaezraaA wkHitwadotow bokaeH wmitnapel lipnej bejt HaaAaeloHijm niqbcw Aelaajw mijixraaAel qaaHaal rab-mAod Aanaaxxijm wnaaxxijm wijlaadijm kij-baakw HaaOaam HarbeH-baekaeH׃ s 10.2  wajaOan xxkanjaaH baen-jhijAel mibnej [Oowlaam k] (Oejlaam q) wajoAmaer lOaezraaA Aanahnw maaOalnw beAloHejnw wanoxxaeb naaxxijm naakrijowt meOamej HaaAaaraec wOataaH jexx-miqwaeH ljixraaAel Oal-zoAt׃ 10.3  wOataaH nikraat-brijt leAloHejnw lHowcijA kaal-naaxxijm wHanowlaad meHaem baOacat Aadonaaj wHaharedijm bmicwat AaeloHejnw wkatowraaH jeOaaxaeH׃ 10.4  qwm kij-Oaalaejkaa Hadaabaar waAanahnw Oimaak hazaq waOaxeH׃ p 10.5  wajaaqaam OaezraaA wajaxxbaO Aaet-xaarej HakoHanijm Halwijim wkaal-jixraaAel laOaxowt kadaabaar HazaeH wajixxaabeOw׃ 10.6  wajaaqaam OaezraaA milipnej bejt HaaAaeloHijm wajelaek Aael-lixxkat jHowhaanaan baen-Aaeljaaxxijb wajelaek xxaam laehaem loA-Aaakal wmajim loA-xxaataaH kij mitAabel Oal-maOal HagowlaaH׃ s 10.7  wajaOabijrw qowl bijHwdaaH wijrwxxaalaim lkol bnej HagowlaaH lHiqaabec jrwxxaalaaim׃ 10.8  wkol Aaxxaer loA-jaabowA lixxloxxaet Hajaamijm kaOacat Haxaarijm wHazqenijm jaahaaram kaal-rkwxxow wHwA jibaadel miqHal HagowlaaH׃ s 10.9  wajiqaabcw kaal-Aanxxej-jHwdaaH wbinjaamin jrwxxaalaim lixxloxxaet Hajaamijm HwA hodaexx HatxxijOij bOaexrijm bahodaexx wajexxbw kaal-HaaOaam birhowb bejt HaaAaeloHijm marOijdijm Oal-Hadaabaar wmeHagxxaamijm׃ p 10.10  wajaaqaam OaezraaA HakoHen wajoAmaer AaleHaem Aataem mOaltaem watoxxijbw naaxxijm naakrijowt lHowsijp Oal-Aaxxmat jixraaAel׃ 10.11  wOataaH tnw towdaaH lajHwaaH AaeloHej-Aabotejkaem waOaxw rcownow wHibaadlw meOamej HaaAaaraec wmin-Hanaaxxijm Hanaakrijowt׃ 10.12  wajaOnw kaal-HaqaaHaal wajoAmrw qowl gaadowl ken [kdibraejkaa k] (kidbaarkaa q) Oaalejnw laOaxowt׃ 10.13  Aabaal HaaOaam raab wHaaOet gxxaamijm wAejn koha laOamowd bahwc wHamlaaAkaaH loA-ljowm Aaehaad wloA lixxnajim kij-Hirbijnw lipxxoOa badaabaar HazaeH׃ 10.14  jaOamdw-naaA rejnw lkaal-HaqaaHaal wkol Aaxxaer baeOaarejnw HaHoxxijb naaxxijm naakrijowt jaaboA lOitijm mzumaanijm wOimaaHaem ziqnej-Oijr waaOijr wxxopTaejHaa Oad lHaaxxijb harown Aap-AaeloHejnw mimaenw Oad ladaabaar HazaeH׃ p 10.15  Aak jownaataan baen-OaxaaHAel wjahzjaaH baen-tiqwaaH Oaamdw Oal-zoAt wmxxulaam wxxabtaj Halewij Oazaarum׃ 10.16  wajaOaxw-ken bnej HagowlaaH wajibaadlw OaezraaA HakoHen Aanaaxxijm raaAxxej HaaAaabowt lbejt Aabotaam wkulaam bxxemowt wajexxbw bjowm Aaehaad lahodaexx HaaOaxijrij ldarjowxx Hadaabaar׃ 10.17  wajkalw bakol Aanaaxxijm HaHoxxijbw naaxxijm naakrijowt Oad jowm Aaehaad lahodaexx HaariAxxown׃ p 10.18  wajimaaceA mibnej HakoHanijm Aaxxaer Hoxxijbw naaxxijm naakrijowt mibnej jexxwOa baen-jowcaadaaq wAaehaajw maOaxejaaH waeAaelijOaezaer wjaarijb wgdaljaaH׃ 10.19  wajitnw jaadaam lHowcijA nxxejHaem waAaxxemijm Aejl-coAn Oal-Aaxxmaataam׃ s 10.20  wmibnej Aimer hanaanij wzbadjaaH׃ s 10.21  wmibnej haarim maOaxejaaH wAelijaaH wxxmaOjaaH wijhijAel wOuzijaaH׃ 10.22  wmibnej paxxhwr AaeljowOejnaj maOaxejaaH jixxmaaOeAl ntanAel jowzaabaad wAaelOaaxaaH׃ s 10.23  wmin-Halwijim jowzaabaad wxximOij wqelaajaaH HwA qlijTaaA ptahjaaH jHwdaaH waeAaelijOaezaer׃ s 10.24  wmin-Hamxxorrijm Aaeljaaxxijb wmin-HaxxoOarijm xxalum waaTaelaem wAwrij׃ s 10.25  wmijixraaAel mibnej parOoxx ramjaaH wjizijaaH wmalkijaaH wmijaamin wAaelOaazaar wmalkijaaH wbnaajaaH׃ s 10.26  wmibnej Oejlaam matanjaaH zkarjaaH wijhijAel wOabdij wijremowt wAelijaaH׃ s 10.27  wmibnej zatwA AaeljowOenaj Aaeljaaxxijb matanjaaH wijremowt wzaabaad waOazijzaaA׃ s 10.28  wmibnej bebaaj jHowhaanaan hananjaaH zabaj Oatlaaj׃ s 10.29  wmibnej baanij mxxulaam malwk waOadaajaaH jaaxxwb wxxAaal [jremowt k] (wraamowt׃ q) s 10.30  wmibnej pahat mowAaab OadnaaA wklaal bnaajaaH maOaxejaaH matanjaaH bcalAel wbinwj wmnaxxaeH׃ s 10.31  wbnej haarim AaelijOaezaer jixxijaaH malkijaaH xxmaOjaaH xximOown׃ 10.32  bnjaamin malwk xxmarjaaH׃ s 10.33  mibnej haaxxum matnaj matataaH zaabaad AaelijpaelaeT jremaj mnaxxaeH xximOij׃ s 10.34  mibnej baanij maOadaj Oamraam wAwAel׃ s 10.35  bnaajaaH bedjaaH [klaaHaj k] (klwHw׃ q) 10.36  wanjaaH mremowt Aaeljaaxxijb׃ 10.37  matanjaaH matnaj [wjaOaxow k] (wjaOaxaaj׃ q) 10.38  wbaanij wbinwj xximOij׃ 10.39  wxxaelaemjaaH wnaataan waOadaajaaH׃ 10.40  maknadbaj xxaaxxaj xxaaraaj׃ 10.41  OazarAel wxxaelaemjaaHw xxmarjaaH׃ 10.42  xxalwm AamarjaaH jowsep׃ s 10.43  mibnej nbow jOijAel matitjaaH zaabaad zbijnaaA [jadow k] (jadaj q) wjowAel bnaajaaH׃ 10.44  kaal-AelaeH [naaxAw k] (naaxAw q) naaxxijm naakrijowt wjexx meHaem naaxxijm wajaaxijmw baanijm׃ p

10.1  וכהתפלל עזרא וכהתודתו בכה ומתנפל לפני בית האלהים נקבצו אליו מישראל קהל רב־מאד אנשים ונשים וילדים כי־בכו העם הרבה־בכה׃ ס 10.2  ויען שכניה בן־יחיאל מבני [עולם כ] (עילם ק) ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלהינו ונשב נשים נכריות מעמי הארץ ועתה יש־מקוה לישראל על־זאת׃ 10.3  ועתה נכרת־ברית לאלהינו להוציא כל־נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה׃ 10.4  קום כי־עליך הדבר ואנחנו עמך חזק ועשה׃ פ 10.5  ויקם עזרא וישבע את־שרי הכהנים הלוים וכל־ישראל לעשות כדבר הזה וישבעו׃ 10.6  ויקם עזרא מלפני בית האלהים וילך אל־לשכת יהוחנן בן־אלישיב וילך שם לחם לא־אכל ומים לא־שתה כי מתאבל על־מעל הגולה׃ ס 10.7  ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה להקבץ ירושלם׃ 10.8  וכל אשר לא־יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל־רכושו והוא יבדל מקהל הגולה׃ ס 10.9  ויקבצו כל־אנשי־יהודה ובנימן ׀ ירושלם לשלשת הימים הוא חדש התשיעי בעשרים בחדש וישבו כל־העם ברחוב בית האלהים מרעידים על־הדבר ומהגשמים׃ פ 10.10  ויקם עזרא הכהן ויאמר אלהם אתם מעלתם ותשיבו נשים נכריות להוסיף על־אשמת ישראל׃ 10.11  ועתה תנו תודה ליהוה אלהי־אבתיכם ועשו רצונו והבדלו מעמי הארץ ומן־הנשים הנכריות׃ 10.12  ויענו כל־הקהל ויאמרו קול גדול כן [כדבריך כ] (כדברך ק) עלינו לעשות׃ 10.13  אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ והמלאכה לא־ליום אחד ולא לשנים כי־הרבינו לפשע בדבר הזה׃ 10.14  יעמדו־נא רינו לכל־הקהל וכל ׀ אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבא לעתים מזמנים ועמהם זקני־עיר ועיר ושפטיה עד להשיב חרון אף־אלהינו ממנו עד לדבר הזה׃ פ 10.15  אך יונתן בן־עשהאל ויחזיה בן־תקוה עמדו על־זאת ומשלם ושבתי הלוי עזרם׃ 10.16  ויעשו־כן בני הגולה ויבדלו עזרא הכהן אנשים ראשי האבות לבית אבתם וכלם בשמות וישבו ביום אחד לחדש העשירי לדריוש הדבר׃ 10.17  ויכלו בכל אנשים ההשיבו נשים נכריות עד יום אחד לחדש הראשון׃ פ 10.18  וימצא מבני הכהנים אשר השיבו נשים נכריות מבני ישוע בן־יוצדק ואחיו מעשיה ואליעזר ויריב וגדליה׃ 10.19  ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל־צאן על־אשמתם׃ ס 10.20  ומבני אמר חנני וזבדיה׃ ס 10.21  ומבני חרם מעשיה ואליה ושמעיה ויחיאל ועזיה׃ 10.22  ומבני פשחור אליועיני מעשיה ישמעאל נתנאל יוזבד ואלעשה׃ ס 10.23  ומן־הלוים יוזבד ושמעי וקליה הוא קליטא פתחיה יהודה ואליעזר׃ ס 10.24  ומן־המשררים אלישיב ומן־השערים שלם וטלם ואורי׃ ס 10.25  ומישראל מבני פרעש רמיה ויזיה ומלכיה ומימן ואלעזר ומלכיה ובניה׃ ס 10.26  ומבני עילם מתניה זכריה ויחיאל ועבדי וירמות ואליה׃ ס 10.27  ומבני זתוא אליועני אלישיב מתניה וירמות וזבד ועזיזא׃ ס 10.28  ומבני בבי יהוחנן חנניה זבי עתלי׃ ס 10.29  ומבני בני משלם מלוך ועדיה ישוב ושאל [ירמות כ] (ורמות׃ ק) ס 10.30  ומבני פחת מואב עדנא וכלל בניה מעשיה מתניה בצלאל ובנוי ומנשה׃ ס 10.31  ובני חרם אליעזר ישיה מלכיה שמעיה שמעון׃ 10.32  בנימן מלוך שמריה׃ ס 10.33  מבני חשם מתני מתתה זבד אליפלט ירמי מנשה שמעי׃ ס 10.34  מבני בני מעדי עמרם ואואל׃ ס 10.35  בניה בדיה [כלהי כ] (כלוהו׃ ק) 10.36  וניה מרמות אלישיב׃ 10.37  מתניה מתני [ויעשו כ] (ויעשי׃ ק) 10.38  ובני ובנוי שמעי׃ 10.39  ושלמיה ונתן ועדיה׃ 10.40  מכנדבי ששי שרי׃ 10.41  עזראל ושלמיהו שמריה׃ 10.42  שלום אמריה יוסף׃ ס 10.43  מבני נבו יעיאל מתתיה זבד זבינא [ידו כ] (ידי ק) ויואל בניה׃ 10.44  כל־אלה [נשאו כ] (נשאו ק) נשים נכריות ויש מהם נשים וישימו בנים׃ פ

10.1  wkHtpll OzrA wkHtwdtw bkH wmtnpl lpnj bjt HAlHjm nqbcw Aljw mjxrAl qHl rb-mAd Anxjm wnxjm wjldjm kj-bkw HOm HrbH-bkH׃ s 10.2  wjOn xknjH bn-jhjAl mbnj [Owlm k] (Ojlm q) wjAmr lOzrA Anhnw mOlnw bAlHjnw wnxb nxjm nkrjwt mOmj HArc wOtH jx-mqwH ljxrAl Ol-zAt׃ 10.3  wOtH nkrt-brjt lAlHjnw lHwcjA kl-nxjm wHnwld mHm bOct Adnj wHhrdjm bmcwt AlHjnw wktwrH jOxH׃ 10.4  qwm kj-Oljk Hdbr wAnhnw Omk hzq wOxH׃ p 10.5  wjqm OzrA wjxbO At-xrj HkHnjm Hlwjm wkl-jxrAl lOxwt kdbr HzH wjxbOw׃ 10.6  wjqm OzrA mlpnj bjt HAlHjm wjlk Al-lxkt jHwhnn bn-Aljxjb wjlk xm lhm lA-Akl wmjm lA-xtH kj mtAbl Ol-mOl HgwlH׃ s 10.7  wjObjrw qwl bjHwdH wjrwxlm lkl bnj HgwlH lHqbc jrwxlm׃ 10.8  wkl Axr lA-jbwA lxlxt Hjmjm kOct Hxrjm wHzqnjm jhrm kl-rkwxw wHwA jbdl mqHl HgwlH׃ s 10.9  wjqbcw kl-Anxj-jHwdH wbnjmn jrwxlm lxlxt Hjmjm HwA hdx HtxjOj bOxrjm bhdx wjxbw kl-HOm brhwb bjt HAlHjm mrOjdjm Ol-Hdbr wmHgxmjm׃ p 10.10  wjqm OzrA HkHn wjAmr AlHm Atm mOltm wtxjbw nxjm nkrjwt lHwsjp Ol-Axmt jxrAl׃ 10.11  wOtH tnw twdH ljHwH AlHj-Abtjkm wOxw rcwnw wHbdlw mOmj HArc wmn-Hnxjm Hnkrjwt׃ 10.12  wjOnw kl-HqHl wjAmrw qwl gdwl kn [kdbrjk k] (kdbrk q) Oljnw lOxwt׃ 10.13  Abl HOm rb wHOt gxmjm wAjn kh lOmwd bhwc wHmlAkH lA-ljwm Ahd wlA lxnjm kj-Hrbjnw lpxO bdbr HzH׃ 10.14  jOmdw-nA rjnw lkl-HqHl wkl Axr bOrjnw HHxjb nxjm nkrjwt jbA lOtjm mzmnjm wOmHm zqnj-Ojr wOjr wxpTjH Od lHxjb hrwn Ap-AlHjnw mmnw Od ldbr HzH׃ p 10.15  Ak jwntn bn-OxHAl wjhzjH bn-tqwH Omdw Ol-zAt wmxlm wxbtj Hlwj Ozrm׃ 10.16  wjOxw-kn bnj HgwlH wjbdlw OzrA HkHn Anxjm rAxj HAbwt lbjt Abtm wklm bxmwt wjxbw bjwm Ahd lhdx HOxjrj ldrjwx Hdbr׃ 10.17  wjklw bkl Anxjm HHxjbw nxjm nkrjwt Od jwm Ahd lhdx HrAxwn׃ p 10.18  wjmcA mbnj HkHnjm Axr Hxjbw nxjm nkrjwt mbnj jxwO bn-jwcdq wAhjw mOxjH wAljOzr wjrjb wgdljH׃ 10.19  wjtnw jdm lHwcjA nxjHm wAxmjm Ajl-cAn Ol-Axmtm׃ s 10.20  wmbnj Amr hnnj wzbdjH׃ s 10.21  wmbnj hrm mOxjH wAljH wxmOjH wjhjAl wOzjH׃ 10.22  wmbnj pxhwr AljwOjnj mOxjH jxmOAl ntnAl jwzbd wAlOxH׃ s 10.23  wmn-Hlwjm jwzbd wxmOj wqljH HwA qljTA pthjH jHwdH wAljOzr׃ s 10.24  wmn-Hmxrrjm Aljxjb wmn-HxOrjm xlm wTlm wAwrj׃ s 10.25  wmjxrAl mbnj prOx rmjH wjzjH wmlkjH wmjmn wAlOzr wmlkjH wbnjH׃ s 10.26  wmbnj Ojlm mtnjH zkrjH wjhjAl wObdj wjrmwt wAljH׃ s 10.27  wmbnj ztwA AljwOnj Aljxjb mtnjH wjrmwt wzbd wOzjzA׃ s 10.28  wmbnj bbj jHwhnn hnnjH zbj Otlj׃ s 10.29  wmbnj bnj mxlm mlwk wOdjH jxwb wxAl [jrmwt k] (wrmwt׃ q) s 10.30  wmbnj pht mwAb OdnA wkll bnjH mOxjH mtnjH bclAl wbnwj wmnxH׃ s 10.31  wbnj hrm AljOzr jxjH mlkjH xmOjH xmOwn׃ 10.32  bnjmn mlwk xmrjH׃ s 10.33  mbnj hxm mtnj mttH zbd AljplT jrmj mnxH xmOj׃ s 10.34  mbnj bnj mOdj Omrm wAwAl׃ s 10.35  bnjH bdjH [klHj k] (klwHw׃ q) 10.36  wnjH mrmwt Aljxjb׃ 10.37  mtnjH mtnj [wjOxw k] (wjOxj׃ q) 10.38  wbnj wbnwj xmOj׃ 10.39  wxlmjH wntn wOdjH׃ 10.40  mkndbj xxj xrj׃ 10.41  OzrAl wxlmjHw xmrjH׃ 10.42  xlwm AmrjH jwsp׃ s 10.43  mbnj nbw jOjAl mttjH zbd zbjnA [jdw k] (jdj q) wjwAl bnjH׃ 10.44  kl-AlH [nxAw k] (nxAw q) nxjm nkrjwt wjx mHm nxjm wjxjmw bnjm׃ p

10.1  Dum ergo oraret Esdras et imploraret flens et prostratus ante templum Dei, collectus est ad eum de Israel coetus grandis nimis virorum et mulierum et puerorum; et flevit populus fletu multo. 10.2  Et respondit Sechenias filius Iehiel de filiis Elam et dixit Esdrae: “ Nos praevaricati sumus in Deum nostrum et duximus uxores alienigenas de populis terrae. Nunc autem spes est in Israel super hoc: 10.3  percutiamus foedus cum Domino Deo nostro, ut proiciamus universas uxores et eos, qui de his nati sunt, iuxta voluntatem Domini et eorum, qui timent praeceptum Domini Dei nostri, et secundum legem fiat. 10.4  Surge, tuum est decernere, nosque erimus tecum; confortare et fac ”. 10.5  Surrexit ergo Esdras et fecit principes sacerdotum et Levitarum et omnem Israel iurare, ut facerent secundum verbum hoc, et iuraverunt. 10.6  Et surrexit Esdras ante domum Dei et abiit ad cubiculum Iohanan filii Eliasib et pernoctavit ibi; panem non comedit et aquam non bibit, lugebat enim transgressionem eorum, qui venerant de captivitate. 10.7  Et missa est vox in Iuda et in Ierusalem omnibus filiis transmigrationis, ut congregarentur in Ierusalem; 10.8  et omnis, qui non venerit in tribus diebus iuxta consilium principum et seniorum, auferetur universa substantia eius, et ipse abicietur de coetu transmigrationis. 10.9  Convenerunt igitur omnes viri Iudae et Beniamin in Ierusalem tribus diebus, ipse est mensis nonus vicesimo die mensis, et sedit omnis populus in platea domus Dei, trementes pro peccato et pluviis. 10.10  Et surrexit Esdras sacerdos et dixit ad eos: “ Vos transgressi estis et duxistis uxores alienigenas, ut adderetis super delictum Israel. 10.11  Et nunc date confessionem Domino, Deo patrum vestrorum, et facite placitum eius et separamini a populis terrae et ab uxoribus alienigenis ”. 10.12  Et respondit universa multitudo dixitque voce magna: “ Iuxta verbum tuum ad nos, sic fiat. 10.13  Verumtamen quia populus multus est et tempus pluviae, et non sustinemus stare foris, et opus non est diei unius vel duorum — multi quippe peccavimus in sermone isto — 10.14  constituantur principes in universa multitudine; et omnes in civitatibus nostris, qui duxerunt uxores alienigenas, veniant in temporibus statutis, et cum his seniores per civitatem et civitatem et iudices eius, donec avertatur ira Dei nostri a nobis super peccato hoc ”. 10.15  Tantummodo Ionathan filius Asael et Iaasia filius Thecue steterunt contra hoc, et Mosollam et Sabethai Levites adiuverunt eos. 10.16  Feceruntque sic filii transmigrationis. Et elegit Esdras sacerdos viros principes familiarum iuxta domus patrum eorum, omnes autem per nomina eorum, et sederunt in die primo mensis decimi, ut quaererent rem. 10.17  Et absolverunt causam cunctorum, qui duxerant uxores alienigenas, intra diem primam mensis primi. 10.18  Et inventi sunt de filiis sacerdotum, qui duxerant uxores alienigenas. De filiis Iesua filii Iosedec et de fratribus eius: Maasia et Eliezer et Iarib et Godolia; 10.19  et dederunt manus suas, ut eicerent uxores suas et pro delicto suo arietem offerrent. 10.20  Et de filiis Emmer: Hanani et Zabadia. 10.21  Et de filiis Harim: Maasia et Elia et Semeia et Iehiel et Ozias. 10.22  Et de filiis Phassur: Elioenai, Maasia, Ismael, Nathanael, Iozabad et Elasa. 10.23  Et de filiis Levitarum: Iozabad et Semei et Celaia, ipse est Celita, Phethahia, Iuda et Eliezer. 10.24  Et de cantoribus: Eliasib. Et de ianitoribus: Sellum et Telem et Uri. 10.25  Et ex Israel de filiis Pharos: Remia et Iezia et Melchia et Miamin et Eleazar et Melchia et Banaia. 10.26  Et de filiis Elam: Matthania, Zacharias et Iehiel et Abdi et Ierimoth et Elia. 10.27  Et de filiis Zethua: Elioenai, Eliasib, Matthania et Ierimoth et Zabad et Aziza. 10.28  Et de filiis Bebai: Iohanan, Hanania, Zabbai, Athalai. 10.29  Et de filiis Beguai: Mosollam et Melluch et Adaia, Iasub et Saal et Ramoth. 10.30  Et de filiis Phahathmoab: Edna et Chalal, Banaias et Maasias, Matthanias, Beseleel, Bennui et Manasse. 10.31  Et de filiis Harim: Eliezer, Iesia, Melchias, Semeias, Simeon, 10.32  Beniamin, Melluch, Samarias. 10.33  Et de filiis Hasum: Matthanai, Matthatha, Zabad, Eliphalet, Iermai, Manasse, Semei. 10.34  De filiis Bani: Maaddi, Amram et Ioel, 10.35  Banaia et Badaias, Cheliau, 10.36  Vania, Meremoth et Eliasib, 10.37  Matthanias, Matthanai et Iasi. 10.38  Et de filiis Bennui: Semei 10.39  et Selemias et Nathan et Adaias 10.40  et Mechnedebai, Sisai, Sarai, 10.41  Azareel et Selemias, Samaria, 10.42  Sellum, Amaria, Ioseph. 10.43  De filiis Nabo: Iehiel, Matthathias, Zabad, Zabina, Ieddu et Ioel et Banaia. 10.44  Omnes hi acceperant uxores alienigenas et dimiserunt uxores et filios.

11.1  λόγοι νεεμια υἱοῦ αχαλια καὶ ἐγένετο ἐν μηνὶ χασεηλου ἔτους εἰκοστοῦ καὶ ἐγὼ ἤμην ἐν σουσαν αβιρα 11.2  καὶ ἦλθεν ανανι εἷς ἀπὸ ἀδελφῶν μου αὐτὸς καὶ ἄνδρες ιουδα καὶ ἠρώτησα αὐτοὺς περὶ τῶν σωθέντων οἳ κατελείφθησαν ἀπὸ τῆς αἰχμαλωσίας καὶ περὶ ιερουσαλημ 11.3  καὶ εἴποσαν πρός με οἱ καταλειπόμενοι οἱ καταλειφθέντες ἀπὸ τῆς αἰχμαλωσίας ἐκεῖ ἐν τῇ χώρᾳ ἐν πονηρίᾳ μεγάλῃ καὶ ἐν ὀνειδισμῷ καὶ τείχη ιερουσαλημ καθῃρημένα καὶ αἱ πύλαι αὐτῆς ἐνεπρήσθησαν ἐν πυρί 11.4  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἀκοῦσαί με τοὺς λόγους τούτους ἐκάθισα καὶ ἔκλαυσα καὶ ἐπένθησα ἡμέρας καὶ ἤμην νηστεύων καὶ προσευχόμενος ἐνώπιον θεοῦ τοῦ οὐρανοῦ 11.5  καὶ εἶπα μὴ δή κύριε ὁ θεὸς τοῦ οὐρανοῦ ὁ ἰσχυρὸς ὁ μέγας καὶ ὁ φοβερός φυλάσσων τὴν διαθήκην καὶ τὸ ἔλεος τοῖς ἀγαπῶσιν αὐτὸν καὶ τοῖς φυλάσσουσιν τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ 11.6  ἔστω δὴ τὸ οὖς σου προσέχον καὶ οἱ ὀφθαλμοί σου ἀνεῳγμένοι τοῦ ἀκοῦσαι προσευχὴν δούλου σου ἣν ἐγὼ προσεύχομαι ἐνώπιόν σου σήμερον ἡμέραν καὶ νύκτα περὶ υἱῶν ισραηλ δούλων σου καὶ ἐξαγορεύω ἐπὶ ἁμαρτίαις υἱῶν ισραηλ ἃς ἡμάρτομέν σοι καὶ ἐγὼ καὶ ὁ οἶκος πατρός μου ἡμάρτομεν 11.7  διαλύσει διελύσαμεν πρὸς σὲ καὶ οὐκ ἐφυλάξαμεν τὰς ἐντολὰς καὶ τὰ προστάγματα καὶ τὰ κρίματα ἃ ἐνετείλω τῷ μωυσῇ παιδί σου 11.8  μνήσθητι δὴ τὸν λόγον ὃν ἐνετείλω τῷ μωυσῇ παιδί σου λέγων ὑμεῖς ἐὰν ἀσυνθετήσητε ἐγὼ διασκορπιῶ ὑμᾶς ἐν τοῖς λαοῖς 11.9  καὶ ἐὰν ἐπιστρέψητε πρός με καὶ φυλάξητε τὰς ἐντολάς μου καὶ ποιήσητε αὐτάς ἐὰν ᾖ ἡ διασπορὰ ὑμῶν ἀπ' ἄκρου τοῦ οὐρανοῦ ἐκεῖθεν συνάξω αὐτοὺς καὶ εἰσάξω αὐτοὺς εἰς τὸν τόπον ὃν ἐξελεξάμην κατασκηνῶσαι τὸ ὄνομά μου ἐκεῖ 11.10  καὶ αὐτοὶ παῖδές σου καὶ λαός σου οὓς ἐλυτρώσω ἐν δυνάμει σου τῇ μεγάλῃ καὶ ἐν τῇ χειρί σου τῇ κραταιᾷ 11.11  μὴ δή κύριε ἀλλ' ἔστω τὸ οὖς σου προσέχον εἰς τὴν προσευχὴν τοῦ δούλου σου καὶ εἰς τὴν προσευχὴν παίδων σου τῶν θελόντων φοβεῖσθαι τὸ ὄνομά σου καὶ εὐόδωσον δὴ τῷ παιδί σου σήμερον καὶ δὸς αὐτὸν εἰς οἰκτιρμοὺς ἐνώπιον τοῦ ἀνδρὸς τούτου καὶ ἐγὼ ἤμην οἰνοχόος τῷ βασιλεῖ

11.1  logoi neemia yioy achalia kai egeneto en mehni chaseehloy etoys eikostoy kai egoh ehmehn en soysan abira 11.2  kai ehlthen anani eis apo adelphohn moy aytos kai andres ioyda kai ehrohtehsa aytoys peri tohn sohthentohn oi kateleiphthehsan apo tehs aichmalohsias kai peri ieroysalehm 11.3  kai eiposan pros me oi kataleipomenoi oi kataleiphthentes apo tehs aichmalohsias ekei en teh chohra en ponehria megaleh kai en oneidismoh kai teicheh ieroysalehm kathehrehmena kai ai pylai aytehs eneprehsthehsan en pyri 11.4  kai egeneto en toh akoysai me toys logoys toytoys ekathisa kai eklaysa kai epenthehsa ehmeras kai ehmehn nehsteyohn kai proseychomenos enohpion theoy toy oyranoy 11.5  kai eipa meh deh kyrie o theos toy oyranoy o ischyros o megas kai o phoberos phylassohn tehn diathehkehn kai to eleos tois agapohsin ayton kai tois phylassoysin tas entolas aytoy 11.6  estoh deh to oys soy prosechon kai oi ophthalmoi soy aneohgmenoi toy akoysai proseychehn doyloy soy ehn egoh proseychomai enohpion soy sehmeron ehmeran kai nykta peri yiohn israehl doylohn soy kai exagoreyoh epi amartiais yiohn israehl as ehmartomen soi kai egoh kai o oikos patros moy ehmartomen 11.7  dialysei dielysamen pros se kai oyk ephylaxamen tas entolas kai ta prostagmata kai ta krimata a eneteiloh toh mohyseh paidi soy 11.8  mnehsthehti deh ton logon on eneteiloh toh mohyseh paidi soy legohn ymeis ean asynthetehsehte egoh diaskorpioh ymas en tois laois 11.9  kai ean epistrepsehte pros me kai phylaxehte tas entolas moy kai poiehsehte aytas ean eh eh diaspora ymohn ap' akroy toy oyranoy ekeithen synaxoh aytoys kai eisaxoh aytoys eis ton topon on exelexamehn kataskehnohsai to onoma moy ekei 11.10  kai aytoi paides soy kai laos soy oys elytrohsoh en dynamei soy teh megaleh kai en teh cheiri soy teh krataia 11.11  meh deh kyrie all' estoh to oys soy prosechon eis tehn proseychehn toy doyloy soy kai eis tehn proseychehn paidohn soy tohn thelontohn phobeisthai to onoma soy kai eyodohson deh toh paidi soy sehmeron kai dos ayton eis oiktirmoys enohpion toy andros toytoy kai egoh ehmehn oinochoos toh basilei

11.1  Dies sind die Geschichten Nehemias, des Sohnes Hachaljas: Es geschah im Monat Kislew, im zwanzigsten Jahre, daß ich zu Susan auf dem Schlosse war. 11.2  Da kam Hanani, einer meiner Brüder, mit etlichen Männern aus Juda, und ich erkundigte mich bei ihm über die Juden, die Entronnenen, die nach der Gefangenschaft übriggeblieben waren, und über Jerusalem. 11.3  Und sie sprachen zu mir: Die Übriggebliebenen, welche nach der Gefangenschaft übriggeblieben sind, befinden sich dort im Lande in großem Unglück und in Schmach; und die Mauern der Stadt Jerusalem sind zerbrochen und ihre Tore mit Feuer verbrannt. 11.4  Als ich diese Worte hörte, setzte ich mich hin und weinte und trug Leid etliche Tage lang und fastete und betete vor dem Gott des Himmels und sprach: 11.5  Ach, HERR, du Gott des Himmels, du großer und schrecklicher Gott, der den Bund und die Barmherzigkeit denen bewahrt, die ihn lieben und seine Gebote halten! 11.6  Laß doch deine Ohren aufmerken und deine Augen offen sein, daß du hörest das Gebet deines Knechtes, das ich nun vor dir bete Tag und Nacht für die Kinder Israel, deine Knechte, und womit ich die Sünde der Kinder Israel, die wir an dir begangen haben, bekenne. Ich und meines Vaters Haus haben auch gesündigt. 11.7  Wir haben gar verwerflich gegen dich gehandelt, daß wir die Gebote, die Satzungen und Rechte nicht befolgt haben, die du deinem Knechte Mose gegeben hast! 11.8  Gedenke aber doch des Wortes, das du deinem Knechte Mose verheißen hast, indem du sprachst: «Wenn ihr euch versündigt, so will ich euch unter die Völker zerstreuen; 11.9  wenn ihr aber zu mir umkehret und meine Gebote befolget und sie tut: wenn ihr dann schon verstoßen wäret bis an der Himmel Ende, so würde ich euch doch von dannen sammeln und euch an den Ort bringen, den ich erwählt habe, daß mein Name daselbst wohne.» 11.10  Sie sind ja doch deine Knechte und dein Volk, die du durch deine große Kraft und durch deine mächtige Hand erlöst hast. 11.11  Ach, HERR, laß doch deine Ohren aufmerken auf das Gebet deines Knechtes und auf das Gebet deiner Knechte, welche begehren, deinen Namen zu fürchten, und laß es doch deinem Knechte heute gelingen und gib ihm Barmherzigkeit vor diesem Mann! Ich war nämlich des Königs Mundschenk.

11.1  דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן־חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ־ [כִּסְלֵו כ] (כִּסְלֵיו ק) שְׁנַת עֶשְׂרִים וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה׃ 11.2  וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל־הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר־נִשְׁאֲרוּ מִן־הַשֶּׁבִי וְעַל־יְרוּשָׁלִָם׃ 11.3  וַיֹּאמְרוּ לִי הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר־נִשְׁאֲרוּ מִן־הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה בְּרָעָה גְדֹלָה וּבְחֶרְפָּה וְחֹומַת יְרוּשָׁלִַם מְפֹרָצֶת וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ׃ 11.4  וַיְהִי כְּשָׁמְעִי ׀ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָשַׁבְתִּי וָאֶבְכֶּה וָאֶתְאַבְּלָה יָמִים וָאֱהִי צָם וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם׃ 11.5  וָאֹמַר אָנָּא יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם הָאֵל הַגָּדֹול וְהַנֹּורָא שֹׁמֵר הַבְּרִית וָחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו׃ 11.6  תְּהִי נָא אָזְנְךָ־קַשֶּׁבֶת וְעֵינֶיךָ פְתֻוּחֹות לִשְׁמֹעַ אֶל־תְּפִלַּת עַבְדְּךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיֹּום יֹומָם וָלַיְלָה עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ וּמִתְוַדֶּה עַל־חַטֹּאות בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָטָאנוּ לָךְ וַאֲנִי וּבֵית־אָבִי חָטָאנוּ׃ 11.7  חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ וְלֹא־שָׁמַרְנוּ אֶת־הַמִּצְוֹת וְאֶת־הַחֻקִּים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוִּיתָ אֶת־מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ׃ 11.8  זְכָר־נָא אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוִּיתָ אֶת־מֹשֶׁה עַבְדְּךָ לֵאמֹר אַתֶּם תִּמְעָלוּ אֲנִי אָפִיץ אֶתְכֶם בָּעַמִּים׃ 11.9  וְשַׁבְתֶּם אֵלַי וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אִם־יִהְיֶה נִדַּחֲכֶם בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם אֲקַבְּצֵם [וַהֲבֹואֹתִים כ] (וַהֲבִיאֹותִים ק) אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לְשַׁכֵּן אֶת־שְׁמִי שָׁם׃ 11.10  וְהֵם עֲבָדֶיךָ וְעַמֶּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹול וּבְיָדְךָ הַחֲזָקָה׃ 11.11  אָנָּא אֲדֹנָי תְּהִי נָא אָזְנְךָ־קַשֶּׁבֶת אֶל־תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל־תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ הַחֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת־שְׁמֶךָ וְהַצְלִיחָה־נָּא לְעַבְדְּךָ הַיֹּום וּתְנֵהוּ לְרַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ הַזֶּה וַאֲנִי הָיִיתִי מַשְׁקֶה לַמֶּלֶךְ׃ פ

11.1  dibrej nhaemjaaH baen-hakaljaaH wajHij bhodaexx- [kislew k] (kislejw q) xxnat Oaexrijm waAanij Haajijtij bxxwxxan HabijraaH׃ 11.2  wajaaboA hanaanij Aaehaad meAahaj HwA waAanaaxxijm mijHwdaaH waaAaexxAaalem Oal-HajHwdijm HaplejTaaH Aaxxaer-nixxAarw min-Haxxaebij wOal-jrwxxaalaaim׃ 11.3  wajoAmrw lij HanixxAaarijm Aaxxaer-nixxAarw min-Haxxbij xxaam bamdijnaaH braaOaaH gdolaaH wbhaerpaaH whowmat jrwxxaalaim mporaacaet wxxOaaraejHaa nictw baaAexx׃ 11.4  wajHij kxxaamOij Aaet-Hadbaarijm HaaAelaeH jaaxxabtij waaAaebkaeH waaAaetAablaaH jaamijm waaAaeHij caam wmitpalel lipnej AaeloHej Haxxaamaajim׃ 11.5  waaAomar AaanaaA jHwaaH AaeloHej Haxxaamajim HaaAel Hagaadowl wHanowraaA xxomer Habrijt waahaesaed lAoHabaajw wlxxomrej micwotaajw׃ 11.6  tHij naaA Aaaznkaa-qaxxaebaet wOejnaejkaa ptuwhowt lixxmoOa Aael-tpilat Oabdkaa Aaxxaer Aaanokij mitpalel lpaanaejkaa Hajowm jowmaam waalajlaaH Oal-bnej jixraaAel Oabaadaejkaa wmitwadaeH Oal-haToAwt bnej-jixraaAel Aaxxaer haaTaaAnw laak waAanij wbejt-Aaabij haaTaaAnw׃ 11.7  habol haabalnw laak wloA-xxaamarnw Aaet-Hamicwot wAaet-Hahuqijm wAaet-HamixxpaaTijm Aaxxaer ciwijtaa Aaet-moxxaeH Oabdaekaa׃ 11.8  zkaar-naaA Aaet-Hadaabaar Aaxxaer ciwijtaa Aaet-moxxaeH Oabdkaa leAmor Aataem timOaalw Aanij Aaapijc Aaetkaem baaOamijm׃ 11.9  wxxabtaem Aelaj wxxmartaem micwotaj waOaxijtaem Aotaam Aim-jiHjaeH nidahakaem biqceH Haxxaamajim mixxaam Aaqabcem [waHabowAotijm k] (waHabijAowtijm q) Aael-Hamaaqowm Aaxxaer baahartij lxxaken Aaet-xxmij xxaam׃ 11.10  wHem Oabaadaejkaa wOamaekaa Aaxxaer paadijtaa bkohakaa Hagaadowl wbjaadkaa HahazaaqaaH׃ 11.11  AaanaaA Aadonaaj tHij naaA Aaaznkaa-qaxxaebaet Aael-tpilat Oabdkaa wAael-tpilat Oabaadaejkaa Hahapecijm ljirAaaH Aaet-xxmaekaa wHaclijhaaH-naaA lOabdkaa Hajowm wtneHw lrahamijm lipnej HaaAijxx HazaeH waAanij Haajijtij maxxqaeH lamaelaek׃ p

11.1  דברי נחמיה בן־חכליה ויהי בחדש־ [כסלו כ] (כסליו ק) שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה׃ 11.2  ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים מיהודה ואשאלם על־היהודים הפליטה אשר־נשארו מן־השבי ועל־ירושלם׃ 11.3  ויאמרו לי הנשארים אשר־נשארו מן־השבי שם במדינה ברעה גדלה ובחרפה וחומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש׃ 11.4  ויהי כשמעי ׀ את־הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל לפני אלהי השמים׃ 11.5  ואמר אנא יהוה אלהי השמים האל הגדול והנורא שמר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו׃ 11.6  תהי נא אזנך־קשבת ועיניך פתוחות לשמע אל־תפלת עבדך אשר אנכי מתפלל לפניך היום יומם ולילה על־בני ישראל עבדיך ומתודה על־חטאות בני־ישראל אשר חטאנו לך ואני ובית־אבי חטאנו׃ 11.7  חבל חבלנו לך ולא־שמרנו את־המצות ואת־החקים ואת־המשפטים אשר צוית את־משה עבדך׃ 11.8  זכר־נא את־הדבר אשר צוית את־משה עבדך לאמר אתם תמעלו אני אפיץ אתכם בעמים׃ 11.9  ושבתם אלי ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אם־יהיה נדחכם בקצה השמים משם אקבצם [והבואתים כ] (והביאותים ק) אל־המקום אשר בחרתי לשכן את־שמי שם׃ 11.10  והם עבדיך ועמך אשר פדית בכחך הגדול ובידך החזקה׃ 11.11  אנא אדני תהי נא אזנך־קשבת אל־תפלת עבדך ואל־תפלת עבדיך החפצים ליראה את־שמך והצליחה־נא לעבדך היום ותנהו לרחמים לפני האיש הזה ואני הייתי משקה למלך׃ פ

11.1  dbrj nhmjH bn-hkljH wjHj bhdx- [kslw k] (ksljw q) xnt Oxrjm wAnj Hjjtj bxwxn HbjrH׃ 11.2  wjbA hnnj Ahd mAhj HwA wAnxjm mjHwdH wAxAlm Ol-HjHwdjm HpljTH Axr-nxArw mn-Hxbj wOl-jrwxlm׃ 11.3  wjAmrw lj HnxArjm Axr-nxArw mn-Hxbj xm bmdjnH brOH gdlH wbhrpH whwmt jrwxlm mprct wxOrjH nctw bAx׃ 11.4  wjHj kxmOj At-Hdbrjm HAlH jxbtj wAbkH wAtAblH jmjm wAHj cm wmtpll lpnj AlHj Hxmjm׃ 11.5  wAmr AnA jHwH AlHj Hxmjm HAl Hgdwl wHnwrA xmr Hbrjt whsd lAHbjw wlxmrj mcwtjw׃ 11.6  tHj nA Aznk-qxbt wOjnjk ptwhwt lxmO Al-tplt Obdk Axr Ankj mtpll lpnjk Hjwm jwmm wljlH Ol-bnj jxrAl Obdjk wmtwdH Ol-hTAwt bnj-jxrAl Axr hTAnw lk wAnj wbjt-Abj hTAnw׃ 11.7  hbl hblnw lk wlA-xmrnw At-Hmcwt wAt-Hhqjm wAt-HmxpTjm Axr cwjt At-mxH Obdk׃ 11.8  zkr-nA At-Hdbr Axr cwjt At-mxH Obdk lAmr Atm tmOlw Anj Apjc Atkm bOmjm׃ 11.9  wxbtm Alj wxmrtm mcwtj wOxjtm Atm Am-jHjH ndhkm bqcH Hxmjm mxm Aqbcm [wHbwAtjm k] (wHbjAwtjm q) Al-Hmqwm Axr bhrtj lxkn At-xmj xm׃ 11.10  wHm Obdjk wOmk Axr pdjt bkhk Hgdwl wbjdk HhzqH׃ 11.11  AnA Adnj tHj nA Aznk-qxbt Al-tplt Obdk wAl-tplt Obdjk Hhpcjm ljrAH At-xmk wHcljhH-nA lObdk Hjwm wtnHw lrhmjm lpnj HAjx HzH wAnj Hjjtj mxqH lmlk׃ p

11.1  Verba Nehemiae filii Hacha liae. Et factum est in mense Ca sleu, anno vicesimo, et ego eram in castro Susan. 11.2  Et venit Hanani unus de fratribus meis, ipse et viri ex Iuda; et interrogavi eos de Iudaeis, qui salvati erant et supererant de captivitate, et de Ierusalem. 11.3  Et dixerunt mihi: “ Superstites, qui supererant de captivitate ibi in provincia, in afflictione magna sunt et in opprobrio; et murus Ierusalem dissipatus est, et portae eius combustae sunt igne ”. 11.4  Cumque audissem verba huiuscemodi, sedi et flevi et luxi diebus multis; ieiunabam et orabam ante faciem Dei caeli. 11.5  Et dixi: “ Quaeso, Domine, Deus caeli, Deus fortis, magne atque terribilis, qui custodis pactum et misericordiam cum his, qui te diligunt et custodiunt mandata tua; 11.6  fiat auris tua auscultans, et oculi tui aperti, ut audias orationem servi tui, quam ego oro coram te hodie, die et nocte pro filiis Israel servis tuis, et confiteor pro peccatis filiorum Israel, quibus peccaverunt tibi. Ego quoque et domus patris mei peccavimus, 11.7  delinquentes deliquimus contra te et non custodivimus praecepta et mandata et iudicia, quae praecepisti Moysi famulo tuo. 11.8  Memento verbi, quod mandasti Moysi servo tuo dicens: “Cum transgressi fueritis, ego dispergam vos in populos; 11.9  si autem revertamini ad me et custodiatis praecepta mea et faciatis ea, etiamsi abducti fueritis in extrema caeli, inde congregabo vos et reducam in locum quem elegi, ut habitaret nomen meum ibi”. 11.10  Ipsi enim sunt servi tui et populus tuus, quos redemisti in fortitudine tua magna et in manu tua valida. 11.11  Obsecro, Domine, sit auris tua attendens ad orationem servi tui et ad orationem servorum tuorum, qui volunt timere nomen tuum; et fac servum tuum prosperari hodie et da ei gratiam ante virum hunc ”. Ego enim eram pincerna regis.

12.1  καὶ ἐγένετο ἐν μηνὶ νισαν ἔτους εἰκοστοῦ αρθασασθα βασιλεῖ καὶ ἦν ὁ οἶνος ἐνώπιον ἐμοῦ καὶ ἔλαβον τὸν οἶνον καὶ ἔδωκα τῷ βασιλεῖ καὶ οὐκ ἦν ἕτερος ἐνώπιον αὐτοῦ 12.2  καὶ εἶπέν μοι ὁ βασιλεύς διὰ τί τὸ πρόσωπόν σου πονηρὸν καὶ οὐκ εἶ μετριάζων οὐκ ἔστιν τοῦτο εἰ μὴ πονηρία καρδίας καὶ ἐφοβήθην πολὺ σφόδρα 12.3  καὶ εἶπα τῷ βασιλεῖ ὁ βασιλεὺς εἰς τὸν αἰῶνα ζήτω διὰ τί οὐ μὴ γένηται πονηρὸν τὸ πρόσωπόν μου διότι ἡ πόλις οἶκος μνημείων πατέρων μου ἠρημώθη καὶ αἱ πύλαι αὐτῆς κατεβρώθησαν ἐν πυρί 12.4  καὶ εἶπέν μοι ὁ βασιλεύς περὶ τίνος τοῦτο σὺ ζητεῖς καὶ προσηυξάμην πρὸς τὸν θεὸν τοῦ οὐρανοῦ 12.5  καὶ εἶπα τῷ βασιλεῖ εἰ ἐπὶ τὸν βασιλέα ἀγαθόν καὶ εἰ ἀγαθυνθήσεται ὁ παῖς σου ἐνώπιόν σου ὥστε πέμψαι αὐτὸν εἰς ιουδα εἰς πόλιν μνημείων πατέρων μου καὶ ἀνοικοδομήσω αὐτήν 12.6  καὶ εἶπέν μοι ὁ βασιλεὺς καὶ ἡ παλλακὴ ἡ καθημένη ἐχόμενα αὐτοῦ ἕως πότε ἔσται ἡ πορεία σου καὶ πότε ἐπιστρέψεις καὶ ἠγαθύνθη ἐνώπιον τοῦ βασιλέως καὶ ἀπέστειλέν με καὶ ἔδωκα αὐτῷ ὅρον 12.7  καὶ εἶπα τῷ βασιλεῖ εἰ ἐπὶ τὸν βασιλέα ἀγαθόν δότω μοι ἐπιστολὰς πρὸς τοὺς ἐπάρχους πέραν τοῦ ποταμοῦ ὥστε παραγαγεῖν με ἕως ἔλθω ἐπὶ ιουδαν 12.8  καὶ ἐπιστολὴν ἐπὶ ασαφ φύλακα τοῦ παραδείσου ὅς ἐστιν τῷ βασιλεῖ ὥστε δοῦναί μοι ξύλα στεγάσαι τὰς πύλας καὶ εἰς τὸ τεῖχος τῆς πόλεως καὶ εἰς οἶκον ὃν εἰσελεύσομαι εἰς αὐτόν καὶ ἔδωκέν μοι ὁ βασιλεὺς ὡς χεὶρ θεοῦ ἡ ἀγαθή 12.9  καὶ ἦλθον πρὸς τοὺς ἐπάρχους πέραν τοῦ ποταμοῦ καὶ ἔδωκα αὐτοῖς τὰς ἐπιστολὰς τοῦ βασιλέως καὶ ἀπέστειλεν μετ' ἐμοῦ ὁ βασιλεὺς ἀρχηγοὺς δυνάμεως καὶ ἱππεῖς 12.10  καὶ ἤκουσεν σαναβαλλατ ὁ αρωνι καὶ τωβια ὁ δοῦλος ὁ αμμωνι καὶ πονηρὸν αὐτοῖς ἐγένετο ὅτι ἥκει ἄνθρωπος ζητῆσαι ἀγαθὸν τοῖς υἱοῖς ισραηλ 12.11  καὶ ἦλθον εἰς ιερουσαλημ καὶ ἤμην ἐκεῖ ἡμέρας τρεῖς 12.12  καὶ ἀνέστην νυκτὸς ἐγὼ καὶ ἄνδρες ὀλίγοι μετ' ἐμοῦ καὶ οὐκ ἀπήγγειλα ἀνθρώπῳ τί ὁ θεὸς δίδωσιν εἰς καρδίαν μου τοῦ ποιῆσαι μετὰ τοῦ ισραηλ καὶ κτῆνος οὐκ ἔστιν μετ' ἐμοῦ εἰ μὴ τὸ κτῆνος ᾧ ἐγὼ ἐπιβαίνω ἐπ' αὐτῷ 12.13  καὶ ἐξῆλθον ἐν πύλῃ τοῦ γωληλα καὶ πρὸς στόμα πηγῆς τῶν συκῶν καὶ εἰς πύλην τῆς κοπρίας καὶ ἤμην συντρίβων ἐν τῷ τείχει ιερουσαλημ ὃ αὐτοὶ καθαιροῦσιν καὶ πύλαι αὐτῆς κατεβρώθησαν πυρί 12.14  καὶ παρῆλθον ἐπὶ πύλην τοῦ αιν καὶ εἰς κολυμβήθραν τοῦ βασιλέως καὶ οὐκ ἦν τόπος τῷ κτήνει παρελθεῖν ὑποκάτω μου 12.15  καὶ ἤμην ἀναβαίνων ἐν τῷ τείχει χειμάρρου νυκτὸς καὶ ἤμην συντρίβων ἐν τῷ τείχει καὶ ἤμην ἐν πύλῃ τῆς φάραγγος καὶ ἐπέστρεψα 12.16  καὶ οἱ φυλάσσοντες οὐκ ἔγνωσαν τί ἐπορεύθην καὶ τί ἐγὼ ποιῶ καὶ τοῖς ιουδαίοις καὶ τοῖς ἱερεῦσιν καὶ τοῖς ἐντίμοις καὶ τοῖς στρατηγοῖς καὶ τοῖς καταλοίποις τοῖς ποιοῦσιν τὰ ἔργα ἕως τότε οὐκ ἀπήγγειλα 12.17  καὶ εἶπα πρὸς αὐτούς ὑμεῖς βλέπετε τὴν πονηρίαν ἐν ᾗ ἐσμεν ἐν αὐτῇ πῶς ιερουσαλημ ἔρημος καὶ αἱ πύλαι αὐτῆς ἐδόθησαν πυρί δεῦτε καὶ διοικοδομήσωμεν τὸ τεῖχος ιερουσαλημ καὶ οὐκ ἐσόμεθα ἔτι ὄνειδος 12.18  καὶ ἀπήγγειλα αὐτοῖς τὴν χεῖρα τοῦ θεοῦ ἥ ἐστιν ἀγαθὴ ἐπ' ἐμέ καὶ τοὺς λόγους τοῦ βασιλέως οὓς εἶπέν μοι καὶ εἶπα ἀναστῶμεν καὶ οἰκοδομήσωμεν καὶ ἐκραταιώθησαν αἱ χεῖρες αὐτῶν εἰς ἀγαθόν 12.19  καὶ ἤκουσεν σαναβαλλατ ὁ αρωνι καὶ τωβια ὁ δοῦλος ὁ αμμωνι καὶ γησαμ ὁ αραβι καὶ ἐξεγέλασαν ἡμᾶς καὶ ἦλθον ἐφ' ἡμᾶς καὶ εἶπαν τί τὸ ῥῆμα τοῦτο ὃ ὑμεῖς ποιεῖτε ἦ ἐπὶ τὸν βασιλέα ὑμεῖς ἀποστατεῖτε 12.20  καὶ ἐπέστρεψα αὐτοῖς λόγον καὶ εἶπα αὐτοῖς ὁ θεὸς τοῦ οὐρανοῦ αὐτὸς εὐοδώσει ἡμῖν καὶ ἡμεῖς δοῦλοι αὐτοῦ καθαροί καὶ οἰκοδομήσομεν καὶ ὑμῖν οὐκ ἔστιν μερὶς καὶ δικαιοσύνη καὶ μνημόσυνον ἐν ιερουσαλημ

12.1  kai egeneto en mehni nisan etoys eikostoy arthasastha basilei kai ehn o oinos enohpion emoy kai elabon ton oinon kai edohka toh basilei kai oyk ehn eteros enohpion aytoy 12.2  kai eipen moi o basileys dia ti to prosohpon soy ponehron kai oyk ei metriazohn oyk estin toyto ei meh ponehria kardias kai ephobehthehn poly sphodra 12.3  kai eipa toh basilei o basileys eis ton aiohna zehtoh dia ti oy meh genehtai ponehron to prosohpon moy dioti eh polis oikos mnehmeiohn paterohn moy ehrehmohtheh kai ai pylai aytehs katebrohthehsan en pyri 12.4  kai eipen moi o basileys peri tinos toyto sy zehteis kai prosehyxamehn pros ton theon toy oyranoy 12.5  kai eipa toh basilei ei epi ton basilea agathon kai ei agathynthehsetai o pais soy enohpion soy ohste pempsai ayton eis ioyda eis polin mnehmeiohn paterohn moy kai anoikodomehsoh aytehn 12.6  kai eipen moi o basileys kai eh pallakeh eh kathehmeneh echomena aytoy eohs pote estai eh poreia soy kai pote epistrepseis kai ehgathyntheh enohpion toy basileohs kai apesteilen me kai edohka aytoh oron 12.7  kai eipa toh basilei ei epi ton basilea agathon dotoh moi epistolas pros toys eparchoys peran toy potamoy ohste paragagein me eohs elthoh epi ioydan 12.8  kai epistolehn epi asaph phylaka toy paradeisoy os estin toh basilei ohste doynai moi xyla stegasai tas pylas kai eis to teichos tehs poleohs kai eis oikon on eiseleysomai eis ayton kai edohken moi o basileys ohs cheir theoy eh agatheh 12.9  kai ehlthon pros toys eparchoys peran toy potamoy kai edohka aytois tas epistolas toy basileohs kai apesteilen met' emoy o basileys archehgoys dynameohs kai ippeis 12.10  kai ehkoysen sanaballat o arohni kai tohbia o doylos o ammohni kai ponehron aytois egeneto oti ehkei anthrohpos zehtehsai agathon tois yiois israehl 12.11  kai ehlthon eis ieroysalehm kai ehmehn ekei ehmeras treis 12.12  kai anestehn nyktos egoh kai andres oligoi met' emoy kai oyk apehggeila anthrohpoh ti o theos didohsin eis kardian moy toy poiehsai meta toy israehl kai ktehnos oyk estin met' emoy ei meh to ktehnos oh egoh epibainoh ep' aytoh 12.13  kai exehlthon en pyleh toy gohlehla kai pros stoma pehgehs tohn sykohn kai eis pylehn tehs koprias kai ehmehn syntribohn en toh teichei ieroysalehm o aytoi kathairoysin kai pylai aytehs katebrohthehsan pyri 12.14  kai parehlthon epi pylehn toy ain kai eis kolymbehthran toy basileohs kai oyk ehn topos toh ktehnei parelthein ypokatoh moy 12.15  kai ehmehn anabainohn en toh teichei cheimarroy nyktos kai ehmehn syntribohn en toh teichei kai ehmehn en pyleh tehs pharaggos kai epestrepsa 12.16  kai oi phylassontes oyk egnohsan ti eporeythehn kai ti egoh poioh kai tois ioydaiois kai tois iereysin kai tois entimois kai tois stratehgois kai tois kataloipois tois poioysin ta erga eohs tote oyk apehggeila 12.17  kai eipa pros aytoys ymeis blepete tehn ponehrian en eh esmen en ayteh pohs ieroysalehm erehmos kai ai pylai aytehs edothehsan pyri deyte kai dioikodomehsohmen to teichos ieroysalehm kai oyk esometha eti oneidos 12.18  kai apehggeila aytois tehn cheira toy theoy eh estin agatheh ep' eme kai toys logoys toy basileohs oys eipen moi kai eipa anastohmen kai oikodomehsohmen kai ekrataiohthehsan ai cheires aytohn eis agathon 12.19  kai ehkoysen sanaballat o arohni kai tohbia o doylos o ammohni kai gehsam o arabi kai exegelasan ehmas kai ehlthon eph' ehmas kai eipan ti to rehma toyto o ymeis poieite eh epi ton basilea ymeis apostateite 12.20  kai epestrepsa aytois logon kai eipa aytois o theos toy oyranoy aytos eyodohsei ehmin kai ehmeis doyloi aytoy katharoi kai oikodomehsomen kai ymin oyk estin meris kai dikaiosyneh kai mnehmosynon en ieroysalehm

12.1  Es geschah aber im Monat Nisan, im zwanzigsten Jahre des Königs Artasasta, als Wein vor ihm stand, nahm ich den Wein und gab ihn dem Könige. Ich war aber zuvor nie traurig vor ihm gewesen. 12.2  Da sprach der König zu mir: Warum siehst du so übel aus? Du bist doch nicht krank? Es ist nichts anderes als ein betrübtes Herz! 12.3  Da fürchtete ich mich sehr und sprach: Der König lebe ewig! Warum sollte ich nicht traurig aussehen, da doch die Stadt, wo der Begräbnisplatz meiner Väter ist, wüste liegt und ihre Tore vom Feuer verzehrt sind? 12.4  Da sprach der König zu mir: Was forderst du denn? 12.5  Da flehte ich zu dem Gott des Himmels und sagte dann zum König: Gefällt es dem König und gefällt dir dein Knecht, so sende mich nach Juda, zu der Stadt, wo meine Väter begraben liegen, daß ich sie wieder aufbaue. 12.6  Da sprach der König zu mir, während die Königin neben ihm saß: Wie lange wird die Reise währen, und wann wirst du zurückkommen? Und es gefiel dem König, mich hinzusenden, nachdem ich ihm eine bestimmte Zeit angegeben hatte. 12.7  Und ich sprach zum König: Gefällt es dem König, so gebe man mir Briefe an die Landpfleger jenseits des Stromes, daß sie mich durchziehen lassen, bis ich nach Juda komme; 12.8  auch einen Brief an Asaph, den Forstmeister des Königs, daß er mir Holz gebe für die Balken der Tore der Burg, die zum Hause Gottes gehört, und für die Stadtmauer und für das Haus, darein ich ziehen soll. Und der König gab sie mir, dank der guten Hand meines Gottes über mir. 12.9  Als ich nun zu den Landpflegern jenseits des Stromes kam, gab ich ihnen des Königs Brief. Und der König hatte Oberste des Heeres und Reiter mit mir gesandt. 12.10  Als aber Sanballat, der Horoniter, und Tobija, der ammonitische Knecht, solches hörten, verdroß es sie sehr, daß ein Mensch gekommen war, das Wohl der Kinder Israel zu suchen. 12.11  Ich aber kam nach Jerusalem. Und als ich drei Tage lang daselbst gewesen, 12.12  machte ich mich bei Nacht auf mit wenigen Männern; denn ich sagte keinem Menschen, was mir mein Gott ins Herz gegeben hatte, für Jerusalem zu tun; und es war kein Tier bei mir als das Tier, worauf ich ritt. 12.13  Und ich ritt bei Nacht zum Taltor hinaus gegen den Drachenbrunnen und an das Misttor und untersuchte die Mauern Jerusalems, die zerrissen und deren Tore mit Feuer verbrannt waren. 12.14  Und ich ging hinüber zum Brunnentor und zum Königsteich, aber da war für das Tier, das unter mir war, kein Raum zum Durchkommen. 12.15  So stieg ich des Nachts das Tal hinauf und untersuchte die Mauern und kehrte dann um und kam durchs Taltor wieder heim. 12.16  Die Vorsteher aber wußten nicht, wo ich hingegangen war und was ich gemacht hatte; denn ich hatte bis dahin den Juden und den Priestern, auch den Vornehmsten und den Vorstehern und den andern, die am Werke arbeiteten, nichts gesagt. 12.17  Da sprach ich zu ihnen: Ihr seht das Unglück, in dem wir uns befinden; wie Jerusalem wüste liegt und ihre Tore mit Feuer verbrannt sind. Kommt, laßt uns die Mauern Jerusalems wieder aufbauen, daß wir nicht länger in der Schmach seien. 12.18  Und ich teilte ihnen mit, wie gütig die Hand meines Gottes über mir sei; dazu die Worte des Königs, die er mit mir gesprochen hatte. Da sprachen sie: Wir wollen uns aufmachen und bauen! Und sie stärkten ihre Hände zum guten Werk. 12.19  Als aber Sanballat, der Horoniter, und Tobija, der ammonitische Knecht, und Geschem, der Araber, solches hörten, spotteten sie über uns und verachteten uns und sprachen: Was hat das zu bedeuten, was ihr vornehmet? Wollt ihr euch gegen den König auflehnen? 12.20  Da antwortete ich ihnen und sprach: Der Gott des Himmels wird es uns gelingen lassen; darum wollen wir, seine Knechte, uns aufmachen und bauen; ihr aber habt weder Anteil noch Recht noch Andenken in Jerusalem!

12.1  וַיְהִי ׀ בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ יַיִן לְפָנָיו וָאֶשָּׂא אֶת־הַיַּיִן וָאֶתְּנָה לַמֶּלֶךְ וְלֹא־הָיִיתִי רַע לְפָנָיו׃ 12.2  וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ ׀ פָּנֶיךָ רָעִים וְאַתָּה אֵינְךָ חֹולֶה אֵין זֶה כִּי־אִם רֹעַ לֵב וָאִירָא הַרְבֵּה מְאֹד׃ 12.3  וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ הַמֶּלֶךְ לְעֹולָם יִחְיֶה מַדּוּעַ לֹא־יֵרְעוּ פָנַי אֲשֶׁר הָעִיר בֵּית־קִבְרֹות אֲבֹתַי חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָאֵשׁ׃ ס 12.4  וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ עַל־מַה־זֶּה אַתָּה מְבַקֵּשׁ וָאֶתְפַּלֵּל אֶל־אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם׃ 12.5  וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב וְאִם־יִיטַב עַבְדְּךָ לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי אֶל־יְהוּדָה אֶל־עִיר קִבְרֹות אֲבֹתַי וְאֶבְנֶנָּה׃ 12.6  וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ וְהַשֵּׁגַל ׀ יֹושֶׁבֶת אֶצְלֹו עַד־מָתַי יִהְיֶה מַהֲלָכֲךָ וּמָתַי תָּשׁוּב וַיִּיטַב לִפְנֵי־הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלָחֵנִי וָאֶתְּנָה לֹו זְמָן׃ 12.7  וָאֹומַר לַמֶּלֶךְ אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב אִגְּרֹות יִתְּנוּ־לִי עַל־פַּחֲוֹות עֵבֶר הַנָּהָר אֲשֶׁר יַעֲבִירוּנִי עַד אֲשֶׁר־אָבֹוא אֶל־יְהוּדָה׃ 12.8  וְאִגֶּרֶת אֶל־אָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִתֶּן־לִי עֵצִים לְקָרֹות אֶת־שַׁעֲרֵי הַבִּירָה אֲשֶׁר־לַבַּיִת וּלְחֹומַת הָעִיר וְלַבַּיִת אֲשֶׁר־אָבֹוא אֵלָיו וַיִּתֶּן־לִי הַמֶּלֶךְ כְּיַד־אֱלֹהַי הַטֹּובָה עָלָי׃ 12.9  וָאָבֹוא אֶל־פַּחֲוֹות עֵבֶר הַנָּהָר וָאֶתְּנָה לָהֶם אֵת אִגְּרֹות הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח עִמִּי הַמֶּלֶךְ שָׂרֵי חַיִל וּפָרָשִׁים׃ פ 12.10  וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹובִיָּה הָעֶבֶד הָעַמֹּנִי וַיֵּרַע לָהֶם רָעָה גְדֹלָה אֲשֶׁר־בָּא אָדָם לְבַקֵּשׁ טֹובָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 12.11  וָאָבֹוא אֶל־יְרוּשָׁלִָם וָאֱהִי־שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה׃ 12.12  וָאָקוּם ׀ לַיְלָה אֲנִי וַאֲנָשִׁים ׀ מְעַט עִמִּי וְלֹא־הִגַּדְתִּי לְאָדָם מָה אֱלֹהַי נֹתֵן אֶל־לִבִּי לַעֲשֹׂות לִירוּשָׁלִָם וּבְהֵמָה אֵין עִמִּי כִּי אִם־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֲנִי רֹכֵב בָּהּ׃ 12.13  וָאֵצְאָה בְשַׁעַר־הַגַּיא לַיְלָה וְאֶל־פְּנֵי עֵין הַתַּנִּין וְאֶל־שַׁעַר הָאַשְׁפֹּת וָאֱהִי שֹׂבֵר בְּחֹומֹת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר־ [הַמְפֹרוָצִים כ] (הֵם ׀ ק) (פְּרוּצִים ק) וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָאֵשׁ׃ 12.14  וָאֶעֱבֹר אֶל־שַׁעַר הָעַיִן וְאֶל־בְּרֵכַת הַמֶּלֶךְ וְאֵין־מָקֹום לַבְּהֵמָה לַעֲבֹר תַּחְתָּי׃ 12.15  וָאֱהִי עֹלֶה בַנַּחַל לַיְלָה וָאֱהִי שֹׂבֵר בַּחֹומָה וָאָשׁוּב וָאָבֹוא בְּשַׁעַר הַגַּיְא וָאָשׁוּב׃ 12.16  וְהַסְּגָנִים לֹא יָדְעוּ אָנָה הָלַכְתִּי וּמָה אֲנִי עֹשֶׂה וְלַיְּהוּדִים וְלַכֹּהֲנִים וְלַחֹרִים וְלַסְּגָנִים וּלְיֶתֶר עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה עַד־כֵּן לֹא הִגַּדְתִּי׃ 12.17  וָאֹומַר אֲלֵהֶם אַתֶּם רֹאִים הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בָהּ אֲשֶׁר יְרוּשָׁלִַם חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ לְכוּ וְנִבְנֶה אֶת־חֹומַת יְרוּשָׁלִַם וְלֹא־נִהְיֶה עֹוד חֶרְפָּה׃ 12.18  וָאַגִּיד לָהֶם אֶת־יַד אֱלֹהַי אֲשֶׁר־הִיא טֹובָה עָלַי וְאַף־דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר אָמַר־לִי וַיֹּאמְרוּ נָקוּם וּבָנִינוּ וַיְחַזְּקוּ יְדֵיהֶם לַטֹּובָה׃ פ 12.19  וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה ׀ הָעֶבֶד הָעַמֹּונִי וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי וַיַּלְעִגוּ לָנוּ וַיִּבְזוּ עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ מָה־הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים הַעַל הַמֶּלֶךְ אַתֶּם מֹרְדִים׃ 12.20  וָאָשִׁיב אֹותָם דָּבָר וָאֹומַר לָהֶם אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם הוּא יַצְלִיחַ לָנוּ וַאֲנַחְנוּ עֲבָדָיו נָקוּם וּבָנִינוּ וְלָכֶם אֵין־חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרֹון בִּירוּשָׁלִָם׃

12.1  wajHij bhodaexx nijsaan xxnat Oaexrijm lAartahxxastA Hamaelaek jajin lpaanaajw waaAaexaaA Aaet-Hajajin waaAaetnaaH lamaelaek wloA-Haajijtij raO lpaanaajw׃ 12.2  wajoAmaer lij Hamaelaek madwOa paanaejkaa raaOijm wAataaH Aejnkaa howlaeH Aejn zaeH kij-Aim roOa leb waaAijraaA HarbeH mAod׃ 12.3  waaAomar lamaelaek Hamaelaek lOowlaam jihjaeH madwOa loA-jerOw paanaj Aaxxaer HaaOijr bejt-qibrowt Aabotaj harebaaH wxxOaaraejHaa Auklw baaAexx׃ s 12.4  wajoAmaer lij Hamaelaek Oal-maH-zaeH AataaH mbaqexx waaAaetpalel Aael-AaeloHej Haxxaamaajim׃ 12.5  waaAomar lamaelaek Aim-Oal-Hamaelaek Towb wAim-jijTab Oabdkaa lpaanaejkaa Aaxxaer tixxlaahenij Aael-jHwdaaH Aael-Oijr qibrowt Aabotaj wAaebnaenaaH׃ 12.6  wajoAmaer lij Hamaelaek wHaxxegal jowxxaebaet Aaeclow Oad-maataj jiHjaeH maHalaakakaa wmaataj taaxxwb wajijTab lipnej-Hamaelaek wajixxlaahenij waaAaetnaaH low zmaan׃ 12.7  waaAowmar lamaelaek Aim-Oal-Hamaelaek Towb Aigrowt jitnw-lij Oal-pahawowt Oebaer HanaaHaar Aaxxaer jaOabijrwnij Oad Aaxxaer-AaabowA Aael-jHwdaaH׃ 12.8  wAigaeraet Aael-Aaasaap xxomer Hapardes Aaxxaer lamaelaek Aaxxaer jitaen-lij Oecijm lqaarowt Aaet-xxaOarej HabijraaH Aaxxaer-labajit wlhowmat HaaOijr wlabajit Aaxxaer-AaabowA Aelaajw wajitaen-lij Hamaelaek kjad-AaeloHaj HaTowbaaH Oaalaaj׃ 12.9  waaAaabowA Aael-pahawowt Oebaer HanaaHaar waaAaetnaaH laaHaem Aet Aigrowt Hamaelaek wajixxlah Oimij Hamaelaek xaarej hajil wpaaraaxxijm׃ p 12.10  wajixxmaO sanbalaT Hahoronij wTowbijaaH HaaOaebaed HaaOamonij wajeraO laaHaem raaOaaH gdolaaH Aaxxaer-baaA Aaadaam lbaqexx TowbaaH libnej jixraaAel׃ 12.11  waaAaabowA Aael-jrwxxaalaaim waaAaeHij-xxaam jaamijm xxloxxaaH׃ 12.12  waaAaaqwm lajlaaH Aanij waAanaaxxijm mOaT Oimij wloA-Higadtij lAaadaam maaH AaeloHaj noten Aael-libij laOaxowt lijrwxxaalaaim wbHemaaH Aejn Oimij kij Aim-HabHemaaH Aaxxaer Aanij rokeb baaH׃ 12.13  waaAecAaaH bxxaOar-HagajA lajlaaH wAael-pnej Oejn Hatanijn wAael-xxaOar HaaAaxxpot waaAaeHij xober bhowmot jrwxxaalaim Aaxxaer- [Hamporwaacijm k] (Hem q) (prwcijm q) wxxOaaraejHaa Auklw baaAexx׃ 12.14  waaAaeOaebor Aael-xxaOar HaaOajin wAael-brekat Hamaelaek wAejn-maaqowm labHemaaH laOabor tahtaaj׃ 12.15  waaAaeHij OolaeH banahal lajlaaH waaAaeHij xober bahowmaaH waaAaaxxwb waaAaabowA bxxaOar HagajA waaAaaxxwb׃ 12.16  wHasgaanijm loA jaadOw AaanaaH Haalaktij wmaaH Aanij OoxaeH wlajHwdijm wlakoHanijm wlahorijm wlasgaanijm wljaetaer OoxeH HamlaaAkaaH Oad-ken loA Higadtij׃ 12.17  waaAowmar AaleHaem Aataem roAijm HaaraaOaaH Aaxxaer Aanahnw baaH Aaxxaer jrwxxaalaim harebaaH wxxOaaraejHaa nictw baaAexx lkw wnibnaeH Aaet-howmat jrwxxaalaim wloA-niHjaeH Oowd haerpaaH׃ 12.18  waaAagijd laaHaem Aaet-jad AaeloHaj Aaxxaer-HijA TowbaaH Oaalaj wAap-dibrej Hamaelaek Aaxxaer Aaamar-lij wajoAmrw naaqwm wbaanijnw wajhazqw jdejHaem laTowbaaH׃ p 12.19  wajixxmaO sanbalaT Hahoronij wTobijaaH HaaOaebaed HaaOamownij wgaexxaem HaaOarbij wajalOigw laanw wajibzw Oaalejnw wajoAmrw maaH-Hadaabaar HazaeH Aaxxaer Aataem Ooxijm HaOal Hamaelaek Aataem mordijm׃ 12.20  waaAaaxxijb Aowtaam daabaar waaAowmar laaHaem AaeloHej Haxxaamajim HwA jaclijha laanw waAanahnw Oabaadaajw naaqwm wbaanijnw wlaakaem Aejn-helaeq wcdaaqaaH wzikaarown bijrwxxaalaaim׃

12.1  ויהי ׀ בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך יין לפניו ואשא את־היין ואתנה למלך ולא־הייתי רע לפניו׃ 12.2  ויאמר לי המלך מדוע ׀ פניך רעים ואתה אינך חולה אין זה כי־אם רע לב ואירא הרבה מאד׃ 12.3  ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא־ירעו פני אשר העיר בית־קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש׃ ס 12.4  ויאמר לי המלך על־מה־זה אתה מבקש ואתפלל אל־אלהי השמים׃ 12.5  ואמר למלך אם־על־המלך טוב ואם־ייטב עבדך לפניך אשר תשלחני אל־יהודה אל־עיר קברות אבתי ואבננה׃ 12.6  ויאמר לי המלך והשגל ׀ יושבת אצלו עד־מתי יהיה מהלכך ומתי תשוב וייטב לפני־המלך וישלחני ואתנה לו זמן׃ 12.7  ואומר למלך אם־על־המלך טוב אגרות יתנו־לי על־פחוות עבר הנהר אשר יעבירוני עד אשר־אבוא אל־יהודה׃ 12.8  ואגרת אל־אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן־לי עצים לקרות את־שערי הבירה אשר־לבית ולחומת העיר ולבית אשר־אבוא אליו ויתן־לי המלך כיד־אלהי הטובה עלי׃ 12.9  ואבוא אל־פחוות עבר הנהר ואתנה להם את אגרות המלך וישלח עמי המלך שרי חיל ופרשים׃ פ 12.10  וישמע סנבלט החרני וטוביה העבד העמני וירע להם רעה גדלה אשר־בא אדם לבקש טובה לבני ישראל׃ 12.11  ואבוא אל־ירושלם ואהי־שם ימים שלשה׃ 12.12  ואקום ׀ לילה אני ואנשים ׀ מעט עמי ולא־הגדתי לאדם מה אלהי נתן אל־לבי לעשות לירושלם ובהמה אין עמי כי אם־הבהמה אשר אני רכב בה׃ 12.13  ואצאה בשער־הגיא לילה ואל־פני עין התנין ואל־שער האשפת ואהי שבר בחומת ירושלם אשר־ [המפרוצים כ] (הם ׀ ק) (פרוצים ק) ושעריה אכלו באש׃ 12.14  ואעבר אל־שער העין ואל־ברכת המלך ואין־מקום לבהמה לעבר תחתי׃ 12.15  ואהי עלה בנחל לילה ואהי שבר בחומה ואשוב ואבוא בשער הגיא ואשוב׃ 12.16  והסגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עשה וליהודים ולכהנים ולחרים ולסגנים וליתר עשה המלאכה עד־כן לא הגדתי׃ 12.17  ואומר אלהם אתם ראים הרעה אשר אנחנו בה אשר ירושלם חרבה ושעריה נצתו באש לכו ונבנה את־חומת ירושלם ולא־נהיה עוד חרפה׃ 12.18  ואגיד להם את־יד אלהי אשר־היא טובה עלי ואף־דברי המלך אשר אמר־לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לטובה׃ פ 12.19  וישמע סנבלט החרני וטביה ׀ העבד העמוני וגשם הערבי וילעגו לנו ויבזו עלינו ויאמרו מה־הדבר הזה אשר אתם עשים העל המלך אתם מרדים׃ 12.20  ואשיב אותם דבר ואומר להם אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ולכם אין־חלק וצדקה וזכרון בירושלם׃

12.1  wjHj bhdx njsn xnt Oxrjm lArthxstA Hmlk jjn lpnjw wAxA At-Hjjn wAtnH lmlk wlA-Hjjtj rO lpnjw׃ 12.2  wjAmr lj Hmlk mdwO pnjk rOjm wAtH Ajnk hwlH Ajn zH kj-Am rO lb wAjrA HrbH mAd׃ 12.3  wAmr lmlk Hmlk lOwlm jhjH mdwO lA-jrOw pnj Axr HOjr bjt-qbrwt Abtj hrbH wxOrjH Aklw bAx׃ s 12.4  wjAmr lj Hmlk Ol-mH-zH AtH mbqx wAtpll Al-AlHj Hxmjm׃ 12.5  wAmr lmlk Am-Ol-Hmlk Twb wAm-jjTb Obdk lpnjk Axr txlhnj Al-jHwdH Al-Ojr qbrwt Abtj wAbnnH׃ 12.6  wjAmr lj Hmlk wHxgl jwxbt Aclw Od-mtj jHjH mHlkk wmtj txwb wjjTb lpnj-Hmlk wjxlhnj wAtnH lw zmn׃ 12.7  wAwmr lmlk Am-Ol-Hmlk Twb Agrwt jtnw-lj Ol-phwwt Obr HnHr Axr jObjrwnj Od Axr-AbwA Al-jHwdH׃ 12.8  wAgrt Al-Asp xmr Hprds Axr lmlk Axr jtn-lj Ocjm lqrwt At-xOrj HbjrH Axr-lbjt wlhwmt HOjr wlbjt Axr-AbwA Aljw wjtn-lj Hmlk kjd-AlHj HTwbH Olj׃ 12.9  wAbwA Al-phwwt Obr HnHr wAtnH lHm At Agrwt Hmlk wjxlh Omj Hmlk xrj hjl wprxjm׃ p 12.10  wjxmO snblT Hhrnj wTwbjH HObd HOmnj wjrO lHm rOH gdlH Axr-bA Adm lbqx TwbH lbnj jxrAl׃ 12.11  wAbwA Al-jrwxlm wAHj-xm jmjm xlxH׃ 12.12  wAqwm ljlH Anj wAnxjm mOT Omj wlA-Hgdtj lAdm mH AlHj ntn Al-lbj lOxwt ljrwxlm wbHmH Ajn Omj kj Am-HbHmH Axr Anj rkb bH׃ 12.13  wAcAH bxOr-HgjA ljlH wAl-pnj Ojn Htnjn wAl-xOr HAxpt wAHj xbr bhwmt jrwxlm Axr- [Hmprwcjm k] (Hm q) (prwcjm q) wxOrjH Aklw bAx׃ 12.14  wAObr Al-xOr HOjn wAl-brkt Hmlk wAjn-mqwm lbHmH lObr thtj׃ 12.15  wAHj OlH bnhl ljlH wAHj xbr bhwmH wAxwb wAbwA bxOr HgjA wAxwb׃ 12.16  wHsgnjm lA jdOw AnH Hlktj wmH Anj OxH wljHwdjm wlkHnjm wlhrjm wlsgnjm wljtr OxH HmlAkH Od-kn lA Hgdtj׃ 12.17  wAwmr AlHm Atm rAjm HrOH Axr Anhnw bH Axr jrwxlm hrbH wxOrjH nctw bAx lkw wnbnH At-hwmt jrwxlm wlA-nHjH Owd hrpH׃ 12.18  wAgjd lHm At-jd AlHj Axr-HjA TwbH Olj wAp-dbrj Hmlk Axr Amr-lj wjAmrw nqwm wbnjnw wjhzqw jdjHm lTwbH׃ p 12.19  wjxmO snblT Hhrnj wTbjH HObd HOmwnj wgxm HOrbj wjlOgw lnw wjbzw Oljnw wjAmrw mH-Hdbr HzH Axr Atm Oxjm HOl Hmlk Atm mrdjm׃ 12.20  wAxjb Awtm dbr wAwmr lHm AlHj Hxmjm HwA jcljh lnw wAnhnw Obdjw nqwm wbnjnw wlkm Ajn-hlq wcdqH wzkrwn bjrwxlm׃

12.1  Factum est autem in mense Nisan, anno vicesimo Artaxerxis regis, dum biberet, levavi vinum et dedi regi; non enim eram ingratus coram eo. 12.2  Dixitque mihi rex: “ Quare vultus tuus tristis est, cum te aegrotum non videam? Nihil est aliud nisi tristitia cordis ”. Et timui valde 12.3  et dixi regi: “ Rex, in aeternum vive! Quare non maereat vultus meus, quia civitas sepulcrorum patrum meorum deserta est, et portae eius combustae sunt igne? ”. 12.4  Et ait mihi rex: “ Pro qua re postulas? ”. Et oravi Deum caeli 12.5  et dixi ad regem: “ Si videtur regi bonum, et si placet servus tuus ante faciem tuam, ut mittas me in Iudaeam ad civitatem sepulcrorum patrum meorum, et aedificabo eam ”. 12.6  Dixitque mihi rex, et regina sedebat iuxta eum: “ Usque ad quod tempus erit iter tuum, et quando reverteris? ”. Et placuit regi mittere me; et constitui ei tempus. 12.7  Et dixi regi: “ Si regi videtur bonum, epistulae dentur mihi ad duces regionis trans flumen, ut me transire permittant, donec veniam in Iudaeam; 12.8  et epistulam ad Asaph custodem saltus regis, ut det mihi ligna, ut contignare possim portas turris domus et muri civitatis et domus, in qua habitabo ”. Et dedit mihi rex, quia manus Dei mei bona super me. 12.9  Et veni ad duces regionis trans flumen dedique eis epistulas regis. Miserat autem rex mecum principes militum et equites. 12.10  Et audierunt Sanaballat Horonites et Thobias servus Ammanites et contristati sunt afflictione magna, quod venisset homo, qui quaereret prosperitatem filiorum Israel. 12.11  Et veni Ierusalem et eram ibi tribus diebus. 12.12  Et surrexi nocte ego, et viri pauci mecum, et non indicavi cuiquam quid Deus meus dedisset in corde meo, ut facerem in Ierusalem; et iumentum non erat mecum, nisi animal cui sedebam. 12.13  Et egressus sum per portam Vallis nocte et ad fontem Draconis et portam Sterquilinii et considerabam murum Ierusalem dissipatum et portas eius consumptas igne. 12.14  Et transivi ad portam Fontis et ad piscinam Regis, et non erat locus iumento cui sedebam, ut transiret. 12.15  Et ascendi per torrentem nocte et considerabam murum; et iterum veni ad portam Vallis et reversus sum. 12.16  Magistratus autem nesciebant quo abissem aut quid ego facerem, sed et Iudaeis et sacerdotibus et optimatibus et magistratibus et reliquis, qui faciebant opus, usque ad id loci nihil indicaveram. 12.17  Et dixi eis: “ Vos nostis afflictionem, in qua sumus, quia Ierusalem deserta est, et portae eius consumptae sunt igne; venite et aedificemus murum Ierusalem et non simus ultra opprobrium ”. 12.18  Et indicavi eis quod manus Dei mei bona esset super me et verba regis, quae locutus esset mihi, et dixerunt: “ Surgamus et aedificemus! ”. Et confortatae sunt manus eorum in bonum. 12.19  Audierunt autem Sanaballat Horonites et Thobias servus Ammanites et Gosem Arabs et subsannaverunt nos et despexerunt dixeruntque: “ Quae est haec res, quam facitis? Numquid contra regem vos rebellatis? ”. 12.20  Et dedi eis responsum dicens: “ Deus caeli ipse nos facit prosperari, et nos servi eius sumus; surgamus et aedificemus. Vobis autem non est pars et ius et memoria in Ierusalem ”.

13.1  καὶ ἀνέστη ελισουβ ὁ ἱερεὺς ὁ μέγας καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ οἱ ἱερεῖς καὶ ᾠκοδόμησαν τὴν πύλην τὴν προβατικήν αὐτοὶ ἡγίασαν αὐτὴν καὶ ἔστησαν θύρας αὐτῆς καὶ ἕως πύργου τῶν ἑκατὸν ἡγίασαν ἕως πύργου ανανεηλ 13.2  καὶ ἐπὶ χεῖρας υἱῶν ἀνδρῶν ιεριχω καὶ ἐπὶ χεῖρας υἱῶν ζακχουρ υἱοῦ αμαρι 13.3  καὶ τὴν πύλην τὴν ἰχθυηρὰν ᾠκοδόμησαν υἱοὶ ασανα αὐτοὶ ἐστέγασαν αὐτὴν καὶ ἔστησαν θύρας αὐτῆς καὶ κλεῖθρα αὐτῆς καὶ μοχλοὺς αὐτῆς 13.4  καὶ ἐπὶ χεῖρα αὐτῶν κατέσχεν ἀπὸ ραμωθ υἱὸς ουρια υἱοῦ ακως καὶ ἐπὶ χεῖρα αὐτῶν κατέσχεν μοσολλαμ υἱὸς βαραχιου υἱοῦ μασεζεβηλ καὶ ἐπὶ χεῖρα αὐτῶν κατέσχεν σαδωκ υἱὸς βαανα 13.5  καὶ ἐπὶ χεῖρα αὐτῶν κατέσχοσαν οἱ θεκωιν καὶ αδωρηεμ οὐκ εἰσήνεγκαν τράχηλον αὐτῶν εἰς δουλείαν αὐτῶν 13.6  καὶ τὴν πύλην τοῦ ισανα ἐκράτησαν ιοϊδα υἱὸς φασεκ καὶ μεσουλαμ υἱὸς βασωδια αὐτοὶ ἐστέγασαν αὐτὴν καὶ ἔστησαν θύρας αὐτῆς καὶ κλεῖθρα αὐτῆς καὶ μοχλοὺς αὐτῆς 13.7  Bibelverse existieren nicht - Passage of bible does not exist 13.8  καὶ ἐπὶ χεῖρα αὐτῶν ἐκράτησεν ανανιας υἱὸς τοῦ ρωκεϊμ καὶ κατέλιπον ιερουσαλημ ἕως τοῦ τείχους τοῦ πλατέος 13.9  καὶ ἐπὶ χεῖρα αὐτῶν ἐκράτησεν ραφαια ἄρχων ἡμίσους περιχώρου ιερουσαλημ 13.10  καὶ ἐπὶ χεῖρα αὐτῶν ἐκράτησεν ιεδαια υἱὸς ερωμαφ καὶ κατέναντι οἰκίας αὐτοῦ καὶ ἐπὶ χεῖρα αὐτοῦ ἐκράτησεν ατους υἱὸς ασβανια 13.11  καὶ δεύτερος ἐκράτησεν μελχιας υἱὸς ηραμ καὶ ασουβ υἱὸς φααθμωαβ καὶ ἕως πύργου τῶν θαννουριμ 13.12  καὶ ἐπὶ χεῖρα αὐτοῦ ἐκράτησεν σαλουμ υἱὸς αλλωης ἄρχων ἡμίσους περιχώρου ιερουσαλημ αὐτὸς καὶ αἱ θυγατέρες αὐτοῦ 13.13  τὴν πύλην τῆς φάραγγος ἐκράτησαν ανουν καὶ οἱ κατοικοῦντες ζανω αὐτοὶ ᾠκοδόμησαν αὐτὴν καὶ ἔστησαν θύρας αὐτῆς καὶ κλεῖθρα αὐτῆς καὶ μοχλοὺς αὐτῆς καὶ χιλίους πήχεις ἐν τῷ τείχει ἕως πύλης τῆς κοπρίας 13.14  καὶ τὴν πύλην τῆς κοπρίας ἐκράτησεν μελχια υἱὸς ρηχαβ ἄρχων περιχώρου βηθαχαρμ αὐτὸς καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ ἐσκέπασαν αὐτὴν καὶ ἔστησαν θύρας αὐτῆς καὶ κλεῖθρα αὐτῆς καὶ μοχλοὺς αὐτῆς 13.15  καὶ τὸ τεῖχος κολυμβήθρας τῶν κωδίων τῇ κουρᾷ τοῦ βασιλέως καὶ ἕως τῶν κλιμάκων τῶν καταβαινουσῶν ἀπὸ πόλεως δαυιδ 13.16  ὀπίσω αὐτοῦ ἐκράτησεν νεεμιας υἱὸς αζαβουχ ἄρχων ἡμίσους περιχώρου βηθσουρ ἕως κήπου τάφου δαυιδ καὶ ἕως τῆς κολυμβήθρας τῆς γεγονυίας καὶ ἕως βηθαγγαβαριμ 13.17  ὀπίσω αὐτοῦ ἐκράτησαν οἱ λευῖται ραουμ υἱὸς βανι ἐπὶ χεῖρα αὐτοῦ ἐκράτησεν ασαβια ἄρχων ἡμίσους περιχώρου κεϊλα τῷ περιχώρῳ αὐτοῦ 13.18  μετ' αὐτὸν ἐκράτησαν ἀδελφοὶ αὐτῶν βενι υἱὸς ηναδαδ ἄρχων ἡμίσους περιχώρου κεϊλα 13.19  καὶ ἐκράτησεν ἐπὶ χεῖρα αὐτοῦ αζουρ υἱὸς ἰησοῦ ἄρχων τοῦ μασφε μέτρον δεύτερον πύργου ἀναβάσεως τῆς συναπτούσης τῆς γωνίας 13.20  μετ' αὐτὸν ἐκράτησεν βαρουχ υἱὸς ζαβου μέτρον δεύτερον ἀπὸ τῆς γωνίας ἕως θύρας βηθελισουβ τοῦ ἱερέως τοῦ μεγάλου 13.21  μετ' αὐτὸν ἐκράτησεν μεραμωθ υἱὸς ουρια υἱοῦ ακως μέτρον δεύτερον ἀπὸ θύρας βηθελισουβ ἕως ἐκλείψεως βηθελισουβ 13.22  καὶ μετ' αὐτὸν ἐκράτησαν οἱ ἱερεῖς ἄνδρες αχεχαρ 13.23  καὶ μετ' αὐτὸν ἐκράτησεν βενιαμιν καὶ ασουβ κατέναντι οἴκου αὐτῶν μετ' αὐτὸν ἐκράτησεν αζαρια υἱὸς μαασηα υἱοῦ ανανια ἐχόμενα οἴκου αὐτοῦ 13.24  μετ' αὐτὸν ἐκράτησεν βανι υἱὸς ηναδαδ μέτρον δεύτερον ἀπὸ βηθαζαρια ἕως τῆς γωνίας καὶ ἕως τῆς καμπῆς 13.25  φαλαλ υἱοῦ ευζαι ἐξ ἐναντίας τῆς γωνίας καὶ ὁ πύργος ὁ ἐξέχων ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ βασιλέως ὁ ἀνώτερος ὁ τῆς αὐλῆς τῆς φυλακῆς καὶ μετ' αὐτὸν φαδαια υἱὸς φορος 13.26  καὶ οἱ ναθινιμ ἦσαν οἰκοῦντες ἐν τῷ ωφαλ ἕως κήπου πύλης τοῦ ὕδατος εἰς ἀνατολάς καὶ ὁ πύργος ὁ ἐξέχων 13.27  μετ' αὐτὸν ἐκράτησαν οἱ θεκωιν μέτρον δεύτερον ἐξ ἐναντίας τοῦ πύργου τοῦ μεγάλου τοῦ ἐξέχοντος καὶ ἕως τοῦ τείχους τοῦ οφλα 13.28  ἀνώτερον πύλης τῶν ἵππων ἐκράτησαν οἱ ἱερεῖς ἀνὴρ ἐξ ἐναντίας οἴκου αὐτοῦ 13.29  μετ' αὐτὸν ἐκράτησεν σαδδουκ υἱὸς εμμηρ ἐξ ἐναντίας οἴκου αὐτοῦ καὶ μετ' αὐτὸν ἐκράτησεν σαμαια υἱὸς σεχενια φύλαξ τῆς πύλης τῆς ἀνατολῆς 13.30  μετ' αὐτὸν ἐκράτησεν ανανια υἱὸς σελεμια καὶ ανουμ υἱὸς σελεφ ὁ ἕκτος μέτρον δεύτερον μετ' αὐτὸν ἐκράτησεν μεσουλαμ υἱὸς βαρχια ἐξ ἐναντίας γαζοφυλακίου αὐτοῦ 13.31  μετ' αὐτὸν ἐκράτησεν μελχια υἱὸς τοῦ σαραφι ἕως βηθαναθινιμ καὶ οἱ ῥοποπῶλαι ἀπέναντι πύλης τοῦ μαφεκαδ καὶ ἕως ἀναβάσεως τῆς καμπῆς 13.32  καὶ ἀνὰ μέσον ἀναβάσεως τῆς πύλης τῆς προβατικῆς ἐκράτησαν οἱ χαλκεῖς καὶ οἱ ῥοποπῶλαι 13.33  καὶ ἐγένετο ἡνίκα ἤκουσεν σαναβαλλατ ὅτι ἡμεῖς οἰκοδομοῦμεν τὸ τεῖχος καὶ πονηρὸν ἦν αὐτῷ καὶ ὠργίσθη ἐπὶ πολὺ καὶ ἐξεγέλα ἐπὶ τοῖς ιουδαίοις 13.34  καὶ εἶπεν ἐνώπιον τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ αὕτη ἡ δύναμις σομορων ὅτι οἱ ιουδαῖοι οὗτοι οἰκοδομοῦσιν τὴν ἑαυτῶν πόλιν 13.35  καὶ τωβιας ὁ αμμανίτης ἐχόμενα αὐτοῦ ἦλθεν καὶ εἶπαν πρὸς ἑαυτούς μὴ θυσιάσουσιν ἢ φάγονται ἐπὶ τοῦ τόπου αὐτῶν οὐχὶ ἀναβήσεται ἀλώπηξ καὶ καθελεῖ τὸ τεῖχος λίθων αὐτῶν καὶ τωβιας ὁ αμμανίτης ἐχόμενα αὐτοῦ ἦλθεν καὶ εἶπαν πρὸς ἑαυτούς μὴ θυσιάσουσιν ἢ φάγονται ἐπὶ τοῦ τόπου αὐτῶν οὐχὶ ἀναβήσεται ἀλώπηξ καὶ καθελεῖ τὸ τεῖχος λίθων αὐτῶν 13.36  ἄκουσον ὁ θεὸς ἡμῶν ὅτι ἐγενήθημεν εἰς μυκτηρισμόν καὶ ἐπίστρεψον ὀνειδισμὸν αὐτῶν εἰς κεφαλὴν αὐτῶν καὶ δὸς αὐτοὺς εἰς μυκτηρισμὸν ἐν γῇ αἰχμαλωσίας 13.37  καὶ μὴ καλύψῃς ἐπὶ ἀνομίαν